top of page


'הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?'
'אוֹרוּ מֵרוֹז! אָמַר מַלְאַךְ יְיָ, אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ! כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים'


קארו הקראי – מגדולי משמידי דת האמת
מאמר זה הוא למעשה מאמר המשך למאמר: "האמנם השו"ע הוא שמונים אחוז רמב"ם?", וכן מאמר נוסף שמצטרף לסדרת המאמרים על השו"ע: "קארו – מגדולי מחללי שם שמים". מטרתם של המינים וקארו בתוכם הייתה ועודנה להשמיד ולהכחיד את כל יסודות התורה המחשבתיים ולעקור את כל דיני העבודה-הזרה מתורת משה – וכל זאת מפני שהם החליטו להפוך את עצמם ל"קדושי עליון" ולבעלי "כוחות נסתרים", ובמלים אחרות: לאלילים. עיצוב דמותם כ"אדירי עולם" אשר כל רז לא אניס להם, שֵׁירת את רדיפת השׂררה, הכבוד והבצע הבלתי-נלאית שפשׂתה ב

אדיר דחוח-הלוי
30 באפר׳זמן קריאה 28 דקות


תרבות שינויי השמות של המינים
"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (שמ' כ, יב). ביום העצמאות תשפ"ב פגשתי מכר אחד שבנו חלה לפני כמה שנים במחלה קשה וב"ה החלים ממנה, שאלתי אותו לשלום בנו שעבר עם משפחתו לגור באזור הצפון. אביו השיב לי ששלום בנו טוב ב"ה, אך משום מה ראיתי עצב על פניו, והתשובה לכך לא איחרה לבוא. הואיל ונקבתי בשמו של בנו כאשר שאלתי לשלומו, האב העיר לי שהבן כבר אינו עונה יותר לשם שניתן לו. האב הוסיף והסביר לי שבנו הלך לקנייבסק

אדיר דחוח-הלוי
30 באפר׳זמן קריאה 11 דקות


לעולם אל ישנה האדם מפני המחלוקת
אחד התכסיסים הידועים אשר משמשים את המינים כדי להשתיק ולהשתלט על אנשי האמת הוא נפנוף בכלל ההלכתי: "לעולם אל ישנה האדם מפני המחלוקת". המינים וצאצאיהם מתמרנים את ההמונים הנבערים ומתעים אותם ללכת בדרכי ההבל. לאחר שהם דרדרו את רוב העולם-הדתי לעברי פי-פחת ולסטות אחרי ההזיות והדמיונות, הם מנפנפים בעובדה שהם הרוב כדי להשליט בכוח את השקפותיהם הרעות על כלל עם-ישראל שומרי תורה ומצוות. כלומר, כדי לאנוס את המיעוט אשר מבקש ללכת בדרכי מישרים ולהכניע אותו להזיותיהם הכעורות, הם מצטטים כמו מנט

אדיר דחוח-הלוי
29 באפר׳זמן קריאה 10 דקות


'בריך שמיה' – טמטום פגאני אורתודוקסי
"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ, יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב [...] וַיְדַבֵּר יְיָ אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל [...] וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְיָ אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מ

אדיר דחוח-הלוי
29 באפר׳זמן קריאה 20 דקות


מתלות כלכלית וחברתית – לשחרור ולבניית משק עצמי
[מאמר זה פורסם ב'אפיקים' גיליון פב, טבת תשמ"ד, עמ' 2]. הכלכלה בישראל נעשית פגיעה יותר ויותר במשך השנים האחרונות. החלפת ארבעה שרי אוצר במשך תקופה של שש שנים לא הועילה ולא תועיל. הבעיות אינן ניתנות לפתרון על-ידי שר אוצר זה או אחֵר ולא על-ידי צוות מנכ"לים ויועצים. הבעיות הן מבניות. המבנה הכלכלי של ישראל רקוב מיסודו. הריקבון במבנה קיים בשני מישורים עיקריים: במישור הפנימי – חלוקת העבודה העדתית-המעמדית עוצרת את הצמיחה הכלכלית של ישראל ומרכזת את ההון בידי קבוצות מונופוליסטיות וחסרות

יוסף דחוח-הלוי
27 באפר׳זמן קריאה 3 דקות


רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק נג)
דוגמה שמז בבראשית (נ, ב) נאמר כך: "וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל", ושם פירש רש"י: "לַחֲנֹט אֶת אָבִיו – עניין מרקחת בשמים הוא". כלומר, לפי רש"י החניטה שעשו המצרים הקדמונים הייתה מריחת הגוף בקרם לחות ובמשחות מבושמות... ועל זה נאמר: אם אינך יודע – תשתוק! ורק סכל וגס רוח יתיימר לפרש עניינים שהוא אינו מבין בהם מאומה. וברור שהחניטה הקדומה לא הייתה מריחת מרחקת בשמים, אלא תהליך מורכב ומתמשך שבו הצליחו הקדמונים לש

אדיר דחוח-הלוי
27 באפר׳זמן קריאה 9 דקות


רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק נא)
דוגמה שלד בבראשית (מז, כט) נאמר: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם". ושם פירש רש"י: "אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם – סופה להיות עפרה כנים (ומרחשין תחת גופי), ושאין מתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחילות, ושלא יעשוני מצרים עבודה-זרה". מהו צער גלגול המחילות שרש"י מזכיר בדבריו? ובכן, ראו נא את דבר

אדיר דחוח-הלוי
26 באפר׳זמן קריאה 14 דקות


רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק נב)
דוגמה שמ בבראשית (מט, יג) נאמר: "זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", ושם פירש רש"י: "שהיה זבולון עוסק בפרגמטיא, וממציאים מזון לשבט יששכר, והם עוסקים בתורה, והוא שאמר משה: 'שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ' [דברים לג, יח], ויששכר עוסק בתורה באהלים" (נוסח הפירוש הזה הוא לפי כת"י לייפציג אשר נחשב לכתב-היד המדויק והמרכזי לפירוש רש"י). ובכן, הראינו לדעת כי רש"י-שר"י התיר ליהנות מכבוד תורה, וחזקה על מי שמתיר ליהנות מ

אדיר דחוח-הלוי
26 באפר׳זמן קריאה 9 דקות


'לא יקרחו קרחה בראשם'
המצוה האחרונה שבהלכות עבודה-זרה היא מצות לא תעשה שלא לתלוש שׂער הראש על המתים. לפי מצוה זו, כל אדם, כהן או ישראל, אשר תלש שׂיער מראשו ועשה לעצמו "קרחה", דהיינו חשׂף בראשו שטח כשטח ריבוע שצלעו 1.7 ס"מ (שהוא כ'גריס') – לוקה מן התורה אם הייתה שם התראה, וחייב על כל קרחה וקרחה כאשר הִתרו בו על כל אחת ואחת. אין הרבה מה להוסיף לכן נעבור ברשותכם להגדרת המצוה שבספר המצוות (לאווין קעא): "והמצוה האחת ושבעים ומאה, האזהרה שהוזהרנו מלמרוט [=לתלוש] שׂער הראש על המתים כדרך שעושים הסכלים, והו

אדיר דחוח-הלוי
23 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


תקציר מפעל חייו של רבנו הרמב"ם
במאמר זה הנני ממשיך בעריכת הסקירה שעשיתי בעבר למבואו של קאפח למורה-הנבוכים, וכבר הסברתי בחלקים הקודמים בסדרה זו מדוע כתבתיהָ ומדוע הנני עתה חוזר ועורך את הסקירה הזו, שהיא חלק מסדרת המאמרים המקיפה על הספר הכביר "מורה הנבוכים". ובכן, בהמשך מבואו למורה מהדורתו, קאפח מקדיש פרק לשאלה: מתי נכתב המורה? בתשובתו, הוא משחזר את ימי חיי רבנו וסדר כתיבת ספריו, וכך הוא כותב בפתיחת דבריו (עמ' 20): "אשר לקביעת זמן כתיבתו של הספר 'מורה הנבוכים', חייב אני לשחזר את ימי חיי רבנו וסדר כתיבתו". נע

אדיר דחוח-הלוי
23 באפר׳זמן קריאה 7 דקות


המאירי – עוד צרפתי מחוסר דעת
אחד הצרפתים אשר מוחזק בשגגה כחכם אמיתי הינו מנחם המאירי (פרובנס, המאה הי"ג). די היה לי לעיין מעט בלשונו העקושה, בסגנונו הירוד, בתכניו הקלושים, וכן בהעדר ביקורת על רבותיו המינים הצרפתים הארורים – כדי להבין שמדובר בעוד הוזה הזיות אורתודוקסי מבתי המדרשות של האירופים למיניהם. עצם העובדה שהוא בחר לפרש את הש"ס, מוכיחה כאלף עדים על-כך שמדובר בפרשן צרפתי אורתודוקסי מחוסר דעת אשר נצמד פה ושם לדברי רבנו, וגם זאת אך ורק למחצה לשליש ולרביע – שהרי רבנו הרמב"ם הרחיק מלימוד התלמוד בהקדמתו ל

אדיר דחוח-הלוי
22 באפר׳זמן קריאה 23 דקות


הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק ל)
דוגמה רפח בהמשך ספר-האופל (מו ע"א) שורבט כך: "וישראל שדבקים בקדוש-ברוך-הוא [...] הם דבקים בו ומעלים אותו למעלה, שכתוב: 'וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם' וגו' [דב' ד, ד]". אחת ההזיות הרווחות בספר-האופל היא הזייתם של מכשפי האופל שהם מֵטיבים עם הקב"ה. בקטע לעיל אנחנו רואים ביטוי נוסף להזיה זו שהרי לפיה עם-ישראל "מעלים אותו למעלה". הוי אומר, הנבראים מרוממים את בוראם לשלמות! ואיך יעלה על הדעת ששוכני-בתי-חומר מרוממים את בוראם "למעלה"? והנה פסק רבנו בהלכות יסודי התורה (א, א)

אדיר דחוח-הלוי
19 באפר׳זמן קריאה 8 דקות


אבלות האורתודוקסים בימי ספירת העומר
לפי דת האמת ימי ספירת העומר הם ימי שמחה והודיה וקרבה לה' יתעלה. תחילתם בהבאת קורבן העומר למחרת יום טוב ראשון של פסח, ומאותה העת הננו סופרים את הימים כדי לבטא את האהבה לתורת-האמת שציפינו לקבלתה מיום צאתנו ממצרים מבית עבדים ועד לנתינתה בסיני. יהדות המינות האירופית החליטה שיש להתאבל בימי השמחה הללו בשל פרעות שחלו בהם בשנת תתנ"ו (1096, וזאת בעקבות ריחוקם מדרך ה' והליכתם בדרכי השקר והמינות). ברם, כדי לכפות על עם-ישראל את אבילותם הם מכזבים שהם מתאבלים בגלל שמתו 24,000 תלמידיו של רב

אדיר דחוח-הלוי
16 באפר׳זמן קריאה 5 דקות


אונקלוס - ראש פרשני האמת (חלק ל)
דוגמה שנט בשמות (לב, כג) נאמר: "וַיֹּאמְרוּ לִי עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ", ושם תרגם אונקלוס: " אֱלֹהִים" – "דַּחְלָן", דהיינו "יִרְאָה", ולא כבכל מקום "יְיָ", כדי להורות שמדובר בעבודה-זרה ולא חלילה באלהי אמת. דוגמה שס בשמות (לב, כו) נאמר: "וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַייָ אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי", ושם תרגם אונקלוס: "מִי לַ

אדיר דחוח-הלוי
15 באפר׳זמן קריאה 5 דקות


חשבון נפש נוקב בעקבות השואה
אחד היסודות החשובים ביותר בתורת משה הוא הפקת מוסר מהייסורים שבאים על האדם הפרטי או על האומה. תכלית הייסורים היא להביא את האדם או את האומה לידי התבוננות מעמיקה במעשיהם ולצאת לדרך חדשה, טהורה ונקייה מסיאוב הדעות הרעות וההשקפות המשובשות, אשר מדרדרות את האדם והאומה לחטאים ולפשעים ולתועבות קשות. ירמיה הנביא זועק על סִכלות העם, שממשיך במריוֹ למרות הייסורים הקשים שקדמוּ לחורבן הבית: הרעב הנורא ששׂרר בעיר, החולאים והמגיפות, כל אלה גררו עמם מראות ומעשים מזעזעים, ולמרות כל זאת העם הִקש

אדיר דחוח-הלוי
13 באפר׳זמן קריאה 21 דקות


הכיתה אותם ולא חלו
מאמר זה משלים את המאמר: "חשבון נפש בעקבות השואה: מדוע באה אלינו הצרה הזאת?" . הפרקים הראשונים להלן לקוחים מתוך המאמר ההוא, ובהמשכם תועלה הנקודה שבה מתמקד מאמר זה: "הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ, כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר" (יר' ה, ג). אחד היסודות החשובים ביותר בדת משה הוא הפקת מוסר מהייסורים שבאים על האדם הפרטי או על האומה. תכלית הייסורים היא להביא את האדם או את האומה לידי התבוננות מעמיקה במעשיהם ולצאת לדרך חדשה, טהורה ונקייה מסיאוב הדעות הרעות וההשקפות המשובשות, אשר מדרד

אדיר דחוח-הלוי
13 באפר׳זמן קריאה 8 דקות


האם הצדיקים מכפרים במיתתם?
בעקבות חז"ל, הרמב"ם קובע במורה את הכלל הידוע בהשגחת ה' עלינו, והוא: "אין ייסורין בלא עוון". משמעותו הברורה של כלל זה היא, שבבוא ייסורים על אדם או על אומה, חובה עליהם לפשפש במעשיהם ובהתנהלותם. זאת ועוד, כאשר הרמב"ם מנתח את מסכת ייסוריו של איוב, הוא בפירוש מלמדנו שחלה חובה על האדם לנסות ולהבין כפי כוחו את הקורות אותו, ולנסות ולקשוֹר את האירועים אשר מתרגשים עליו לאופני התנהלותו, בחירתו ומעשיו. והנה לפניכם מקצת מדברי רבנו במורה (ג, יז) בעניין הייסורין, בשתי הפְּסקות הבאות: "וכן מ

אדיר דחוח-הלוי
13 באפר׳זמן קריאה 21 דקות


'עד מתי פתיים תְּאֵהֲבוּ פתי?'
סיפור מותו של שמעון הצדיק תואר בספרות חז"ל בארבעה מקומות: בתוספתא, בתלמוד יומא ומנחות, ובירושלמי. יש שהביאו את סיפור מותו של שמעון הצדיק כראיה לכך שיש להקב"ה גוף ודמות הגוף, ותפישׂת אגדות חז"ל כפשוטן גרמה להם להיכשל בהגשמה ובמינות. אחל בשלושת המקורות הראשונים שנזכרו לעיל, מפני שהם דומים מאד זה לזה: בתוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יג, הלכה ח, נאמר כך: "שנה שמת בה שמעון הצדיק אמר להם: בשנה זו אני מת. אמרו לו מניין אתה יודע? אמר להם: כל ימות הכפורים היה זקן אחד לובש לבנים ומתכסה

אדיר דחוח-הלוי
13 באפר׳זמן קריאה 7 דקות


האם המתים יודעים מאומה?
ראוי להחֵל את התשובה על השאלה שבכותר, בעיון באיסור החמור לדרוש אל המתים: "כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם, לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף, וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים, כִּי תוֹעֲבַת יְיָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְיָ אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ, תָּמִים תִּ

אדיר דחוח-הלוי
10 באפר׳זמן קריאה 20 דקות


סקירת הפירוש העקוש לספר יצירה (ח"ו)
כבר ראינו שההזיה המרכזית שעליה סובב כל ספר יצירה הינה ההזיה שהקב"ה ברא את עולמו בשרבוט רצפי אותיות שאין להם שום משמעות, כהוברי ההברים המלחששים לחשים... והואיל ואיסור חבירת חבר שראינו בחלק ב הוא איסור תורה חמור לא יעלה על הדעת שהקב"ה יברא את עולמו בהבירת הברים ובלחשושי רצפי אותיות מהובלים, ויחנך אותנו בזה לדרכי המאגיה וההזיות אשר הוא כֹּה מבקש להרחיקנו מהם: עד שהציר שכל התורה סובבת עליו הוא הרחקה מעבודה-זרה ומכל גרורותיה – וכל בר דעת מבין שדבר זה פשוט לא ייתכן! כמו כן, יודע אנ

אדיר דחוח-הלוי
7 באפר׳זמן קריאה 12 דקות


צביעותו והתחזותו של קאפַּח
לאחר שפרסמתי את המאמר: "למה אדיר הקטן שונא את קאפַּח וערוסי?" , הוסיפה וכתבה אודליה אריה מכתב שׂטנה ושלחה לי אותו למייל. ובכן, כדי שלא תהיה חכמה בעיניה, וכדי להוסיף ולקעקע את קאפַּח וערוסי החלטתי להשיב לה גם הפעם. מכתבהּ מלא וגדוש בקללות ונאצות וחרפות, הנני בוחר להתעלם מכל דבריה למעט מן הטענה שעליה היא נשענת. אחל אפוא, את כל מסכת הקללות והנאצות והחרפות והגידופים ששלחה, אודליה האומללה סומכת על טענה אחת ויחידה, והיא שטעיתי במאמר שנזכר לעיל במה שאמרתי שקאפַּח וערוסי התירו היתר ג

אדיר דחוח-הלוי
5 באפר׳זמן קריאה 9 דקות


למה אדיר הקטן שונא את קאפַּח וערוסי?
בחול המועד תשפ"ה נשלח אלי מייל מאת אחת בשם אודליה אריה, ובו מתחה ביקורת על המאמר שנכתב על קאפח ועל חסידיו השוטים והיהירים לפני כמה שנים, שכותרתו: "הקבלת פני המרדעת!" – ובמייל היא כתבה כך: "כדאי להתעדכן לפני שכותבים מאמרים, כבר כמה שנים שהניסוח שונה". ובכן, כוונתה לכך שניסוח המודעה ל"הקבלת פני המרדעת" שקיימו לקאפַּח בירושלים מדי חול-המועד שוּנתה, ומארגני הכנס מחקו ממנה את הכותרת: "הקבלת פני המרדעת". על-כל-פנים, כבר מהערתה הראשונה ניתן לזהות את הנוכלות שבדבריה, שהרי מהערתה עול

אדיר דחוח-הלוי
5 באפר׳זמן קריאה 11 דקות


דרישה להטלת סנקציות על גלי בהרב-מיארה ויצחק עמית על ידי הנשיא טראמפ
הנני פונה לכל חברי אור הרמב"ם בכל לשון של בקשה לחתום על העצומה החשובה להטלת סנקציות על השמאלנים עוכרי ישראל הארורים, אשר פועלים כל העת במטרה לגרום להפסדו של עם-ישראל במלחמה. הרשעים הללו מבינים היטב שניצחון עם-ישראל על אויביו משמעותו היא גם ניצחון מוחלט על אויבינו המרים מבית: השמאלנים הארורים עוכרי ישראל, ולכן הם פועלים כל העת כדי לעצור את המלחמה ולהציל את אויבינו הרצחניים -- וכל זאת במטרה לדחות ככל שניתן את תקומתו של עם-ישראל, ביאת גואל צדק ומימוש חזונות הנביאים ע"ה. אנא אל נ

אדיר דחוח-הלוי
5 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


מדוע חובה להניח תפילין בחול-המועד? (חלק א)
מצות הנחת תפילין היא מצוה גדולה וחשובה, וכך נאמר בתורה על מצוה זו (שמ' יג, ט–י): "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְיָ מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה" – בשל חשיבותה, נקשרה מצות הנחת התפילין בתורה ללימוד התורה: "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ", ולזכירת יציאת מצרים: "כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְיָ מִמִּצְרָיִם", ונצטווינו

אדיר דחוח-הלוי
3 באפר׳זמן קריאה 14 דקות
bottom of page
