בעבר כתב מאן-דהו תגובה על המאמר "אמונתו של רש"י בשדים" (ח"א). כותב התגובה דימה שהוא חכם ולכן נדמה היה לו שהוא שולל את דבריי "בהבל פיו" כלשונו. ובכן, כדי שלא להניח לו לחשוב שהוא חכם בעיניו, השבתי לו תשובה מפורטת על כל דבריו, והנה היא לפניכם.
אולם, טרם שאפרושׂ את תשובתי, הנני מחויב לגנות את מנהגם של החכמים בעיניהם למתוח ביקורת חריפה בענייני אמונות ודעות, ביסוד היסודות ועמוד החכמות, בעניינים שנוגעים ברומו של עולם ואשר הם תכלית האדם – ויחד עם זאת, הם נוהגים לכתוב את ביקורתם בעילום שם, כמו שהכותב הזה בחר לקרוא לעצמו – "החולק". אז מי אתה החולק? מדוע אינך מזדהה בשמך? האם אתה עד-כדי-כך חסר ביטחון עצמי ועלה נידף בדרכך הרוחנית הדמיונית, עד שאינך מסוגל להזדהות בשמך האמיתי? ואיך אתה מעז לכתוב בעילום שם בעניינים ברומו של עולם, כמו אחרון הטוקבקיסטים אשר משרבטים בענייני חולין את הבליהם והגיגיהם! וכי זו היא הדרך שיש לנהוג בדת משה? כאחרון הטוקבקיסטים אשר מסתתרים כגנבים?
ועתה לדברי "החולק" המהביל אשר נדמה לו שהוא חכם ויודע אמיתה של תורה:
א) אינני יודע אם מישהו בעל שיעור קומה טרח לצאת נגד מאמריך, או לכל הפחות להוכיחך על דבריך. לא יודע מנין יש לך ולדומים לך את ה"אומץ" לפעור את פיהם כנגד ראשונים כמלאכים. בכל אופן, מכיוון שחייבים למחות, ארשה לעצמי אני הקטן להפנות את תשומת ליבך לפשט העקום שבו פירשת את הגמרא במסכת סנהדרין סז ע"ב.
וכך כתבת: "נראה לי שיש להבין את הגמרא הזו באופן הבא: מעשי שדים וכשפים הם שני סוגים מפעולות המכשפים האליליים הקדמונים. במעשה שדים המכשף היה נעזר בשד כדי לבצע את הכישוף, ובמעשה כשפים לא היה שד ברקע. ולכן הביאו את הפסוק 'לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת', ללמדנו שהם-המכשפים מתהפכים, פעם בלטיהם ופעם בלהטיהם".
הפשט העקום נובע בראש ובראשונה מכך שלדבריך הגמרא הביאה את הפסוק "להט החרב המתהפכת" כדי ללמדנו שהמכשפים מתהפכים במעשי הכישוף. אוי נו באמת?? כל דרדק המתחיל ללמוד גמרא ירים את גבותיו למשמע פשט הזוי כזה בדברי הגמרא. וכי לא יכלה הגמרא פשוט לומר שהמכשפים מהפכים בדבריהם? וכי בשביל זה צריך פסוק מפורש שאינו ממין העניין כלל כדי לרמז לנו בדרך עקיפה ובלתי ברורה בעליל שהמכשפים מהפכים בדבריהם? ברור שכוונת הגמרא בהבאת הפסוק היא בדגש על המילה "להט" (הדומה למילה להטיהם) שעלי ידי ה"להט" החרב מתהפכת; ב) באותה מידה אפשר לפרוך את כל מאמריך בהבל פה. וחבל שבזבזת את זמנך וכל שכר לימודך הלך כדי לבזות את אחד מן הראשונים רש"י הקדוש; ג) נכון שהרמב"ם שולל את קיום השדים. אך מוטב שתשאיר לרש"י והרמב"ם לחלוק ביניהם. ואל תעיז להכניס את ראשך בין השרפים ולתפוס כדעת אחד מן הראשונים ולזלזל בחולק עליו ולבזותו כאילו הנך בדרגת קדושתו וידיעותיו.
ד) מתוך היכרותי עם חוקרי המקראות, ד"ר ופרופסורים למיניהם. די ברור לי כי אתה והם תמשיכו לתרץ את עצמכם בדקדוקי עניות כאילו אתם הצודקים ואנחנו רפי השכל. דורות על דורות לא קם האחד שיצא נגד רש"י והנה סוף סוף "זכה" דורנו באיש האשכוליות??? ה) כלך לך אל הגמרא במסכת גיטין דף ז "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". והוא רחום יכפר עוון.
תשובתי לכסיל האורתודוקסי החכם בעיניו
כבר מראשית דבריך הוכחת את סכלותך, שהרי כתבת: "איני יודע אם מישהו בעל שיעור קומה טרח לצאת נגד מאמריך", ומה שייך "שיעור קומה" לכאן? וכי הדברים נבחנים לפי אמיתתם או לפי גדולת האומר הדמיונית? ועל דברי ההבל הללו שלך כתבתי מאמרים לא מעטים, לדוגמה: "קבל האמת ממי שאמרו", "אהבת האמת ורדיפת הצדק", "מי גדול ממי?", ועוד.
***
עוד הוספת לההביל: "לא יודע מנין יש לך ולדומים לך את ה'אומץ' לפעור את פיהם כנגד ראשונים כמלאכים", ובכן, אומץ לא שייך כאן בכלל, אלא חובה תורנית: לבער עבודה-זרה מקרבנו באמצעות תוכחה נוקבת לכל עובדי האלילים האורתודוקסים למיניהם. כמו כן, הוכחתי במאמרים רבים שתורתם היא מינות ואלילות. זאת ועוד, במאמר: "מהי ירידת הדורות לפי הרמב"ם?", התייחסתי באופן ממוקד להזיה שפלטת בהבל פיך: "ראשונים כמלאכים".
***
ביחס להמשך דבריך בנקודה א, שבה טענת בעיקר שלא ייתכן שחז"ל יביאו את הפסוק "להט החרב המתהפכת" כדי לרמוז על התהפכותם של המכשפים. ובכן, אינספור פעמים חז"ל מביאים פסוק שאינו ממין העניין כדי לרמוז רמזים בענייני אגדה, ואפילו כדי להביא אסמכתות קלושות שתוקפן מדרבנן בענייני הלכה! ומה שחז"ל לא אמרו זאת במפורש, מפני שהם לא רצו ללמד את השוטים כיצד לערוך פולחנים אליליים, וכיצד להטעות את העם אחרי ההבל.
וצדקת שאמרת: "כל דרדק המתחיל ללמוד גמרא ירים את גבותיו למשמע פשט הזוי כזה", אכן, כל דרדק שמתחיל ללמוד גמרא עלול לחשוב שמדובר בפשט הזוי כי הוא אינו מבין את מהות המדרשים ותכליתם, כי כבר הטעו אותו הוזי ההזיות שיש להבין את האגדות כפשוטן. וכל מי שלא למד את דברי רבנו בהקדמתו לפרק חלק על מטרת האגדות ותכליתן, ועל סכלות הסוברים שיש להבינן כפשוטן (כמו שר"י וכל עולם הישיבות האורתודוקסי הפרו-נוצרי), אכן ירים את גבותיו למשמע דבריי, כי הם תועים באפלה, ודברי החכמה בעיני הכסיל – סכלות.
***
המשכת לכתוב כך: "ברור שכוונת הגמרא בהבאת הפסוק היא בדגש על המילה 'להט' (הדומה למילה להטיהם) שעלי ידי ה'להט' החרב מתהפכת". וראה נא את עומק סכלותך! לפי דבריך, על-ידי להט, דהיינו על-ידי כישופים פגאניים, החרב מתהפכת, דהיינו סדרי בראשית משתנים. ובמלים אחרות, יש בכוח הכשפים המאופסים לשנות את מערכות הטבע והבריאה. וזו סכלות חמורה מאד, אשר עליה ועל שכמותה אומר רבנו בהלכות עבודה-זרה סוף פרק יא:
"ודברים אלו כולן [כל ענייני המאגיה שהובאו בפרק יא שם] דברי שקר וכזב הן, והן שהטעו בהן עובדי עבודה-זרה הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהו אחריהן. ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להימשך בהבלים האלו, ולא להעלות על הלב שיש בהן תעלה [=תועלת], שנאמר: 'כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל' [במ' כג, כג]. ונאמר: 'כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ' [דב' יח, יד].
כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן [מענייני המאגיה וההזיות], ומחשב בליבו שהן אמת ודברי חכמה אבל התורה אסרה אותן, אינו אלא מן הסכלים ומחוסרי הדעת, ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלמה. אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות, שכל אלו הדברים שאסרה התורה אינם דברי חכמה, אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת, ונטשו כל דרכי האמת בגללן. ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים: 'תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְיָ אֱלֹהֶיךָ' [דב' יח, יג; כלומר, אל תימשך אחר המאגיה אלא אחוֹז באמונה זכה וברה]".
***
הוספת לכתוב: "באותה מידה אפשר לפרוך את כל מאמריך בהבל-פה [איזו גאווה!]. וחבל שבזבזת את זמנך וכל שכר לימודך הלך כדי לבזות את אחד מן הראשונים רש"י הקדוש". ובכן, לא רק שלא הפרכת מאומה מדבריי, להיפך, הוכחת את סכלותך ואי-הבנתך את ספרות חז"ל ומטרותיהם, ואף גילית את טיפשותך במה שאתה מאמין שיש אמת באפסות המאגיה ובהזיות הפגאניות. וכבר הרחבתי בסתירת המאגיה ושאר המרעין-הבישין שהחדירו המינים לעם-ישראל. ולגבי שר"י, כבר איני צריך להוכיח את מינותו סכלותו ונבלותו, הדברים מפורשים.
***
הוספת לכתוב כך: "נכון שהרמב"ם שולל את קיום השדים. אך מוטב שתשאיר לרש"י והרמב"ם לחלוק ביניהם. ואל תעיז [יש לומר: תָּעֵז, כי למלה להעיז יש משמעות שונה לחלוטין, 'הָעִזוּ בְּנֵי בִניָמִן' (יר' ו, א)] להכניס את ראשך בין השׂרפים [שר"י שׂרף??] ולתפוס כדעת אחד מן הראשונים ולזלזל בחולק עליו ולבזותו כאילו הנך בדרגת קדושתו וידיעותיו".
ושוב, שר"י לא היה קדוש אלא מין ארור ומתועב, והוכחתי זאת במאות מאמרים. אולם, לא זו הנקודה, העיקרון הוא, שגדולתו של אדם איננה מונעת בחינה ובקרה של דבריו, ואפילו משה רבנו שיאמר סברה מותר לבחון אותה ואפילו לחלוק עליה (וכמו שיתרו חותן משה הוכיח את משה רבנו על האופן שבו הוא שפט את עם-ישראל), בתנאי שהיא לא נאמרה בנבואה, ובתנאי שיש לחולק ראיות אמיתיות משכנעות ומבוססות. וגם את זאת הוכחתי במאמרים רבים.
אגב, איך אתה מעז להשוות בין רש"י-שר"י הטמא והארור לבין הרמב"ם שכל דבריו דברי אלהים חיים? ובהשוואתך הזו הינך מחרף ומגדף את תורת משה, כי הרמב"ם הוא ממעתיקי השמועה הנאמנים, והנך מטיל ספק באמיתת דברי הקדמונים, ובוחר לרומם מינים ארורים. קצרו של דבר, אתה כסיל משובש מאד אשר נדמה לו שהוא חכם גדול, וזו הסכלות החמורה ביותר, וכבר לימדנו שלמה במשלי (כו, יב): "רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ".
***
והוספת וכתבת: "מתוך היכרותי עם חוקרי המקראות ד"ר ופרופסורים למיניהם, די ברור לי כי אתה והם תמשיכו לתרץ את עצמכם בדקדוקי עניות כאילו אתם הצודקים ואנחנו רפי השכל". ובכן, העובדה שיש חוקרי מקראות רבים שהם כופרים והוזי הזיות איננה מעלה ואיננה מורידה מאומה, על הדברים להיבחן לפי אמיתתם ולפי ההיגיון והשכל הישר, לא לפי דעות קדומות שהלעיטו אותנו כומרי הדת האורתודוקסים הארורים מאז שהתחלנו ללכת לגן הילדים.
***
עוד כתבת: "דורות על דורות לא קם האחד שיצא נגד רש"י והנה סוף סוף 'זכה' דורנו באיש האשכוליות???". ובכן, אתה הוא איש הקלמנטינות הרקובות והסרוחות, אשר ניזון ממקורות מים רעים עכורים ורעילים. כמו כן, העובדה שמעולם לא קם אדם כנגד רש"י מוכיחה את קשר השתיקה הרועם של חכמי-יועצי-אשכנז הרשעים ואת שליטתם העריצה ביד משה. שהרי רבנו הרמב"ם, להבדיל בין הטמא ובין הטהור, למרות לשונו הזהב ודיוקו ודקדוקו ומחשבתו הטהורה, יצאו עליו מתפסח ועד עזה. ולעומת זאת, שר"י הטמא, אשר כל דבריו עילגים ומתועבים ומשובשים, אף אחד לא מצא לנכון למתוח עליו ביקורת? ולא רק זאת, אלא שהפכו אותו לפרשן הדת (פרשנדתא – בנו הבכור של המן), וכן ל"רבן של ישראל", ובזאת למעשה החליפו את משה רבנו ברש"י המין הטמא, כדי להחדיר לנו דת חדשה, דת מינות מסואבה.
***
וסיימת: "כלך לך אל הגמרא במסכת גיטין דף ז 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים'. והוא רחום יכפר עוון". ובכן, לא רק שאתה סכל אתה גם צבוע ומתחסד, ועליך ללמוד ולהשׂכיל, ואולי יראה ה' בך משהו טוב אשר בזכותו תהיה ראוי לכך שייפָּקחו עיניך לדרך האמת. ובעניין הכלל ממסכת גיטין, אם תקרא את המאמר: "אלו ואלו דברי אלהים חיים?", תראה כמה הטעו אותך כומרי הדת האורתודוקסית הארורה, אשר מנציחה את סכלותו וגלותו הרוחנית של עם-ישראל.
***
"מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי יְיָ אֵלָיו וְיַגִּדָהּ, עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר? [על מה היכה ה' יתעלה את תרבות המינות של היידישקייט מכת אכזרי אנושה במלחמת העולם השנייה?] וַיֹּאמֶר יְיָ: עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם וְאַחֲרֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר לִמְּדוּם אֲבוֹתָם" (יר' ט, יא–יג).
"מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר, מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים? הֲלוֹא יְיָ זוּ חָטָאנוּ לוֹ! וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ, וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו [על עם-ישראל] חֵמָה אַפּוֹ וֶעֱזוּז מִלְחָמָה, וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב" (יש' מב, כג–כה).
"הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ, כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר, חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב" (יר' ה, ג); "כִּי עַם מְרִי הוּא בָּנִים כֶּחָשִׁים בָּנִים לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת יְיָ, אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים לֹא תִרְאוּ וְלַחֹזִים לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת, דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת" (יש' ל, ט–י); "וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ וְקָרָאתָ אֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲנוּכָה, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְיָ אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם" (יר' ז, כז–כח).