top of page


'הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?'
'אוֹרוּ מֵרוֹז! אָמַר מַלְאַךְ יְיָ, אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ! כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים'


הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק כט)
דוגמה רעה בהמשך ספר-האופל (מד ע"ב) שורבט כך: "היכל שישי, כאן הוא הרוח שנקרא 'חוט השני' [...] רוח זה מוציא שנים עשר אורות [...] מהנצנוץ שלהם יוצאות ארבע חיות קדושות אוהבי האהבה [...] להתדבק זכר בנקבה". ורמיזתם העבה של מכשפי האופל לפיה בעולמות העליונים מתרחשים זיווגי "זכר ונקבה" הינה חתירה להגשמה שהרי אם ישנו הרמון של זיווגי "זכר ונקבה" בעליונים, הרי שהעולמות העליונים הינם עולמות של חומר ואף חושניות, ואם הקב"ה מצוי בעולמות הללו, וכפי שמכשפי האופל מחדירים פעמים רבות – אנה אנו בא
אדיר דחוח-הלוי
לפני 19 דקותזמן קריאה 17 דקות


אונקלוס - ראש פרשני האמת (חלק כט)
דוגמה שמח בשמות (לא, יג) נאמר: "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְיָ מְקַדִּשְׁכֶם", ושם תרגם אונקלוס: "בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" – "בֵּין מֵימְרִי וּבֵינֵיכוֹן". בפסוק נאמר יחס מסוים בין ה' יתעלה שמו לעם-ישראל: "בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם", ואף שהאות האמור, דהיינו הציווי לשמירת השבת הוא עניין מופשט וניתן בקלות לפרש את הפסוק באופנים שאין בהם חשש להגשמה, למרות זאת אונקלוס נחלץ
אדיר דחוח-הלוי
לפני 3 ימיםזמן קריאה 9 דקות


שמי איתמר, ואני מחפש להקים בית בישראל
שמי איתמר שלו, בן 32, ואני מחפש רעיה נאמנה וחברה טובה להקים עמה בית בישראל, מישהי שמוכנה ללכת בדרך האמת ושמודעת לערך ולחשיבות הרבה שיש בדבר. אני מתגורר ועובד באזור השרון ומעוניין להישאר בו. אני עובד עירייה במחלקת ההנדסה בתפקיד מקצועי וחיוני מאד, עבודתי יציבה, מפנקת ומאפשרת גמישות. אין לי שום העדפה למוצא. אשמח לשמוע במייל על הצעות שעשויות להתאים: itamar2312@gmail.com
איתמר שלו
לפני 5 ימיםזמן קריאה 1 דקות


סקירת הפירוש העקוש לספר יצירה (ח"ה)
טרם שאחל לעסוק בפ"ב ה"ג שבספר יצירה ובפרשנות עליה, ראוי להבנתי להחל בביאור דברי חכמים במדרש: "הוא מעון עולמו ואין עולמו מעונו", מפני שהם נזכרו בקטע מספר יצירה שנעסוק בו לקמן, להלן אפוא פ"ג מן המאמר: "'רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ' – וכי השמים רכובו?" : רבנו מזכיר לעיל דרך אגב את דברי חכמים במדרש בראשית רבה: "הוא מעון עולמו ואין עולמו מעונו", ואף שעניין זה אינו נוגע ישירות לעניין הפרק הנדון במורה-הנבוכים, אעתיק לפניכם את ההסבר למדרש המורכב הזה כפי הבנתי, וכך נאמר במדרש בראשית רב
אדיר דחוח-הלוי
לפני 6 ימיםזמן קריאה 9 דקות


השתלשלות מנהגי ט"ו בשבט: מביטול תקנות חז"ל ועד עבודה-זרה
כיום מצוין יום ט"ו בשבט בלוחות השנה העבריים כיום חג שאין אומרים בו תחנון, אין מתענים ואין מספידים בו. בבתי ישראל עורכים שולחנות מקושטים בפירות רבים, בחצרות האדמורי"ם מארגנים "טישים" מפוארים ועמך-ישראל מאחלים "חג שמח" איש לרעהו. במאמר הבא אציג בפניכם כיצד נולד "חג ט"ו בשבט", ומטרתי העיקרית היא להוציא מלב הטועים את כל הסגולות, הדמיונות וההזיות שנקשרו ביום זה, וכפי שהובא לדוגמא באתר "הידברות": "ביום ט"ו בשבט נפתחים אוצרות השמים להריק על העולם שפע רב [נו באמת...]" ולהלן אצרף שפע
נאור טויטו
לפני 6 ימיםזמן קריאה 10 דקות


זכרו מעמד הר סיני!
המעמד המכונן ביותר בהיסטוריית העם היהודי הוא מעמד הר סיני, ובמאמר זה נעמוד על מאפייניו הייחודיים שלא חזרו ולא יחזרו עוד לעולם. במעמד אדיר זה, נכרתה ברית-עולם בין הקב"ה לבין עם-ישראל. בזכות קבלת התורה, עם-ישראל, שהיה עם של עבדים נרצעים שפלים וּמוּכִּים, התרומם ונהיה לאומה נשׂגבה חדוּרת מטרה: לקרוא בשם ה' אל עולם ולפרסם את מציאותו וייחוד שמו לכל באי עולם. כמו כן, במעמד אפוּף הוֹד זה, ניתנו לעם-ישראל עשרת הדיברות, ולאחריהן משה רבנו עלה אל הר סיני, ובמשך ארבעים יום וארבעים לילה ק
אדיר דחוח-הלוי
לפני 6 ימיםזמן קריאה 13 דקות
bottom of page
