אדיר דחוח-הלוי

טרם שנמשיך בסקירת השרבוט לספר יצירה, אציע נא בפניכם את דברי רס"ג בסוף הקדמת פירושו לספר משלי, הואיל ומדבריו שם עולה, שכל ענייני בריאת העולם יש מאין, ואף עניינים מדעיים פחות טמירים ונשׂגבים מיצירת יש מאין, כולם הם בגדר הנסתרות שאין לעסוק בהן! הייתכן אפוא שרס"ג יֹאמר שאסור לעסוק בענייני יצירת יש מאין, ואף בדברים הקרובים לכך – ויחד עם זאת יקדיש חיבור שלם לפירוש ספר יצירה, אשר מתיימר לעסוק בבריאת יש מאין? היעלה על הדעת שרס"ג, אשר אסר לעסוק בענייני היצירה, יעז להתפרץ ולהתרברב בידיעת אופני יצירתם...

אחד ממנהגי המינות המפורסמים הוא שלא לישון בראש השנה, וזאת על-פי דברי מוסא איסר-לשלשלת בשולחן הגילולים (אורח המינים, הלכות ר"ה תקפג), וכך אומר הלשלשת שם: "וגם נוהגים שלא לישן ביום ראש-השנה (ירושלמי), ומנהג נכון הוא". בעקבות הלשלשת אומר שם משנה-ארורה, כך: "שלא לישן וכו' – משום דאיתא בירושלמי: 'מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה'. והאר"י ז"ל [=המכשף הפגאני] אמר, שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך על-ידי תפילות ותקיעות [כלומר התקיעות נועדו לעורר את המלאך ולא לעורר אותנו לתשובה! והפכו את מצות שמיעת...

כדי להבין את תעתועם הבא של המינים, עלינו ללמוד כמה דינים בהלכות טומאת מת. ובכן, שם בראש פרק כג, רבנו מלמד שכל הכלים שהם סתומים במכסה צמוד אשר מהודק בטיט וכיו"ב (='צמיד פתיל' – צמוד ומהודק) מצילים על כל מה שבתוכן מטומאת אהל המת. דהיינו, אם מת בבית מת, ויש בבית כלי שסתום בצמיד פתיל, הוא וכל מה שבתוכו – טהורים. ברם, חכמים גזרו על כלֵי חרס שסתומים במכסה צמיד פתיל, שהם יצילו רק אוכלים ומשקים וכלֵי חרס אחרים שנמצאו בתוכם; אולם, הם אינם מצילים כלי שטף (=כלי עצים וכלי מתכות וכיו"ב שניתן לטהרם...