top of page


ויאמר ג'ון הדרדעי: לא אצא חופשי!
בערך בשנת תש"ף נתקלתי בתגובה מקוממת של איזה דרדעי ביחס להשקפות האמת, איני זוכר מה הייתה תגובתו אשר עוררה אותי למתוח ביקורת על הדרדעים הנרצעים האוכלין מן התורה, והוא בינתיים אף מחק את תגובתו, כדי להקשות עלי לפרסם ולהנציח את הדברים. בתחילה הדרדעי כינה את עצמו בכינוי: "עלמוני" ולאחר מכן הוא עבר לכינוי: "ג'ון-דּוּ". מכל מקום, מתוך הביקורת שמתחתי על הדרדעים ניתן להבין, כי בדבריו הדרדעי ביטא דברי רפיסות ונרצעוּת כלפי חכמי-יועצי-אשכנז, אשר התירו לו: לאכול מן התורה, ללכת בשרירות לבו,

אדיר דחוח-הלוי
5 בינו׳זמן קריאה 13 דקות


התפוררות דיני האבילות שתיקנו חז"ל (ח"ג)
ה. ביקור בקברים רבנו פוסק בהלכות אבל (ד, ד): "והצדיקים אין בונים להם נפש [=מצבה] [...] לא יפנה אדם לבקר הקברות ", ונראה שמקורו הוא במסכת שמחות (ד, יב), שם נאמר: "והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם שדבריהם הם זיכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות ". בהלכה זו נחבלו הוזי ההזיות וכמעט כולם לא הבינו את מחשבת הרמב"ם הזכה ודעתו הנכונה. והנה דברי כמה מן השוטים למיניהם בן זמרא – "ופירוש 'לבקר הקברות' הוא לפתוח הקבר לפקוד את המת, וזה יש בו מדרכי האמורי. אבל לפקוד הקברות מבחוץ אין

אדיר דחוח-הלוי
5 בינו׳זמן קריאה 12 דקות


התפוררות דיני האבילות שתיקנו חז"ל (ח"ב)
ג. נשיאת המת על הכתף חז"ל ורבנו בהלכות אבל (ד, ג) פוסקים את ההלכה הבאה: "וסובלין את המת על הכתף עד בית-הקברות. ונושאי המיטה אסורין בנעילת הסנדל, שמא תיפסק רצועה מסנדלו של אחד מהם ונמצא מתעכב מן המצוה", ובהלכות אבל (יד, א–ב) הוסיפו ופסקו: "מצות עשה של דבריהם [...] לשאת על הכתף [...] ואלו הם גמילות חסדים שבגופו שאין להן שעור. אף-על-פי שכל מצוות אלו מדבריהם – הרי הם בכלל 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' [ויקרא יט, יח]". סוגיית הגמרא בירושלמי ברכות ג, א "תַּנֵי, הַכַּתָּפִים אְסוּ

אדיר דחוח-הלוי
2 בינו׳זמן קריאה 11 דקות


למה ערוסי הגן על הנבל שמואל טל?
בכתבה שפורסמה באתר "סרוגים" שכותרתה: "הרב רצון ערוסי: מי שמדבר על הרב טל בלי לראות חייב נידוי" (כח באייר תשע"ט), הובאה תשובה של ערוסי ובה הוא מגן בחירוף נפש על הנבל שמואל טל (אגב, מעניין שרובן המוחץ של התגובות לדברי ערוסי הן תגובות אוהדות מאד, ואין לי ספק ש'סרוגים' סיננו תגובות, כדי לתמוך בשמואל הנבל). וכך נאמר בראש הכתבה (www.srugim.co.il/345280-מי-שמדבר-על-הרב-טל-בלי-לראות-חייב-נידוי): הרב רצון ערוסי, רבה של קריית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, מתייחס לפרשת הרב שמואל טל, וא

אדיר דחוח-הלוי
31 בדצמ׳ 2025זמן קריאה 10 דקות


התפוררות דיני האבילות שתיקנו חז"ל (ח"א)
מאמר זה התפרסם לראשונה בספר "אפיקים להרמב"ם". הוא נכתב בימי עלומיי טרם שהבנתי את גודל השבר והמשבר שהמיטו עלינו חכמי-יועצי-אדום ועבדיהם הנרצעים – ולכן, תמצאו בו התייחסות די מקיפה לכל מיני שוטים והוזי הזיות למיניהם אשר אינם ראויים לשום התייחסות, למעט חשיפת מעלליהם תעתועיהם ותעלוליהם כדי להסיר את הנזק העצום שהם חוללו לדת משה. הנני מגיש לפניכם את המאמר ערוך מחדש, לא השמטתי את דברי השוטים בעיקר כדי שנתעורר להבין עד כמה הם שוטים, אך גם מפני שהמאמר כבר נכתב באופן הזה. מבוא במאמר זה

אדיר דחוח-הלוי
30 בדצמ׳ 2025זמן קריאה 12 דקות


רש"י, ראש פרשני ההגשמה – חלק מז
דוגמה ש בבראשית (מב, א) נאמר כך: "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ", ושם פירש רש"י: "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם – ומהיכן ראה? והלא לא ראה אלא שמע, שנאמר: 'הִנֵּה שָׁמַעְתִּי' וגו' [בראשית מב, ב], ומהו 'וַיַּרְא'? ראה באספקלריא של קודש [=ברוח הקודש?] שעדיין יש לו שבר במצרים. ולא הייתה נבואה ממש להודיעו בפירוש שזה יוסף ". נחל בבורות המחרידה שיש בפירוש רש"י: הוא שואל: "ומהיכן ראה?", כלומר רש"י תמה מדו

אדיר דחוח-הלוי
28 בדצמ׳ 2025זמן קריאה 11 דקות


מאבקה של התאחדות התימנים לזכויותיהם של יהודי תימן בעלייה ובהתיישבות
[מאמר זה פורסם ב'אפיקים' גיליון פא, אב תשמ"ג, עמ' 18–21; כותרתו במקור: '60 שנה לייסוד התאחדות התימנים בארץ-ישראל ומאבקה לזכויות יהודי תימן בעלייה ובהתיישבות']. בטרם אכנס לעצם הדברים, עלי להעלות דברים שנכתבו באחד מעיתוני הערב לפני כשתים-עשרה שנה [בשנת 1971], בזמן הופעת "הפנתרים השחורים", על-ידי אדם שהיה ממונה על הקליטה בסוכנות היהודית והיה מופקד על גורלם של אנשים. הממונה הנ"ל נקט בדבריו עמדה שהדהימה אותי, ועד היום לא סרה ממני תדהמה זו. האדם הזה הציג בדבריו את העדה החרדית האשכנ

יוסף דחוח-הלוי
25 בדצמ׳ 2025זמן קריאה 15 דקות


רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק מו)
דוגמה רפו בבראשית (לט, יט) נאמר כך: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפּוֹ", ועל הפסוק הזה נאמרו שתי מלים במדרש בראשית רבה פז: "בשעת התשמיש", ואילו רש"י הרחיב את שתי המלים הללו וכתב: "בשעת תשמיש אמרה לו כן, וזהו שאמרה 'כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ', ענייני תשמיש כאלה", וכבר ראינו שבכל מקום שרש"י מוצא ענייני אישות הוא קופץ להדגישם ולהרחיבם, לעתים אף לענייני זימה.

אדיר דחוח-הלוי
24 בדצמ׳ 2025זמן קריאה 14 דקות


מהו 'חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל'?
בעקבות המאמר: "האם בורא-עולם מצוי בתוך החומר שביקום?" , נערך דיון סוער באחת הקבוצות. במהלך הדיון, אחד מן הכסילים הולכי החשֵׁכים הביא ראיה לכך שהקב"ה מצוי בתוך החומר שביקום – דהיינו שהקב"ה הינו רוח כנוסה בחומר ובדומה לאדם שהוא נפש בגוף – מן הפסוק הידוע באיוב (לא, ב): "חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל" – ואיך עלה בדעתם של הרשעים הללו לטעון שהקב"ה הוא כוח בגוף? וכי לא ראו את דברי הרמב"ם ביסוד השלישי מיסודות תורתנו? וכך נאמר שם: "והיסוד השלישי, שלילת הגשמות ממנו. והוא, שזה האחד אינו גוף ו

אדיר דחוח-הלוי
22 בדצמ׳ 2025זמן קריאה 4 דקות
bottom of page
