טענות קשות כלפי אתר "אור הרמב"ם" ותשובותיי – חלק ב


לתשובתי לרב נהוראי שהובאה בחלק א, הגיב מר ערן חבשוש וזה לשונו:

האם רבינו היה חף מטעויות? האם רבנו לא סבר שיש בעולם גלגלים? שהם בעלי דעה ונפש? האם רבינו לא סבר שהשמש מקיפה את כדור הארץ? ואולי כל נושא של השכלים כבר לא רלוונטי כי אם אין גלגלים אז למה צריך 10 שכלים נבדלים או 20 או 50? האם רבינו לא שינה דעתו בין מהדורה קמא לבין מהדורת בתרא במספר לא מבוטל של נושאים? אז אולי נבטל גם את רבינו של מהדורה קמא?

האם ירדת לעומק דעתו של הגר"א שאתה יכול לחוות דעתך על הבנתו? האם נשאת ונתת מולו? אתה נתפס על משפט שלא בטוח שהוא בכלל אמר אותו (כך זה לדעת מארי).

אני חושב שכדאי לדבוק בחיוב ולהאיר את דרך רבינו מבלי לפסול או לזלזל בהשקפות אחרות.

עד כאן דבריו של ערן חבשוש (כל שאלה בדבריו נאמרה בשורה נפרדת).

להלן תשובתי,

ערן, אשיבך בנקודות כמו שהקשית:

1) אף אחד לא אמר שרבנו לא טעה, אבל בעולם הדתי של ימינו אומרים שהראשונים וכן "גדולי הדור" של ימינו (בעיקר האשכנזים), הם כמו אלהים שאינם טועים ואסור למתוח עליהם ביקורת. בפעם האחרונה שבדקתי, רק אלהים לא טועה, ומי שסובר שרבותיו אינם טועים כמו אלהים הוא עובד עבודה-זרה.

2) כדי למצוא טעויות בדברי רבנו צריך להתאמץ מאד, אך כדי למצוא דברי אמת מדויקים אצל שאר רוב חכמי ישראל צריך להתאמץ עוד יותר.

3) יש להבחין בין שגיאות בענייני מדע לשגיאות בענייני יסודי הדת, מפני ששגיאות ביסודי הדת מובילות לריחוק גדול מהשם עד כדי הכרתת הנפש מחיי העולם הבא: "[התנא] הזכיר את אלו [המלכים] מחמת גודל מעלתם בחכמה, והיה חושב מי שיחשוב שברוב חכמתם וזכות התורה שהיו יודעים אותה ידיעה גדולה יש להם חלק, לפיכך השמיענו שיסודות האמונה נתקלקלו אצל אלו והיו להם ספקות במקצתם, ולפיכך נדחו מחיי העולם הבא (פיהמ"ש סנהדרין י, ב). ללמדנו, שגם מי שגדול באמת בתורה ויש לו זכויות אמיתיות בלימוד התורה, אפילו הוא, אם נתקלקלו אצלו יסודות הדת, ריחוקו מאלהים כה גדול ועונשו כה חמור, שהוא עלול לספוג את העונש הקשה ביותר – הכרתתו מחיי העולם הבא!

4) בשל אהבתו לאמת חזר בו רבנו פעמים לא מעטות, והלוואי והיו נוהגים כן שאר חכמי ישראל רק במעט משגיאותיהם. שמעת פעם "גדול דור" שאומר "טעיתי"? האפשרות היחידה לשמוע "גדול דור" שאומר "טעיתי" (וגם זה רק בחדרי חדרים) היא במחלוקת בין "גדול דור" ספרדי לאשכנזי, שסופו של הספרדי לכרוע ולהשתחוות אפיים ארץ לאשכנזי, כמו שקרה לרב עובדיה בזמנו עם הרב שטיינמן. ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה.

5) וזכורני שנכחתי בפגישה עם אחד מחברי-הכנסת הוותיקים, ישבתי בצד ושמעתי כיצד הלה מספר על כך שיש שני סוגי רבנים בש"ס: יש רבנים שאריה דרעי מורה להם מה לעשות (הספרדים), ויש רבנים שאריה דרעי שואל אותם מה לעשות (נחשו מי?).

6) האם חובה לשאת ולתת עם אדם כדי לחוות דעה עליו? אם כך, שלח לגניזה או למחזור את כל הספרות הרבנית (ובלי כל קשר צריך לעשות כן לרובהּ המכריע, לפי דעתי בהבנת דברי הרמב"ם, ראו מאמרי "כתיבת חידושי הלכה במשנת הרמב"ם – המהפכנות שבשמרנות"). ולפי שיטתך, כיצד אתה מותח עלי ביקורת מבלי לשאת ולתת איתי? ועל סמך כמה משפטים מתוך מאמר שלא קראת אותו בכללותו?

7) גם אם הגר"א לא אמר את המשפט הזה המסוים, כל חכמי אשכנז שבאו בעקבותיו ייחסו לו את המשפט הזה, אימצו אותו אל חיקם באהבה, והשתמשו בו נגד רבנו, הם רצו להאמין שהוא אמר זאת גם אם הוא לא אמר זאת. ואין שום ראיה שהוא לא אמר זאת, ולמה שלא יגיד זאת? וכי שונה הוא מרבותיו שרובם המכריע לא אהבו את הרמב"ם בלשון המעטה? ואגב, אם מָרי מקובל עליך כמקור מוסמך, דע לך שרוב מאמריי נסמכים על דבריו ועל דברי הרמב"ם, והם רצופים מובאות מדבריהם...

8) לדבוק בחיוב זה לא רק "ועשה טוב" זה קודם כל "סור מרע". יש יותר מצוות לא תעשה מאשר מצוות עשה... לפני שזורעים ומטפחים צריך לסקל ולחרוש... רבנו השתמש במלים קשות ביותר נגד התועים אחר ההבל, נגד חכמי ישראל, נגד הממסד הרבני, נגד המסחור של הדת, ועשייתה קרדום לחפור בה. ואולי בעקבות האשכנזים אתם בוחרים ללמוד רק צדדים מסוימים של רבנו... ולהזכירכם, למקרה ששכחתם בעקבות מגיפת ה"פוליטיקלי קורקט", כי הצד החשוב ביותר של רבנו הוא האהבה לאמת: "כי חשוב אצלי ללמד יסוד מן היסודות יותר מכל מה שאני מלמד" (סוף פירושו למסכת ברכות).

9) ורק כדי להזכירכם את דרכו של רבנו: "כללו של דבר, אני הגבר אשר אם נסגר סביבו הדבר וצר לו המעבר, ולא אמצא עצה ללמד אמת שהוּכח אלא על ידי כך שיתאים למעולה אחד, ולא יתאים לעשרת אלפים סכלים [!], הריני מעדיף לאמרו בשבילו, ולא אחוש לגינוי אותם ההמון המרובים, ואטפל בהצלת אותו הנעלה היחיד ממה שנלכד בו, ואורהו במבוכתו עד שיגיע לשלמות וירוח לו" (מו"נ, עמ' יב).

10) "כי אין רצוי לפניו יתעלה כי אם האמת, ואין מכעיסו כי אם השווא, ואל יתבלבלו השקפותיך ומחשבותך ויהיו בדעותיך השקפות בלתי נכונות רחוקות מאד מן האמת ותחשבם תורה, כי התורות [=המצוות] הם אמת צרופה אם הובנו כראוי, אמר: 'צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם' [תהלים קיט, קמד], ואמר: 'אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים' [ישעיה מה, יט]" (מו"נ, עמ' רע). וכי שיבושי העולם הדתי שבימינו אינם מעידים כאלף עדים על ריחוקם מהאמת במשך מאות רבות בשנים? האם הם הבינו כראוי?

11) זאת ועוד, מביקורתך עולה שלא קראת את מאמריי כלל, לכן אצרף לקמן רק כמה דוגמאות מהתקפותיו החריפות של רבנו, ובסופן אף שתיים מדברי מָרי, ואצל מָרי יש עוד רבות מאד:

א) התקפת רבנו על חכמי צרפת ואשכנז: "והם מדמים שהם חכמי ישראל, והם היותר סכלים בבני אדם ויותר תועים מן הבהמות, וכבר נתמלאו מוחותיהם פלאות והזיות ודמיונות נפסדות כנערים וכנשים [...] כי הראיה על אותם היסודות דרוש לה בקיאות במדעים רבים שאין חכמי התורה יודעים מהם מאומה" (אגרות, עמ' עב). אני מודה שאין לי אומץ לכתוב בלשון כל כך חריפה... ואני מציע לך לקרוא את הפסקה הזו לפחות עשר פעמים כדי לעכל את הנאמר בה, וכולי האי ואולי...

ב) "ואני תמה על אנשים גדולים שעיוורה אותם התאווה [!] והכחישו את האמת [!] והנהיגו לעצמם הקצבות [תקציבים] בעד המשפטים והלימוד [לימוד התורה] ונתלו בראיות קלושות. ונדבר בעניין זה במקומו במסכת אבות" (נדרים ד, ג). אוי ויי, מה אסור לקחת כסף על לימוד תורה? והלא כל העולם הדתי בימינו בנוי על הפקת טובות הנאה מהתורה ומהדת... יש מישהו שעושה מצוות בלי כסף?! רק האנשים הפשוטים, לא אלה שעושים עצמם כנביאים אך אינם אלא עיוורים.

ג) "ואין לך צורך בְּאָמְרְךָ היכן יראת שמים? כי זה וכיוצא בו מן הגדולים ממנו ממי שקדם, אין יראת שמים אצלם אלא להִמנע מן החמורות [העבירות החמורות], כפי שהדבר אצל ההמונים, אבל החובות המִדותיות אינם סוברים שהם מחובות הדת ואף אינם מדקדקים בדבריהם כפי שמדקדקים בהם השלמים יראי ה'. ורוב אנשי הדת מבעלי השררה הללו כאשר הדבר קשור בשררה נעלמת יראת שמים" (אגרות, עמ' קלא). ומה שאמר "רוב" הוא לשון עדינה מאד, ובימינו אפשר בהחלט לומר כל, כי אלה שעושים לשם שמים בלבד באמת בודדים מאד מאד מאד...

ד) "מתוך מטרה שיהו אלה הנקראים תלמידי חכמים או גאונים או איך שתרצה לקרוא אותם [...] ולא ישליכו ידיעת ה' אחרי גוום, אלא ישימו שאיפתם הגדולה והשתדלותם במה שיביאם לשלמות [...] לא על מה שמראה בעיני ההמון שהם שלמים" (תחית המתים, עמ' עג). וכאשר אני רואה את העולם הדתי בימינו ואת רבניהם המתחנחנים ומתחנפים להמון ולבעלי ההון, בעבור טיפה סרוחה של אהדה שתביא להם רווח פוליטי או ממוני, אני צוחק ומודה לה' יתעלה שהרחיק אותי מסכלותם...

ה) "והנני מבאר עתה מה שנכשל בו זה המרבה לההביל [על אחד מפוסקי אשכנז]" (אגרת השמד, עמ' קיג). ועלינו ללכת אחר מסורת אבותינו ולא לאמץ את דרכי המהבילים...

ו) "ידעתי והיה ברור לי בעת שחיברתיו, שהוא יגיע בלי ספק לידי רע הלבב המקנא, שיגנה את מעלותיו ויראה שאין צורך בו, או שהוא בלתי שלם. ואף לידי הסכל הפתי אשר אינו יודע ערך מה שנעשה וידמה שהוא מעט התועלת. ואף לידי המתחיל ההוזה המבולבל ויקשו לו בו כמה מקומות, כיון שאינו יודע יסודותיהן או שקצרה בינתו מלדקדק מה שדקדקתי. ולידי המתחסד לפי דמיונו המאובן המטומטם שילעיז על מה שנכלל בו מיסודות הדעות, ואלה הם הרוב. ויבוא בלי ספק גם לידי השרידים אשר ה' קורא בעלי היושר והצדק וטובי התבונה, ואלה ידעו ערך מה שעשינו, אשר אתה הראשון שבהם, ואף אם לא יהיה לי בדורי זולתך – דיי" (אגרות, עמ' קכו). דרכו האמתית של רבנו מיועדת ליחידים, וכן האתר "אור הרמב"ם", עד אשר תמלא הארץ דעה את השם.

ז) "ומדוע אתה מתפלא על התנהגותו בדומה למידות הללו, אותו שחונך מצעירותו באשליה שאין בדור כמותו, וסייעוהו בכך הזקנה והמעלה והייחוס [...] וזקיקותו לבני אדם להחדיר ללבם את אותו התבשיל הנתעב, שכל בני אדם מצפים לכל דבר הנשמע מן הישיבה או למתן תואר של כבוד, ואותן ההזיות שנעשו להן טבע" (אגרות, עמ' קכז). ויש למָרי יוסף בהערות שם דברים קשים מאד. ובהמשך לדרכו של נהוראי יהב: ומה אנו? יתמי דיתמי חמרי דחמרי, אוסיף: ואם הראשונים הללו הוזי הזיות, מה נֹאמר על הממסד הרבני בימינו?

ח) "וכמה חמור סמאון הסכלים וכמה מזיק הוא, אילו אמרת לאדם מאותם המדמים שהם חכמי ישראל כי ה' שולח מלאך נכנס בבטן האישה ומצייר שם את העובר היה הדבר מוצא חן בעיניו ומקבלו, ורואה שזו עוצמה ויכולת ביחס לה' וחכמה ממנו יתעלה, על אף שהוא סבור כי המלאך גוף של אש בוערת שיעורו כדי שליש העולם בכללותו, וייראה לו כל זה אפשרי ביחס לה'. אבל אם תאמר לו כי ה' נתן בזרע כוח מצייר הקובע תבנית איברים אלו ותארם והוא המלאך [...], יירתע מכך, מפני שאינו מבין עניין העוצמה והיכולת האמתית הזו" (מו"נ ב, כו). חכמי ישראל אינם חכמים באמת, רק מדמים שהם כאלה, ובימינו הבערות מהמדעים גדולה עשרות מונים מבימי הרמב"ם, עד כדי שרואים בלימודי המדעים כפירה (אך לבנות מותר ללמוד מדעים, אחרת איך יפרנסו את בעליהם? ואפילו מגלימה שעל כתפיי...). עד לאן הדרדרו בסכלותם, לומר על מצות ידיעת השם, יסוד היסודות ועמוד החכמות, שהיא כפירה?!

ט) "ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטיפשיים שֵׁמות שהם מצרפים אותם שאינם מורים על שום עניין כלל, וקוראים אותם "שֵׁמות", ומדמים שהם צריכים קדושה וטהרה, ושהם עושים נפלאות, כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי לאדם שָׁלֵם לשמעם, כל שכן לסבור אותם" (מו"נ א, סא).

י) על הממסד הדתי האשכנזי הדורסני – "כפי שנפרץ הדבר במשך דורות הגלות שרבו הגזרות והמנהגים, הפסקים והדינים, ואף גזרות שלא נודע גוזרן בברור, ורק 'שמענו שפלוני גזר', ושומרים עליהם יותר מדיני התורה עצמה, ואף מחילים אותם בכח ואל על מי שלא שמע שפלוני גזר" (מבואו של מרי לספר המדע, עמ' כד). ובמאמרי "חידושי הלכה" וכו', הוכחתי מהרמ"א כיצד הם נוהגים כן.

יא) "כי ישנם רבים העושים עָוֶל ופשעים מתוך שֶׁקָּו הבחנתם מעוות מעוקם ומעוקש וטוענים כי בצדק הם עושים ולא עוד אלא שאומרים זהו 'דעת תורה'" (מרי בפירוש רס"ג לתהלים, עמ' קעב).

יב) "ומכאן באה התקפתו העזה של רבנו על אותם המתקדשים והמטהרים, הלוך וטפוף ילכו, האומרים אל תגש בי כי קדשתיך, אשר נדמה להם שהם יודעים לישא וליתן במלחמתה של תורה" (מָרי במבואו למורה, עמ' 18). למי מָרי מתכוון? לכומרי הכנסיות או לחכמי ישראל? ובהמשך דבריו באה התשובה: "ולמה לי לומר מלים משלי אביא לשון רבנו ודיי", והוא מצטט את דברי הרמב"ם שנאמרו בנקודה א) לעיל.

סוף דבר

"שִׁמְעוּ דְבַר ה' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי רִיב לַה' עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ" (הושע ד, א), "וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי" (ירמיה ב, ח) – האם הדת הרווחת כיום היא דת האמת? האם הדת שהופצה במאות השנים האחרונות מייצגת נאמנה את דת משה? זאת ועוד אחרת, לצערנו נדמה שיש היום אלפי דתות ושיטות הלכתיות ומחשבתיות. מן העבר האחד ניצב הרמב"ם, כאברהם אבינו בשעתו, שקריאתו לדת האמת: "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם" (בראשית כא, לג) עדיין מהדהדת בפסקול היסטוריית האנושות; ומן העבר האחר, כל שאר מחזיקי השיטות ההלכתיות המחמירות והתמוהות, נעדרי המחשבה הזכּה והשקפות האמת; ולצידם, רבבות בעלי האמונות הטפלות ושקועי ההזיות, שלעתים רבות חוצות בגסות את גבול איסור העבודה הזרה.


#חינוך #חברה #צדק #אמת

0 צפיות
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה. ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל הדעות והרעיונות במאמרים ובסרטונים הם על דעת מחבריהם ובאחריותם.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי האמת הללו של מָרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה:

"שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!