במאמר הקודם בסדרה "מאמרי מדע", שכותרתו: "מעט מזער על היקום שסובב אותנו", למדנו, שמערכת השמש שלנו נמצאת בתוך גלקסית שביל-החלב, ושהיא אחת ממאות מיליארדי גלקסיות שנמצאות ביקום שברא ה' יתעלה. עוד למדנו, שבכל גלקסיה וגלקסיה יש עשרות או מאות מיליארדי כוכבים! לדוגמה, בגלקסית שביל-החלב, שהיא הגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש שלנו, יש בין 200 ל-400 מיליארדי כוכבים!
במרכז גלקסית שביל-החלב מצוי כנראה חור שחור אשר סביבו סובבים כל הכוכבים בגלקסיה. הנחה זו מתבססת על העובדה, שבאזור מרכז הגלקסיה נמדדו כוחות כבידה חזקים מאד אשר מושכים אליהם בכוח כבידה את כל הכוכבים שבגלקסיה, אולם לא נצפה באזור הזה גרם-שמים בעל מסה גדולה מספיק כדי להוות מקור לכוחות האלה.
גלקסיית שביל-החלב נמנית עם קבוצת הגלקסיות-הספירליות, בגלל צורתה הספירלית בעלת מספר הזרועות. הזרועות הן (מן החיצונית פנימה): זרוע ברבור, זרוע פרסאוס, זרוע אוריון (המכילה את מערכת השמש שלנו), זרוע קשת, זרוע מגן-קנטאור, וזרוע הסרגל. ראו בתמונה להלן (התמונה מאת: User:Rursus בתמונה: Image:Milky Way Arms.svg; רישיון תמונה: CC BY-SA 3.0).
זרוע אוריון
זרוע אוריון היא אחת משש הזרועות המרכיבות את גלקסיית שביל-החלב, והזרוע עליה ממוקמים כדור הארץ הזעיר שבו אנו חיים, ומערכת השמש שבתוכה כדור הארץ נמצא (בנקודה הצהובה שבתמונה). כפי שניתן לראות בתמונה, זרוע אוריון היא זרוע קטנה יחסית, והיא ממוקמת בין שתי הזרועות המאסיביות של הגלקסיה, זרוע פרסאוס הרחוקה יותר ממרכז הגלקסיה, וזרוע קשת הקרובה יותר למרכז הגלקסיה.
זרוע אוריון מורכבת מערפיליות וקבוצות כוכבים המאגדים מיליוני כוכבים, והשם זרוע אוריון ניתן לה בשל קרבתה לקבוצת הכוכבים הבולטת בשם "אוריון" וכן ל"ערפילית אוריון" המרהיבה. מרחקה של זרוע אוריון ממרכז הגלקסיה הוא כ-26,000 שנות אור שהוא מרחק עצום כמעט בלתי נתפש (26,000 שנות אור הוא המרחק שהאור עובר במשך 26,000 שנות חיים). רק כדי לנסות ולסבר את האוזן, המרחק שהאור עובר בחודש אחד בלבד הוא כ-790 מיליארד ק"מ (בשנייה אחת האור עובר כ-300 אלף ק"מ).
ובמלים אחרות, גם אם האדם יצליח להמציא טכנולוגיה שתאפשר לו לטוס במהירות האור, עדיין נזדקק לעשרים ושש אלף שנים רק כדי להגיע למרכז הגלקסיה האפסית שלנו! שהרי גלקסית "שביל החלב" העצומה היא בסך הכל אחת מתוך מאות מיליארדי גלקסיות עצומות במרחבי היקום האינסופי שאין אנו מסוגלים לראות את קצהו... (ולהזכירכם, היחס של מערכת השמש שלנו לגלקסית שביל החלב, הוא יחס של מטבע אחד קטן לעומת שטח כל מדינת ארצות-הברית. ואפסותנו היא פשוט בלתי נתפשת).
כמו כן, טיסה במהירות הקול שהטכנולוגיה האנושית הצליחה להגיע אליה, הינה 0.343 ק"מ בשנייה, לעומת מהירות האור שהיא כ-300 אלף ק"מ בשנייה! ובמלים אחרות, מהירות האור היא פי 875 בערך ממהירות הקול! עד כמה אנו רחוקים! וכאשר אני חושב על אלפי המיליארדים שנשפכו על מעבורות החלל למיניהן, הנני חושב לעצמי איזה בזבוז! במקום להשקיע בפיתוח העולם ובהפרחת המדבריות בכדור הארץ, שופכים כסף לחינם על הזיות ודמיונות, ומטמטמים את הציבור כאילו האנושות קרובה לחלל...
ויש הרבה מאד אנשים מושחתים שהפכו לעשירים גדולים בשל ההזיות הללו...
ערפילית אוריון
ערפילית (Nebula) היא ענן בין-כוכבי של גז ואבק המורכב מיסודות שונים, שבו נוצרים כוכבים חדשים. הגדולים שבכוכבים מסיימים את מהלך חייהם בתור ערפילית אשר ממנה ייווצרו כוכבים חדשים.
ערפילית אוריון מורכבת מיסודות כגון מימן, הליום, פחמן, חמצן, חנקן ועוד. ערפילית זו ממוקמת בקבוצת הכוכבים אוריון, והיא מרשימה ומרהיבה. הערפילית נמצאת במרחק של כ-1,300 שנות אור ממערכת השמש שלנו, וגודלה כ-24 שנות אור. יש כמה סוגי ערפיליות, וערפילית אוריון מוגדרת כ"ערפילית פליטה".
ניתן לראות את הערפילית ממקום חשוך בעין בלתי-מזוינת ככתם מעורפל, משקפת המוחזקת על בסיס יציב תגלה את צורת הפרח האופיינית לערפילית זו, ועושר הפרטים שלה מתחיל להתגלות כבר בעזרת טלסקופ חובבים. ערפילית אוריון היא אחד האובייקטים הנחקרים ביותר על-ידי אסטרונומים מקצועיים, ואחת המטרות הנצפות ביותר בעזרת טלסקופי מחקר.
בית יוצר לכוכבים
בדומה לערפיליות פליטה אחרות, ערפילית אוריון היא בית יוצר לכוכבים. ענני הגז והאבק מהם מורכבת הערפילית נדחסים בהשפעת גלי הלם וכבידתם העצמית, ומתחממים עקב הדחיסה.
כשהטמפרטורה בלב אזור דחוס כזה מגיעה לסדר גודל של כעשר מיליון מעלות צלזיוס, מתחיל תהליך של היתוך גרעיני וכוכב נולד. הכוכבים הצעירים שנוצרים, אפופים עדיין באבק ובגז, ולכן לא ניתן לצפות בהם באור נראה, אך טלסקופים רגישים לאור תת-אדום מאפשרים מבט חודר דרך כיסוי האבק, ומגלים שבערפילית ישנם כ-2,300 כוכבים צעירים וכ-200 כוכבים במצב עוברי ממש, שרק החלו את תהליך ההיתוך הגרעיני.
בתמונה בשער הרשומה: ערפילית אוריון, להלן תמונה נוספת:
