טענות קשות נגד אור הרמב''ם ותשובותיי – חלק ב

עודכן: 13 בינו׳ 2021

לתשובתי למר נהוראי יהב שהובאה בחלק א, הגיב מר ערן חבשוש, וזה לשונו:


"האם רבנו היה חף מטעויות? האם רבנו לא סבר שיש בעולם גלגלים? שהם בעלי דעה ונפש? האם רבנו לא סבר שהשמש מקיפה את כדור הארץ? ואולי כל נושא השכלים כבר לא רלבנטי, כי אם אין גלגלים אז למה צריך 10 שכלים נבדלים או 20 או 50? האם רבנו לא שינה דעתו בין מהדורה קמא לבין מהדורת בתרא במספר לא מבוטל של נושאים? אז אולי נבטל גם את רבנו של מהדורה קמא?


האם ירדת לעומק דעתו של הגר"א שאתה יכול לחוות דעתך על הבנתו? האם נשאת ונתת מולו? אתה נתפס על משפט שלא בטוח שהוא בכלל אמר אותו (כך זה לדעת מארי).


אני חושב שכדאי לדבוק בחיוב ולהאיר את דרך רבנו מבלי לפסול או לזלזל בהשקפות אחרות".


עד כאן דבריו (כל שאלה בדבריו נאמרה בשורה נפרדת).


להלן תשובתי (גם תשובה זו נערכה מחדש כמו תשובותיי בחלק הראשון):


אף אחד לא אמר שרבנו חף מטעויות, וכבר קמו לרבנו משיגים רבים מאד (אף שכל דבריהם הבל מהובל, ולא ידעו ולא יבינו בחשכת ההזיות יתהלכו). לעומת זאת, הוזי ההזיות בדת האורתודוקסית סבורים, ש"חכמי ישראל" ו"גדולי הדור" (בעיקר מקרב צאצאי המינים), הינם כאלהים ולכן הם אינם טועים לעולם ואסור למתוח עליהם ביקורת. ואין צורך לומר, שרק אלהים אינו טועה, ומי שסובר שרבותיו אינם טועים והם כאלהים עובד עבודה-זרה.


כמו כן, כדי למצוא טעויות בדברי רבנו צריך להתאמץ מאד, אך כדי למצוא דברי אמת מדויקים אצל "חכמי ישראל" שפעלו באלף השנים האחרונות צריך להתאמץ ולהתייגע הרבה יותר... ויתרה מזאת, הנני תמה עליך תמיהה גדולה מאד: האם באמת אתה סבור שיש מה להשוות בין טעויותיו של רבנו לבין טעויותיהם של המינים וצאצאיהם? האם אינך מבחין בין איכות חיבוריו של רבנו לאיכותם הירודה של חיבורי שאר "חכמי ישראל"? האם אתה משווה בין ישרוּת השקפותיו של רבנו לריקבון השקפות המינים וצאצאיהם? האם אין לך קנה מידה להבחין בין גאונות לסכלות? האם רבך מבקעת העצמות לא לימדך להבחין בין תבן לבר? ונזכרתי עתה שרבך הכשיר את ספר הזוהר, כלומר, אם רבך אינו יודע להבחין באלילות גלויה מפורשת ומתועבת כאשר היא ניצבת לנגד עיניו, מה יש להלין על תלמידו הקטן?


ויתרה מזאת, בשל אהבתו לאמת רבנו חזר בו פעמים לא מעטות, והלוואי והיו נוהגים כן הסכלים שנחשבים ל"חכמי ישראל", ולוּ רק במעט משגיאותיהם: האם שמעת פעם "גדול דור" שאומר "טעיתי"? ובכן, האפשרות היחידה לשמוע "גדול דור" שאומר "טעיתי" (וגם זה רק בחדרי חדרים) היא במחלוקת בין "גדול דור" ספרדי לאשכנזי, שסופו של הספרדי לכרוע ולהשתחוות אפיים-ארץ לאשכנזי, כמו שקרה לעבדאללה בזמנו עם ליב שטיזנמן.


וזכורני שנכחתי בפגישה עם אחד מחברי-הכנסת הוותיקים לשעבר, ישבתי בצד ושמעתי כיצד הלה מספר על-כך שיש שני סוגי רבנים בש"ס: יש רבנים שאריה דרעי מורה להם מה לעשות (הספרדים), ויש רבנים שאריה דרעי שואל אותם מה לעשות (נחשו מי?).


וכבר הרחבתי במאמרים רבים על אהבת האמת הנדירה של רבנו, ראו: "אהבת האמת ורדיפת הצדק", "קבל האמת ממי שאמרו", "בשם ה' אל עולם – קריאת קרב לדרך האמת", "מדוע מעטים אנשי האמת?", "האמת והשלום – הסותרים זה את זה?", "ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל", ועוד. נמצא, שגם על העדר בקשת האמת הנני מותח ביקורת על אותם הטיפשים שנחשבים ל"חכמי ישראל", ולא רק על עצם שגיאותיהם העצומות.


***

שאלת: "האם רבנו לא סבר שיש בעולם גלגלים? שהם בעלי דעה ונפש? האם רבנו לא סבר שהשמש מקיפה את כדור הארץ? ואולי כל נושא השכלים כבר לא רלבנטי, כי אם אין גלגלים אז למה צריך 10 שכלים נבדלים או 20 או 50?". ועל שאלותיך אשיב בשאלות: האם אינך יודע להבחין בין שגיאות בענייני מדע לשגיאות בענייני יסודי הדת? האם אינך מבין את ההבדל התהומי שבין סוגי השגיאות הללו? ושגיאות בענייני מדע הן שגיאות אשר נובעות ממצב התפתחות המדע באותה נקודת זמן, לעומת זאת, שגיאות ביסודי הדת שקיבלנו ממשה רבנו בהר סיני, מובילות לכפירה ולמינות ולהכרתת הנפש מחיי העולם-הבא!


וכֹה דברי רבנו בפירושו לסנהדרין (י, ב):


"[התנא] הזכיר את אלו [המלכים] מחמת גודל מעלתם בחכמה, והיה חושב מי שיחשוב שברוב חוכמתם וזכות התורה שהיו יודעים אותה ידיעה גדולה יש להם חלק [לעולם-הבא], לפיכך השמיענו שיסודות האמונה נתקלקלו אצל אלו, והיו להם ספקות במקצתם [=אפילו ספקות ביסודות האמונה מכריתים מחיי העולם-הבא], ולפיכך נדחו מחיי העולם-הבא".


הנה למדת, שגם מי שגדול באמת בתורה ויש לו זכויות אמיתיות בלימוד התורה, אפילו הוא, אם נתקלקלו אצלו יסודות הדת, ריחוקו מאלהים כה גדול ועונשו כה חמור, שהוא עלול לספוג את העונש הקשה ביותר: הכרתתו מחיי העולם-הבא! כל-שכן וקל-וחומר המינים וצאצאיהם אשר לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, ונכשלים ונחבלים בהשקפות המינות.


וכבר הרחבתי בתשובה לכל המלינים על שגיאותיו של רבנו בענייני מדע, במאמרי: "הרמב"ם ידע שהנחות המדע הקדום אינן בהכרח אמת". כמו כן, בעניין שגיאתו של רבנו ביחס לגלגלים שהם בעלי נפש, וכן בעניין עשרת השכלים הנבדלים, ובכן, שתי ההשערות הללו אכן נראות כשגיאה, אף שאין לנו יכולת להוכיח מעל לכל צל של ספק שהן שגיאה. כלומר, אנחנו רק יכולים לשער שרבנו טעה, מפני שיש לנו יכולת מדעית להבין הרבה יותר טוב את מערכות השמים שסביבנו, וקשה להעלות על הדעת שיש לגרמי השמים מודעות ונפש.


שגיאתו של רבנו בעניין ייחוס נפש לגלגלים, נובעת משגיאתם של הפילוסופים הקדמונים, אשר לא הבינו כיצד ייתכן שגרמי השמים נעים סביב כדור הארץ? באיזה כוח הם נעים? הם לא ידעו הרבה על כוחות בטבע כמו כוח המשיכה, ולכן הם נאלצו לשער שיש לגלגלים ולכוכבים דעה, אשר מנחה ומעוררת אותם לנוע ואף לשאוף להתרומם במעלות ההשגה. אגב, לדעת מָרי, רבנו חזר בו מהשקפה זו, ראו דבריו בהלכות יסודי התורה ג, אות כא.


גם שגיאתו של רבנו בעניין עשרת השכלים, נובעת לדעתי הצנועה מנתונים מדעיים שגויים, שהרי הקדמונים חילקו את היקום לעשרה מדורים אשר סובבים את כדור הארץ באופן מעגלי, כלומר, כדור הארץ בטבור העולם, ותשעה גלגלים מקיפים אותו, סה"כ עשרה מדורים. למיטב הבנתי בשלב זה של לימודיי, התפישה המדעית הזו היא שדחפה את הקדמונים לשגות שהקב"ה פועל בעולמו באמצעות עשרה שכלים, אשר שופעים מזה-על-זה עד אשר השפע האלהי מגיע לעולם השפל. כמו כן, היו מהם שהחליטו משום מה, שלא יעלה על הדעת שהקב"ה יפעל באופן ישיר ללא ישויות שכליות מתווכות, כי הם סברו שפעולתו של ה' יתעלה עוברת סדרת שלבים שונים עד להופעתה בעולם החומרי השפל.


כל ההשערות הללו שנראות בעינינו כהזיות, היו מקובלות בקרב חכמי קדם ואף בקרב חז"ל, אשר אימצו את ההשקפות הללו, ודיברו עליהן ברמזים ומשלים בחלק מאגדותיהם. כמו כן, עלינו להבין, כי העדר כלים מדעיים אמפיריים, גרם לחכמי קדם לערבב בין המדע האלהי למדע הטבעי. כלומר, מכיוון שלא היו להם כלי מחקר אמפיריים הם נאלצו לשער השערות פילוסופיות כדי למלא את החלל המדעי העצום שהיה מעבר להישג ידם. אגב, מסיבה זו חז"ל ורבנו מרחיקים מלימוד מעשה בראשית, כי העניינים הללו היו קשורים בימי קדם בקשר ישיר והדוק עם עולם הפילוסופיה וההשערה הפילוסופית, שאינם מתאימים לכל אדם.


ובעניינים אלה ראו מאמריי: "יסודות במדעי האלהות", "לימודי המדעים במשנת הרמב"ם", "חמקנות מדעי האלהות", "ראש הדרדעים מטשטש את חשיבות מדעי הטבע", ועוד.


***

כתבת כך: "האם רבנו לא שינה דעתו בין מהדורה קמא לבין מהדורת בתרא במספר לא מבוטל של נושאים? אז אולי נבטל גם את רבנו של מהדורה קמא?". מדבריך עולה מסקנה מזעזעת ביותר בסכלותה, והיא: עלינו לקבל את כל ההזיות המאגיות המטופשות של המינים וצאצאיהם רק בגלל שגם רבנו טעה ושגה! ובמלים אחרות, גם אם הוזי ההזיות באשכנז תעו ולעו וסטו סטייה חדה לכיוון המינות והאלילות, לשיטתך, עדיין עלינו לקבל את דבריהם, רק בגלל שרבנו שגה בענייני סברה או מפני שהמדע שהיה בימיו לא היה מפותח דיו?


ויתרה מזאת, איך אפשר להשוות בכלל בין טעויותיו של רבנו לבין הזיותיהם וסטיותיהם של צאצאי המינים? והלא ברבנו בערה האהבה לאמת והרדיפה לצדק, ובכל מקום שהיו מוכיחים אותו שהוא טעה הוא היה חוזר בו מיד, ומודה לאדם אשר העמיד אותו על טעותו! וזו גם עדות לחוכמתו וליושרו וליראת השמים שלו. אך לעומתו, המינים וצאצאיהם שר"י הלכו והולכים בדרכי רשע זיוף סילוף והתעיה, ומשליטים את הזיותיהם בגסות ובדורסנות לדורי דורות, תוך עיוות תורת חיים טהורה והפיכתה לדת אלילית פרו-נוצרית טמאה ונגעלה.


***

כתבת: "האם ירדת לעומק דעתו של הגר"א שאתה יכול לחוות דעתך על הבנתו? האם נשאת ונתת מולו? אתה נתפס על משפט שלא בטוח שהוא בכלל אמר אותו (כך זה לדעת מארי)". ובכן, מי החליט שחובה לשאת ולתת עם אדם כדי לחוות דעה עליו? האם חובה לשאת ולתת עם המינים וצאצאיהם כדי להוקיע אותם? וכי יש לדון לכף זכות עובדי אלילים? וכי עלינו לאפשר להם להשחית את עם-ישראל רק בגלל שהם כבר נתבערו מן העולם? ובכלל, גם אם הם היו בחיים, וכי מותר לשאת ולתת עם המינים וצאצאיהם?


ולא אעתיק כאן את כל ההלכות אשר משברות ומנתצות את דבריך, די אם אפנה למאמרי: "וכל המינים כרגע יאבדו", שם הסברתי את היחס הנכון למינים ולצאצאיהם בהרחבה. ברם, הלכה אחת כן אעתיק משם, כי קצתי בזוהמת המחשבה הרצוצה אשר בוקעת ועולה מבתי המדרשות של הדרדעים השכירים, וכֹה דברי רבנו בהלכות עבודה-זרה זרה (ב, ט):


"וכן המינים מישראל, אינן כישראל לדבר מן הדברים, ואין מקבלין אותן בתשובה לעולם, שנאמר: 'כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים' [מש' ב, יט] [...] ואסור לספר עמהן ולהשיב עליהן תשובה כלל [כדי שלא לתת להם פרסום, אך במקום שהם הפכו להיות "חכמי ישראל" חובה להוקיעם ולפרסמם ולחרפם ולגדפם ולעוקרם בכל דרך אפשרית מליבה העשוק של דת משה, ובין כך ובין כך, אין לשאת ולתת עמם ואפילו לא להתקרב אליהם], שנאמר: 'וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ' [מש' ה, ח], ומחשבת מין לעבודה-זרה".


אגב, לפי שיטתך, כיצד אתה מותח עלי ביקורת מבלי לשאת ולתת איתי? האם רק על סמך כמה משפטים מתוך מאמר שלא קראת אותו בכללותו? האין זו צביעות?


ועתה לעצם דברי המעונן, גם אם הגולם מווילנא לא אמר את המשפט הנדון, כל חכמי אשכנז שבאו בעקבותיו ייחסו לו את המשפט הזה, אימצו אותו אל חיקם באהבה, והשתמשו בו נגד רבנו, הם רצו להאמין שהוא אמר זאת גם אם הוא לא אמר זאת.