תוצאות החיפוש

והרמב"ם ממשיך ומסביר מדוע אותו חכם נמנע מללמד את חבריו מעשה מרכבה: "ולא עשה זאת חלילה מתוך צרות עין או בימינו, שהרי ההרחקה הגדולה של חז"ל ורבנו הייתה בגלל העדר ההכשרה של ההמון בלימודי המדעים – אך בימינו חלה וההמון בתקופתו של רבנו ובתקופתם של חז"ל היה נבער מאד מדעת, קרובים מאד לדרגת הבהמות, ולכן חסו חכמים מאד : "זה האור של האור ההוא שהיה מאיר לישראל", אך גם בדברי השבח ניתן לראות שמשה רבנו הוא רק הסגן של האור, המעמד הייחודי של משה רבנו כמנהיגה של האומה הישראלית, ובמלים אחרות, הקב"ה פיטר את משה רבנו!

וכי יעקב אבינו שלח את המנחה כדי לשאול בשלומו של עשו? וכי יעקב אבינו התעניין בשלומו של עשו הרשע? שיטה איומה ונוראה: מימיו של רש"י ועד ימינו קמו להם אלפים רבים של הוזי הזיות אשר כתבו דברי בלע וסכלות ממנו עתה שום גמול, הוא היה פוגע בכבודו של עשו, ופגיעה בכבודו של עשו הרשע הייתה גורמת קרוב לוודאי לפתיחת כפשוטם (ראה דברי רבנו בפרק חלק), והוא לפי דעתי היה השורש והיסוד לצמיחתה של הקבלה הספרדית ( ה ר מ ב" האם מיעוט של השקפות נכונות מכשיר ערֵמות עצומות של סכלות ומינות? אתמהה!

נובעת מאימוץ פשט אגדה והבנתה כפשוטה, אגדה שהינה זיוף וסילוף גמור ומוחלט (ראו מאמרי: "עילוי נשמות לדעת הרמב"ם ברם, ברור שהתשובה היא לא, לא כל מי שלומד תלמוד יגיע בהכרח למינות ולתועבה, והראיה היא שרס"ג הרמב"ם והרי"ף ואם כך הוא דינם של מי שהפכו את מצות המזוזה לקמיע להנאת עצמם, מה יהיה דינם של אלה אשר הפכו את מצות לימוד קצרו של דבר, מהות הנצרות והמינות היא יצירת מצג-שווא של גדולה ורוממות, אשר נועד לטעת בהמונים יראה והערצה של בן-בנו, כלומר, הוא מניח שחיובו של האדם בבן-בנו נובע מכוח חיובו בבנו.

דרך אגב, הלכה זו היא לדעתי גם המקור לטעותו של ר' אברהם בן רבנו, שסבר שיש לשווקים דין של רשות הרבים, ושגיאתו שגיאתו של בן רבנו בשו"ת "ברכת אברהם" לר' אברהם בן הרמב"ם, אשר נדפס בעיר ליק שבגרמניה בשנת תר"כ (1860) ומה אורכו ורחבו של השוק? האם קיבוץ של חמש-שש חנויות כבר ייקרא שוק? או שמא רק השוק המרכזי של אותה העיר? 14) כבר ציינתי לעיל, כי לדעתי הטעות של בן רבנו או טעותו של הזייפן האירופי, נבעה מאי הבנתו את הִלכת רבנו

שהרי כל הפוסקים שבאו לאחר רבנו הרמב"ם ועד ימינו, עדיין כופרים בהן ומוחקים את המצוות הללו מספריהם! מה יהיה לפי זה דינם של גדולי האסלה באלף השנים האחרונות? מה יהיה אפוא דינו של מי שמחריב ומרוצץ את יסודות דתנו? ואין דנין נביא שקר אלא בבית-דין של שבעים ואחד". אלו ויתרחקו מדרכם של אלה".

כלומר, הם ייחסו למדרשים חשיבות רבה מאד מעל ומעבר לחשיבותם המוסרית המקורית. א. היהדות של החרדים הפנאטים! ד. תינוקות של בית-רבן – וארבל רומז לכך שלא רק התינוקות, כל העולם כולו עומד בהבל פיהן של המינים היושבים והאמנם זוהי דרכה של תורה? הציבור בעצמו כמו שעשו, שאת כל צרכי הציבור עשו מקופת הלשכה, כמו שכתב הכסף משנה בהלכות תלמוד תורה שגם הרמב"ם

במסכת ברכות נא ע"ב, נאמר כך: "אמר רב אסי: אין מברכין על כוס של פורענות. מאי כוס של פורענות? ומי שיודע כמה חכמים היו ענווים מבין עד כמה פירושו של רש"י מנוגד באופן מקומם למוסריהם של חכמים ולמידותיהם וכבר ביארתי את סכלותם זו של "חכמי ישראל" התועים והמינים הללו במאמרי: "האם יש חיים לאחר המוות לדעת הרמב"ם עד כאן סכלותו של רש"י ומכאן לרשעותו ולנבלותו של שר"י, שימו לב להמשך פירושו לעיל: "נִקְרָה עָלֵינוּ – רש"י משווה אפוא בין התגלותו של ה' יתעלה למשה רבנו לבין החלום שנתן הקב"ה בדמיונו של בלעם!

זרמו בעורקיו זיהמו את נפשו ועיוורו את שכלו, עד שקאפח קרא לרש"י-שר"י: "קדוש עליון", הִשווה אותו לרבנו הרמב"ם כל-שכן רדיפת בצע של יובל שנים תמימות! תועלתו של הפירוש עומדת ביחס ישר אל רמתו של הלומד: ככל שגבוהה יותר רמתו של הלומד, כך רבה מידת התועלת היחסית קצרו של דבר, פירושו של רש"י הוא טמטום סכלות נבלות ומינות, עלבון לדעת ולאנושות. הנוגשות של האשכנזים האכזריים.

ובמלים אחרות, מחומרת דינם של המדיחים ועיר הנידחת עולה חומרתה העצומה של העבודה-הזרה, ומתחדדת החובה להתרחק ויש באור הרמב"ם מאות מאמרים ששופכים אור סנוורים בוהק על מעלליהם של גדולי האסלה האירופיים ועבדיהם הנרצעים , אך בהחלט מאיימים ומלעיטים את ההמון בהזיה שחובה לקבל את סמכותם, הואיל והם בעלי כוחות נסתרים של "קדושה [טז] "בהמה, חציה של עיר הנידחת וחציה של עיר אחרת, שהייתה בתוכה – הרי זו אסורה. [יז] "שער הראש [של הרשעים שהודחו לעבודה-זרה], בין של אנשים בין של נשים שבה – מותר בהנאה.

ועדיין, יחד עם כל הגינויים החריפים מאד של חז"ל בעניין זה, אין שום מקום לאריכות הבלתי נתפשׂת של חכמי-יועצי-אשכנז ורק מי שאינו יודע תנ"ך ולא למד על דוד המלך ע"ה וניצחונותיו המזהירים, ועל רשעותו של אחאב וסופו המר של ביתו, מסוגל לקבל מדרש זה כפשוטו. איך אפשר לקבל את ההשקפות השגויות והמקוממות אשר עולות מפשוטו? מדובר בעוד פרשן מטורלל אשר נטה אחר הזיות המאגיה והמשיך את דרכו העקומה של הרמב"ן בפירושו לתורה.

– אלמלא חַמָּהּ של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה, ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל". גרמי השמים, אלא כאמור, יוחסו במדרש הזה כוחות טבעיים דמיוניים לגרמי השמים ותו לא (ושמא חז"ל הכירו את פירוש רש"י לתלמוד רבים אף מאלה של כתבי-היד של פירוש רש"י לתורה. הרמב"ם", בתוך ספרי: "אפיקים להרמב"ם").

במאמר זה נוסיף ללמוד על ההלכות אשר עולות מכוחם של הציוויים הללו. מופלגים ואפילו לישיש גוי, נועדה להיטיב עם אותם ישישים מופלגים, דהיינו לגמול עמם חסד, שהרי כידוע, כל יחס כאמור, כל ההלכות והדינים הללו נוגעים לכבודם של תלמידי החכמים, וכבודם של תלמידי החכמים הוא כבוד התורה, וכמה הלעיבו וביזו ותעתעו ברבנו הרמב"ם ובתורת האמת שבפיהו... ומי ששורף את ספרי היסוד של מחשבת ישראל ויסודותיה המחשבתיים והמעשיים של דת משה – הוא כופר ומין, שהרי הוא

עקשנות אובססיבית ובהמית נגד הוכחה ברורה, שעלולה לנבוע מסיבות רבות ומגוונות, כגון מהתנשאותו וגסות-רוחו של כלומר, ומה אני שלא לקחתי בסופו-של-דבר, ואפילו אם לקחתי הייתי לוקח משלי (שהרי מחובתו של האריס לתת לבעל סוף דבר ראו נא את כוחו העצום של השוחד! אפילו שוחד פעוט שבפעוטים עלול לגרום להטיית דעתו של הדיין לטובת אחד מבעלי-הדין! לעומת זאת, ראו נא את יחסו של דניאל ע"ה להצעת מלך בבל לתת לו שלל מתנות יקרות מאד, עד אפילו שליש ממלכותו

במורה (א, מב) רבנו מבאר את שימושי הלשון של השם: "חַי", רבנו פותח במשמעויות הבסיסיות ועובר למשמעויות הנוספות וזה חמור בהרבה מדינו של סתם כומר ממסדי. והחמור מכל! לצד כל חילול-שם-השמים אשר בידו במשך עשרות שנים, ערוסי מעז לשאת על נס את דגל דרך האמת דהיינו את משנת הרמב"ם ולתשומת ליבו של ערוסי: הפרק הבא עוסק בחיים האמיתיים שהוא שכח... וראו גם דברי רבנו על משה רבנו בהקדמת פירושו למשנה: "ועלה אל ההר בחצי היום השביעי באדר כמו שנתברר בקבלה

ובמלים אחרות, מצות התוכחה נתונה לשיקול דעתו של המוכיח: אם המוכיח משעֵר שהמּוּכח יסרב לקבל את התוכחה, ומה דינם של הכופרים בתורה? ומה דינם של הכופרים בתורה? אלא, ברור שכוונתו של רס"ג היא שחובה להימנע ממריבת-זעם אשר תזיק לדרך האמת, ותצטייר כניצחון של הרשעים. ברם, אין צל של ספק, שחובה להשיב למינים כאשר נאבקים על דמותו הרוחנית של עם-ישראל.

שונים ואז הגענו לכך שדי בכך שיהיו בבית חומש עם אונקלוס, תנ"ך, אולי פרשן כמו קאסוטו, ספרי רס"ג, ספרי רמב"ם וכו', כלומר לכל היותר ספריה של דלת אחת או שתיים, אם אתה מניח שם גם שופר מגילה וחנוכיה. כלומר, לדעתו אפילו אם חלק מהספרים הם של מינים, עצם הימצאותם של ספרים במרכז הבית מחדירה לאדם איזו תחושה חיובית של שיוך לדת-משה או תחושה של עשיית מצוה וכו'. תחושתו של חברך היא אפוא הזיית מינות אשר נובעת מהעדר דעת ומהערצת המינים.

תזכורות: האחת מדברי רבנו במורה (א, לו), השנייה גם מדברי רבנו במורה (א, מו) שם הוא מביא ראיה לניקיונם של כל שאינו גוף אינו קיים במחשבתם של ההמון לאחר שלמדנו מעט על מאפייני דרכי החשיבה הפשוטים והפשטניים של הילדים העלימום מחמת אי יכולת השֵּׂכל בהתחלות לקבלם, ודיברו בהם ברמזים כדי שיבינום השלמים [...]. ואמיתת הדבר [=ידיעת אמיתת עצמותו ומהותו של הקב"ה] אין דעתו של אדם יכולה להשיגו ולחקרו, וזה הוא שאמר הכתוב ברם, אלה שסוברים גשמות ביחס לה', לא יבינו את הראיות וההוכחות העמוקות שהרמב"ם פורשׂ במורה, מפני שהם לדברי

הכוח ההוגה כך תהיה רוממותו של השכל הנקנה]. ורוב החוקרים בדעה שהמדרש הזה חובר קרוב לתקופתו של רש"י. נחל את העיון בפירושו בעניין הכיסא, רבנו הרמב"ם הקדיש את כל חלקו הראשון של ספרו "מורה הנבוכים" להרחקת הבורא – כי אם יאמר שהכיסא הוא של הבורא הרי הוא מחייב לו גשמות! רבנו מוסיף ומבאר במורה (א, ט), כי כתבי הקודש ייחסו כיסא להקב"ה "כיוון שלא היו יושבים על הכסא כי אם בעלי

מבַּית של שתי בנות בוגרות ועננה של עצב, יש להן בית פורח ושתי חתונות בקרוב. גם לא מלאכים של מעלה. ישועות של חיים ומוות, ישועות של פרנסה וזיווג. ישועות של חינוך, של הצלחה, של ברכה, של שפע, של בריאות, של סייעתא דשמיא גדולה בחינוך... ועל "עין הרע" תוכלו לקרוא במאמר: "עין טובה ועין רעה במשנת הרמב"ם" .

ונוסיף וננתח עוד את שיבושיו של מָרי בנושאים הללו. א. מאימתי חייב האדם ללמֵּד את בנו תורה? שהוא אומר, ברם, מרגע שהקטן מבין את עניין הדברים שהוא אומר, החובה ללמדוֹ הינה חובה מן התורה, וזה לשונו של וכל הצער הזה [כל פלפולי המפרשים המייגעים בדברי הרמב"ם שם] מפני שחשבו שהיא משנה, והיא ברייתא דחויה שהרי עוד על שיבושיו של מָרי לאחר שהסברנו את ההלכות בעניין שכר בטלה כפי מיטב הבנתנו, נעבור לעיין בפירושו של וכאמור, מָרי לא הבין נכונה את דברי רבנו, כי שכר בטלה בעבור לימוד התורה אינו שכר של היתר אלא שכר של איסור

וכבר הרחבתי בחלק הקודם בחומרת ההזיה הזו, ובמוצאה שהיא בהמיוּתם של מכשפי האופל. וזלזול במעמדה של התורה-שבעל-פה מעיד על מינות, כי מי שמערער על מעמדה של התורה-שבעל-פה פותח את הפתח לפרשנות הגבירה, שהיא כנראה תורת הקבלה הארורה, הוא נקבר מחוץ לארץ-ישראל] [...] כללו של דבר, תיאור העולמות העליונים כעולמות של חומר נפוץ באופל כחול אשר על שפת הים, כלומר מכשפי האופל והלא זו היא בדיוק דרכם של עובדי האלילים הקדמונים!

לא תנותץ, כדי לחוס על כבודו של בשר ודם! מה רשב"י אשם בהזיותיהם של אלו?". וגם הנבונים ילמדו מכך שגדול כבוד שמים מכבודו של שימי בר יוחי, ולא יחוסו על כבודו, ויחזקו בזה את ידי עובדי הריחוק שנאמר בירמיה הוא אפוא ריחוק של זמן בהיסטוריה ולא ריחוק של מקום! לפסוק: "בֶּן אִישׁ חַי", וזו כפירה חמורה נוספת בייחוד שמו הנורא, וכבר הרחבתי בעניין זה במאמר: "על סידור הרמב"ם

אלו ויתרחקו מדרכם של אלה". לאחר הפעם השלישית שנחסמתי החלטתי להקים את מיזם אור הרמב"ם. ברם, מה הוא דינם של צאצאי המינים? מה דינה של החברה החרדית? כיצד עלינו לנהוג עמה? דרך אגב, במאמרי: "מהו גדר 'תינוק שנשבה' לדעת רבנו הרמב"ם?" וישנו היבט נוסף שבו דינה של החברה החרדית חמור יותר מדינה של החברה החילונית, כי החברה החילונית מתקרבת

ואם קיים האדם המצוות התלויות בתקינות יחסי בני-אדם זה עם זה – יש לו על זה שכר לעולם-הבא על שקיים את המצוה עותק של תעודת ההוקרה שאבי-סבי קיבל מקק"ל. מוכיח שאין להם זיק של כבוד לבוני הארץ! קצרו של דבר, חגיגת שחיתות. נמשיך במכתב: "באשר לבקשתך לקבל תעודת רישום בספרי הכבוד: ספרי הכבוד של קק"ל הינם מוצג היסטורי רב משמעות

מה שהפריע לי מאוד היא הנכונות של אותו אדם להפוך את עצמו למגינם של האשכנזים הכופרים. והוא מתחיל להתפתל ולענות דברים כגון אלה: לא, במצב של כך כן, וכך לא... את אותה שיטה של הכלת האויב, האשכנזים למיניהם מחדירים לנו לתודעה על-ידי הפצת השקפות גרועות – כמו אותם הערצה עיוורת לאשכנזים אשר יותר תועים מן הבהמות, עלולה לעלות להם ביוקר בסופו-של-דבר. ולרומם את כל שיבושי ההלכה בקלות אך ורק בשל הגאונות המדומה של אשכנזי כזה או אחר, והפיכת כל חמור שרלטן

לאור הספקות בעניין מקוריות הספר יצא אחד מגדולי החכמים של המאה הי"ד, הרב יצחק דמן עכו, לחקור אחר האירוע מעט על יסודותיו הרקובים של ספר הזוהר הפילוסופיה של ספר הזוהר שונה מאד מזו שקיבלנו במסורה, ראו נא את הדברים אבל שפחה סלע אחר, שנקראה מִשְׁנָה קליפה נקבה של עבד נער. וכן ל"קליפה נקבה של עבד נער", "בלי נביעת חכמה וקבלה", "שפחה", "עבד", "שמכים ומשברים ממנה כמה פסקות", המזויפת והאלילית של ספר הזוהר.

ורק מי ששקע עמוק בתהומות האפלים של הסכלות והמינות, לא יזהה את התעיותיו הנבזיות של רש"י-שר"י, ואף יתעקש ", וזו תוספת של רש"י. ואין צל של ספק שמדובר בהמשך מגמתו של רש"י לערער על מעמדו של משה רבנו ע"ה, שהרי השוואת כוחו של אדם או זהירותם העצומה של חז"ל נחל בכמה עובדות: 1) הביטוי "כתב רחמנא", להטיותיו השונות של הפועל "כתב" (דכתב, של יונתן בן עוזיאל לספרי הנביאים.

אמירות אלו נשמעות גם מצד חילונים אשר אינם יודעים את החשיבות של חשבון נפש, אך כאומה, כל-שכן כאומת ה' יתעלה כלומר מדובר בטקס של עבודה-זרה! , הם הולכים לסוכות האבלים של המחבלים, משוגעים; הם בתוכנו פה הערב-רב הזה, הזרע עמלק". לפני, לא היה צריך לקבל אחרי". לעומת דברי השחץ והמינות של שְאוֹלוב, ראו נא את דברי אביו של החייל מתן אברג'יל ז"ל אשר קפץ על רימון הרסס

רבות נכתב ורבות דובר אודות מצבה החמור של האוכלוסייה היהודית בישראל החיה מתחת לקו העוני, ובמיוחד אודות דומה שאין איש בציבור החולק על כך, כי לא ייתכן, שהנכס היקר של האומה, בני דור המחר המהווים כמחצית הילדים בארץ, יחיו ברמה הנמוכה בהרבה מן הממוצע, ובתנאים המקטינים לאין שיעור את סיכוייהם ליהנות מהסובסידיה הניתנת , איזה עתיד מצפה להם – לאותם ילדים רבים הגדלים בתנאים של צפיפות משוועת, תת-תזונה ותת-חינוך. אולם הלחץ היעיל ביותר הוא זה של המשפחות הנוגעות בדבר.

, וכן ראו: "מטרת המזוזה – ביקורת הרמב"ם על השקפותיו של שר"י". מכשף האופל החליט שהיו"ד הראשונה של השם המפורש: יהוה, לא רק פותחת את רחמה של האדמה, אלא גם את רחמה של המשפט "הייחוד של הַכֹּל" משמעו חיבור של עניינים רבים. של יום השבת תחליש את כוחו של ה"סטרא אחרא" וכך הוא-הקב"ה, יוכל לגבור עליו ולקיים את העולם. אלא, שעם-ישראל בחר מקדמת דנא לקבל את התורה והמצוות, ואילו הגויים בחרו ללכת בדרכי התהו והמאגיה הפגאניים