שלום עליכם,

להבנתי, כל עוד דבריך מובנים, גם אם הם בשיבוש, ניתן לברך ולקרוא ולצאת ידי חובה, ויש להקל בדברי חכמים ככל שניתן וכפי כללי ההלכה. אגב, אם המגילה איננה עשויה כהלכתה (כלומר, אם המגילה נכתבה על קלף שלא עובד כהלכתו), אין לברך לפני ולאחרי הקריאה.

א) כן, אפילו יותר חמור מסתם ספר חיצוני, מדובר בספר מינות גמור ומוחלט.

ב) כן, אבל לא לכל אחד, רק לאדם משכיל ונבון שהעמיק בהשקפות תורת משה.

מועדים לשמחה ולהודיה.

על איזה תועלת אישית חשבת? על מקום להתקדם מבחינת קצונה וזה?

שבוע טוב ומבורך ובשורות טובות

אין הבדל בין פחית לכוס, העיקר לשתות באופן מכובד ולא בלגימות גסות.

כמו כן, חשוב שלא לשתות משקאות שמזיקים לבריאות, כמו המשקאות השונים שמלאים סוכר.

אם יורשה לי להשיב,

להבנתי כל תפילה שנעשית בכבוד כלפי ה' יתברך היא ראויה ורצויה ומשובחת.

ולכן, לדבר עם ה' יתברך בהכנעה, רצוי בכל עת ובכל שעה, ובלבד שלא ייראה מן המתמיהין.

שלום וברכה,

להבנתי ראוי לאסור, מפני שחכמים התירו לגלח את שיער שאר האיברים אך ורק במספריים (והתירו אפילו להשתמש בהם כמו שמשתמשים בתער, אך בתער עצמו אסרו) -- ולכן מותר אך ורק במכונת גילוח וכיו"ב, אשר פעולתה דומה לפעולת המספריים.

והנה מעט בעניין זה מן האמור במאמר: "האם מותר להתגלח במכונת גילוח":

רבנו מתיר במפורש להוריד את שׂער שאר האיברים במספריים, וכֹה דבריו בהלכות עבודה-זרה (יב, ט): "ומותר להעביר שיער שאר איברים במספרים". כלומר, לא רק בדרך של ליקוט אלא אפילו בדרך של תער, דהיינו לגלח את שׂער גופו באמצעות המספרים – מותר, כל-שכן מכונת גילוח שפועלת באמצעות ליקוט-גזירה. ועל-כל-פנים נראה מהלכה זו שראינו, שגילוח שׂער שאר איברים בתער – אסור, שהרי רבנו דייק לומר בהלכה "מספריים" ולא ציין תער (ודרך אגב, נראה שכאשר תקום סנהדרין היא תאסור להעביר את שׂער האיברים בלייזר וכיו"ב).

אולם כאמור, שׂער בתי השחי והערווה אסור מדרבנן לגלחו ולהעבירו בשום צורה, ולוקה מכת מרדות. אמנם, אם באותו המקום המנהג הוא ש"מעבירין השיער [גם] האנשים", המעביר את השיער מבית השחי והערווה אינו לוקה מכת מרדות, אך נראה שלכתחילה הדבר לא רצוי.

וכֹה דברי רבנו בהלכות עבודה-זרה שם:

"העברת השיער משאר הגוף, כגון בית השחי ובית הערווה – אינו אסור מן התורה אלא מדברי סופרים, והמעבירו מכין אותו מכת מרדות. במה דברים אמורים? במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים, אבל במקום שמעבירין השיער [גם] האנשים, אם העביר – אין מכין אותו. ומותר להעביר שיער שאר אברים במספריים, בכל מקום".

ממסורת חז"ל במקור שציינת עולה, שאחיה השילוני זכה לאריכות ימים קיצונית מאד, בדומה לאותם אלה שחיו באלף השנים הראשונות של ימי העולם.

שבוע מבורך, הרב כתב מאמר מקיף בנושא הקמיעות https://www.orharambam.com/post/%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91-%D7%9D-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%99%D7%94

מומלץ בחום (ואף חובה גמורה לדעתי) לקוראו מתחילתו. בכל אופן כמדומני שהתשובה לשאלתך נמצאת בפרק ט' למאמר.

במשפט אחד - ההיתר לצאת בשבת ב"קמיע מומחה" נובעת מכך שהמדומיין הנושא אותו מייחס לו חשיבות רבה ותולה בו בטחונו ולכן לא חששו שיסירו מעליו וייכשל בהוצאה מרשות לרשות. מה שאין כן כשמדובר בקמיע 'פשוט' אשר לגביו אינו מקפיד ויכול לעבור על טלטול. וראה במאמר ההבחנה ההלכתית בין מומחה לשאינו מומחה.

חח ״ערימות של שטויות״. ולפי האש שבסרטון אני יודע גם על מה דיברו.