רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק סב)

בברכות (נט ע"ב) נאמר כך: "מאימתי מברכין על הגשמים? משיצא חתן לקראת כלה", ובהלכות ברכות (י, ו) רבנו הסביר עניין זה: "מאימתי מברכין על הגשמים? משירבו המים על הארץ, ויעלו אבעבועות מן המטר על פני המים, וילכו האבעבועות זה לקראת זה". לעומת זאת, כך פירש רש"י שם: "משיצא חתן לקראת כלה – שהמים קבוצין על הארץ, וכשהטיפה נופלת עליהן טיפה תחתונה בולטת לקראתה". ופירושו סכלות ונובע משכרות, כאילו לאחר שהטיפה נופלת לתוך מקום אשבורן, היא מיד עולה ובולטת לקראת הטיפה שנופלת ובאה אחריה.


***

בברכות (נט ע"ב) נאמר כך:


"תא שמע: שינוי יין אינו צריך לברך [...] ואמר [...] רב: אף-על-פי שאמרו שינוי יין אינו צריך לברך, אבל אומר ברוך הטוב והמטיב! התם נמי, דאיכא בני חבורה דשתו בהדיה".


ובהלכות ברכות (ד, ט) פוסק רבנו כך:


"היו מסובין לשתות יין ובא להן מין יין אחר, כגון שהיו שותין אדום והביאו שחור, או ישן והביאו חדש – אינן צריכין לברך ברכת היין פעם שנייה; אבל מברכין [...] הטוב והמטיב".


לעומת זאת, רש"י פירש שם כך: "שינוי יין – שתה יין בסעודה והביאו לו יין אחר טוב מן הראשון – אין צריך לברך בורא פרי הגפן". כלומר, לפי רש"י רק על יין שהוא טוב מן הראשון מברכין הטוב והמטיב, דבר שאין לו זכר בתלמוד, אלא, על כל מין יין אחר יש לברך, וכפסק רבנו.


כמו כן, שוו בנפשכם אורח שמביא עמו לסעודה את היין שהכין, ומוציא אותו באמצע הסעודה כדי לברך הטוב והמטיב, ואז מתחילים לבדוק לפי רש"י האם היין שהביא הוא טוב יותר מיינו של בעל-הבית או גרוע מיינו של בעל-הבית... ואם יחליטו שיינו של האורח טוב יותר יש בזה גנאי ופגיעה בבעל-הבית, ואם יחליטו שיינו של בעל-הבית טוב יותר יש בזה פגיעה באורח.


פירושו של רש"י השיכור מנותק אפוא מן המציאות ועלול לגרום לתקלה ולמריבה גדולה.


אגב, גם ג'וחא קארו נכשל ונחבל בטמטומו של רש"י, וכך הוא פוסק בספרו (או"ח קעה, ב): "מברכין הטוב והמטיב על כל שינוי יין מן הסתם, אפילו אינו יודע שהשני משובח מהראשון, כל שאינו יודע שהוא גרוע ממנו". נמצא, שגם לפי גו'חא קארו יש לבדוק אם היין החדש שהובא זה עתה לשולחן גרוע באיכותו מן היין שנמצא כבר על השולחן... ואם המסובין יודעים שהיין החדש גרוע מן היין שעל השולחן – אסור להם לברך עליו הטוב והמטיב, וברכתו לבטלה!


וכיצד לדעתכם ירגיש אורח שהביא יין והחליטו שהוא גרוע ואין לברך עליו הטוב והמטיב?


***

בברכות (נט ע"ב) נאמר כך: "תא שמע: שינוי יין אינו צריך לברך, שינוי מקום צריך לברך". ושם פירש רש"י: "שינוי מקום – יצא מכאן והלך לבית אחר והביאו לו יין". כלומר, לפי רש"י, אם אדם בירך ואכל דבר-מה ויצא לבית אחר, והביאו לו דבר שברכתו זהה לאותו הדבר שכבר בירך עליו בבית הקודם – אינו צריך לחזור ולברך. ובמלים אחרות, לפי רש"י "שינוי מקום" הוא הלכה שנוגעת אך ורק למי ששתה יין ויצא לבית אחר והציעו לו לשתות עוד יין. ופירושו סכלות, שהרי אם על שינוי יין חייבו חכמים בברכה, איך יעלה