CC BY-SA 3.0.התמונה מאת אלי סגל, רישיון

לאחרונה שמעתי טענה מפי דרדעי חסר חוליות אשר משמש כרב בית-כנסת. הוא טען שיש לנהוג במנהגי צאצאי המינים השוטים, מן הטעם ש"לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות". השבתי לו תשובה קצרה על המקום: "לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות הנבונים,  לא עם השוטים והתועים". ברם, סיסמאות טובות לשעתן בלבד, והן אינן פוטרות מעיון מקיף ומעמיק לחשיפת האמת בעניין ההשקפה הזו שהעלה הדרדעי הלז. חשוב להבין שאִמרה זו משמשת כהטעיה אורתודוקסית פרו-נוצרית. הטעיה שנועדה לטשטש את האמת ולהצדיק את חדירתם ש

אמרו חכמים במסכת סוטה (כב ע"ב): "אמר לה ינאי מלכא לדביתיה: אל תתייראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס". רציתי לשתף את החברים בהודעת SMS שקיבלתי בעבר מאיזה תימני חכם בעיניו, מתלמידיו של לייבוביץ' הכופר ודומיו, ושמו מָאוּס רענן מנתניה, או שמא עלי לומר רענונוביץ', וז"ל: שלום לך, גזרתי על עצמי שלא ליצור קשר אתך, אלא שבליל שבת האחרון ניגש אלי הרב של בית-הכנסת הרב בראונשטיין ואמר לי, קיבלתי משהו שנקרא אור הרמב"ם.

להלן מכתב שקיבלתי מאת דרדעי שוטה שפרש לדרכי המינים וצאצאיהם, וזה לשונו: רציתי לשאול אותך בנושא המיילים שאתה מוציא מידי פעם, מספר דברים: 1) המייל התקופתי, מדוע אתה חוזר כל פעם על אותו פורמט זהה? שבנוי 10–20 שורות רעיון, ולאחר מכן אתה תוקף את אותם אנשים או מקורביהם בנוסח ובסגנון שחוזר על עצמו כל מייל מחדש? האמן לי שכל אלו שמקבלים את המייל הפנימו כבר מזמן את המסר שאתה כותב כל פעם מחדש. לא רוצה לייעץ לך אבל נראה לי שכדאי שתרחיב את הרעיונות החשובים שלך ואותם להדגיש, שים לך תזכורת

בערך בשנת תש"ף נתקלתי בתגובה מקוממת של איזה דרדעי ביחס להשקפות האמת, איני זוכר מה הייתה תגובתו אשר עוררה אותי למתוח ביקורת על הדרדעים הנרצעים האוכלין מן התורה, והוא בינתיים אף מחק את תגובתו, כדי להקשות עלי לפרסם ולהנציח את הדברים. בתחילה הדרדעי כינה את עצמו בכינוי: "עלמוני" ולאחר מכן הוא עבר לכינוי: "ג'ון-דּוּ". מכל מקום, מתוך הביקורת שמתחתי על הדרדעים ניתן להבין, כי בדבריו הדרדעי ביטא דברי רפיסות ונרצעוּת כלפי חכמי-יועצי-אשכנז, אשר התירו לו: לאכול מן התורה, ללכת בשרירות לבו,

נשלחה אלי התגובה הבאה: שלום! רציתי להירשם לאתר כדי להגיב על מאמר מזעזע שכותרתו: "אחת-עשרה סיבות לשנוא את חב"ד" , האם לדעתכם זו דרכה של תורה? איך אתר ששמו "אור הרמב"ם" מתהדר בכתבה כזו מזעזעת? האם אפשר להאיר את האור בשנאה ורעל של מחלוקת וזלזול? ודווקא על חב"ד?! שבשעות כאלה בעם-ישראל, ובכל השעות הקשות של עם-ישראל בארץ ובגולה, תמיד נמצאים בחזית לעזור להציל ולהושיע בחירוף נפש. חב"ד, שחרטו על דגלם את לימוד הרמב"ם, והם החסידות הכי הלכתית וממלכתית. תארו לכם שבית-שמאי היו מוציאים כרוז

ב חלקו הראשון של המאמר ראינו את תחילת דברי המקלל – תלמידו של נחמן הכלבי. מתוך בליל הקללות והחרפות הנאצות והגידופים, הצלחנו לדלות טענה אחת מתעתעת ועליה השבנו בחלקו הראשון של המאמר. ב חלק השני  עסקנו בטענת המקלל שרבנו "טעה בענק" בעניין תפישׂת השדים שבאגדות חז"ל. רבנו סבר שלא קיימים שדים במציאות האמיתית למעט בדמיון ההוזים, ושכל השדים שנזכרו באגדות חז"ל הם משלים או פטומי מילי בעלמא, וכדרכן של האגדות לתבל את ענייניהן בפולקלור המקומי והאלילי שרווח מאד באותם הימים. וכאמור, הוכחנו א

ב חלקו הראשון של המאמר ראינו את תחילת דברי המקלל – תלמידו של נחמן הכלבי. מתוך בליל הקללות והחרפות הנאצות והגידופים, הצלחנו לדלות טענה אחת מתעתעת ועליה השבנו בחלקו הראשון של המאמר. ב חלק השני  עסקנו בטענת המקלל שרבנו "טעה בענק" בעניין תפישׂת השדים שבאגדות חז"ל. רבנו סבר שלא קיימים שדים במציאות האמיתית למעט בדמיון ההוזים, ושכל השדים שנזכרו באגדות חז"ל הם משלים או פטומי מילי בעלמא, וכדרכן של האגדות לתבל את ענייניהן בפולקלור המקומי והאלילי שרווח מאד באותם הימים. וכאמור, הוכחנו א

אחד מגדולי המתעים והמתעתעים בדורנו היה מאיר מאזוז. הגנגסטר הלז התחפש למשׂכיל וליודע-דבר ואף למעריץ של הרמב"ם. אך מאחורי התכסית של המשׂכיל והרמבמיסט הסתתר נוכל אורתודוקסי. כומר שׂכיר נתעב וגס-רוח אשר דימה שהוא גדול הדור, אך האמת היא שהוא היה עבד-עבדים נרצע למינים ולצאצאיהם, וכל התחזותו להולך בדרך-האמת נועדה למטרה מרכזית אחת: לעוות לסלף לזייף לעקם לעקש ולהעלים את דרך-האמת הטהורה של רבנו. בדברים שיבואו לקמן אוכיח את דבריי מתוך דברי מאזוז אשר נדפסו בעלון "בית נאמן" גיליון מספר 18

ב חלקו הראשון של המאמר ראינו את תחילת דברי המקלל – תלמידו של נחמן הכלבי. מתוך בליל הקללות והחרפות הנאצות והגידופים, הצלחנו לדלות טענה אחת מתעתעת ועליה השבנו בחלקו הראשון של המאמר. ב חלק השני  עסקנו בטענת המקלל שרבנו "טעה בענק" בעניין תפישׂת השדים שבאגדות חז"ל. רבנו סבר שלא קיימים שדים במציאות האמיתית למעט בדמיון ההוזים, ושכל השדים שנזכרו באגדות חז"ל הם משלים או פטומי מילי בעלמא, וכדרכן של האגדות לתבל את ענייניהן בפולקלור המקומי והאלילי שרווח מאד באותם הימים. וכאמור, הוכחנו א

ב חלקו הראשון של המאמר ראינו את תחילת דברי המקלל – תלמידו של נחמן הכלבי. מתוך בליל הקללות והחרפות הנאצות והגידופים, הצלחנו לדלות טענה אחת מתעתעת ועליה השבנו בחלקו הראשון של המאמר. ב חלק השני  עסקנו בטענת המקלל שרבנו "טעה בענק" בעניין תפישׂת השדים שבאגדות חז"ל. רבנו סבר שלא קיימים שדים במציאות האמיתית למעט בדמיון ההוזים, ושכל השדים שנזכרו באגדות חז"ל הם משלים או פטומי מילי בעלמא, וכדרכן של האגדות לתבל את ענייניהן בפולקלור המקומי והאלילי שרווח מאד באותם הימים. וכאמור, הוכחנו א

בעבר תקף אותי אוויל אורתודוקסי באופן קשה ועקשני מאד. מדובר ביושב ישיבות לשעבר, אשר זיהם את נפשו וטימא את מחשבתו בהזיות המינים השחורים עובדי האלילים האילמים. מנפשו נותרו צללים עכורים ואפלים ובהם הוא נדמה לסובבים אותו כאדם שחי ונושם, אך לפי האמת הוא מת מהלך. עקשנותו ומשׂטמתו כלפיי המָמוּני באותם הימים, כי טרם הבנתי אז את עומק התהום החשוכה שבה מתבוססים הרשעים, ואת עוצמת שנאתם לדרך האמת. משׂטמתו של יובב נדלקה והתעוררה בעקבות המאמר בעניין גלגולי הנשמות . יובב טען טענות בעקשנות פגא

ב חלקו הראשון של המאמר ראינו את תחילת דברי המקלל – תלמידו של נחמן הכלבי. מתוך בליל הקללות והחרפות הנאצות והגידופים, הצלחנו לדלות טענה אחת ואליה השבנו ב חלקו הראשון של המאמר. ב חלק השני עסקנו בטענתו של המקלל שרבנו "טעה בענק" בעניין תפישת השדים באגדות חז"ל. רבנו סבר שלא קיימים שדים במציאות האמיתית למעט בדמיון ההוזים וחולי הנפשות, ושכל השדים שנזכרו באגדות חז"ל הם משלים או אפילו סתם פטומי מילי בעלמא, כדרכן של האגדות לתבל את ענייניהן בפולקלור המאגי והאלילי שפשׂה מאד באותם ימים

ב חלקו הראשון של המאמר ראינו את תחילת דברי המקלל – תלמידו של נחמן הכלבי. מתוך בליל הקללות החרפות הנאצות והגידופים, הצלחנו לדלות טענה אחת ועליה השבנו בחלקו הראשון של המאמר. נמשיך עתה לעיין בהמשך דברי המקלל כדי ללמוד עד כמה סכלים הם תלמידיו של נחמן הכלבי, עד כמה שקועים הם בהזיות, ועד כמה חולים הם בנפשם. והנה המשך דבריו של המקלל בעניין דעת הרמב"ם שהשדים הם דמיונות כוזבים: "ראשית, הרמב"ם טעה בענק וכל בר-דעת רואה זאת מיד, הפירוש של הרמב"ם לגבי דברי חז"ל על השדים [=כוונתו לדעת רבנ

"אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו" (עובדיה א, ו). "יְיָ עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל" (ירמיה טז, יט). איך עד היום במשך אלף השנים האחרונות, אף-לא-אחד מאלפי "חכמי ישראל" זיהה את מינותו וסכלותו של שר"י? כך נשאלתי באתר אור הרמב"ם, והנה תשובתי לשואל לפניכם: הסיבה המרכזית להעדר ביקורת על רש"י-שר"י היא רמתם המחשבתית (ואף ההלכתית והמדעית) האפסית של הנ

"וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל? וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְו‍ֹת יְיָ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים" (מ"א יח, יז–יח). ביום רביעי ה' באב תשפ"א קיבלתי מכתב שׂטנה מלא ארס קללות נאצות חרפות וגידופים, החלטתי לשתף עמכם את המכתב הזה משתי סיבות: האחת,  כדי להראות עד כמה רחוקים התועים מדרך חיים ועד כמה הם שקעו בתהו ובהבל; והשנייה,  כדי להשיב לאותו מקלל עז פ

ביום שני יח בכסלו תשפ"ב נשאלתי בפורום אור הרמב"ם את השאלה הבאה: [כותר הפוסט:] אדיר שלום, אדיר דחוח-הלוי, ראשית כל אתה בכלל לא צריך לקבל את הצומי [אגב, בעברית תקנית כותבים 'תשומת הלב'] שאתה רוצה, ואני לא מתכוון לתת לך אותו. אך [לאחר] שראיתי שיש פה כמה אנשים טועים שהולכים בעצת רשעים ומקשיבים לך אני מפרסם את זה. ביחס אליך איני אדם כופר כמוך, אבל עליך אני לא אכתוב דברים כגון [הדברים] שאתה כותב על התנא האלוקי רבנו שמעון בר יוחאי ועל ספרו הקדוש "הזוהר" [אלה הם דברי התחסדות וצביעות,

במאמר "מהי השותפות של יששכר וזבולון?" הוּכח שאין שחר להסכם שמנפנפים בו צאצאי המינים כדי להצדיק את העובדה שהם לא מקיימים את חובתם האנושית הבסיסית, והיא הבאת פרנסה לביתם – חובה שחכמים ע"ה עיגנו מפורשות בכתובה שהחתן מוסר לכלתו. איני מתכוון אפוא לפתוח את הנושא, אלא אך ורק לעמוד על נקודה אחת מעניינת שעלתה במחשבתי לאחר שיחה עם "אברך" כויילל תימני כבן ארבעים, בעל משפחה וילדים לא מעטים ב"ה. בשיחה עמו ניסיתי לשווא לעוררוֹ ברמזים לדרך האמת, ושאלתי אותו האם הוא לא מרגיש מתוסכל מבחינה כ

אחל בסיפור קצר, זכורני כי בתחילת דרכי המחשבתית נסעתי ברכב עם אחד מאנשי השֵּׁם, מגדולי הדרדעים השׂכירים. ברכב נסעו איתנו יחד עוד כמה אנשים. ישבתי מאחור והר"ב ישב לפניי במושב הקדמי לצד הנהג. במהלך הנסיעה שוחחו יושבי הרכב עם הר"ב על ענייני הלכה ושאלו אותו שאלות. אחת השאלות נגעה לאחד ממנהגי אשכנז המשובשים, והר"ב החלקלק ענה להם תשובה מתחמקת אשר כנראה לא סיפקה את תשוקתי לשמוע תשובת-אמת. לאחר שהר"ב סיים את תשובתו, שאלתי אותו מדוע הוא מתייחס לחכמי אשכנז בכפפות של משי? מדוע הוא מתאמץ

בחוה"מ תשפ"ב הגיב מאן-דהו על המאמר בעניין חובת הנחת תפילין בחול המועד , וז"ל: היה לי המון מה להידיין על המאמר אודות תפילין בחול המועד,...

נשאלתי כך: שלום רב! יישר כוח על הפעילות ועל המאמרים שאתה מעלה. 1) אם אין למה להתפלל בקברים אלא יש אפילו איסור, האם יש מעלה להתפלל במערת...

יש איזה כסיל נבער ששמו צבי אשר שלח לי כמה מיילים בשנתיים האחרונות, ובהם הוא "מוכיח" אותי על-כך שהנני תוקף בעוז את המינים הארורים, ובעיקר...

שלח אלי חבר מקבץ שאלות שנוגעות לאֵי-אלו דברים מדברי חכמי-יועצי-אשכנז, אשר בהם הם קובעים באופן שרירותי ששר"י וחבר-מרעיו גדולים וחכמים...

סידור אור הרמב"ם שיצא לאור בשנת תשפ"א זעזע מאד את הדרדעים. לאחר צאתו לאור קיבלתי תגובות חריפות מאד מקרב הדרדעים המזויפים: כל מיני מלחכי...

בעבר כתב מאן-דהו תגובה על המאמר "אמונתו של רש"י בשדים" (ח"א) . כותב התגובה דימה שהוא חכם ולכן נדמה היה לו שהוא שולל את דבריי "בהבל פיו"...