רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק א)

עודכן: 22 בפבר׳ 2021

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְיָ אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה" (דב' ד, טו–טז).


"אבל המבולבלים אשר כבר נתטנפו מוחותיהם בדעות הבלתי נכונות ובדרכים המטעים, ויחשבו אותם מדעים אמתיים, ומדמים שהם בעלי עיון ואין להם ידיעה כלל בשום דבר הנקרא מדע באמת, הם יירתעו מפרקים רבים ממנו, ומה מאד יקשו עליהם, כי לא יבינו להם עניין. ועוד, כי מהם תתגלה פסולת הסיגים שבידם, שהם סגולתם ורכושם המיועד לאידם" (מתוך צוואת רבנו לספרו "מורה הנבוכים").


"וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ" (ש"א יז, מה).


מבוא


במאמר זה אנו מבקשים לשפוך אור על אחת הסוגיות החשובות ביותר לפי דעתנו בעולם הדתי של ימינו, והיא העובדה שרש"י, "גדול פרשני ישראל" כמו שרבים אוהבים לכנותו, היה למעשה עובד אלילים, מפני שהוא האמין שיש לה' גוף ויד ורגל ועיניים ומעיים. וכבר כתבתי על כך מאמרים לא מעטים, אך רבים-רבים הם אשר אינם מאמינים שרש"י באמת התכוון לכך, ולנגד עינינו עלה וניצב קיר בטון אטום של אנשים אשר אינם מסוגלים לקבל את העובדה הפשוטה, שרש"י הגשים את הבורא ועבד עבודה-זרה! ודבריו של איוב (לז, כא) קמים וניצבים לנגד עינינו במלא עוזם: "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר, בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים".


אמרנו שסוגיה זו היא אחת החשובות ואולי החשובה ביותר בעולם הדתי בימינו, כי פירוש רש"י הוא יסוד ומוצא לרוב מכריע ומוחץ של ההשקפות, המנהגות וההלכות אשר רווחו פשׂו וכיסו את פני כל העולם הדתי בימינו. ולכן, הבנת ריחוקו מדרך האמת היא קריטית ביותר, כדי להתנער מן ההבל וההזיות המאגיות האליליות, להתרומם לידיעת המדעים וידיעת ה' יתעלה, ולכונן ממלכת כוהנים וגוי קדוש.


נראה שהיו שתי סיבות מרכזיות להגשמתו של רש"י: הראשונה היא כמובן השפעת הגשמת הנצרות על השקפותיו, והשנייה היא הבנתו את אגדות התלמוד כפשוטן. לא אתפלא אם גם הבנתו את אגדות התלמוד כפשוטן יסודה בהשפעת הנצרות, אשר הייתה ספוגה במאגיה ורוויית הזיות אליליות לאין מספר. מכל מקום, בשיטתו הפרשנית להסביר את אגדות התלמוד כפשוטן, רש"י החדיר לעם-ישראל אינסוף הזיות מאגיות אליליות! אך במאמר זה אין אנו מתכוונים להתמקד בנקודה זו, אף שהיא לא פחות קריטית לעם-ישראל, כי שיטתו זו זיהמה כמעט לחלוטין את דת משה, וזרעה את זרעי הפורענות לצמיחת הספרות המיסטית הקבלית האלילית שהייתה "נסתרת" במשך 1200 שנים "ונתגלתה" לפתע פתאום...


נחל אפוא את מאמרנו בפסק רבנו בהלכות תשובה (ג, טו):


"ואלו שאין להן חלק לעולם-הבא, אלא נכרתין ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: המינים, [...] חמשה הן הנקראים מינים: [...] והאומר שיש שם ריבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה".


על פסיקת הרמב"ם הזו מתלונן הראב"ד, וזה לשונו שם:


"ולמה קרא לזה מין? [=למי שאומר שהקב"ה הוא גוף ובעל תמונה] וכמה גדולים וטובים ממנוֹ הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות, ויותר [מזאת] ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות".