עלייה להר הבית בזמן הזה

האם יש לחתור לכינון ממלכת כהנים וגוי קדוש? ומי יבנה את בית המקדש השלישי? האם אנחנו מצֻווים לבנותו או שמא עלינו להמתין עד שהוא ירד מהשמים? ובכן, מפירוש רש"י למסכת ברכות (ט ע"ב) עולה, שאין לפעול לכינון ממלכת כהנים וגוי קדוש, שהרי לפי רש"י-שר"י, ממלכת כהנים וגוי קדוש הינה חלקם ונחלתם של עם-ישראל בחיי העולם-הבא!


וכך נאמר בגמרא שם:


"אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי גוים, שאם יזכה – יבחין בין מלכי ישראל למלכי הגויים".


ושם פירש רש"י:


"שאם יזכה – לעולם-הבא [שתחזור המלכות לישראל] לראות גדולתן של ישראל".


נמצא, ששיבת המלכות לישראל לימות המשיח תהיה לפי רש"י בעולם-הבא! ובמלים אחרות, אין מה לחתור אליה בעולם-הזה! כי היא כלל לא תתרחש כאן בעולם-הזה!


והנה לפניכם דברי רבנו בעניין הכופרים בימות המשיח בעולם הזה:


"והיסוד השנים עשר ימות המשיח, והוא להאמין ולאמת שיבוא ואין לומר שנתאחר אם יתמהמה חכה לו, ואין לקבוע לו זמן, ולא לפרש את המקראות כדי להוציא מהן זמן בואו, אמרו חכמים: תפוח דעתן של מחשבי קצין. ולהאמין בו מן הגדולה והאהבה ולהתפלל לבואו בהתאם למה שנאמר בו על ידי כל נביא, ממשה ועד מלאכי. ומי שנסתפק בו או זלזל בעניינו הרי זה מכחיש את התורה שהבטיחה בו בפירוש בפרשת בלעם ואתם נצבים. [...] וכאשר יפקפק אדם ביסוד מאלו היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה לשׂנוא אותו ולהשמידו, ועליו הוא אומר: 'הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט' [תה' קלט, כא]".


בדברי רש"י יש לא רק כפירה ביסוד מיסודות הדת וכפירה בתורת ה' אלהים אמת, אשר מְצַוָּה עלינו במפורש לחתור בעוז לכינונה של ממלכת כהנים וגוי קדוש בעולם-הזה – יש בהשקפתו זו גם הוראה הלכה למעשה לחדול מכל שאיפה וכמיהה לכינון ממלכת כהנים וגוי קדוש!


ומצאנו מקום נוסף שבו רש"י קובע באופן חד-משמעי שאין לפעול לכינונה של ממלכת כהנים וגוי קדוש, ולא רק זאת, מדבריו אף עולה שיש לשבת בחיבוק ידיים ולא להתכונן ולא לעשות שום פעולה לכינון בית-המקדש השלישי! שהרי בפירוש רש"י למסכת סוכה (מא ע"א) הוא כותב כך: "אבל מקדש העתיד שאנו מצפין [=בית-המקדש השלישי] בנוי ומשוכלל הוא [אין צורך לבנותו, כי הוא] ייגלה ויבא משמים, שנאמר: 'מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ' [שמ' טו, יז]".


וזו עוד הזיה מבית מדרשו של רש"י-שר"י וחבר מרעיו המינים, אשר גרמה למיליוני יהודים להשתקע ולשקוע בגלות הנוצרית הארורה, גדושת התאוות והתועבות, שהרי בדברי רש"י יש גושפנקא לאהבת הגלות, כי הקב"ה טרם הוריד את בית-המקדש מן השמיים... ויש בדבריו גם הגשמה, שהרי לפי רש"י הקב"ה הוא זה שיבנה את בית-המקדש השלישי, והראיה לכך היא מן הפסוק: "מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ". ובמלים אחרות, אם המקדש ירד באופן פשטני מן השמים, הרי שכל העניינים הנדונים הינם עניינים פשטניים, ומן ההכרח להוסיף ולפרש באופן פשטני גם את הפסוק "מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ" כאילו שה' יתעלה יבנה אותו במו "ידיו"...


רבנו לעומת רש"י, חוקק את כל "הלכתא למשיחא" כהלכה למעשה. כמו כן, רבנו תיאר בפרוטרוט כיצד יש לבנות את בית המקדש ואת כל הדינים הנוהגים בו. כלומר, לדעת רבנו עלינו לחתור כל העת וללא לאות לכינון ממלכת כהנים וגוי קדוש, לחתור ולא להרפות. זאת ועוד, מפסק רבנו וחז"ל ש"אין בין ימות המשיח לימינו אלא שעבוד מלכיות בלבד" עוד עולה בבירור, כי המציאות הטבעית לא תשתנה בימות המשיח, ולא ירד שום מקדש מן השמים, מה שישתנה הוא רק שאיפתו של עם-ישראל לממש את ייעודו לכונן תבל במלכות שדי.


נחזור לרש"י הטמא, פירושו של רש"י חונק אפוא את שאיפת הייעוד, את הרצון הכמיהה והכיסופים להיטיב את דרכינו ומעללינו ולכונן את בית חיינו – את בית-המקדש, הוא למעשה מצדיק ומכשיר את העוון החמור ביותר מכולם, העוון שעליו נחתם גזר דינם של דור המדבר ודור השואה לכליה, והוא: שנאת ארץ-ישראל ואהבת הגלות זימותיה וטומאותיה.


ואין לי צל-של-ספק שהתקלה הגדולה הזו יצאת תחת ידו בגלל אהבת התאוות והשקפות הגויים, ובילדי נכרים ישׂפיקו, אשר גרמו לו בסתר לבו להשתוקק לגלוּת ולתועבותיה. ולא פחות מאהבתו את הגלות, הוא הנציח את ההזיה הזו כי הוא ידע במודע או בתת-המודע, שביום שעם-ישראל ישוב לארצו ולאלוהיו תתגלה סכלותו ומינותו במלא חרפתה וטינופה. כי ביום ההוא הבטיח לנו ישעיה הנביא, שהארץ תימלא דעה את ה' כמים לים מכסים.


ובדיוק מן הסיבה הזו המינים וצאצאיהם בימינו מתנגדים לכל פעולה שמקרבת את בניין בית-המקדש, הם אמנם מתרצים זאת בשקריהם שלא "להרגיז" את הגויים, כאילו אנחנו עדיין נמצאים בשטעטל הפולני הנגעל והארור, ובכל עת הגויים הצוררים עלולים לאלץ אותנו בכוח לעלות צפופים וחנוקים לרכבות השמד וההשמדה – וכך באמת סבר הטמא מנחם-המן שך, אשר סבר שבכל רגע עלולה להתרחש שואה נוספת! אולם, הסיבה האמיתית להתנגדותם היא, מפני שהם יודעים היטב שברגע שאור המקדש והאמת יזרח ויתפשט, הוא יגרש את חושך הבערות הסכלות והמינות שהם החדירו זיהמו השליטו וכפו על דת משה, ורשעותם וכסילותם, וכל הזיותיהם והתעיותיהם יתגלו לעין כל, כמו השמש המאירה בשמים.


ובמלים אחרות, המינים וצאצאיהם מתנגדים לכל פעולה שתקרב אותנו לכינון ממלכת כהנים וגוי קדוש משום "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" (יח' כו, ב), וכדרש חז"ל במסכת פסחים (מב ע"ב) על אדום: "אם מלֵאה זו – חרֵבה זו, ואם מלֵאה זו – חרֵבה זו". כלומר, ככל שנתקרב לדרך האמת ולכינון ממלכת כהנים וגוי קדוש – כך תחרב דרך השקר וההתעיה של המינים וצאצאיהם יוצאי ארץ אדום, וככל שיונצח חורבנו של עם-ישראל, כך תתמלא ותתעצם דרך השקר והרשע של המינים וצאצאיהם יוצאי ארץ אדום. וזו גם הסיבה שרבים מהם מתנגדים התנגדות חריפה ונחרצת ל"ציונות" ושונאים את ארץ-ישראל ואת צבא-ההגנה-לישראל שנאה עזה.


דוגמה בולטת להתנגדותם זו באה לידי ביטוי ב"איסור החמור" שלא לעלות להר הבית, אף שידוע שכל האיסור להיכנס טמאי מתים הוא לפנים מן החֵיל, כך שאין שום בעיה לעלות להר הבית, תוך שמירה על מרחק ביטחון ממקומו המשוער של בית המקדש. ויש לעליה הזו חשיבות גדולה בעיניי, כי הָראינו לדעת שכל הישג שהושג בארץ ישראל הושג באמצעות פעולות קטנות ועקביות, זו אחר זו, עד שהצלחנו להגיע להישגים ולקבוע עובדות בשטח.


והנה לפניכם פסק רבנו בהלכות מלכים ומלחמות (יא, א–ו):


"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם. ומקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו, שהרי התורה העידה עליו שנאמר: 'וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים... אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ... וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ' וכו' [דב' ל ג–ה]. ואלו הדברים המפורשים בתורה, הם כוללים כל הדברים שנאמרו על-ידי כל הנביאים [...] אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותו ומופתים ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו שהטיפשים אומרים [כגון רש"י-שר"י וחבר מרעיו]" וכו'.


***

כתבתי לעיל "שאין שום בעיה לעלות להר הבית, תוך שמירה על מרחק ביטחון ממקומו המשוער של בית המקדש", ובכן, הדברים הללו נאמרו כמענה להזייתם של המינים וצאצאיהם אשר אוסרים לעלות להר הבית, שהרי ניתן לעלות להר הבית תוך שמירה על קדושתו.


ברם, לדעתי אין שום בעיה לעלות להר הבית ואפילו למקומו המשוער של בית-המקדש.