פתאום ערוסי לא מסוגל להבין?

ערוסי מתרברב בכך שהוא יודע להשיב לכל שאלה, אך פתאום, כשהדבר נוגע לייסורים שה' שולח לו, הוא אינו מסוגל להבין... וליתר דיוק הוא אינו רוצה להבין, נוח לו לרמות את עצמו שהוא זך ונקי. ובכן, ביום יב בטבת תשפ"ג פורסמה כתבה באתר "סרוגים": "הרב רצון ערוסי אושפז: [וכך הוא אומר לכתבים:] 'אני מזועזע ובוכה, לא מסוגל להבין'", והנה הכתבה:

לפני כשבוע התרחש בקרית-אונו מקרה ונדליזם במבנה שעתיד לשמש את קהילתו של הרב הראשי של העיר – הרב רצון ערוסי. הרב נפגע קשה מהאירוע עד לכדי אשפוזו. רבה של קרית-אונו, הרב רצון ערוסי, השתחרר אמש (רביעי) מאשפוז של מספר ימים בבית החולים לאחר שנודע לו כי המבנה החדש של קהילתו – הותקף על ידי אלמונים. מדובר בפגיעה שהתרחשה ביום חמישי האחרון במבנה של קהילת "הליכות עם ישראל" בקרית-אונו, שהתרחשה כנראה על ידי יהודים שאינם מסכימים בנוכחותה של הקהילה באזור מגוריהם.

הרב כאמור חזר אמש לביתו אך הוא אינו מסוגל להעביר שיעורי תורה והוא עדיין נמצא תחת השגחה רפואית. במסגרת התקיפה נופצו דלתות הזכוכית היקרות של המבנה. הוגשה תלונה למשטרה אך טרם נפתחה חקירה. הבניין שנופץ נמצא בסיום הליכי היתרים וגימור פנימי ובקרוב היה אמור להתחיל בקבלת קהל ולהיות מוגש עבור כלל הציבור בקרית אונו והאזור.

לאורך תקופת הבניה היו מידי פעם התנגדויות כאלה ואחרות מצד שכנים שלא אהבו את העניין. לאחר התקיפה, הרב רצון ערוסי הגיב:

"אני מזועזע ובוכה. פיזית ונפשית אני מרגיש לא טוב. כל-כך מצער שאנשים רעים מתייחסים כך למקום נפלא כמו המקום הזה שמטרתו להנגיש מידע וחוויה של מסורת ישראל בדרכי נועם. מאז ומתמיד בקריית אונו יש סובלנות הדדית ויחסים טובים בין כולנו. איך הגיעו לזה ששוברים דלתות וגורמים לכזה נזק אדיר? אני לא מסוגל להבין את מי שעושים דברים כאלה".

עד כאן לשון הכתבה.

ובכן, מצער מאד שלא עלה מפיו של ערוסי אפילו לא ריח של חשבון נפש, אפילו לא זיק של הכאה על חטא, כלום! מסקנתו מייסוריו היא שהוא "לא מסוגל להבין את מי שעושים דברים כאלה". וכי הקב"ה ביקש ממך שתבין את מי שעושים דברים כאלה? וכי אינך יודע שיש אנשים ששונאים את דת המינות האורתודוקסית? מהי הַשּׁוֹטוּת הזאת? מהי ההיתממות הזאת? וכי אינך יודע שהקב"ה מנהל את העולם? וכי אינך יודע שהקב"ה מגלגל חובה על-ידי חייב? מדוע הנך מתעקש לומר שעשו לך עוול נוראי? וכי אמנם יש דין מעוקל לפני הבורא יתעלה?!

ואם היית אפילו רק אדם כשר, ולא חכם גדול כפי שאתה מתיימר להיות, היה עליך להצדיק את דינו של בורא-עולם, בבחינת חביבין ייסורין – ולהודות שחטאת, עווית ופשעת, והקב"ה מייסר אותך בייסורי נפש וגוף כדי לאותת לך שהנך הולך בדרך רעה, בדרך של חילול-שם-שמים, בדרך של התעיית עמֵּנו, בני בכורי ישראל, אחרי ההבל והמינות האורתודוקסית.

אמירתו של ערוסי שהוא "לא מסוגל להבין" מעבירה גם מסר שיש בו שחץ וגאווה, שהרי מן האמירה המהדהדת הזו עולה, שערוסי הוא צדיק תמים ירא אלהים וסר מרע, אשר "לא מסוגל להבין" למה ה' יתעלה שמו מייסרו בייסורי נפש וגוף קשים על ניפוץ כמה זכוכיות... כלומר, ערוסי משדר באמירה הזו שהוא חכם גדול ורב נעלה, אשר אין בידו מאומה אשר עליו הקב"ה מייסר אותו בייסורי נפש וגוף... ואף יש באמירה הזו גם התרסה קמי שמיא, שהרי הוא "לא מסוגל להבין" לא רק את אותם האנשים, אלא מדוע ה' יתעלה עשה לו כדבר הזה. ואין לי ספק שהוא למד בשלב מסוים בחייו שמגלגלין חובה על ידי חייב, ושכל דעבדין משמיא לטב.

והיה עליו לומר "חביבין ייסורין" או "ברוך דיין האמת" או מקבל את ייסוריו בשתיקה בבחינת "וידום אהרון" – ובעשותו כן היה מובן מדבריו או משתיקתו שהוא מצדיק עליו את דין שמים, ובכך הוא היה מקדש-שם-שמים. ואין לי צל של ספק, שאם הוא היה מצדיק עליו את דין שמים, הוא לא היה נופל לחולי שדורש אשפוז. וכך נהג דוד המלך כאשר קיללוֹ שמעי בן גרא והוא יוצא בגלות מביתו בירושלים, דהיינו בשיא השפל של מצבו, וכך אומר דוד: "הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ אוּלַי יִרְאֶה יְיָ בְּעֵינִי וְהֵשִׁיב יְיָ לִי טוֹבָה תַּחַת קִלְלָתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה" (ש"ב טז, יא–יב).

ויש להוסיף ולתמוה, מדובר בבניין שהושקעו בו עשרות רבות של מיליונים! הייתכן שבעבור כמה דלתות זכוכית שבורות ערוסי יפול לחולי נפשי וגופני? עד כדי אשפוז וייסורים?

החולי הקשה של ערוסי מזכיר לי את נבל הכרמלי אשר לקחו לו מעט-מזער מנכסיו, אך מרוב צייקנותו ורוע עינו נפל לחולי כבד, וכך נאמר על נבל בספר שמואל א (כה, לז–לח): "וַיְהִי בַבֹּקֶר בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל וַתַּגֶּד לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן".

אמנם, ייתכן גם שהקושי הרב של בניית הבניין התפרץ החוצה בניפוץ דלתות הזכוכית הללו. וגם על הייסורים הללו הוא אינו עורך חשבון נפש: מדוע בניינו עדיין לא הוקם? ולמעלה מארבעים שנה שבונים אותו, ועדיין אין תאריך לאירוע הפתיחה עם מיטב הפוליטיקאים...

***

ואצרף לתוכחתי את תוכחות הנביאים לערוסי אשר הפך תורת-אלהים לקורדום-חוצבים, ולא לסתם קורדום, אלא לקורדום חציבה אימתני, קורדום חציבה פרו-נוצרי של מיליונים רבים:

"וְלָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְיָ?! וַתַּעַט אֶל הַשָּׁלָל וַתַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ!" (ש"א טו, יט).

"כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי", "כֹּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ קֹדֶשׁ חָמְסוּ תּוֹרָה" (יח' כב, כו; צפ' ג, ד); "כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר" (יר' ח, י); "וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי? וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי? אָמַר יְיָ צְבָאוֹת לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי!" (מלאכי א, ו).

"וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְיָ צְבָאוֹת. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה [מלעיטים ומזהמים את עם-ישראל בתורת מינות פרו-נוצרית ארורה]" (מלאכי ב, ח–ט).

והנה לפניכם דבריו הקשים של הנביא ישעיה ע"ה על נביאי השקר וראשי העם:

"צֹפָיו [=מנהיגי הדת בעלי השׂררה, הכומרים המתעים את העם אחרי ההבל] עִוְרִים כֻּלָּם, לֹא יָדָעוּ [את ה'], כֻּלָּם כְּלָבִים אִלְּמִים לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ [כלבים אילמים!], הֹזִים שֹׁכְבִים אֹהֲבֵי לָנוּם. וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ [כלבים עזי נפש!] לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, וְהֵמָּה רֹעִים [=והם אנשי השֵּׁם מנהיגי העם ובעלי השׂררה, ויחד-עם-זאת] לֹא יָדְעוּ הָבִין [=סוטים מדרך האמת], כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ" (יש' נו). ושם תרגם יונתן ע"ה: "וְכַלְבַּיָא תַּקִּיפֵי נַפְשָׁן לָא יָדְעִין לְמִסְבַּע, וְאִנּוּן מַבְאֲשִׁין לָא יָדְעִין לְאִסְתַּכָּלָא, כֻּלְּהוֹן גְּבַר לָקֳבֵיל אוֹרְחֵיהּ גְּלוֹ, גְּבַר לְמִיבַּז מָמוֹנֵיהּ דְּיִשְׂרָאֵל".

והנה לפניכם גם דברי מיכה הנביא, אשר משווה בין הכוהנים שפוסקים דינים בכסף לנביאי השקר הקוסמים בכסף! והוא מוסיף וקובע, שבגלל רדיפת הבצע של כומרי הדת, ירושלים תיחרב ותאבד. כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ:

"שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ, בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים וִירוּשָׁלִַם בְּעַוְלָה [ושם תרגם יונתן: 'דְּבָנַן בָּתֵּיהוֹן בְּצִיוֹן בְּדַם אֲשִׁיד וִירוּשְׁלֶם בְּנִכלִין', דהיינו, הבונים את בתיהם המפוארים בכספי העניים והעשוקים], רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ וְעַל יְיָ יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא יְיָ בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (פ"ג).

"אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ" (מלאכי ג, יד), "הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים" (יש' לג, טו).

***

ואחתום בדיון בתשובתו של ערוסי בעניין ספר-האופל (ראו כאן), וזה לשונו: "מהרי"ק [כוונתו לקאפח] לא היה דרדעי מהסוג שהיה בתימן [דהיינו הוא לא היה כסבו, מָרי יחיא לדוגמה]. משום שהוא הִפנה לא אחת לספר הזוהר, ופעמים בהערכה רבה [!]. זאת ועוד. הוא אמר לי, שתלמידים שלא שימשו את רבם על צורכם, הם שגרמו למחלוקת בעניין הזוהר, שהתדרדרה למה שהתדרדרה, ואם זוהי דעתו על המחלוקת, אם כן מדובר באישיות רמב"מית ולא באישיות אנטי קבלית. והסתייגויותיו בעניינים מסוימים של המקובלים, הם הסתייגויות ענייניות, כמו שגדולי ישראל נהגו כן בכל הדורות. מבלי להכחיש את קדושת ספר הזוהר".

מדברי ערוסי עולה, שרבנו הרמב"ם לא התנגד לקבלה הפגאנית! שהרי הוא אומר על קאפח שהוא היה "אישיות רמב"מית" ויחד עם זאת הוא, דהיינו קאפח, לא היה "אישיות אנטי קבלית", ושאלה קמה וניצבה: האמנם הרמב"ם לא היה התנגד להזיות המינות החמורות שיש בקבלה הפגאנית? ויתרה מזאת, האם ראוי להתייחס לספר-האופל הפגאני כ"ספר קדוש"?

ומי שסבור שספר-האופל הפגאני הוא "ספר קדוש", הוא אחד משניים: או שהוא פתי וסכל וכסיל נבער שאינו יודע להבחין בין אמת לבין שקר, או שהוא שקרן שׂחקן ונוכל אשר משקר ביודעין ובמצח נחושה, ומתעה את הרבים אחרי ההבל. ורדיפת הבצע ארוכת השנים גרמה לערוסי להתעוור לחלוטין מן האמת עד שהוא מתיר את השרץ והמינות, בדַמּוֹתוֹ שהוא עושה מצוה גדולה ורבה לפני בורא-עולם, כמו כהן גדול שנכנס לפני ולפנים, עד כדי כך התעוור!

כמו כן, שימו לב לדברי ערוסי: "הוא [=קאפח] אמר לי, שתלמידים שלא שימשו את רבם על צורכם, הם שגרמו למחלוקת בעניין הזוהר, שהתדרדרה למה שהתדרדרה". נמצא לפי קאפח וערוסי, שמי שאחראים לכתיבת הספר "מלחמות השם" ולהוקעת ספר-האופל הם "תלמידים שלא שימשו את רבם כל צורכם", ובמלים אחרות, לפי קאפח וערוסי הספר "מלחמות השם" כלל לא היה צריך להיכתב! ומָרי יחיא קאפח כלל לא היה צריך להרים על נס את דרך האמת! והמסקנה המטלטלת היא: ספר-האופל הוא ספר קדוש, ומָרי יחיא שגה שגיאה עצומה בכך שנגרר אחרי "תלמידים שלא שימשו את רבם כל צורכם" ובצאתו כנגד ספר קדוש ונאמן...

ובמקום אחֵר ערוסי אומר שאם מָרי יחיא לא היה נפתה אחרי תלמידיו השועלים הוא היה יכול להיות ה"נודע ביהודה" של התימנים ואולי אף של הספרדים, או משהו מהובל שכזה... ומי שסבור שזו מעלה להיות כמו ה"נודע ביהודה" שלא ידע ידיעת ה' מהי, הוא סכל ונוכל.

עוד אומר ערוסי בתשובתו הזו:

"לי יש אמונת חכמים, וכבוד לכל חכמי ישראל, ובשביל גדולי ישראל שהשיגו השגות קשות זה על זה, בביטויים עולבים ביותר, אם אמוראים ואם ראשונים ואם אחרונים. כולם לדידיהם צדיקים וחכמים וקדושי ה'. ואם ריק, ריק הוא ממני. [...] ולהשקיע חילי בלימוד תורה לשמה, כדי שאוכל לעבוד בוראי ביושר, באמת ובאמונה [...] ואם תצדק, נקבל את דבריך, כי יש לקבל את האמת ממי שאמרה, ולא לשאת פנים לאיש [...] פעם אחת [...] הייתי בבית מרן הרב ש"ך זצ"ל, כדי לשאול אותו שאלה. והוא הרגיש שלא בטוב. ושוחחתי עם גדול בתורה מבני ביתו. ואמר אותו גדול בתורה, שמרן הרב ש"ך רצה לגלות דעתו ברבים נגד ביטוייו של מהרי"ק [=קאפח] [...] ובכל זאת, צא וראה שלא עשה כן. ראה גם ראה עד כמה דרכם של גדולי ישראל שקולה היא, ולא כדרכם של צעירי הצאן, קנאים שקנאתם קודמת לחכמתם וליראתם [...] ואנו נכבד את כל חכמי ישראל. ונשתה בצמא את דבריהם. כי דבריהם דברי אלוקים חיים".

כמה שאלות:

1) איך ערוסי מעז להשוות בין חכמי התלמוד ע"ה אנשי המוסר והיראה, העבודה והמלאכה, לחכמי-אדום? 2) האמנם ערוסי לומד תורה לשמה כמו שהוא אומר? או שהוא אוכל וזולל מהתורה כל חייו? 3) האמנם ערוסי מקבל את האמת ממי שאמרה, ואינו נושא פנים לאיש כמו שהוא אומר? 4) מדוע ערוסי הולך למינים לשאול שאלות בתורה ובמחשבה? 5) האמנם דברי כל חכמי-יועצי-אדום האורתודוקסים ועבדיהם הנרצעים הם "דברי אלוקים חיים"?

ו"אמונת המינים" הזו שערוסי מנפנף בה בהתרפסות נובעת ממקור אחד: מרדיפת הבצע, הכבוד והשׂררה, שהרי אם היו נשמעות מפיו זמירות אחרות, כאלה שאין בהן הערצה וכניעה מוחלטת למינים, הוא היה מוצא את עצמו מזמן מחוץ לממסד הכמורה האורתודוקסי.

ואחתום בפסק רבנו בהלכות תשובה (ג, יד–יט) בעניין מחטיאי הרבים: "ואלו שאין להן חלק לעולם-הבא, אלא נכרתין ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם, לעולם-ולעולמי-עולמים [...] ומחטיאי הרבים [...] אחד שהחטיא בדבר גדול כירבעם [...] ואחד שהחטיא בדבר קל אפילו לבטל מצות עשה" – וערוסי החטיא בדברים גדולים מאד, בענייני עבודה-זרה וחילול השם.

פתאום ערוסי לא מסוגל להבין.pdf

הורידו את PDF • 174KB