CC BY-SA 3.0.התמונה מאת אלי סגל, רישיון

במורה (א, טו) רבנו ממשיך במסעו לעבר הרחקת הגשמות והאלילות ולעבר הנחלת ייחוד ה' והשקפות נכונות, ועתה, בפרק טו, הוא מבאר את הפעלים "נצב" ו"יצב" אשר נזכרו בכתבי-הקודש בשלל נטיות והטיות לשוניות, ואשר חלקן נזכרו גם ביחס להקב"ה. במהלך ביאורו לפעלים הללו, רבנו מסביר גם את חלום יעקב ומשמעות הסולם, מפני שבחלום הנבואי הזה נאמר (בר' כח, יג): "וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו" – ואגב ביאור עניין ההתייצבות ושהיא איננה התייצבות גופנית-גשמית, רבנו מבאר את חלום יעקב ברמזים ובראשי פרקים. במאמר זה

מאמר זה נכתב במקורו בשנות עלומיי בהיותי תלמיד ומעריץ של קאפח הנוכל. הלכתי אחריו בעיניים עיוורות, אם בשל העובדה שטרם עמדתי על דעתי, ואם בשל ההערצה הרבה כלפי קאפח אשר הקיפתני מכל עבר וכבלה אותי אליה בעבותות עבים, מטמטמים ומעיקים. באותם ימים כלל לא הבנתי את חומרת ההנאה מדברי תורה, ומכיוון שהתבוננתי על קאפח בעיניים מעריצות נתעוורתי לחלוטין מלהבין את שלל שגיאותיו וכל-שכן את נכלוליו ומעלליו. והנה עתה, לאחר שעמדתי על דעתי וכבר חשׂפתי רבות משגיאותיו ותעלוליו של רב-הנוכלים הלז, ולאחר

בפרשת בראשית מובא סיפור מופלא על גן-העדן שהיה משכנם הראשון של אדם וחווה. בתוך גן-העדן הצמיח אלהים לאדם ולחווה עצים נפלאים מרהיבים ביופיים ובעלי פירות משובחים שאין כמותם, וכך נאמר בתורה: "וַיִּטַּע יְיָ אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר, וַיַּצְמַח יְיָ אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל" (בר' ב, ח–ט). ברם, בהמשך הפסוק צוינה כבדרך אגב עובדה רבת משמעות: "וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָר

ה. סודו של עץ הדעת הרמב"ם מבאר, שהאכילה מעץ הדעת לא העניקה לאדם "דעת"   במובן השכלי והמדעי, אלא היא השפילה את האדם לשקיעה בהבחנה שבין "טוב" לבין "רע". ולכן נאמר בתורה "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים  יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" , ולא נאמר והייתם כאלהים "יודעי דעת", כי לא הדעת נקנתה באכילה מעץ הדעת, אלא האכילה מעץ הדעת היא משל לנטיית האדם אחרי תאוות לבו. כלומר, כאשר האדם מרד בבוראו ונהה אחרי תאוות לבו, נענש שירד ממעלתו הנשׂגבה: שבה היה כל כולו אחוז ודבוק במושׂכלות, מאושר בשכלו ובמעלתו הרוחנית

בפרק עו, שהוא הפרק האחרון במורה חלק א, רבנו בוחן בתמציתיות את שלושת הדרכים שבהם ה"מתכלמין" הוכיחו את שלילת הגשמות. באופן כללי רבנו מסתייג...

במורה (א, עה) רבנו עובר לבחון את ראיות ה"מתכלמין" לאחדות הבורא יתעלה. רבנו פורשׂ לפנינו חמשה דרכים שבהם ה"מתכלמין" הוכיחו לפי דמיונם את...

לאחר שרבנו פורשׂ בפרק הקודם (א, עג) את שתים-עשרה ההקדמוֹת הפסאודו-פילוסופיות של ה"מתכלמין", הוא עובר לעסוק בשבע דרכיהם להוכיח את חידוש...

מהקדמוֹת ה"מתכלמין" ניתן ללמוד כמובן על ניתוקם הכמעט-מוחלט מן המציאות, אך לדעתי, המסקנה העיקרית שעולה מן העיון בהזיותיהם, היא ריחוקם של...

טרם שאציג לפניכם את פרק עב במורה, עלי להקדים ולומר שכל הפרק הארוך והמייגע הזה מבוסס על תפישות מדעיות משובשות והזויות, בעיקר של אריסטו,...

בראש המורה (א, עא) רבנו מסביר שרוב ענייני מעשה בראשית ומעשה מרכבה שהיו באומתנו אבדו במהלך שנות עינויי הגלות, הואיל וכל אותם הדברים לא היו...

בראש המורה (א, ע) רבנו מבקש לבאר את הפועל "רֹכֵב" אשר נאמר בכתבי הקודש על ה' יתברך. רבנו מבאר שהפועל "רֹכֵב" ביחס לה' יתעלה אינו מבטא...

בראש המורה (א, סט) רבנו דן במושגים שטבעו הפילוסופים ו"המתכלמין" לה' יתעלה שמו, רבנו מסביר, שאין הבדל בין המושגים הללו מבחינת מהותם, וכֹה...

טרם שנחל לבאר את ענייני פרק סח שבחלק א, עלינו להקדים הקדמה קצרה בעניין מושגֵי הכוח והפועַל, ולשם כך הנני מעתיק לפניכם שני קטעים מתוך...

הננו ממשיכים במסענו בסדרת מורה-הנבוכים, ובחלק א פרק סז רבנו ממשיך במסעו לשלילת ההגשמה. בפרק זה רבנו עוסק בביאורו של הפועל שבת  ביחס לה':...

רבנו מקדיש את פרק סו שבחלק א במורה להסביר שני פסוקים שבהם נאמר על לוחות הברית שהן "כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" (שמ' לא, יח; דב' ט,...

אחד התיאורים הנפוצים ביותר בספר התורה ובספרי הנבואה הוא תיאור ה' בדיבור, ולכאורה יש להקשות, מדוע הקב"ה תואר בדיבור? וכי הוא מדבר כבני...

במורה (א, סד) רבנו מבאר את משמעויותיו של שֵׁם ה' שנאמר בכתבי הקודש: לעתים הכוונה בו היא רק לעצם השֵּׁם שנאמר בפה, לעתים הכוונה בו היא...

בפרק סג רבנו עוסק בביאור שאלתו של משה רבנו להקב"ה: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים: הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...

במאמר הקודם בסדרת "מורה הנבוכים" שכותרתו: "תורת שלילת התארים: השם המפורש", למדנו על ייחודיותו של השם המפורש, דהיינו על-כך שהוא מורה על...

מהי ייחודיותו של השם המפורש? וכי השם יוד הא ואו הא נועד לשמש לסגולה פגאנית? ובכן, במאמר לקמן נלמד, שייחודיותו של השם המפורש איננה נוגעת...

בעשרת המאמרים האחרונים בסדרת "מורה הנבוכים" נדונו והוסברו פרקים נ–נט במורה. פרקים אלה עוסקים בתורת שלילת התארים (פרק נ הוא מעין מבוא...

בפרקים הקודמים במורה ובמאמרים הקודמים בסדרה למדנו, שלא ניתן להשיג מאומה ביחס לאמיתת עצמות הבורא יתעלה, והעניין היחיד שניתן לומר ביחס...

בשמונת המאמרים האחרונים בסדרת המורה, דהיינו מן המאמר: "מבוא לתורת שלילת התארים" ואילך, למדנו בהרחבה ובהעמקה רבה מאד על חומרת ייחוס התארים...

במאמרֵי סדרה זו נדונו תארים שונים שבהם מתוארים האדם ובורא-עולם בכתבי-הקודש, כגון: חי, הוגה, יכול, חכם, רוצה, ועוד. כמובן שביחס לבורא-עולם...