CC BY-SA 3.0.התמונה מאת אלי סגל, רישיון

דוגמה שפא בשמות (ד, כ) נאמר כך: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ", ושם פירש רש"י: "עַל הַחֲמֹר – חמור המיוחד, הוא החמור שחבש אברהם לעקידת יצחק והוא שעתיד מלך המשיח להיגלות עליו, שנאמר: 'עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר' [זכ' ט, ט]". ומכיוון שפירושו של רש"י מתיימר להיות פירוש פשטני מוצהר, וכך אכן מבינים אותו כל המינים וצאצאיהם שעוסקים בו, יש לתמוה תמיהה גדולה על ההזיה הזו

דוגמה שסט בשמות (ג, יט) נאמר כך: "וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה", ושם פירש רש"י: "לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ – ואין אני מראה לו ידי החזקה, כלומר כל עוד שאין אני מודיעו ידי החזקה לא ייתן אתכם להלוך. ויש מפרשין: וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה – ולא בשביל שידו חזקה, כי מאז אשלח 'אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם' וגו' [ג, כ]". בפסוק הנדון נאמר: "וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה" מבלי לייחס אותה להקב"ה, ואף-על-פי-כן רש"י ב

לאחר כתיבת חלק נה בסדרת המאמרים על רש"י נשלחה אלי תגובה, וזה לשונה: יישר כוחך על מאמריך בעניינוֹ של רש"י, ירדת עד תהום הבנת הפסיכולוגיה שמסתתרת מאחורי מאמיני העשיריות ומגשימי האלוהים! מאמריך מרתקים ומצמררים בו זמנית. חשבתי שאראה עשרות ומאות תגובות על מאמריך, הן לחיוב, הן לשלילה, אך עצם השתיקה הרועמת וחוסר התגובות המוחלט מכיוון הרבנות האורתודוקסית, רק מוכיחים עד כמה הנך צודק! חשבתי למצוא למשל תגובה מאיזה רב שׂכיר חשוב ובעל שם שיסתור את דבריך, או אולי איזה ראש ישיבה בעל שם שיקו

דוגמה שנה בשמות (א, א) נאמר כך: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה" וכו', ושם פירש רש"י: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – אף-על-פי שמנאן בחייהן בשמותן חזר ומנאן במיתתן, להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם, שנאמר: 'הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא' [יש' מ, כו]". ופירושו של רש"י סכלות, שהרי הפסוק בישעיה כלל לא מבקש ללמדנו שהקב"ה סוֹפר או קורא בשמות – אלא זהו משל לכך שהקב"ה שולט באופן מוחלט בכל הבריאה העצומה

דוגמה שמז בבראשית (נ, ב) נאמר כך: "וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל", ושם פירש רש"י: "לַחֲנֹט אֶת אָבִיו – עניין מרקחת בשמים הוא". כלומר, לפי רש"י החניטה שעשו המצרים הקדמונים הייתה מריחת הגוף בקרם לחות ובמשחות מבושמות... ועל זה נאמר: אם אינך יודע – תשתוק! ורק סכל וגס רוח יתיימר לפרש עניינים שהוא אינו מבין בהם מאומה. וברור שהחניטה הקדומה לא הייתה מריחת מרחקת בשמים, אלא תהליך מורכב ומתמשך שבו הצליחו הקדמונים לש

דוגמה שלד בבראשית (מז, כט) נאמר: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם". ושם פירש רש"י: "אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם – סופה להיות עפרה כנים (ומרחשין תחת גופי), ושאין מתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחילות, ושלא יעשוני מצרים עבודה-זרה". מהו צער גלגול המחילות שרש"י מזכיר בדבריו? ובכן, ראו נא את דבר

דוגמה שמ בבראשית (מט, יג) נאמר: "זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", ושם פירש רש"י: "שהיה זבולון עוסק בפרגמטיא, וממציאים מזון לשבט יששכר, והם עוסקים בתורה, והוא שאמר משה: 'שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ' [דברים לג, יח], ויששכר עוסק בתורה באהלים" (נוסח הפירוש הזה הוא לפי כת"י לייפציג אשר נחשב לכתב-היד המדויק והמרכזי לפירוש רש"י). ובכן, הראינו לדעת כי רש"י-שר"י התיר ליהנות מכבוד תורה, וחזקה על מי שמתיר ליהנות מ

דוגמה שכז בבראשית (כב, יא) נאמר: "וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר: אַבְרָהָם אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר: הִנֵּנִי", ושם רש"י פירש: "אַבְרָהָם אַבְרָהָם – לשון חיבה הוא שכופל את שמו". ברם, במקור לפירושו, במדרש בראשית רבה (נו, ז) נאמר כך: "תני רבי חייא לשון חיבה לשון זירוז ". נמצא אפוא, שרש"י השמיט את הביטוי: "לשון זירוז" והחדיר לפירושו הפשטני המוצהר רק את הביטוי שיש בו הגשמה! ויתרה מזאת, רש"י בדוגמה הזו גם מעוות את המדרש, שהרי לפי המדרש המלה "אברהם" הראשו

דוגמה שיט בבראשית (מד, כט) נאמר כך: "וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה", ושם פירש רש"י: "וְקָרָהוּ אָסוֹן – שהשטן מקטרג בשעת הסכנה". מקור דברי רש"י הינו בהבנה משובשת של פשט מדרש בראשית רבה (צא, ט; לפי כת"י): "וקראהו אסון – בדרך, הא בבית – לא? אמר ר' אליעזר: מיכן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה". ושוב, בפעם המי-יודע-כמה רש"י-שר"י מחדיר את הזיות פשטי המדרשים לתוך פירושי התורה הפשטניים, כאילו קיימת ישות שטנית על-

דוגמה שו בבראשית (מב, ט) נאמר כך: "וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם", ושם פירש רש"י: "עֶרְוַת הָאָרֶץ – גילוי הארץ, מהיכן היא נוחה להיכבש, כמו: 'אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה' [ויקרא כ, יח], וכמו: 'עֵרֹם וְעֶרְיָה' [יחזקאל טז, ז ועוד], וכן כל ערוה שבמקרא לשון גילוי". ובכן, לפי רש"י המונח "ערוה" הוא גילוי: "וכן כל ערוה שבמקרא לשון גילוי". ברם, עיקר משמעותו של המונח "ערוה" בפסוקי המקרא הוא שׂער

דוגמה ש בבראשית (מב, א) נאמר כך: "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ", ושם פירש רש"י: "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם – ומהיכן ראה? והלא לא ראה אלא שמע, שנאמר: 'הִנֵּה שָׁמַעְתִּי' וגו' [בראשית מב, ב], ומהו 'וַיַּרְא'? ראה באספקלריא של קודש [=ברוח הקודש?] שעדיין יש לו שבר במצרים. ולא הייתה נבואה ממש להודיעו בפירוש שזה יוסף ". נחל בבורות המחרידה שיש בפירוש רש"י: הוא שואל: "ומהיכן ראה?", כלומר רש"י תמה מדו

דוגמה רפו בבראשית (לט, יט) נאמר כך: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפּוֹ", ועל הפסוק הזה נאמרו שתי מלים במדרש בראשית רבה פז: "בשעת התשמיש", ואילו רש"י הרחיב את שתי המלים הללו וכתב: "בשעת תשמיש אמרה לו כן, וזהו שאמרה 'כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ', ענייני תשמיש כאלה", וכבר ראינו שבכל מקום שרש"י מוצא ענייני אישות הוא קופץ להדגישם ולהרחיבם, לעתים אף לענייני זימה.

שלום וברכה לכל החברים, ב"ה זכיתי לסיים את הכרך הראשון בסדרת הספרים על רש"י-שר"י, תוכלו לראות את הספר במדור "ספרים" וכן ב קישור המצורף . בריך רחמנא דסייען.

דוגמה רפב בבראשית (לט, א) נאמר כך: "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי...

דוגמה רעח בבראשית (לח, יא) נאמר כך: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי, כִּי...

אחל את החלק הזה בהערה ובשאלה שנשאלתי על-ידי אחד מהמתכנתים של WIX, היא החברה שמפעילה את אתר אור הרמב"ם. במהלך תיקון תקלה מסוימת, עיין אותו...

דוגמה רסז בבראשית (לז, יא) נאמר כך: "וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר", ושם פירש רש"י: "שָׁמַר אֶת הַדָּבָר – היה...

דוגמה רסג בבראשית (לז, א) נאמר כך: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", ושם רש"י מאריך ללהג ולפטפט בלשון...

דוגמה רנז בבראשית (לד, כה) נאמר כך: "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן...

דוגמה רנג בבראשית (לד, א) נאמר כך: "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ", ושם פירש רש"י: "בַּת לֵאָה – ולא בת יעקב, אלא על-שם יציאתה נקראת: 'בת לאה', שאף היא יצאנית הייתה, שנאמר: 'וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ' [ל, טז]". כלומר, לפי רש"י הצרפתי לאה ודינה היו יצאניות! וכל זאת בפירוש פשטני אשר נועד לכל תינוק ודרדק בעם-ישראל! "לֹא יִתְּנוּ מַעַלְלֵיהֶם לָשׁוּב אֶל אֱלֹהֵיהֶם כִּי רוּחַ זְנוּנִים בְּקִרְבָּם וְאֶת יְיָ לֹא יָדָעוּ" (הושע ה,

דוגמה רמו בבראשית (לג, יא) נאמר כך: "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל וַיִּפְצַר בּוֹ...

דוגמה רלז בבראשית (לב, ד) נאמר כך: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם", ושם פירש...

דוגמה רכז בבראשית (לא, כו) נאמר כך: "וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת...

דוגמה רכב בבראשית (לא, ג) נאמר כך: "וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ", ושם פירש...