יסודות במדעי האלהות

עודכן: 22 בפבר׳ 2021

במאמרי הקודם בסדרה זו: "מטרתו הראשונה של מורה הנבוכים", ביארתי בקצרה מהם "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה". למדנו כי מעשה מרכבה הם "מדעי האלהות", וכמו שכותב רבנו בפירושו למסכת חגיגה (ב, א): "וכוונתם במעשה מרכבה – המדע האלהי, והוא הדיבור על כללות המציאות, ועל מציאות הבורא, ודעתו, ותאריו, וחיוב הנמצאים ממנו, והמלאכים, והנפש, והשכל הנצמד לאדם, ומה שאחרי המוות". ובהלכות יסודי התורה (ב, יא), אומר רבנו כך: "ובאור כל העיקרים שבשני פרקים אלו הוא הנקרא מעשה מרכבה".


"מעשה בראשית" הם מדעי הטבע כמו שכותב רבנו במורה (עמ' ו), וכן הוא פוסק בהלכות יסודי התורה (ד, י): "ובאור כל אלו הדברים שבפרק שלישי ורביעי הוא הנקרא מעשה בראשית", ובפרקים השלישי והרביעי שם רבנו עוסק במדע האסטרונומיה, בהרכב החומרים (כימיה) ובחוקי הטבע (פיסיקה). נראה אפוא ברור, כי מעשה בראשית הוא כינוי לכלל מדעי הטבע וכן לחקר ראשית הבריאה, וכמו שהוא מוסיף בפירושו לחגיגה (ב, א): "מדעי הטבע והמחקר בראשית הבריאה".


בהמשך דבריו במורה שם (עמ' ו), רבנו מסביר כי ישנם יסודות מסוימים במדעי הטבע אשר לא ניתן ללמד אותם באופן פשוט ללא שימוש במשלים: "ודע, כי גם ענייני הטבע אי אפשר לְלַמֵּד בפירוש מקצת תחילותיהם כפי שהם, וכבר ידעת אמרם ז"ל: 'ולא במעשה בראשית בשניים' [חגיגה ב, א], ואם יבאר אדם כל אותם הדברים בספר נמצא שכבר דרש לאלפי בני אדם, ולפיכך נאמרו גם עניינים אלה בספרי הנבואה במשלים, וגם חכמים ז"ל דיברו בהם בחידות ומשלים נהייה [=בעקבות] כתבי הקודש, לפי שהם דברים שיש בינם לבין מדעי האלהות קשר גדול, וגם הם סודות מסודות המדע האלהי".


ויש לשאול, מדוע לא ניתן ללמד מדעים באופן חופשי? מדוע חכמים הסתירו יסודות ממדעי הטבע מן ההמון וביארו אותם במשלים? מדוע אסרו ללמד את "מעשה בראשית" לשניים? והלא אנו רואים בימינו שכל נער ובחור בבית-הספר לומר יסודות במדעי הטבע ללא שום בעיה, ורבים אף מצליחים להגיע להישגים עצומים בהבנת המדעים השונים, הישגים אשר חכמי קדם הגדולים ביותר היו יכולים רק לחלום עליהם! שהרי המדע בימינו מתקדם אלף-אלפים מאשר המדעים שהיו מקובלים בקרב המדענים במשך אלפי שנים. נמצא, שרבים מהבחורים בימינו יודעים מדעים ברמה גבוהה אלף מונים מאשר גדולי המדענים והפילוסופים של ימי קדם, ואף רבים מהמדעים שהיו בידיהם היו משובשים מיסודם.


נחזור לשאלה, מדוע אפוא לא התירו חכמים ללמוד מדעים באופן חופשי? ונוסיף לדיוננו את דברי רבנו במורה (א, יז), וכֹה דבריו:


"אל תחשוב כי מדעי האלהות הם שאנו שומרים עליהם מפני ההמון, אלא אף רוב מדעי הטבע, וכבר נכפל לך אמרינו 'ולא במעשה בראשית בשניים'. ואין זה אצל אנשי התורה בלבד, אלא גם אצל הפילוסופים וחכמי האומות אשר מעולם, היו מסתירים הדברים במעשה בראשית ומדברים בו בחידות, ואפלטון וכל מי שקדמוֹ היה קורא את החומר 'הנקבה', והיה קורא את הצורה 'הזכר'".


א. חומר וצורה


באמצעות הבנת המושגים המדעים-פילוסופיים "חומר" ו"צורה" ננסה להבין מדוע הסתירו חכמים את המדעים מן ההמון. בספרו "באור מלאכת ההגיון" (פ"ט) רבנו מבאר את המושגים הללו:


ה"חומר" הוא החומר הפיסי של כל עצם וגוף המצוי בעולמנו, ו"הצורה" היא מהות מופשטת בלתי נראית לעין אשר מעצבת את החומר וגורמת לו להיות החומר המסוים שהוא, במהותו ובצורתו החיצונית. אין חומר ללא צורה ואין צורה ללא חומר, רק שניהם יחד יוצרים את החומרים הממשיים שאנו רואים לנגד עינינו בבריאה. ה"צורה" הזו מעצבת את מאפייני החומר הכימיקליים והפיסיקליים, וכן את צורתו החיצונית הנראית לעין. לכל חומר יש מהות נפרדת ושונה מחבירתה ולכן אנו רואים ומבחינים בין סוגי חומרים שונים בעולם.


זאת ועוד, כאשר מדובר ביצור חי או בצמח שגדל ומתפתח, ל"צורה" הזו יש תכונה נוספת -- בנוסף על עיצוב מאפייני החומר וצורתו החיצונית -- והיא הגדילה וההתפתחות. כלומר הצורה הזו גורמת להתפתחות החי או הצו