CC BY-SA 3.0.התמונה מאת אלי סגל, רישיון

בפרשת תולדות מובאות פרשת מכירת הבכורה ליעקב וכן פרשת לקיחת הברכה על-ידי יעקב. שתי הפרשיות הללו מנוגדות זו לזו באופנים אשר מעלים תמיהות גדולות, ואסביר את הדברים: בפרשה הראשונה מסופר על עֵשָׂו האדומי אשר מוכֵר כמעט חינם-אין-כסף את בכורתו ליעקב אבינו ע"ה – תמורת חתיכת לחם ונזיד עדשים הוא מוכר את בכורתו ליעקב! וביתר פירוט: עֵשָׂו חוזר עייף ורעב מן הציִד, ומבקש מיעקב שייתן לו לאכול מן הנזיד שהוא הכין, יעקב מסכים לתת לעשו את הלחם והנזיד בתמורה למכירת הבכורה. למרבה ההפתעה עֵשָׂו מסכ

ב חלקו הראשון של המאמר ראינו את תחילת דברי המקלל – תלמידו של נחמן הכלבי. מתוך בליל הקללות והחרפות הנאצות והגידופים, הצלחנו לדלות טענה אחת מתעתעת ועליה השבנו בחלקו הראשון של המאמר. ב חלק השני  עסקנו בטענת המקלל שרבנו "טעה בענק" בעניין תפישׂת השדים שבאגדות חז"ל. רבנו סבר שלא קיימים שדים במציאות האמיתית למעט בדמיון ההוזים, ושכל השדים שנזכרו באגדות חז"ל הם משלים או פטומי מילי בעלמא, וכדרכן של האגדות לתבל את ענייניהן בפולקלור המקומי והאלילי שרווח מאד באותם הימים. וכאמור, הוכחנו א

בסוף השליש הראשון של שנת תשפ"ב טלטלה את הציבור החרדי והדתי בישראל פרשת חיים ולדר. מדובר באדם חדל אישים, בהמה וחיה רעה אשר אנס ניצל ופיתה ילדות ונערות ונשים נשואות (ואולי גם ילדים), מכל הבא לפיו, אכל וטרף ללא רחם. ומאין הנני יודע שולדר היה כזה רשע ארור? ובכן, סופו מוכיח על אשמתו – העובדה שהוא בחר לרצוח את עצמו, מוכיחה שהוא היה חדל אישים אשר רצח נפשות רבות בעם-ישראל, כולל מבני משפחתו שלו. ראו נא עד כמה חמור עוון הרצח, וכך פוסק רבנו בהלכות רוצח ושמירת הנפש (א, ד): "ואין לך דבר ש

אחד מגדולי המתעים והמתעתעים בדורנו היה מאיר מאזוז. הגנגסטר הלז התחפש למשׂכיל וליודע-דבר ואף למעריץ של הרמב"ם. אך מאחורי התכסית של המשׂכיל והרמבמיסט הסתתר נוכל אורתודוקסי. כומר שׂכיר נתעב וגס-רוח אשר דימה שהוא גדול הדור, אך האמת היא שהוא היה עבד-עבדים נרצע למינים ולצאצאיהם, וכל התחזותו להולך בדרך-האמת נועדה למטרה מרכזית אחת: לעוות לסלף לזייף לעקם לעקש ולהעלים את דרך-האמת הטהורה של רבנו. בדברים שיבואו לקמן אוכיח את דבריי מתוך דברי מאזוז אשר נדפסו בעלון "בית נאמן" גיליון מספר 18

בעבר תקף אותי אוויל אורתודוקסי באופן קשה ועקשני מאד. מדובר ביושב ישיבות לשעבר, אשר זיהם את נפשו וטימא את מחשבתו בהזיות המינים השחורים עובדי האלילים האילמים. מנפשו נותרו צללים עכורים ואפלים ובהם הוא נדמה לסובבים אותו כאדם שחי ונושם, אך לפי האמת הוא מת מהלך. עקשנותו ומשׂטמתו כלפיי המָמוּני באותם הימים, כי טרם הבנתי אז את עומק התהום החשוכה שבה מתבוססים הרשעים, ואת עוצמת שנאתם לדרך האמת. משׂטמתו של יובב נדלקה והתעוררה בעקבות המאמר בעניין גלגולי הנשמות . יובב טען טענות בעקשנות פגא

ב חלקו הראשון של המאמר ראינו את תחילת דברי המקלל – תלמידו של נחמן הכלבי. מתוך בליל הקללות והחרפות הנאצות והגידופים, הצלחנו לדלות טענה אחת ואליה השבנו ב חלקו הראשון של המאמר. ב חלק השני עסקנו בטענתו של המקלל שרבנו "טעה בענק" בעניין תפישת השדים באגדות חז"ל. רבנו סבר שלא קיימים שדים במציאות האמיתית למעט בדמיון ההוזים וחולי הנפשות, ושכל השדים שנזכרו באגדות חז"ל הם משלים או אפילו סתם פטומי מילי בעלמא, כדרכן של האגדות לתבל את ענייניהן בפולקלור המאגי והאלילי שפשׂה מאד באותם ימים

"אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו" (עובדיה א, ו). "יְיָ עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל" (ירמיה טז, יט). איך עד היום במשך אלף השנים האחרונות, אף-לא-אחד מאלפי "חכמי ישראל" זיהה את מינותו וסכלותו של שר"י? כך נשאלתי באתר אור הרמב"ם, והנה תשובתי לשואל לפניכם: הסיבה המרכזית להעדר ביקורת על רש"י-שר"י היא רמתם המחשבתית (ואף ההלכתית והמדעית) האפסית של הנ

במאמר "מהי השותפות של יששכר וזבולון?" הוּכח שאין שחר להסכם שמנפנפים בו צאצאי המינים כדי להצדיק את העובדה שהם לא מקיימים את חובתם האנושית הבסיסית, והיא הבאת פרנסה לביתם – חובה שחכמים ע"ה עיגנו מפורשות בכתובה שהחתן מוסר לכלתו. איני מתכוון אפוא לפתוח את הנושא, אלא אך ורק לעמוד על נקודה אחת מעניינת שעלתה במחשבתי לאחר שיחה עם "אברך" כויילל תימני כבן ארבעים, בעל משפחה וילדים לא מעטים ב"ה. בשיחה עמו ניסיתי לשווא לעוררוֹ ברמזים לדרך האמת, ושאלתי אותו האם הוא לא מרגיש מתוסכל מבחינה כ

אחל בסיפור קצר, זכורני כי בתחילת דרכי המחשבתית נסעתי ברכב עם אחד מאנשי השֵּׁם, מגדולי הדרדעים השׂכירים. ברכב נסעו איתנו יחד עוד כמה אנשים. ישבתי מאחור והר"ב ישב לפניי במושב הקדמי לצד הנהג. במהלך הנסיעה שוחחו יושבי הרכב עם הר"ב על ענייני הלכה ושאלו אותו שאלות. אחת השאלות נגעה לאחד ממנהגי אשכנז המשובשים, והר"ב החלקלק ענה להם תשובה מתחמקת אשר כנראה לא סיפקה את תשוקתי לשמוע תשובת-אמת. לאחר שהר"ב סיים את תשובתו, שאלתי אותו מדוע הוא מתייחס לחכמי אשכנז בכפפות של משי? מדוע הוא מתאמץ

קאפח השׂכיר החלקלק נפטר בשנת תש"ס, ומאז ועד שנת תשפ"ה קיימו מדי חג הפסח וחג הסוכות כנס "הקבלת פני המרדעת" בבית-הכנסת שבו הוא התפלל...

במאמר "אלו ואלו דברי אלהים חיים" ראינו שהאִמרה המוסרית "אלו ואלו" וכו' אמנם נזכרה במדרשי חז"ל, אך סולפה ועֻוותה והפכה לכלי בידיהם של...

שלח אלי חבר מקבץ שאלות שנוגעות לאֵי-אלו דברים מדברי חכמי-יועצי-אשכנז, אשר בהם הם קובעים באופן שרירותי ששר"י וחבר-מרעיו גדולים וחכמים...

ערוסי מתרברב בכך שהוא יודע להשיב לכל שאלה, אך פתאום, כשהדבר נוגע לייסורים שה' שולח לו, הוא אינו מסוגל להבין... וליתר דיוק הוא אינו רוצה...

סידור אור הרמב"ם שיצא לאור בשנת תשפ"א זעזע מאד את הדרדעים. לאחר צאתו לאור קיבלתי תגובות חריפות מאד מקרב הדרדעים המזויפים: כל מיני מלחכי...

בעבר כתב מאן-דהו תגובה על המאמר "אמונתו של רש"י בשדים" (ח"א) . כותב התגובה דימה שהוא חכם ולכן נדמה היה לו שהוא שולל את דבריי "בהבל פיו"...

נשאלתי כך: 1) בעקבות הקריאה באתר וההתכתבות בינינו באדיבותך, החלטתי להקדיש מעט זמן ביום עם כת קטנה של בני ישיבות תלמידי-חכמים דורשי אמת,...

"אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד" (דב' כז, כה). בשנת 1970 קאפח קוּדם למשרת דיין בבית-הדין-הגדול לערעורים ('הולך תמים', עמ' 148): "בשנת תשכ"ט [1969]...

ביום שישי יט באייר תשע"ט (24.5.19) נגרריו של ערוסי פרסמו שיעור ארוך ומייגע של ערוסי, שבו הוא מתיר לדיינים ולרבנים שׂכירים ממוסדים...

"אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים" (מש' כד, כד). אחד המינים המתוחכמים ביותר שקמו בישראל במהלך...

בתגובות ל אחד מן הסרטונים הנפלאים של הרב חן שאולוב הי"ו, תקף אותי אחד מתלמידיו של קאפח בשם אבי ליפשיץ. לפי ליפשיץ, קאפח "גינה את הראוי...

במאמר זה הנני מבקש לנתח את תשובתו המפורסמת של מוסא פי-שטן שבה הוא מתיר לאכול ולזלול מן התורה, ואף קובע שדינם של חכמי המשנה והתלמוד לפיו...

ביום רביעי, כט באייר תשפ"ה, פורסם סרטון ביוטיוב של אחד המינים הצעקנים ושמו ברקֵל. בסרטון, ברקל צועק ומטיח דברים קשים כנגד העיתונאי...

במאמר: "חובה ומעלה לקלל את קאפח הצלופח" הוכחתי מן ההלכה, המוסר והמחשבה, כי ישנה חובה לפרסם לחרף לגדף ולקלל את מחללי-שמו-יתעלה אשר מתעים...

ביום י במרחשוון תשפ"ב פורסם סרטון על שיקוץ קנייבסקי, ובו הטמבל העילג והמיובל משיב לשאלה: האם הרמב"ם התכוון שילמדו את ספרו "משנה תורה"...