לקראת סוף השבוע האחרון, ידידי אדיר שלח ברשימת התפוצה "פנינה" שבה, בין-היתר, אופיינו הרשעים באופן חדשני למדי והוא אי-הדיוק בדבריהם, כך לפי דבריו של רס"ג.
מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת, מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב (מש' ו, י)
בימים עברו, כשהחלתי לעסוק בתחום הבניין, ליבי התמלא אושר המגיע ממקום של סיפוק, מפני שאיני זקוק עוד להטריד את מחשבתי כיצד נראים הדברים בעיני המעסיק, שהרי כעת, במקרה ובעל-הבית יבוא בטענות כלפיי, אדע בלב שלם שעשיתי כמיטב יכולתי, מפני שבעבודה בתחום הבניין לא ניתן להסתיר, או שסיימת או שלא, או שמילאת אחר ההוראות בדקדוק או שזלזלת – העבודה הינה עובדה.
בתחום הבניה תופעת אי-הדיוק מצאה לה קן נוח לרבוץ בו, ומשפט נפוץ אצלנו הוא: "חמור אחד יעשה טעות ועשרים חכמים לא ייצאו ממנה"... ודעו, שפעמים לא מעטות אי-הדיוק בהנחת ברזלים הובילה להריסת בניינים. כמו כן, הנחת יריעות איטום לא כיאות תוביל לכך שמזמין העבודה יסבול מקור, מבעיות נזילה, מחלודה בברזלים עד להתנפחותם אשר תוביל להיווצרות סדקים בבטון.
גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית (מש' יח, ט)
לעיתים הנני חש שידידי אדיר נלחם במערכה שבה העובדות והתוצאות הינן דבר גמיש. כלומר, תוצאות המערכה אינן ברורות כמו בתחום הבניין, דהיינו לעומת קיר נקי ומחופה היטב העומד למולך, שבו כל עובר-אורח יכול להתבונן בו ולהעיד ששם נעשתה עבודה טובה.
ניתן לומר, שבשיטת המחקר הבין-לאומית ישנה חשיבות רבה לעובדות מפני שהן אלה אשר משמשות לאבני היסוד לחקירה ולתוצאותיה. ברם, ישנם בעלי השפעה אשר גונבים את דעת הבריות על-מנת להתעשר, וזאת בעזרת הזמנת מחקרים פיקטיביים המשבחים את מוצריהם.
המחקרים הפיקטיביים הללו דומים מאד לדרכם של מעוותי הדת, שהרי גם הם מעודדים את ההמון אחרי ההבל ומשתמשים בעובדות אשר בנויות על תוהו, שהרי כך הם מכחידים את דת משה: בטשטושה ובעיוותה, בריבוי הדעות וההלכות התמוהות שהחלו לעלות צחנה בעיני דורשי האמת.
ובמקום להתפלפל באמתלות – עליהם להודות שטעו, שאת ברית אלוהיהם שכחו, אך במקום לעשות זאת, על דרכי החתחתים שבהן הם צעדו בגאון החלו לבנות קומות-קומות של בניינים, ועתה, כדי לשוב אל דרך האמת עליהם להרוס את מקור גאוותם ויוקרתם, להשיב את כל טובות ההנאה שהשחירו את נפשם וטמטמוה, ולהודות על האמת כצוואת חכמים במשנת אבות.
האם יש בכוחם לעשות זאת? כנראה שלא, אך בשאלה זו נבחנת אהבתם לה' ואמונתם בחיי העולם-הבא.
יפה שעה אחת קודם
אחד מידידיי עסק ועוסק ברמאות, וכעת, את הכסף שהרוויח ומרוויח ברמאות – הוא משקיע. גם בשיחתנו האחרונה הוא דיבר איתי על-כך שהוא מתכוון להרוויח מיליונים! אך במקרה ותצלח דרכו, הכול ייבנה על גנבה מאנשים פתיים שעמלו רבות בשנים לחסכו.
כמוהו, ישנם המודים על מעלליהם, שאינם מתכחשים להם, אך אין מנוס לשום אדם מן החרטה והשיבה בתשובה בעולם-הזה, או מקיום דין נורא בעולם-הבא.
וכך נאמר במשלי (כח, ג): "גֶּבֶר רָשׁ וְעֹשֵׁק דַּלִּים מָטָר סֹחֵף וְאֵין לָחֶם". ושם פירש רס"ג: "סילק [שלמה במוסרו, את] אמתלת [=תירוץ] מי שטוען, כי אשר גרם לו לעשוק הוא רישו ומחסורו [עניותו ודחקו], ואף איים עליו, כי המעט שיש לו מן האוכל תמאירהו [=תשמידו] מכה סוחפת כמו המטר. ואם יטען [הגנב] כי כמו שעשק אותו מי שידו תקיפה עליו, כך יעשוק גם הוא מי שחלש ממנו [הטענות "אדם לאדם זאב", "רק החזק שורד" וכו'], הרי איים עליו כי מכה שמימית כמו המטר, שהוא למעלה מן הכול, ישמיד את המעט שיש לו". מסקנת הדברים היא: שאם אין הצדקה לגנבתו ולגזלנותו של העני (אשר גזל), קל-וחומר שאין שום הצדקה לאדם אמיד לפשוע ולחמוס.
ולא אשכח את דבריו של אותו ידיד: "אני מתכוון לסייע למשפחתי"; בפשיעתו וברשעותו הנו מסכן את נפשו ואת נפש משפחתו מפני שאם יכה אותו ה' על מעלליו ותעלוליו, משפחתו תישאר עזובה וגלמודה לאנחות.