CC BY-SA 3.0.התמונה מאת אלי סגל, רישיון

טרם שאחל לעסוק בפ"ב ה"ג שבספר יצירה ובפרשנות עליה, ראוי להבנתי להחל בביאור דברי חכמים במדרש: "הוא מעון עולמו ואין עולמו מעונו", מפני שהם נזכרו בקטע מספר יצירה שנעסוק בו לקמן, להלן אפוא פ"ג מן המאמר: "'רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ' – וכי השמים רכובו?" : רבנו מזכיר לעיל דרך אגב את דברי חכמים במדרש בראשית רבה: "הוא מעון עולמו ואין עולמו מעונו", ואף שעניין זה אינו נוגע ישירות לעניין הפרק הנדון במורה-הנבוכים, אעתיק לפניכם את ההסבר למדרש המורכב הזה כפי הבנתי, וכך נאמר במדרש בראשית רב

כיום מצוין יום ט"ו בשבט בלוחות השנה העבריים כיום חג שאין אומרים בו תחנון, אין מתענים ואין מספידים בו. בבתי ישראל עורכים שולחנות מקושטים בפירות רבים, בחצרות האדמורי"ם מארגנים "טישים" מפוארים ועמך-ישראל מאחלים "חג שמח" איש לרעהו. במאמר הבא אציג בפניכם כיצד נולד "חג ט"ו בשבט", ומטרתי העיקרית היא להוציא מלב הטועים את כל הסגולות, הדמיונות וההזיות שנקשרו ביום זה, וכפי שהובא לדוגמא באתר "הידברות": "ביום ט"ו בשבט נפתחים אוצרות השמים להריק על העולם שפע רב [נו באמת...]" ולהלן אצרף שפע

המעמד המכונן ביותר בהיסטוריית העם היהודי הוא מעמד הר סיני, ובמאמר זה נעמוד על מאפייניו הייחודיים שלא חזרו ולא יחזרו עוד לעולם. במעמד אדיר זה, נכרתה ברית-עולם בין הקב"ה לבין עם-ישראל. בזכות קבלת התורה, עם-ישראל, שהיה עם של עבדים נרצעים שפלים וּמוּכִּים, התרומם ונהיה לאומה נשׂגבה חדוּרת מטרה: לקרוא בשם ה' אל עולם ולפרסם את מציאותו וייחוד שמו לכל באי עולם. כמו כן, במעמד אפוּף הוֹד זה, ניתנו לעם-ישראל עשרת הדיברות, ולאחריהן משה רבנו עלה אל הר סיני, ובמשך ארבעים יום וארבעים לילה ק

ביום שישי ג בטבת תשפ"ד (15.12.23) פורסמה כתבה באתר האינטרנט של ערוץ 7. כותרת הכתבה הינה: "הסגולות של הרב זילברשטיין להצלת החיילים", וכותרת המשנה הינה: "הרב יצחק זילברשטיין, מגדולי הפוסקים בציבור החרדי, שלח הקלטה לחיילים בעזה בה הוא מספר על סגולות להינצל". ובכן, במאמרים לא מעטים התייחסתי לכך שאסור באיסור חמור להפוך את מצוות תורת ה'-צבאות לסגולות פגאניות להינצל מצרות או להוריד שפע דמיוני מבורא-עולם – וכל העושה-כן, דהיינו הופך את מצוות התורה לסגולות פגאניות אשר פועלות פעולות לפ

הכסיל האורתודוקסי המתעתע לא נח ולא שקט, ולאחר שהוא התעקש מאד-מאד שאתייחס להמשך דברי סכלותו, החלטתי להוסיף ולהתייחס אליו בפעם האחרונה, שלא יהיה חכם בעיניו. והנה המשך דברי הסכלות של הכסיל האורתודוקסי המתעתע וגם הכפייתי: בשם ה' א-ל עולם [וקריאה שכזו לפני דברי מינות היא חירוף וגידוף השם הנכבד והנורא] שלום וברכה לשרידים אשר מבקשים את ה' [ושוב הוא מתיימר להיות איש אמת, ושוב הוא מחרף ומגדף שם שמים], אני הוא זה ששלחתי לך את התגובה בשם "והגית בו יומם ולילה". ראשית כל צר לי על שחסמת את

נשלחה אלי תגובה על המאמר: "ופושעים ביד עושי תורתיך" ,  וזה לשונה: קראתי רבים ממאמריך ויש לי כמה שאלות על שיטתך: א)  אתה לא מרבה להתייחס לדברי חז"ל אלא בעיקר לדברי הרמב"ם, ואם אתה מעיין בעצמך למה אתה מסתמך בעיוורון על הרמב"ם (כך נראה מחוסר ההסתמכות המספקת על חז"ל); ב)  מפני מה כינית את הרבי מליובאוויטש "מנדל הטמבל" וכי מצאת בו גדר מינות? ואל תשכח את דעת הראב"ד (הלכות תשובה ג, ז) בנוגע לכופר מפני 'טעות בעיון' (אולי הרבית לספר בדברי הבאי ומתוך כך סיפרת בגנות הצדיקים, ראה סוף הלכ