תוצאות החיפוש

היכל המתנשא לשגב, בית-כנסת לבני העדה התימנית הוקם ברחוב טבריה 5, במרכזה של העיר תל-אביב ובו מתכנסים המתפללים ומה מעודד יוצא אתה בראותך את השילוב של נוי חיצוני ואוירה מקודשת בפנים. כוונתם של מר טוב חבשוש וחבריו היתה להקים מחדש בארץ-הקודש את בתי-הכנסת המלאים חיים שהיו בגולה, בצנעא, הרעיון להקים מרכז רוחני-קהילתי יחד עם עוז רצונם של אישים פעילים אין ספק שיצמיחו תנובה רבה.

מדע הפיסיקה עוסק בחקר תכונותיהם של עצמים חומריים ובודק את תנועתם במרחב, רמת הטמפרטורה שלהם, מקור האנרגיה אולם, השקפה זו לא הצליחה להסביר מדוע אי אפשר לראות בחושך, ובסופו של דבר תפסה את מקומה השקפה אחרת המקובלת כיום והיא: "האור הוא צורה של אנרגיה הנפלטת מגופים מאירים, שמתפשטת במרחב עד שהיא פוגעת בעצם הנראה ומוחזרת תכונות האור – הצבעים מבחינות רבות אפשר לראות בצבע תכונה של האור. שהמנסרה הראשונה איננה משנה את תכונות האור אלא רק מפרקת אותו למרכיביו, ולפיכך האור "הלבן" הוא למעשה תערובת של

מרחקה של זרוע אוריון ממרכז הגלקסיה הוא כ-26,000 שנות אור שהוא מרחק עצום כמעט בלתי נתפש (26,000 שנות אור (ולהזכירכם, היחס של מערכת השמש שלנו לגלקסית שביל החלב, הוא יחס של מטבע אחד קטן לעומת שטח כל מדינת ארצות-הברית ערפילית אוריון ערפילית (Nebula) היא ענן בין-כוכבי של גז ואבק המורכב מיסודות שונים, שבו נוצרים כוכבים הערפילית נמצאת במרחק של כ-1,300 שנות אור ממערכת השמש שלנו, וגודלה כ-24 שנות אור. כשהטמפרטורה בלב אזור דחוס כזה מגיעה לסדר גודל של כעשר מיליון מעלות צלזיוס, מתחיל תהליך של היתוך גרעיני

ברשימת התפוצה "פנינה" שבה, בין-היתר, אופיינו הרשעים באופן חדשני למדי והוא אי-הדיוק בדבריהם, כך לפי דבריו של חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב (מש' ו, י) בימים עברו, כשהחלתי לעסוק בתחום הבניין, ליבי התמלא אושר המגיע ממקום של המחקרים הפיקטיביים הללו דומים מאד לדרכם של מעוותי הדת, שהרי גם הם מעודדים את ההמון אחרי ההבל ומשתמשים מסקנת הדברים היא: שאם אין הצדקה לגנבתו ולגזלנותו של העני (אשר גזל), קל-וחומר שאין שום הצדקה לאדם אמיד ולא אשכח את דבריו של אותו ידיד: "אני מתכוון לסייע למשפחתי"; בפשיעתו וברשעותו הנו מסכן את נפשו ואת נפש

ואם אין להקב"ה גוף ואינו כוח בגוף, באיזו סוג של ראייה מדובר? ומשמעות מושאלת מהמשמעות היסודית, והיא השגה שכלית (להגדרת שמות משותפים ומושאלים ראו מאמרי: "מטרתו הראשונה של שנית, אין העיניים מסוגלות לראות אלא צד אחד של העצם שממולן וכנגדן, כלומר, אם נניח שניתן לראות את הקב"ה כלומר, עין הבשר מסוגלת לראות רק את פני השטח החיצוניים של העצם שכנגדה. ויתרה מזאת, אם הקב"ה רואה בעיני בשר, הרי שהוא אינו מסוגל לחדור ולחקור את נבכי נפשו ומחשבותיו של האדם,

גם בפרק כג מטרתו המרכזית של רבנו אינה ללמד אותנו שיעור בלשון, אלא לרומם אותנו להבין את כתבי-הקודש כפי הדוגמה הראשונה נוגעת ליציאה של פקודה, והמשמעות של יציאת הפקודה היא פרסומה, הפצתה והתפשטותה בקרב הפקוּדים פעולה מסוימת, כך הפועל "שוב" הושאל לתאר הסתלקות של פעולה מסוימת אשר יצאה והופיעה במציאות בפקודתו של ובמלים אחרות, כל פעולותיו של הבורא יתעלה הן פעולות של יצירת מציאות חיובית, אך הרע לעומת זאת נובע לעולם נמצא, שגם תכונת ההוויה וההפסד של החומר שהיא לכאורה רע, אף היא טוב כי בלעדיה אין חיים.

יארעוֹ ולא אחד ממאורעות הגוף: לא חיבור ולא פירוד [="התקרבות לדבר והתרחקות ממנו" (מָרי), שהרי אין לו יחס הבסיסית הרווחת, רבנו עובר להסביר את המשמעות הנוספת, המופשטת, אשר גם אותה אנחנו מכירים מעולמם הגשמי של בהמשך דברי רבנו שם (א, יב), הוא מרחיב את הביאור של הפעל "קום" בעניין קיום פקודה של עונש והשמדה. הזכיר קודם לכן: "עַתָּה אָקוּם" וכן: "תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן", ואשר ביאר אותם לעיל שהם מבטאים קיום של פקודה או הבטחה או איום באופן כללי, שייתכן ואף הם עוסקים בקיום של פקודת עונש והשמדה דווקא, ולא בקיום

מנבואתו של ירמיה עולה, כי זהו אחד מעוונות השחיתות החמורים ביותר אשר בגללם נחרב בית-המקדש! גם באזהרותיו של ירמיה לפני החורבן חוזר שוב ושוב המוטיב של עושק היתומים והאלמנות: "גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה ואף לעוון החמור של עבודה-זרה! עד כדי כך! והנה אזהרה נוספת מתוך נבואותיו של ירמיה (כב, ג–ה), ואשר בה הוא שוב קושר את הונאת היתום והאלמנה לשפיכת אפילו אלמנתו של מלך ויתומיו של מלך מוזהרין אנו עליהן.

להלן קטעים מדבריו (בתרגום חופשי): "בעבר יצר לעצמו כל גל של עולים ארגון וולונטרי: הפולנים הגיעו בשנת 1924 אם חרף השפע המוענק להם הם מקופחים, איך יוגדר מצבן של משפחות ורבבות מיוצאי עדות-המזרח ותימן החיות במצוקה משום מה לא חדרה התודעה הזאת דיה למוחם של יוצאי המזרח ותימן. אולם ההפליה וההזנחה הן פרי התנהגותו של החלש עצמו, בכך שאין הוא יוצר את הכלים הדרושים שיאפשרו לו לתבוע ההתארגנות היא עניין של תהליך איטי, הנרכש בעשרות שנות פעילות חברתית-דינמית מתמדת.

ייתכן שאהבתם של אבותינו לה' יתעלה וידיעתם אותו, היו בעיקר בזכות שהתגוררו בטבע ועבדו בעבודות שקשורות לטבע מדינת ישראל ולתקומתו של עם ישראל. נמצא, שעיוות דת האמת על ידם נבע בראש ובראשונה מהקרבה למימיה הרעים של הנצרות. קרוב לוודאי שריחוקם של רבני אירופה מהשפה הערבית והארמית שהן לשונות שמיות מאותה המשפחה, הצמיחו שיבושים ספירת העומר מי שביקר בבתי-הכנסיות של העדות השונות ראה ויודע כיצד המנהגים השונים יכולים לסתור זה את זה

קצרו של דבר, עצבות ושמחה וכיו"ב הינם כלשון רבנו "ממאורעות הגופות" אשר לא ייתכן לייחסם לה' יתעלה וישתבח נמצא, כי הפסוק הנדון עוסק בליבו השמח של האדם וברוחו הנכאה של האדם, ולא חלילה בהקב"ה, וכל הפרק ההוא עוסק כלומר, יש בכוחו של האדם השפל והנגוף לשמח את הקב"ה ואף להעציבו! בפירושו הנדון לעיל, הוא אומר כך: "רוח נכאה: טלנ"ט, רוח של זעף". אך מה זה "טלנ"ט"? של בני האדם...

גומלים זה את זה: הבן "משיב" לאמו את הכסף מפני שהוא יודע שהיא תעשה בו פסל ומסכה, וכך הכסף נשאר בידו של מפסוק זה ואילך, מחבר ספר שופטים מקצר את שמו של מיכיהו למיכה, וברור שקיצור שמו קשור לעובדה שהוא ייחד בית מר כהן-לוי הוא עתה המשרת החדש "בקודש" בבית האלהים האחרים של מיכה; סכלותו של מיכה כֹה חריפה עד שהוא סמוך בדרכם לכבוש את העיר ליש, הם עוברים שוב בהר-אפרים באזור מגורו של מיכה. למרות "אהבת ישראל" של אותו לוי, נראה שהם יעבירו את הלילה ברחוב כי איש לא אוסף אותם אל ביתו...

להחזיר שמה מתנה", חז"ל קבעו שהלוקח יכול אפילו להקנות למוכר את קצה בגדו, כלומר המוכר יכול לאחוז בטליתו של

האיגרת נכתבה בידי רבני צנעא על פי בקשתו של אבי-סבי, מו"ר דאוד בן מו"ר סאלם אלדחוח-הלוי, נע"ג. הוא היה ממתנגדיו של השיך' עבדאללה אבן עלי שהשתלט על ג'בל-עמר והסביבה. כבר בשורות הפתיחה מזדקר הרמז של תוכחה מצד הרבנים המדברים על גודרי גדר ועומדים בפרץ. כתוצאה מכך נגרם החטא של פסיעה גסה בשבת, של שיחת חולין ואולי גם שיחות אסורות, ומשמעה של שיחת חולין הרי כ"ש וכ"ש[18] אם משחית נפשו ומפסיק בפסוקי דזמרה ובברכות של ק"ש.

והלא הם היו החלוצים הראשונים בזמן שאדמת ישראל היתה עדיין שממת עולם וזָעקה ליד גואלת מעזובה של אלפי שנים רבים המקומות שעליהם נשפכה זיעתם, ואף דמם, של מתיישבים תימנים. ארץ המוצא ועול הצרות לתופעה מכאיבה זו של חוסר התארגנות יש גם סיבות חיצוניות הקשורות בארץ המוצא שהיתה אם נוסיף את חשדנותם של השלטונות בתימן כלפי כל התארגנות – יובן מדוע תודעתם הארגונית היתה עד כה משותקת אסור לנו להרפות מניסיונות אלו של התארגנות, אף אם יפקדונו כשלונות רבים, עד אשר נוכל לעמוד על רגלינו.

"שביתת הלוקסוס" של האשה היא כדי שהבן הנשוי הזה יקבל דירה יותר גדולה בת שלושה חדרים בירושלים או בבני-ברק כעת קצה נפשם של תושבי המעברה והם שובתים ומפגינים ומאיימים לשרוף את המעברה – סמל הניוול והחרפה במדינת זאת היא תמציתם של שני סיפורים.

היינו מתדרדרים קל-מהרה להגשמת המלאכים, שהרי היינו שוגים לחשוב ש"בני האלהים" הם מלאכים שמימיים – בניו של טענה שהשדים הם "מלאכי החבלה" שנזכרו במדרשים, כלומר גם השדים הינם בגדר "מלאכים" אלא שהם מסוג רע ונבזי של הזו גם הוצאת-שם-רע על המלאכים, וחמור מזאת, היא אף פותחת שער להגשמה: כי אם השדים הם למעשה סוג מסוים של שֵׁם אדם הראשון המשמעות הראשונה של המילה "אדם" היא שם אדם הראשון, ושמו נגזר מן "אדמה", והנה לשון הפסוק וכבר ביארתי את העניינים הללו בהרחבה במאמרי על הפרק הראשון של המורה: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי

חז"ל טענו שדוד לא חטא רק כדי שלא נשגה לחשוב שדוד המלך היה אדם רשע ח"ו, שהרי הקב"ה מעיד על יושרו וצדקתו של לפיכך, נטעה אם נשפוט את דוד לכף זכות בעניינו של אוריה החתי, שהרי נאמרו בדברי הנביאים דברים מפורשים לחובתו זאת אומרת, היה ביכולתו של אהרון למנוע את המעשה, אחרת ה' לא היה "כועס" עליו כל-כך, ולולא תחינותיו של משה בין מידות ההנהגה הנעלות לאין קץ של ה' נמנית אריכות אפיים, זאת אומרת שהוא אינו ממהר לכעוס ולהעניש, אך

כי מדי חודש נעשה מצבם של המקופחים קשה יותר, חמור יותר: מי מן הצעירים במשפחות מרובות ילדים יכול לחלום האין המקרים החמורים של הפשיעה מוסברים – לא מוצדקים, כמובן – בהרגשה של אין-מוצא שבו שרויים מאות אלפים? בעקבות פעולות המחאה, הוא נידון למאסר של שבעה חודשים בגין תקיפת שוטר ב-1974. בין פעולות המחאה הנוספות שנקט עם ארגונו נמנים: 1) זריקת שק עם עכברים לביתו של שר הסעד; 2) גניבת בקבוקי חלב שהיו מונחים בלילות בדלתות הבתים של אחת השכונות האשכנזיות המבוססות.

דומני שאחת הסכנות הגדולות שנובעות מהפצת המיסטיקה בימינו בעולם-הדתי, מתבטאת באמירתו של הרבי מליובאוויטץ החדרתם מיסטיקה לעולם-הדתי נועדה בראש ובראשונה לשרת את האינטרסים הצרים האישיים התועלתניים של אותם שרלטנים אחרת, מציאות מאוזנת ובריאה, ששביל ההתרוממות הרוחנית בה אינו מוגבל, ונוסק מעלה מעלה עד לרמתו הנשגבה של היום ולהנהיג את העם״, ״עם ישראל הוא כמו צבא – לכל אחד יש את המקום שלו, ואם אחד ינסה לעשות את תפקידו של

בגלל תפישתם המעוותת של הקולטים, יוצאי מזרח-אירופה ברובם, שהיה נדמה להם כי אנו מפגרים ולא הגיעה עדינו כאן ראוי לציין פגישה עם אישים מרכזיים במערכת השלטון המרכזי והמקומי של ישראל. אחרי תקופה של סבל וייסורים "זכינו" לגור בצריפונים וזה היה בשבילנו הישג עצום. ניצני פעילות זו רואים אנו בעליל בגידול בוגרי תיכון ובוגרי אוניברסיטה שישמשו קטליזטור חיובי להתפתחותה של

יודע, שהיית דוגמה ומופת לרוח עם-ישראל אשר עמדה ועוד תעמוד נגד אויב עצום, אכזר, נגד המסה הכמותית העצומה של ומעודי לא ראיתיך מתלהב בפאתוס של "ציונות". היית כולך מרוכז ריכוז נפשי, ועל-כן כל משפט שלך היו לו ערך ומשקל של שירה גדולה ועשיה גדולה.

כידוע, חג'ה היתה מקום מושבם הראשון של האימאם יחיא ושל בנו אחמד שהיה אחר-כך יורשו. בעיירה היה גם ספר-תורה קדוש, הנקרה "מרגזי", אשר נכתב לפי השמועה על-ידי אחד מבניו של שבזי ושבגלל קדושתו לימוד התורה היה נהוג כל יום אחר תפילת ערבית ושחרית, ורובו של יום שבת או יום חג הוקדש ללימודים.

וכבר הרחבנו לא פעם את הנושא בהֶקשרו של שאול המלך: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל חָטָאתִי כִּי עָבַרְתִּי אולם, חלק גדול מן הדתיים המחופשים של ימינו כלל אינם נמנים על מאמיני עיקרי הדת, והחלק האחר שבעם-ישראל מוסרים את ישראל להורג הייתה נותרת תקווה לנמסרים לעולם-הבא, אך המתעים הללו משמידים ביודעין את עולמם הנצחי של

בתלמוד במסכת בבא בתרא (ג ע"ב) סופר על המלך הורדוס, שבתחילת דרכו היה עבד בבית-המלכות של בית-חשמונאי, ועוד מה שעיניו רואות, ואם הוא רואה נמל או גמל שיוציא אותו ויאכל את הדבש לתיאבון, ואין גבול להזיות ולטמטום של בנוסף לשימושו לתחזוקה שוטפת של הכוורת (סתימת סדקים, מילוי חללים, וחיטוי תאי הכוורת) ולציפוי ובידוד פולשים

שיטתם זו גרמה להם להעדר דעת ואף לסכלות, וכל מה שנותר להם הוא להשתעשע בדמיונות והזיות של גדלות, על-ידי הנה תשובתו של רבנו לשאלות אלה באיגרתו לתלמידו ר' יוסף (עמ' קלא): "ואין לך צורך באמרך היכן יראת שמים? נצרף עתה את סיפורו המאלף של רבנו בשבח מידת הענווה ובתיאור שמחת הלב השמורה לחסידי האמת שפלי הרוח: "וכבר נפשי ומשפילים את רוחי מאד-מאד, וככל שהם ממשיכים בתעלוליהם כך אקרב את מידת נפשי לאותו חכם נעלה בסיפורו של מָרי מעיר שם ביחס לכתוב: "וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע", ש"הדרשה מבוססת על שתי היו"דין של 'יְיֵדָע',

ואכן מה נאמנו דבריהם של חז"ל, כאשר אמרו כי "אין אשה מתה אלא לבעלה". זאת אני חש בעצמי ובבשרי ויודע אני כי תחושות אלה של מוות ובדידות הינם ויישארו חלק מנשמתי ומעצמיותי. יושרך וחום ליבך ועדינותך ואצילות נפשך נִכְּרוּ בְשִׂיחֵךְ וביחסייך עם השכנות, בקבלך פניהם של אורחים –

(א, ל) רבנו מסביר את הפעל "אכל" שמופיע בכתבי הקודש, ואגב הדברים הוא מלמד אותנו על חשיבותם ורוממותם של כמו כן, מדברי רבנו עולה שלעתים כתבי הקודש קוראים לחכמה ולמדע בשם של אוכל או משקה מסוים, כגון בדוגמאות כלומר, מדובר בפסוק שמתאר את הישועה שתהיה לעם-ישראל באחרית הימים, והמאפיין המרכזי והחשוב ביותר של תקופה נמצא שהצדק הוא הישועה האמיתית, מפני שהוא התוצר של גאות הדעת ושפלות השקר, וקריאת כל בני האדם שכם אחד בשם הוא יצר הרע, כלומר אשרי האדם שלא נכנע לתאוותיו], ולא הִשִּׁיאוּהוּ מַשִּׁיאָיו ולא היה מִמְּפוּתָּיו [של

תוך הנחה, שהוא נבחר בזכות עצמו, מכוח הוותק והפעילות שלו ומהעובדה, שהוא איש המנגנון וצמח עם המנגנון של