האם התורה מגינה ומצילה?

עודכן: 28 בינו׳ 2021

לאחרונה, בשל מגפת הקורונה, ממוקדת תשומת הלב של התקשורת במגזר החרדי, העולם החילוני מתבונן במנהיגי העולם החרדי, כגון קנייבסקי, ועומד נדהם כיצד מנהיג ציבור נוטל על עצמו אחריות כל-כך גדולה כאשר הוא מורה לרבבות חסידיו להמשיך ולקיים כרגיל את "עולם התורה" הדמיוני של צאצאי המינים. העולם החילוני תמה, על סמך מה קנייבסקי הישיש מרשה לעצמו להתעלם מהוראות משרד הבריאות, ומהחדשות הקשות שמגיעות משכונות החרדים בארצות-הברית וכן מהעולם כולו, כיצד? והלא החרדים הלעיטו אותנו במשך שנים רבות שמדובר במנהיגים "גאוינים" ו"קדושי עליון" לא פחות מנביאים!


המצב הזה גורר עִמו חילול ה' גדול, שהרי החילוניים מתבוננים על אנשי הדת כביכול, אשר מתיימרים לייצג את "פסגת הפסגות של היהדות", אך למעשה הם מתנהגים בסכלות ובחוסר אחריות משווע! והמספרים אינם משקרים, שהרי ישנו אחוז גבוה מאד של חולים בבני-ברק ובשכונות החרדיות בירושלים. רק לאחר שמנהיגי העולם החרדי התחילו להרגיש את היד החזקה של ה' יתעלה מכה בהם, הם החלו לסגת מהזיותיהם וליישר קו עם הוראות משרד הבריאות, אך עדיין הם אוחזים בדבקות אווילית ומסוכנת בהשקפותיהם.


ודבריי מכוונים להשקפה המרכזית שעומדת בבסיס מחול השדים והסכלות שאנחנו עדים לו בשבועות האחרונים מבית מדרשו של שיקוץ קנייבסקי ושות'. הוא מבטיח לחסידיו השוטים שמי שיצביע "ג" לא יידבק בקורונה, הוא מפציר במשפחות עניות מרודות לשלם 3000 ש"ח ל"קופת העיר" כדי לקבל קמיעות אשר מגינים ומצילים כביכול מפני הקורונה, והוא אינו נשמע להוראות משרד הבריאות ומקיים מניינים קבועים בביתו. זאת ועוד, מתקבל הרושם משיקוץ קנייבסקי, מעסקניו וממקורביו הלוחשים באוזנו, שהוא כלל אינו מתרגש ממגפת הקורונה ומכל הוראות משרד הבריאות! אמנם, כלפי חוץ הם כבר אומרים שהם נזהרים, אך עדיין, נראה שישנה איזו שהיא השקפה מעבר להוראות משרד הבריאות, השקפה מעֻוותת אשר היא זו אשר מנחה את פעולותיהם, וכל שאר דבריהם פטומי מילי בעלמא...


ההשקפה הזו הינה ההשקפה ש"התורה מגינה ומצילה", כלומר, לפי דמיונם די בלימוד התורה כדי לשמור ולהציל מפני כל הרעות החולאים והנזקים, אין צורך בשום דבר, לא בצבא, לא ברופאים ובבתי-חולים, לא במדענים ובמעבדות, לא בבתי-ספר באוניברסיטאות ובמכוני מחקר, לא בזהירות מפני הידבקות במגפות, כלום! מי שילמד תורה, דהיינו את התורא הבהמית האלילית הדמיונית המהובלת שלהם, שאינה אלה כפירה ומינות וסכלות והזיות, מי שילמד אותה, מוגן על-ידי מלאכי מרום מפני כל המזיקים הנגעים והמחלות. ומי שרוצה ללמוד מעט על הזיותיהם יעיין בסדרת מאמריי על פירוש רש"י לתורה, וכן בשלל מאמרים נוספים באתר אור הרמב"ם אשר שופכים אור על עוצמת חילול ה' והאלילות שבידם.


ברם, נפל דבר בעולם החרדי, הקב"ה הוכיח לסכלים שנדמה להם שהם "פסגת הפסגות של העולם היהודי", שיסוד השקפותיהם, דהיינו ש"התורה מגינה ומצילה", היא למעשה הזיה גמורה ומוחלטת, ובמלים אחרות, "יסוד היסודות ועמוד החכמות" של העולם החרדי התנפץ לנגד עינינו לרסיסים! אותה השקפה שעומדת בבסיס טענותיהם להשתמט מן הצבא מפני שהם מֵגנים על עם-ישראל בלימוד הזיות הדת החדשה הפרו-נוצרית שלהם, אותה השקפה שעומדת בבסיס תביעותיהם לקצבאות ולמימון ולפטורים ממיסים, אותה השקפה שפוטרת אותם מלפרנס ושולחת את האשה להיות שפחה בבית ובחוץ (כל כבודה בת מלך חוצה) – כל ההשקפות הללו ועוד, שבבסיסן עומדת ההשקפה ש"התורה מגינה ומצילה" – כולן מתנפצות עתה לרסיסים, וכל אדם שיש בו רק זרזיף של דעת כבר מבין זאת.


אולם, מתברר שהעולם החרדי נעדר אפילו זרזיף של דעת, כי עדיין הם נאחזים בדבקות באליליהם המהובלים והמיובלים דוגמת שיקוץ קנייבסקי, ועדיין הם מחבקים ומגפפים ומנשקים את תמונותיהם וקמעותיהם! עדיין הם מאמינים ש"התורה מגינה ומצילה", עדיין נדמה להם שכל תביעותיהם ודרישותיהם מהחברה הישראלית הכופרת והמשוקצת לפי דמיונם – כולם בצדק מדוקדק ונוקב כי "מגיע להם"! ולא לחינם אמר לי פעם אבא מָרי, שהישיבות החרדיות מטמטמות את הבחורים והאברכים שלומדים בהן, באותם הימים לא הבנתי את דבריו, אך היום אני מבין היטב, ובהמשך מאמר זה אף נעמיק להבין זאת.


עוד ייתכן, שבסתר לבם "הגדוילים" אינם מאמינים בהזיה ש"התורה מגינה ומצילה" שהרי יש דוגמאות רבות ממהלך ההיסטוריה שלימוד התורה שלהם אינו מועיל ואינו מציל, ופעמים רבות בעשרות השנים האחרונות אנו רואים, שהם נזהרים ונשמרים ואינם סומכים על ההזיה שברוממות גרונם – ש"התורה מגינה ומצילה". ברם, כאשר הדבר נוגע לפטור מצה"ל, למתן קצבאות והנחות ותרומות וטובות הנאה, לשמירה על אורחות חייהם הבטלניים, לשלילת לימוד המדעים או לימוד מקצוע או מלאכה לפרנסה כפי שציוו חז"ל, לשליחת האשה לעבוד בחוץ והפיכתה לשפחה, לטיפוח גאווה ויהירות ותחושת עליונות, ולשאר דרישות ותביעות – פתאום ההשקפה הזו חוזרת למרכז הבמה במלוא עוזה, כאילו הם מאמינים בה בכל לבם ובכל נפשם, ואוי ואבוי לכויפר ולמויסר שיעז לפקפק באמונתם ובהשקפתם!


והקורונה היא דוגמה אחת מני רבות לצביעותם, כי אם התורה מגינה ומצילה, מדוע הם סוף-סוף החלו לשמור על כללי משרד הבריאות? מדוע הם נדבקים באחוזים גבוהים יחסית לשאר האוכלוסייה? שהרי אם ההשקפה ש"התורה מגינה ומצילה" היא השקפת-אמת וסוד אלהי נשׂגב כמו שהם מתארים ומנפנפים בהשקפה זו בעקשנות, הם לא היו נדבקים כלל!


א. דוגמה ומופת מיעקב אבינו


אחת הדוגמאות הבולטות ביותר אשר סותרת את ההשקפה ש"התורה מגינה ומצילה" נלמדת מיעקב אבינו, יעקב אבינו חרד מאד לקראת פגישתו המחודשת עם עשו (בר' לב). הוא אינו שוקט על שמריו ואומר "תורה מגנא ומצלא", להיפך, הוא נוקט בכל הפעולות האפשריות כדי להתכונן לקראת אותו מפגש מתוח ומסוכן. יעקב אבינו חוצה את המחנה לשניים, משפחות לחוד ועדרי צאן ובקר לחוד, ואף שולח שלושה עדרים נפרדים של צאן ובקר וגמלים, זה אחר זה, אשר מונים מאות פרטים, מנחה משולשת לעשו אחיו. גם את חצי המחנה שבו נמצאים הוא ובני משפחתו יעקב אבינו מחלק, לארבעה מחנות: הוא בראשונה, לאחריו בלהה וזלפה וילדיהן, לאחריהם לאה וילדיה, ולבסוף רחל ויוסף אחרונים.


יחד עם כל הפעולות הללו, יעקב אבינו גם מתפלל לה' יתעלה, אך הוא אינו סומך על התפילה שתתקבל בוודאות, ואף לא על המתנות שיניחו את דעתו של עשו, והוא גם מתכונן למלחמה, כי הוא יודע שייתכן ולא יהיה מנוס מלהילחם מלחמה קשה ועקובה מדם כנגד אחיו וארבע מאות הלוחמים אשר עִמו. ובמלים אחרות, יעקב אבינו לא החזיק כלל בהשקפה המטופשת ש"התורה מגינה ומצילה", ההיפך, הוא הבין שיש לעשות את כל ההכנות האפשריות כדי להתמודד עם הסכנה שהולכת וקרבה ועלולה להתרגש עליו במלא עוצמתה.


אך החרדים כבר מזמן אינם לומדים תורה-שבכתב, הם קוראים את התורה בשטיבלים הגלותיים שלהם רק כדי לצאת ידי חובה. כלומר, הם קוראים את התורה בשטף כעוּר של בליל מלים לא מובנות ובניב עילגים אירופי מבחיל, כדי להבטיח שאף לא אחד מהשומעים יצליח להספיק לחשוב וללמוד ולהבין משהו מהשקפותיה הישרות של דת האמת – אשר מנוגדות באופן ישיר ונחרץ לרוב השקפותיהם הרעועות שמוצאן בבורותיהם הנשברים של המינים, וכבר הרחבתי בעניין זה במאמרי: "מדוע החרדים לא לומדים תנ"ך?".


והאמת, שהסיבה שהם החליטו לאמץ את ההשקפה ש"התורה מגינה ומצילה" ברורה כשמש למי שלא טמטם את עצמו בהיכלות האליליים של יושבי הישיבות – אשר מצמיחים בחורים נעדרי דעת, אך חריפים וידענים ובקיאים כיצד לרמות ולתכמן ולעשות שטיקים וטריקים, כדי לעשות "ביזנעס" ולהפיק מהמדינה ומהרבנות את מירב הקצבאות והמימון וטובות ההנאה – והסיבה ברורה, ההשקפה הזו הינה הראש והיסוד להצדקת תביעותיהם להמשיך באורח חייהם הגלותי הבטלני והמסוכן, כאילו בהבל פיהם ובסירחון השקפותיהם הם "מגינים על עם-ישראל", והם למעשה כאילו השכפ"ץ הרוחני של עם-ישראל...


והנה, בא הקב"ה וטופח על פניהם, באומרו להם: אפילו על עצמכם אינכם מסוגלים להגן, אז מהיכן עזות מצחכם להתרברב ולהשתחץ כנגד אחיכם בני עמכם אשר נושאים בנטל המלחמה והעבודה, ובנטל בנייתה ושמירתה ופיתוחה של ארץ-ישראל הקדושה, מאין עזות מצחכם וכפיות הטובה הבלתי-נתפשׂת שלכם? ולא רק שהם אינם סבורים שאחיהם החילוניים עושים להם חסד, להיפך, הם בטוחים שכל עם-ישראל צריך לעמוד על רגליו ולהודות ולהלל ולשבח ולפאר ולרומם אותם על בטלנותם ועל ההזיות האליליות הרבות שהם החדירו לעם-ישראל! וחובה על כולנו לכפוף את ראשנו למול יהירותם ועריצותם כאילו הם-הם היהודים האמיתיים מבחר המין האנושי פסגת הפסגות של היהדות! וכאילו כל השאר הינם סוג ג' ומטה, וכאילו בלעדיהם לא הייתה קיימת מדינת-ישראל, ולא צבא-ההגנה-לישראל, והכל למעשה בזכותם, ולכן חובה עלינו לקבל את כל תביעותיהם ודרישותיהם!


וחשוב להוסיף בעניין העדר הכרת הטוב: מי שאין בו הכרת הטוב לבני אדם, מי שאינו יודע לומר תודה מתוך ענווה אמיתית ותחושת הוקרה והערכה פנימית עמוקה, הוא אדם שפשׂה בקרבו נגע הגאווה, שהרי אותו סכל יהיר מרגיש שלא עשו עִמו חסד כלל, אלא נהגו עמו בצדק ובמשפט בשל רוממותו הדמיונית בעיני עצמו. זאת ועוד, לאותו סכל יהיר נדמה, כי מי שגמל עִמו חסד למעשה היטיב עם עצמו, שהרי הוא מילא את חובתו כלפי הוד רוממותו של אותו חסיד שוטה שבזכותו העולם עומד! ומידת הגאווה וגסות הרוח אשר כל-כך אופיינית ליושבי הישיבות היא השורש הנרפשׂ לכל המידות הרעות ולכל התאוות הבהמיות.


ויתרה מזאת, מי שאינו יודע להודות לזולתו על שהוא מטיב עמו ומממן אותו, לעולם לא יודה באמת ובלבב שלם לבורא-עולם, כי מי שאינו יודע להודות ולהוקיר את זולתו שהוא רואה לנגד עיניו, לעולם לא יידע להודות ולאהוב את בורא-עולם שאינו נראה לעין, ואף השגתו שהיא במחשבה בלבד, נעלמת נסתרת ומופלאה. ולכן, אפילו כאשר הם מודים ומהללים לבורא-עולם מדובר בהצגה חיצונית, שהרי אמירת "תודה" אמיתית דורשת צניעות וענווה, מפני שהיא מבטאת למעשה את התחושה העמוקה ש"לא מגיע לי ואף-על-פי-כן עשו עמי חסד"; כמו כן, להצגה החיצונית הזו יש מטרה חשובה מאד, והיא לשכנע את המתבונן שהם "קדושי עליון", כלומר להראות עד כמה הם קרובים לה' יתעלה, כאילו הקב"ה משגיח עליהם ומלווה אותם תמיד! ושוב, ההזיה שהם "בני האלהים" מהווה עילה נוספת לשלל דרישותיהם ותביעותיהם מן החברה. נמצא אפוא, שגם הודאתם לה' בתפילתם ובשיחתם נועדה לפטם את גאוותם ולשכנע את זולתם ברוממותם ובעליונותם האנושית המדומה.


לפיכך, כל דבריהם והשקפותיהם שקר וכזב, וכל תורתם החדשה אף היא הינה שקר וכזב, והקב"ה טופח על פניהם בימים אלה, והאמת, שלא רק בימים אלה, אין חדש תחת השמש, וכבר הראיתי במאמר אחר: "חשבון נפש נוקב בעקבות השואה", שגם בשואה הנוראה מי שחטפו את המכה האנושה הייתה יהדות השטעטל הפולני-ליטאי, 90% מיהודי המדינות הללו נרצחו בייסורים קשים ונוראיים, ואילו היהדות הרפורמית והחילונית ואפילו המתבוללת כמעט ולא נכוותה באש השואה, שהרי יהודי ארה"ב ובריטניה כלל לא נפגעו, ויהודי גרמניה וצרפת נפגעו באחוזים נמוכים מאד יחסית (כ-22%; הנתונים מאתר "יד ושם" ראו שם בקטגוריה: "כמה יהודים נרצחו בכל מדינה?").


אך הם לא רצו להבין אז ואינם רוצים להבין היום, כוחם של השוחד התקציבים וטובות ההנאה ממשיכים להחיות את גוויית היהדות החרדית הפרו-נוצרית, ומוסיפים לנפחה ולהתפיחה כאותו גולם מאגי דמיוני מפראג הארורה אשר מוסיפים ומחברים לגופו באופן גס ומלאכותי איברים נרקבים ונמקים – ואף-על-פי שסופם הרקבון הכיליון והסירחון, זמנית הם מוסיפים ומגדילים את גודלו ומסת גופו של הגולם – כך היא החברה החרדית.


ואני שואל את עצמי, עד מתי? עד מתי יצליחו שיקוציהם המהובלים לטמטם אותם? עד מתי הם יצליחו לכַבות את מאור התורה? עד מתי הם ירחיקו אותנו מייעודנו לכונן ממלכת כהנים וגוי קדוש? עד מתי הם ילכו נטויי-גרון כאילו הם פסגת הפסגות של היהדות? עד מתי תכוסה האמת שהם אינם אלא צאצאים של מינים וכופרים? עד מתי הם יחריבו את דת משה? ובמשפט אחד: מדוע דרך רשעים צלחה? וכדברי ירמיה הנביא (יב, א–ג): "צַדִּיק אַתָּה יְיָ כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ [=שרויים בשלווה] כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד, נְטַעְתָּם גַּם שֹׁרָשׁוּ, יֵלְכוּ גַּם עָשׂוּ פֶרִי, קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם, וְאַתָּה יְיָ יְדַעְתָּנִי תִּרְאֵנִי וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה".


ואכן, על הדת החדשה החיצונית הפרו-נוצרית שהם הנחילו לעם-ישראל, נעדרת החכמה והמדעים, נעדרת האמת והיסודות התורניים העתיקים שניתנו בהר סיני, גדושת השקפות המינים המסואבות ובראשן ההגשמה והפיכת תורת-חיים לקרדום-חוצבים – על כל אלה ועוד, התיק אותם הקב"ה כצאן לטבחה ואף הקדישם ליום הרגה. ועדיין הם מגלגלים עיניהם לשמים בהתחסדות ואומרים: על שום מה? מה קרה לך אלהים, התבלבלת? במקום להכות את מעוזי המתבוללים והרפורמים אתה מכה את מעוזי היידישקייט, את מעוזי הצדיקים והחסידים בעיירות השטעטל הפולני-ליטאי? במקום להכות את רמת-גן אתה מכה את בני-ברק? ומרוב סכלותם התהומית ועליבותם המחשבתית הם עדיין אינם יודעים אם אלהים מסוגל להתבלבל כבני אדם או שלא, בדיוק כמו הראב"ד אשר תעה יותר מהבהמות, שהרי הוא לא ידע ולא יבין והסתפק והתחבט: האם יש להקב"ה יד ורגל ומעיים או שאין לו?


ואפילו מָרי, שהיה חלק מהממסד הרבני השכיר מייסודם של צאצאי המינים, וכשל לחלוטין באכילה מן התורה, טרם כבתה אש האמת בקרבו ועמדה לו זכות אבות ישישים לוחמי אמת ושוחרי צדק, אשר קראו בעוז כנגד כל אנשי דת המינות החכמים בעיניהם: בשׁם יי אל עולם! ובזכות מקורו הטהור של מָרי, מדי פעם בפעם נפשו העשוקה זעקה את זעקתה, והוא לא הצליח למנוע ממנה להתעטף ולהתייפח ולזעוק על עוולות העולם הדתי הפרו-נוצרי, והנה דבריו במורה (ג, מא), ומהם ניתן ללמוד משהו גם על עוצמת ייסורי נפשו בשל סטייתו מדרך האמת וחבירתו לצאצאי המינים, אשר השחיתו והתעיבו את דת משה הטהורה:


"וכפי שהדבר בעוונות כיום שנעשית תורה כעשרים תורות, ונוצר נוהג שכל אחד מדייק דקדוקי עניות מדברי שלפניו, ושלפניו משלפני פניו, עד שהתוצר האחרון זר ומרוחק מן המקורות ואילו ראוהו רבינא ורב אשי היו קורעים בגדיהם".


ב. מקור השקפתם הרעה


המקור הראשון להשקפתם הרעה נובע מהבנה משובשת של סוגיה מדרשית בראש מסכת ברכות (ה ע"א), וזו דוגמה אחת מני רבות כיצד פרשני המינות האירופים שיבשו את הדת באמצעות עיוות פשטי המדרשים והחדרתם לדת כפשוטם. ובמלים אחרות, באמצעות הבנת אגדות חז"ל כפשוטן הם הרסו את דת משה! וכתבתי על כך רבות. הסוגיה הנדונה מחולקת לשלושה חלקים: תחילה מובאים דברי