CC BY-SA 3.0.התמונה מאת אלי סגל, רישיון

[מאמר זה נכתב במהלך ניסיון ההפיכה המשטרית מעט לפני טבח שמחת תורה:] אין לביבי ולמפלגות המינות החרדיות והדתיות הצדקה מוסרית לשלוט באופן מוחלט במדינה! נדמה להם שהם שליחים של אלהים, נדמה להם שהם צדיקים וחסידים ויראים, אך הם רשעים ומושחתים מן הסוג הגרוע מכולם: הם רודפי בצע שׂררה שליטה ושלטון אשר נדמה להם שהם השליחים של אלהים. מכוח "שליחותם" הדמיונית הם מרשים לעצמם לדרוס ולרמוס כל הנקרה בדרכם, מתוך אמונת מינות מעֻוותת ועקומה שאלהים בכבודו הוא זה ששלח אותם! אז יש לי חדשות לביבי הכלב

"אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד" (דב' כז, כה). בשנת 1970 קאפח קוּדם למשרת דיין בבית-הדין-הגדול לערעורים ('הולך תמים', עמ' 148): "בשנת תשכ"ט [1969] נבחר הרב יוסף קאפח לחבר מועצת-הרבנות-הראשית לישראל. בשנת תש"ל [1970], לאחר תשע-עשרה שנות דיינות בבית-הדין האזורי בירושלים [=קאפח החל לאכול ולזלול מן התורה בשנת 1950], נקרא לכהן בבית-הדין-הגדול לערעורים". קאפח שימש במשרה זו במשך כשמונה-עשרה שנה עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1988. נמצא, שקאפח שימש כעשרים שנה כדיין אזורי, ועוד כשמונה-עשרה שנה כדיין ב

גם חלק זה אחל בדברי רבנו בצוואתו למורה בעניין שׂוֹטמי ספרו "מורה הנבוכים": "אבל המבולבלים [=הוזי ההזיות המאגיות לריבוי מיניהן וסוגיהן] אשר כבר נִתְטַנְּפוּ מוחותיהם בדעות הבלתי נכונות ובדרכים המטעים, ויחשבו אותם מדעים אמיתיים, ומדמים שהם בעלי עיון [ושהם 'חכמי ישראל'] ואין להם ידיעה כלל בשום דבר הנקרא 'מדע' באמת [ואף הינם 'יותר תועים מהבהמות', כלשון רבנו ב'מאמר תחיית המתים'] – הם יירתעו מפרקים רבים ממנו [מפרקי 'מורה הנבוכים'], ומה מאד יקשו עליהם כי לא יבינו להם עניין. ועוד, כי

אחל בדברי רבנו במורה (ב, מז): "כי אין רצוי לפניו יתעלה כי אם האמת, ואין מכעיסו כי אם השווא [השקר המינות והאלילות], ואל יתבלבלו השקפותיך ומחשבותיך ויהיו בדעותיך השקפות בלתי נכונות רחוקות מאד מן האמת ותחשבֵם תורה, כי התורות [=המצוות] הן אמת צרופה אם הובנו כראוי, אמר: 'צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם' [תה' קיט, קמד], ואמר: 'אֲנִי יְיָ דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים' [יש' מה, יט]". ואצרף גם את דברי רבנו בצוואתו למורה בעניין שׂוֹטמי ספרו "מורה הנבוכים": "אבל המבולבלים [=הוזי ההזיות המ

ביבי מכר את מדינת ישראל פעמים רבות לטובת צרכיו האישיים, אך לאחרונה ביבי מכר אותנו בדרכים אשר מסכנים את קיומה של מדינת ישראל באופן ישיר ומיידי. ביבי סיים את המלחמה עם איראן מבלי לסיים את העבודה, כך תבע ממנו טראמפ וביבי הרשע והמושחת לא התווכח עמו, אך הציב תנאי אחד וברור: שטראמפ יצטרף למלחמה כנגד בית המשפט העליון. ואכן, מיד לאחר סיום המלחמה טראמפ החל לתקוף את בית המשפט העליון, ואין לי צל של ספק שידו של ביבי במעל, הוא מכר את ביטחונה של מדינת ישראל תמורת צרכיו האישיים. אגב, לגבי ה

"אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים" (מש' כד, כד). אחד המינים המתוחכמים ביותר שקמו בישראל במהלך הדורות הוא ישעיהו לייבוביץ'. נזקוֹ של ישעיה אחֵר לדת משה הוא עצום! וזאת מפני שהוא חדר עמוק מאד לשורות היהדות המשׂכילה והחושבת, היהדות שאמורה להוציא אותנו מחשֵׁכה לאורה ומגלות לגאולה. ברם, דווקא את היהדות הזו, היהדות הנבונה, לייבוביץ' טימא וזיהם ברוע השקפות המינות. במאמר זה נעמוד על כמה נקודות מרכזיות אשר מוכיחות את מינותו ואת רשעותו המתוחכמת. א.

במאמר זה הנני מבקש לנתח את תשובתו המפורסמת של מוסא פי-שטן שבה הוא מתיר לאכול ולזלול מן התורה, ואף קובע שדינם של חכמי המשנה והתלמוד לפיו אסור באיסור חמור לאכול מן התורה, הוא "עצת היצר-הרע" כלשונו. ודי בזה כדי להגדירו כמין ואפיקורוס, שהרי לא רק שהוא קובע שחז"ל הכשילו את עמֵּנו ודרדרונו להיחבל בעצת הייצר הבהמי, אלא שהוא גם מסלף ומזייף את מסורת התורה-שבעל-פה בעניין חמור מאד שנוגע לחילול השם. והנה לפניכם פסקי חז"ל ורבנו בעניינו של מוסא פי-שטן (תשובה פרק ג, יד;יט;כא): "ואלו שאין לה

ביום רביעי, כט באייר תשפ"ה, פורסם סרטון ביוטיוב של אחד המינים הצעקנים ושמו ברקֵל. בסרטון, ברקל צועק ומטיח דברים קשים כנגד העיתונאי המפורסם עמית סגל. ומדוע חרה אפו של ברקל בסגל? ובכן, סגל ראיין בערוץ 12 את שליח המינים מוסא גפני והעז לעמֵּת אותו עם דברי רבנו המפורסמים בהלכות תלמוד תורה (ג, ט–י), וכך סגל מצטט לפני גפני: "כָּל הַמֵּשִׂים לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה [כל-שכן בנטילה בכוח ובמרמה מקופת-המדינה וכנגד דעת רוב גדול מן העם], הרי זה חִלֵּל את השם, וּבִ

ביום י במרחשוון תשפ"ב פורסם סרטון על שיקוץ קנייבסקי, ובו הטמבל העילג והמיובל משיב לשאלה: האם הרמב"ם התכוון שילמדו את ספרו "משנה תורה" בלבד, בלי ללמוד גמרא? והנה לפניכם מהלך הסרטון (kikar.co.il/403248.html): עובד האלילים שואל את השיקוץ: "עוד דבר, ראיתי שמעירים שהרמב"ם עשה את ספרו לפני [=בשביל] חכמים ולא לפני הדיוטות, אלא, [...] העירו שהרמב"ם עצמו בהקדמה שלו [למשנה תורה] כותב לא ככה. הוא אומר [שם] שצריך ללמוד תורה-שבכתב ואחר-כך תקרא רמב"ם ותדע הכל, בלי גמרא". והשיקוץ משיב: "לא

אדם נבון ששׂכלו לא זוהם בהזיות האורתודוקסים למיניהם, אשר יתבונן בדתם הגואה בחוצות ערי המינים וצאצאיהם, יבחין בהתבוננות קלה, כי אחד האדנים המרכזיים שעליהם נשענת הדת האורתודוקסית הפרו-נוצרית, הוא הכנעה, קבלת מרות מוחלטת, והליכה עיוורת אחר כוהני הדת. אותו אדם עשוי לתמוה: מדוע הם זורקים את שׂכלם? וכי הקב"ה לא נתן לאדם כוח מחשבה אשר נקרא "צלם אלהים"? מדוע הם אינם מפעילים שיקול דעת? והלא כל מערכות המשפט, החקיקה, האכיפה, הצבא וכו' כולן נתונות לפיקוח ובקרה: בודקים, חוקרים, משפרים ומת

סדרת מאמרים זו מתארת דיון עם שואל שהותעה אחרי הבלי המקובלים. בדיון זה הנני משיב לשואל אשר מבקש לדעת את דרך האמת, ומתוך השאלות והתשובות ניתן ללמוד כיצד כומרי-הדת האורתודוקסים מתחזים לבני-האלהים, מתעים את המוני עם-ישראל אחרי השקפות מינות והזיות פגאניות, ומרחיקים אותנו ממילוי ייעודנו – להיות עם חכם, מוסרי ונבון. והנה לפניכם המשך דבריו של אותו שואל, אשר מבקש להבין מהי דרך האמת: ביחס למנהג "תיקון חצות" שתיקן האר"י. לכאורה, אמירת מזמורים אלו נועדה להשתתף בצער החורבן. אם כן אין בעיה

הדיון עם השואל נמשך, והנני מגיש לפניכם עתה את חלקו השני. הדיון שנערך עם אותו שואל חשוב מאד כדי להבין עד כמה כומרי הבצע והתוהו מתעים את בני האדם אחרי ההבל וההזיות הפגאניות, ועד כמה עמוקה שוחת הסכלות שהם חופרים לעצמם ולתועים אחריהם. והנה לפניכם המשך דברי השואל על התשובה האחרונה שהובאה בחלק א: ערב טוב, אשמח לחדד שתי נקודות שהזכרת במאמר הנ"ל: 1) כתבת כך: "אין לנו את אותה הטלית, ולא אותם התפילין, ולא אותן המזוזות, ולא אותם ספרי תורה, ולא אותו אתרוג, ולא אותו שופר, ולא אותה תפילה,

בעבר נשאלתי במייל את השאלה הבאה: שלום עליכם, אני קורא מדי פעם את הפוסטים שהנך מפרסם, ושמתי לב שאתה מרבה להשמיץ ולהוקיע את אותם שנחשבים "גדולי הדור" ו"חשובי החכמים". אמנם יש לי עדיין הרבה תמיהות, אבל איני נכנס לכך, כי מִנְהגי הוא לכבד את דעותיו של כל אדם. אך רצוני הוא אחד, לשאול אותך: לאיזה רב או חכם בדורנו ראוי לשמוע ולקבל ממנו? תודה רבה. להלן תשובתי: שלום עליכם, יש לשמוע אך ורק לתורת הנצח והאמת של משה רבנו, חז"ל ורבנו הרמב"ם. כל מי שסוטה מדרך האמת – אין לשמוע לו ללא בחינה וב

בעקבות ביקורתי על חסידות המינות של חב"ד, נשלחה אלי הודעה מאיימת, כדרכם של המינים הבהמיים והאלימים, וזה לשונה: "תתבייש לך על האתר ההזוי שלך. אם לא תלך לבקש סליחה על ציונו של הרבי מלובביץ' אני מרחם על נשמתך!!! אתה מתעסק באש!". וכך השבתי לרשע הארור הזה, חסידו של מנדל הטמבל שם רשעים ירקב: "וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו: הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל? וַיֹּאמֶר [אליהו:] לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם

במוצאי-שבת פרשת ויגש תשפ"ה מסר רונן שאולוב שיעור בהרצליה, השיעור פורסם ביוטיוב, וכותרתו היא: "חולקים על חז"ל ועל הזוהר הקדוש!? הרב רונן שאולוב והרב דוד ליאור חכם, בשיעור חריף מאוד!!". ובכן, לומר על השיעור של רונן שהוא "שיעור חריף מאד" זו פשוט בדיחה לא מצחיקה, אין בכל השעה וחצי שרונן מדבר אפילו ראיה אחת, שומעים? אפילו ראיה אחת כנגד אנשי האמת שטוענים שספר-האופל הוא ספר טמא ופגאני! מדובר בשיעור נחות ביותר, שיעור שלא מתאים כלל לתלמידי החכמים, אלא לאומללים שיצאו לא מזמן ממועדוני ה

בחלק זה נמשיך לעיין בתעתועיו של רומין אשר מבקש להציג את הרמב"ם, כאילו הוא היה מין ואפיקורוס. אך טרם שאחל לסקור את תעתועיו, אציין שבניגוד מוחלט לרומין, אנכי לא אשתמש בתרגומו של תיבון הצרפתי העילג והכופר, אלא בתרגומו של קאפח שהיה בקי בלשון הקודש ובשפה הערבית שהייתה לו לשפת אֵם, ואשר טבעו התימני השמרני לא נתן לו לסטות ימין ושמאל מלשונו ומסגנונו של רבנו, גם אם הדבר בא על חשבון קלילות הטקסט. תעתועו הראשון ובכן, תעתועו הראשון של רומין עוסק בדברי הרמב"ם במורה (ב, כה), והנה הם לפניכם

"כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ" (משלי כו, כה). בתאריך כב בכסלו תשפ"ה פרסם המין המתחנחן אורי סופר שר"י סרטון שׂטנה כנגד הרב חן שאולוב. אין זו הפעם הראשונה שהנני נתקל בליצן המינות הלזה, כבר נתקלתי בו ובחבר מרעיו דייני המינות, אשר החליטו לנדות ולהחרים את שאולוב, ובעקבות סרטון הנידוי המגוחך של שלושת הליצנים הללו כתבתי מאמר שכותרתו: "ליצני המינות מנדים את חן שאולוב". בסרטון השני, הנדון במאמר זה, המין המתחנחן אורי שר"י מאריך לפרט כל מיני תכ

ביום ראשון ח בטבת תשפ"ג נערך ראיון לעו"ד בתיה כהנא-דרור בערוץ 14. ראיתי את הריאיון והזדעזעתי מעוצמת סתימת הפיות של ערוץ 14, שהוא שופר של אחאביהו וכלל העולם האורתודוקסי. דברים שאמרו חז"ל ורבנו הרמב"ם הוצגו בערוץ כאילו הם "השמצות פרועות", והמראיין אף התנהל בצעקות רמות ולא אִפשר לעו"ד כהנא-דרור לומר דברי אמת פשוטים! זו דרכה של היהדות האורתודוקסית, דרכה של יהדות המינות החרדית, ויודע זאת היטב כל מי שנמצא בחברה החרדית. שם אסור לשאול שאלות, אסור להעלות תמיהות, אסור לבקש דעת, אסור לר

האם יש הגשמה בימינו? ובכן לכאורה התשובה על השאלה הזו היא שלילית, כי מעטים הם כומרי הדת האורתודוקסים בימינו אשר יצהירו בפה מלא שהם אינם מקבלים את היסוד השלישי משלושה-עשר יסודות האמונה של רבנו הרמב"ם, והוא שלילת הגשמות: "והיסוד השלישי, שלילת הגשמות ממנו. והוא, שזה האחד אינו גוף ולא כוח בגוף, ולא יארעוהו מאורעות הגופים כגון התנועה והמנוחה, לא בעצם [במהות המעצבת את הישות] ולא במקרה [בשום מאפיין חיצוני-גופני]. ולפיכך שללו ממנו [חכמים] עליהם השלום החיבור והפירוד, ואמרו: 'לא ישיבה ו

ביום ראשון יד בכסלו תשפ"ה פורסמו כמה מאמירות הנבלה של הנבל אבן-עבדאללה, בעניין השירות בצבא-הגנה-לישראל בעת מלחמת-קיום הרת סכנה, והנה כמה מהן לפניכם: [א] "אסור ללכת לצבא, גם מי שבטלן! [הנבל מסמן בידו בתוקף את התנועה 'לא ולא', ואז הוא מוסיף ושואל את הסובבים אותו:] אתם מקליטים אותי? תקליטו, תקליטו, כן, כן, אין דבר כזה, הנה, רואים, רואים, האחים של מרן נולדו בישיבת 'פורת יוסף', היו בחורי ישיבות כולם, הלכו לצבא – התקלקלו, הנה כולם נהיו חילוניים, כולם, אחר-כך חזרו בתשובה, אבל כולם נ

"וְיִגְוְעוּ בִּבְלִי דָעַת" (איוב לו, יב). טרם שאומר כמה מלים על חיים קרוּקמן שם רשעים ירקב, אצרף את הדברים שנשלחו לחברי אור הרמב"ם ב"קול הקורא" מיום שני ב בטבת תשפ"ג. הדברים שב"קול הקורא" העירו את השדים מרבצם לחרף ולגדף את אדיר הקטן, וקללותיהם עוררוני לכתוב את המאמר שלפניכם. כותרת ה"קול הקורא" שנזכר הייתה כדלהלן: "צֹפָיו עִוְרִים כֻּלָּם [...] כֻּלָּם כְּלָבִים אִלְּמִים [...] וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה [...] כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מ

במשלי (כח, כה) נאמר כך: "רְחַב נֶפֶשׁ יְגָרֶה מָדוֹן וּבוֹטֵחַ עַל יְיָ יְדֻשָּׁן", ושם פירש רס"ג: "רְחַב [נֶפֶשׁ] – רחב בטן [=גרגרן, זולל וסובא]"; ובפירושו הארוך הוסיף: "המדון הזה אינו עם בני אדם אלא עם ה', אמר החכם: כל שהוא רחב נפש, כלומר גרגרן, הרי הוא תמיד עושה מדון עם ה', כל מה שמשיג [=בכל פעם שהוא משיג] דבר – דורש יותר, וכפי שאמר לעיל: 'וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה' [מש' כז, ב], וכמו שאמר המן: 'וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי' [אס' ה, יג]. אבל 'וּבוֹטֵחַ עַל יְיָ י

משפחת עיזֵּי יוסוף הנכלולית ידועה לנבונים בטיפשותה וברדיפתה אחרי הבצע, השׂררה והכבוד. מדובר במשפחה שהפכה תורת אלהים לקורדום חוצבים, עיוותה את תורת משה הטהורה באלף ואחד פנים, ומתעה רבים בנכלולים פוליטיים אחרי ההבל. העֵז אבריימל'ה לימד אותנו פרק נוסף בטינופם של עיזֵּי יוסוף הנגעלים, והוא שהם גם יהירים ושחצנים עד מאד. ברם, אף שאבריימל'ה חושף את שחצנותם ויהירותם של העזים מבית עבדאללה אִבְּן ג'ורג'יה, יותר מכך הוא חושף את סכלותם ההלכתית, הנה אפוא הדברים: באתר "סרוגים" פורסמה כתבה

במאמר זה נשפוך אור על מחלתו האנושה של תיאטרון הכומרים הדרדעים השכירים, נחל מאמר זה בפירושו של רס"ג בעניין חובת קבלת התוכחה, משם נעבור לתיאור מכת האכזרי האנושה שהקב"ה הנחית על המינים וצאצאיהם במלחמת-העולם-השנייה, ולבסוף נגיע לתיאטרון הכומרים הדרדעים השכירים בראשותם של קאפח וערוסי, כי כמו שתבינו להלן יש קשר ישיר בין המינים האירופים השחורים לבין שחקני תיאטרון הדרדעים השׂכירים, והוא: החרבת דת האמת בדרכי התוהו וההבל, אשר נובעת גם מטמטום וסכלות וגם מנהייה אחרי התאוות, אשר גרמה לשחק