מדוע נצטווינו בתלמוד תורה?

עודכן: 13 בינו׳ 2021

העולם האורתודוקסי בימינו מתייחס ללימוד התורה כאל סגולה מאגית דמיונית. נדמה להם לצאצאי המינים, שלימוד תורתם האורתודוקסית האלילית פותח להם "שערי שפע" דמיוניים, או שהם "פועלים גדולות ונצורות בעולמות העליונים", וכן תמצאו אותם תמיד מכזבים ומנפנפים בהזיה שבזכות הבל פיהם המהביל והמהובל כל העולם כולו עומד – כאילו מלמוליהם העילגים יוצרים כביכול "כיפת ברזל" מעל לראשו של עם-ישראל ומעל כל העולם כולו, ולכן הם-הם החיילים האמיתיים שבזכותם אנחנו קיימים כאן בארץ-ישראל.


הזייתם הזו אינה נובעת רק מסכלות וטמטום שהנחילו להם אבותיהם ואבות-אבותיהם, אלא לא פחות ובעיקר כדי לשרת את האלהים האמיתיים של צאצאי המינים: אלהי הכסף והזהב, אלהי התאוות וההזיות, אלהי ההבל והתועבות. כלומר, כדי להתעות ולשכנע את זולתם שהם ראויים למימון מלא וּפטוּרים ממסים ומחובות חברתיות ומוסריות (כגון שירות בצה"ל), הם צריכים להוכיח את "נחיצותם" ואת התועלת "העצומה" שהם מביאים לעם-ישראל...


לפיכך הם זועקים השכם והערב שלימוד תורתם הפרו-נוצרית מושיע ומגן על עם-ישראל! וכל החרדה הגדולה שלהם על "לימוד התורה" וכל זעקות הקוזאק הנגזל שלימוד תורתם מושיע ומגן על עם-ישראל, כולן נועדו למטרה אחת בלבד: לשמֵּר ולהנציח את ההצדקה הדמיונית שלהם להפוך תורת חיים לקורדום חוצבים – בדיוק כמו הכומרים הנוצרים.


נמצא אפוא, שתורתם היא תורה פרו-נוצרית בשלושה היבטים מרכזיים:


1) הפיכת התורה הקדושה לסגולה מאגית דמיונית, ועל כך נרחיב בפרק הבא; 2) סילוף עיוות ושכתוב התורה בכיוונים מאגיים אליליים. כלומר, הם עשו שתי רעות: גם מחקו וביטלו כפרו וביזו את יסודות הדת המחשבתיים, וגם העמיסו על עצמם הזיות ואמונות תפלות פרו-נוצריות כפרעושים על חמורים: "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת-בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם" (יר' ב, יג); 3) עיוות התורה לכיווני מאגיה ואלילות נועד לא רק לשלוט ולרכז את ההמון אחר התהו וההבל, אלא גם לתרגם את השליטה הזו בהמונים להפיכת תורת חיים לקורדום חוצבים, בדיוק כמו בנצרות.


נרחיב עתה מעט בעניין ההיבט השני לעיל, דהיינו עיוות התורה באמצעות מחיקה וכפירה ורמיסת יסודות הדת המחשבתיים וכן באמצעות העמסת הזיות ואמונות תפלות פרו-נוצריות: ובכן, הדרך המרכזית של המינים וצאצאיהם לעוות את התורה באלף השנים האחרונות, הייתה על-ידי התבוננות מאגית אלילית בתורה ובספרות חז"ל. כלומר, המינים וצאצאיהם החליטו לפרש כפשוטם: גם את פסוקי התורה המגשימים גם את מעשה בראשית וגם את כל שאר משלי התורה והנבואה. לפיכך, כמעט תמיד רש"י וממשיכי דרכו הצמידו לפירושי המקראות את פשטי אגדות חז"ל כפרשנות לפשטי המקראות! הם תמיד בוחרים מרצונם בפרשנות מאגית על-פני פרשנות לוגית ורציונלית, ולא רק כדי לעוות את התורה, אלא גם כדי לטמטם את צאן מרעיתם כדי שלא יזהו את הרשעות המינות והאלילות שבידם.


אגב, זו הסיבה שהם קוראים לכל דבר שיש בו רק ריח של דעת והשקפה נכונה: "פילוסופיה", ואף מגַנים אותה מאד ("הפילוסופיה הארורה"), וכל החרדה הזו נועדה להרחיק את ההמון מרכישת השׂכלה וכלים מדעיים, שבהם יוכלו להבחין בין אמת לשקר ובין צדק להזיה.


כמו כן, כאשר הם פירשו את ספרות חז"ל, הם בחרו תמיד לפרש את אגדות חז"ל כפשוטן, הם אימתו את כל ההזיות והדמיונות שבפשטי האגדות והמדרשים לכל סוגיהם, החדירו את ההזיות העולות מפשוטם לדת משה, ואף הפכו אותן ליסודות השקפות הדת. במאמריי על רש"י הבאתי לכך דוגמאות לרוב, וכמעט כל ההזיות שעם-ישראל האורתודוקסי נוהה אחריהן בימינו, מקורן באופן ישיר או עקיף בפירוש רש"י ובשיטות המינים. אך לא רק רש"י, גם ממשיכי דרכו המשיכו בהזיה הזו. דוגמה ידועה ומפורסמת לדרך זו, היא האמונה בעילויי הנשמות, אשר נובעת מאימוץ פשט אגדה והבנתה כפשוטה, אגדה שהינה זיוף וסילוף גמור ומוחלט (ראו מאמרי: "עילוי נשמות לדעת הרמב"ם – הזיה או מציאות?").


ויתרה מזאת, הם לא רק בחרו מרצונם להתבונן באגדות חז"ל ובכל דבריהם בדרך מאגית אלילית, באינספור מקרים הם גם העזו לסלף לעוות ולזייף את ספרות חז"ל, בין בשינוי משפט שגורר למאגיה ולאלילות, ובין במחיקת הרחקת הגשמה או כל השקפה של חז"ל אשר מנוגדת או סותרת את שאיפותיהם הזרות ואת השקפות המינות, אשר היו והינן אחוזות בחוזקה בידם. כ-1500 פעמים בפירושו לתלמוד רש"י מודה שהוא משכתב את הטקסט! ומצאתי מקומות רבים נוספים חמורים מאד, והבאתי דוגמאות לכך במאמריי על רש"י. אך לא רק רש"י, גם ממשיכי דרכו המשיכו בשיטת הזיופים והסילופים, ואפילו את נוסח התפילה הם עיוותו, ראו לדוגמה מאמרי: "מדוע צאצאי המינים סילפו את ברכת המינים?".


השאלה הגדולה שקמה וניצבה היא: האם לא הייתה להם ברירה? האם כל מי שלומד תלמוד בהכרח יגיע למינות לאלילות ולתועבה? ובכן, אם התשובה היא כן, הרי שחז"ל הם פושעים גדולים אשר חובה למחות את שמם מספר החיים, ולשרוף את כל ספריהם! שהרי לפי הנחה זו הם הניחו תקלה גדולה ועצומה לפני עם-ישראל! ברם, ברור שהתשובה היא לא, לא כל מי שלומד תלמוד יגיע בהכרח למינות ולתועבה, והראיה היא שרס"ג הרמב"ם והרי"ף ועוד רבים מקרב הגאונים והבאים אחריהם למדו תלמוד (בלי פירוש רש"י), והגיעו למסקנה הפשוטה והברורה שאין להבין את אגדות חז"ל כפשוטן, אין ללמוד מפשטיהן מאומה, וחלקן אף יש לדחות כליל (ובעניין זה ראו מאמרי: "משלי חז"ל ומשלי הנביאים ומה שביניהם").


ויתרה מזאת, מי הכריח את המינים וצאצאיהם לעקם את מקראות התורה? וכי הקב"ה נתן לנו את התורה והכריח אותנו להשתבש בה בהבנות מעוותות? האם הנוצרים שעיוותו את לימוד התורה הנביאים והכתובים – האם הם היו מוכרחים ואנוסים להגיע להגשמה למאגיה ולאלילות? ברור שלא! הבנותיהם העקומות והעקושות של הנוצרים אינן מלמדות חלילה על-כך שהתורה פגומה או מתעה, אלא הם אלה אשר בחרו לעקם ולעוות אותה לצרכיהם. ראיה גדולה וחשובה נוספת יש להביא מתרגום אונקלוס, אשר מרחיק באופן עקבי מן ההגשמה, ורש"י וחבר מרעיו בחרו מרצונם לדחות את פירושיו ושיטתו, ואימצו להם דרכי פרשנות מגשימים מובהקים! ובמלים אחרות, המינים וצאצאיהם לא התדרדרו למינות בגלל שהתורה נקטה בלשונות מגשימים, אלא מתוך בחירה ללכת בדרכי המינות האלילות והתועבה.


נמצא, שכמו שהנוצרים שיבשו את התורה הקדושה לכיוונים מאגיים אליליים מתוך בחירה, כך המינים וצאצאיהם שיבשו עיוותו זייפו וסילפו את התורה ואת ספרות חז"ל מתוך בחירה. אין להאשים את התורה או את חז"ל חלילה בכפירתם של המינים או הנוצרים, ולא רק בגלל שמדובר בחילול שם שמים איום ונורא, אלא לא-פחות-מכן בגלל שאסור באיסור חמור ללמד עליהם זכות או לאהוב אותם, ואף חובה בימינו להוקיע אותם בכל דרך אפשרית, וכבר ביארתי בהרחבה את ההלכות אשר נוגעות למינים במאמרי: "וכל המינים כרגע יאבדו".


למדנו אפוא, שהמינים והנוצרים באו ללימוד התורה וספרות חז"ל כאשר הם כבר משוחדים לדרך מסוימת: דרך התאווה והזימה דרך האלילות והתועבה. הם בחרו מרצונם שלא ללכת אחרי השׂכל הישר ואחרי יסודות הדת המחשבתיים המפורשים בתורה והמסורים באומה (כגון ייחוד ה'), והחליטו מרצונם לעקם את התורה וספרות חז"ל כדי שיתאימו ואף יחזקו את שאיפותיהם וסטיותיהם האפלות. ובמלים אחרות, כאשר הם באו לפרש את התורה וספרות חז"ל, הם עשו זאת מתוך מגמה לעוות לסלף ולזייף כדי לחזק ולהעמיד את דתם החדשה.


בדרכים אלו, המינים וצאצאיהם הפכו את עם ה' באלף השנים האחרונות ל"עם סכל ונבל", מלא וגדוש בהזיות אליליות, אשר מחלל שם שמים באופנים הקשים ביותר, עד שהוא גורם לכל המתבונן בו לתיעוב עמוק, ובצדק, כי המינות שבידם ארורה ומכוערת מאד, ומידותיהם והשקפותיהם הרעות משחיתות מאד וגורמות נזק אדיר לעם ישראל ולעולם כולו.


"וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם" (יח' כ, כה).

"כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (הו' יד, י).


א. תפישת התורה כסגולה מאגית