הרמב"ם ידע שהנחות המדע הקדום אינן בהכרח אמת

עודכן ב: 4 דצמ 2018


אחת הטענות שבאמצעותן מנסים חכמים בעיניהם להטיל דופי בשלמות משנתו של הרמב"ם, היא הטענה שאפילו הרמב"ם שגה בעניינים עצומים, וכוונתם לכך שהרמב"ם שגה בכך שנסמך על שיטות והנחות המדע הקדום שהיה מקובל בימיו.

אותם הטוענים לדופי הרמב"ם מעידים למעשה על סכלותם, מפני שאינם מבחינים בין ענייני מדע לענייני דת. ענייני המדע הם עניינים שלא נתקבלו בנבואה או במסורת תורה שבעל-פה, והם נלמדים ומתחדשים ומתפתחים במהלך ההיסטוריה, ובמיוחד בדורות האחרונים שבהם ההתפתחות הטכנולוגית מתקדמת במהירות האור.

דיינו במה שרבנו לימדנו ביחסו למדעים, על חשיבותם ומעלתם, על מקומם בדת האמת, וכיצד הם משולבים ונרמזים בדברי הנביאים – כדרך להשגת ה' יתעלה ולהבנת סודות בריאתו, ניהולו הטבעי והשגחתו האלהית.

יושרו וענוותנותו של הרמב"ם

בהקדמתו לחלק השלישי בספרו "מורה-הנבוכים", הרמב"ם מסביר מדוע הוא נאלץ לבאר בדרך של הסתרה והכמנה רעיונות ממעשה-בראשית וממעשי-מרכבה, הסיבה הראשונה היא תוכחתם של חז"ל למי שמגלה סתרי-תורה לאלה שאינם ראויים לכך. והסיבה השנייה לדבריו היא, שכל מה שנתברר לו מעניינים אלה הוא פרי יצירתו המחשבתית, אשר נסמכת על המקראות שבספרי הנבואה ודברי חכמים, וכן על המדע שהיה מקובל בימיו, שייתכן שאינו מדויק ותהיה הכוונה עניין אחר ממה שכתב.

כלומר, הרמב"ם מודה בפירוש שענייני המדע שבימיו אינם אמיתוֹת מוחלטות כיסודות הדת וכל שאר חוקי התורה, שאינם משתנים ועומדים לעולם ולעולמי עולמים. אלא היחס כלפיהם והלימוד מהם נכון לאותה נקודת זמן היסטורית לפי מידת התקדמות המדע. וזה לשון רבנו שם (עמ' רעה–רעו):

"אבל לומר הדברים בפירוש כבר קדם מה שיש בכך מן האזהרה מצד הדין, נוסף על מה שהדעת מחייבת. נוסף לכך, שמה שנתברר לי ממנו [=מסתרי-תורה] הוא על דרך ההשערה והמחשבה, ולא נראה לי בו חזון אלהי שילמדני שכך היא הכוונה בדבר, ולא קיבלתי את דעותיי בכך ממורה, אלא הורוני המקראות שבספרי הנבואה ודברי חכמים, עם מה שיש בידי מן ההקדמות העיוניות, שהדבר כך בלי ספק, ואפשר שיהיה הדבר בהפכו ותהיה הכוונה בעניין אחר".

ואיני יכול שלא להיזכר באותם מ"חכמי ישראל" לדורותיהם, טועני הנביאות למיניהם, שמספרים לנו סיפורי-בדים על כך שספריהם נכתבו בחזון אלהי, בראיית מלאך מוכן ומזומן לפקודתם או בשגיונות דמיונותיהם בחלום-הלילה. ולבד מהגאווה שיש בטענותיהם, שהרי אם היו צנועים לא היו "רצים לספר לחבר'ה" על נביאותם. יש כאן גם סכלות חמורה או הטעייה מכוונת כדי שיעריצום כנביאים, יחוברו עליהם סיפורי נסים, ספריהם יתקבלו ויתפרסמו, וכך יזכו לתהילת עולם עד שתרבה הדעת ויגנזום או ימחזרום.

נחזור לענייננו, מָרי יוסף קאפח בהערה למקור שהובא לעיל, מוסיף ומלמדנו על מחשבותיו הנעלות של רבנו הקדוש, וזה לשונו (הע' 23):

"כוונת רבנו למה שבאר במרכבות יחזקאל. ואין ספק שברוח הקודש אמר רבנו את הדברים הללו, היתה לו תחושה עליונה שכל מה שהוא בונה ורומז במרכבות, לפי מבנה מערכת השמים ומערכות הארץ אשר הגיע אליהן המדע בימים ההם, שמא אין הדברים כך, כפי שהוכח בימינו. ובכל אופן מבחינתנו אנו דבר גדול דיבר אלינו רבנו. וחשוב יותר ממה שאמר, מה שלא אמר, כלומר דיינו במה שרמז לנו לאן מופנים הדברים, והפרטים כבר נתאם בעצמנו בכל דור כפי מושגיו [...]. על כולן לימדנו רבנו באיזה סוג של מחשבה לגשת לאותן המקראות, ודיינו בכך".

חז"ל שגו בעניינים מדעיים יותר מהרמב"ם

מן המפורסמות שהמדעים שהיו בידי חז"ל היו פרימיטיביים ביותר, אך גם כאן אין הדבר מוריד מאומה מחכמתם או ממעלתם, מפני שבדיוק כמו הרמב"ם, רמתם המדעית תאמה להתקדמות והתפתחות המדע שהיה בימיהם, שכידוע היה מוגבל ומאובן מאד. גם הם, כהרמב"ם, לא שאבו את ידיעותיהם המדעיות במראה הנבואה או במסורת תורה שבעל-פה, ולכן כל עניין מדעי שמובא בספרות חז"ל יש לאמץ או לדחות לפי הוכחות המדע המתקדם לאין ערוך בימינו.

העיון במקור הבא מלמד שהרמב"ם הבין זאת היטב, הוא ידע כי התפתחות המדע בימי חז"ל היתה חסרה מאד, אפילו ביחס לדורו של הרמב"ם. כמובן שאין בזה גנאי לחז"ל, ואין ראיה מטעויותיהם בעניינים הללו כדי לפסול את דבריהם בענייני הדת, יסודות התורה ומוסריה, מפני שאלה האחרונים הם עניינים נצחיים בלתי משתנים. וזה לשון רבנו ב"מורה-הנבוכים" שם, לאחר שהוא מצטט כמה משגיאות חז"ל בענייני מדע האסטרונומיה (עמ' שד–שה):

"ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו מענייני התכונה עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דיברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידעני אותם הדורות [=משאר העמים], ולא בגלל זה נֹאמר על דברים שמצאנו להם שהם מתאימים עם האמת, שהם בלתי נכונים או שתאמו במקרה, אלא כל מה שאפשר לבאר את דברי האדם כדי שיהא תואם את המציאות שהוכחה מציאותה, הוא יותר עדיף ונכון לבעל הטבעים הנעלים ואיש הצדק".

כלומר, אין לפסול את רוב דברי חז"ל שהם מתאימים לאמת, בגלל שרחקו מן האמת מאד בענייני מדע. אלא, בענייני דת והשקפות התורה יש לאמץ את דברי חז"ל, ובענייני מדע יש לבחון את דבריהם לאור ההתפתחות המדעית, ולנסות לתאם את דבריהם עם המדע הנכון שהוכח. וברור שאם לא הצלחנו לתאם את דבריהם בשל הפערים המדעיים העצומים, יש לדחות את דבריהם באותם עניינים מסוימים בלבד.

ואסיים במשפט שהשבתי בעבר לשואל שהטיח כלפיי שגם הרמב"ם שגה בעניינים עצומים, והשבתי לו כך: כדי למצוא טעויות בדברי רבנו צריך להתאמץ מאד, אך כדי למצוא דברי אמת מדויקים אצל שאר רוב חכמי ישראל צריך להתאמץ עוד יותר... "הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם יְסַפֵּר חֲלוֹם, וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת, מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר נְאֻם ה' [ירמיה כג, כח]".

בתמונה: ארכימדס מהורהר, ציור של דומניקו פטי 1620


#רמב#ידיעתהשם #מדעים #אמת

0 צפיות
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה. ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל הדעות והרעיונות במאמרים ובסרטונים הם על דעת מחבריהם ובאחריותם.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי האמת הללו של מָרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה:

"שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!