מדוע החרדים לא לומדים תנ"ך?

עודכן: 22 בפבר׳ 2021

אחת העובדות המפליאות ביותר היא שבישיבות החרדיות לא לומדים תנ"ך. הדרך היחידה של החרדים ללמוד תנ"ך היא באמצעות הפסוקים הבודדים שמפוזרים בתוך הגמרא. עובדה זו אומרת דרשני, ממה הם חוששים? מדוע הם מקדשים לימודי פלפול מנותקים מהמציאות אך את ספר-הספרים של העם היהודי לדורותיו הם מניחים מחוץ לספריותיהם? ובכן לעניות דעתי יש לכך כמה סיבות מרכזיות.


א. אהבת ארץ-ישראל


לכל אורך התנ"ך פזורות פרשיות שמבטאות את הקשר של העם היהודי לארץ-ישראל, ואת חשיבותה של ארץ-ישראל כאמצעי שאין בלתו למימוש ייעודו של העם היהודי – עם קדוש בארץ הקודש. החרדים מתנגדים בכל כוחם לקידוש ארץ-ישראל, מפני שאהבת ארץ-ישראל פוגעת לפי דמיונם בערך העליון של לימוד התורה (שהרי אין שום דבר בעולם שמתקרב בחשיבותו ללימוד התורה לשיטתם). הם אינם מבינים שתכלית לימוד התורה היא לחיות כאן בארץ-ישראל חיים מאוזנים ותקינים, חיים של לימוד ועשייה אשר מעניקים דוגמה ומופת לחיים מאושרים לכל הגויים. ארץ-ישראל היא המטרה ולימוד התורה הוא אמצעי למימושה, אם לימוד התורה לא מקרב אל המטרה, משהו כנראה לא תקין בלימוד התורה...


במשך מאות שנים התנגדו החרדים לעלות לארץ-ישראל, והעדיפו את הישיבה בגלות רק כדי שלא לשנות את אורח חייהם הגלותי. זכורני לפני כמה שנים עלה לשידור ברדיו אחד מנציגי החרדים בכנסת ותבע מתנועת "נאמני הר הבית" שלא לעלות להר הבית מפני שהדבר אסור לפי הפוסקים החרדים ה"גאונים". לאחריו עלה לשידור אחד מ"נאמני הר הבית", והשיב לו שתי תשובות: האחת, גם הרמב"ם עלה להר הבית כמו שכתב באחת מאיגרותיו, ולכן אין לו בעיה להיות במחיצת הרמב"ם בעולם הבא... והשנייה, אותם פוסקים חרדים שאוסרים היום את העלייה להר הבית, מוריהם ורבותיהם שהיו באירופה אף הם לקו באותו עיוורון ואסרו בתקיפות לעלות לארץ-ישראל בתחילת המאה ה-20, והסוף ידוע...


עובדה נוספת מדהימה, שבין השנים 1920–1925 משל בארץ-ישראל הנציב היהודי הרברט סמואל מטעם המנדט הבריטי, והוא אפשר ליהודים לעלות לארץ-ישראל באופן חוקי וחופשי, אך למרבה הפלא, עם-ישראל לא עלה בהמוניו לארץ-ישראל, וזאת לא מעט בגלל אותם רבנים גלותיים אירופיים שאסרו בנחרצות על צאן מרעיתם לעלות לארץ-ישראל.


ב. הערצת קדושים


סיבה נוספת שהחרדים לא אוהבים את התנ"ך היא מפני שהוא לא חושש לבקר את גדולי האומה ולהציג את חטאיהם. התנ"ך מבקש ללמדנו שכולנו בני אדם, ואסור להעריץ שום ישות בעולם חוץ מבורא-עולם. התנ"ך גם מלמדנו שתורתנו היא תורת אמת ודתנו היא דת אמת, מפני שהיא לא מטייחת או מכסה על פשעי מנהיגיה וגדוליה. מי שנמצא לא מתאים, מסולק ונענש ללא משוא פנים.


יתרה מזאת, בתנ"ך מסופר כי גדולי הפושעים שהביאו לחורבן הבית הראשון היו דווקא אנשי הדת, הרבנים הגדולים של אותה התקופה, שניצלו את מעמדם הדתי כדי להפיק ממנו טובות הנאה. התנ"ך מספר שהם רחקו מעל ה' ופשעו בפשעים החמורים ביותר. ושאלה גדולה קמה וניצבה: איך ייתכן ש"גדולי התורה" היו הפושעים הגדולים ביותר?


עם השאלה הזו החרדים לא יכולים לחיות, מפני שכמעט כל תפיסת עולמם מבוססת על עקרון אחד ויחיד והוא: הערצת קדושים. כלומר, יש אנשים שהם "קדושי עליון", הם אינם חוטאים ושוגים, אסור להרהר אחריהם, אסור לבקר אותם, כל מילה שיוצאת מפיהם כאילו יצאה מפי הגבורה, וכל הוראה שהם מורים יש לקיים באופן עיוור וללא שיקול דעת (אפילו אם אמרו לך על שמאל שהוא ימין). אם תערער על עקרון בסיסי זה, כל עולמם הרוחני של החרדים עלול לקרוס, והתנ"ך מערער ועוד איך על עקרון זה.


ג. גיוס למלחמה