תוצאות החיפוש

קצרו של דבר, הצורך של רש"י-שר"י בדברי אגדה נובע מהתחייבותו לפרש את פשט הפסוק. ואיני רואה שום ראיה בדבריו הללו של נכדו של רש"י, כל שהוא אומר הוא, שלפי דעתו פירושיו הפשטניים של רש"י בעלה, וכמה זך וישר פירושו של רס"ג וכמה יצרי ותאוותני פירושו של רש"י. ובמלים אחרות, אין שום פסוק בעניינו של נֹח שמתייחס ליונה של נֹח כאל זכר! קצרו של דבר, לא ניתן ללמוד מדוגמות 1 ו-3 מאומה על המגדר של היונה.

בעבר הועברה אלי כתבה בעניין תביעה משפטית נגד "קופת העיר" של שיקוץ קנייבסקי ובניו (אב תשפ"ב, ראו כאן אין צורך לציין שמדובר במלחמות פנימיות של אגודות "הצדקה" על נתחי השוק שאותו הם גוזלים ועושקים, אך מכל מקום ניתן ללמוד מכך רבות על דרכי הפעולה המתועבות של "קופת החזרזיר" בפרט ושאר קופות השרצים בכלל – דרכי נושא התביעה הוא התנהלותה של הקופה כלפי אלמנות ויתומים להם התחייבה קופת העיר בתוכנית "ערֵבים". ביום חמישי האחרון נערכה ישיבה בהולה בביתו של הרב יהודה סילמן בהשתתפות הגרש"א שטרן והגרמ"ש קליין [שחיקי

כלומר, מטרתה של תוספת המלה "לִפְנֵי" – "קֳדָם" לפני שֵׁם ה' יתעלה, היא להרחיק ולחנך את המחשבה לשׂגב רוממותו המופלא של הבורא יתעלה. וגם כאן אונקלוס מתרגם את למ"ד היחס שבשֵׁם ה' בתוספת המילה "קֳדָם", ואילו את אותיות למ"ד היחס של האזרח ויש בתרגומו זה הרחקת הגשמה, דהיינו הרחקת העניין האמור בפסוק מאמיתת עצמותו של הבורא, וכן ביטוי לרוממות יְיָ אֶתְכֶם מִזֶּה", ושם תרגם אונקלוס: "בְּחֹזֶק יָד" – "בִּתְקוֹף יַד", ולעיון נרחב באופני תרגומו של

על גזלו של ישראל. ולכן, בשל גילויי השחיתות הרבים של הממסד הרבני והפיכתו לגוף פוליטי ועסקי, מצבה של דת משה היום בכי רע, ורבים מקרב היהודים החילוניים רואים באנשי הדת כשליחים של דת זדונית שקרית ונצלנית. הייתכן לחנך את בנינו לתרבות של שקר ומרמה ועוד בליל הסדר? לא ימכור לגוי בשר נבילה בכלל שחוטה, ולא מנעל של [בהמה או חיה] מתה במקום מנעל של שחוטה, ולא יסרהב [=יפציר

במאמר "מהי השותפות של יששכר וזבולון?" אולם, תירוצו המתעתע של ה"אברך" הלז לא הִרפה ממחשבתי עד שמצאתי תשובה ראויה לכל המנפנפים בתירוץ הזה כדי ובכן, אם נבחן את העניין נראה שהוא אף לא משתלם מבחינה עסקית גרידא, ואסביר: אם לפי דמיונם של השוטים, הגבירים מעולמם הרוחני, הרי שהם למעשה לומדים שלושה ימים בשבוע (מתוך ששת ימי המעשה והמלאכה), בעבור עולמו הרוחני של נוהג בעצמי) – כך אותם "אברכים" יזכו לאותו השכר בדיוק בעבור לימוד התורה, ואף יזכו לִשְׂכר המצוה הגדולה של

נשלחה אלי ההודעה הבאה: ברצוני לשתף אותך עם הודעת פרסומת שקיבלתי: המשדר המרכזי של הילולת רחל אימנו – המרצות והאומניות: הרבנית רחל בצרי בדברי חיזוק שיפתחו את הלבבות, יעל צין מארחת את הזמרות [כאן מובאת רשימה של גדולי-טחורי-האסלה האורתודוקסים, וכך לגרום לאנשים לנהות אחריהם, ואף לרתום אותם ככוח חברתי ופוליטי ואף כלכלי, כוח של והחמור מכל, רש"י דימה שרחל אימנו תעזור לעם-ישראל כאשר הם ייצאו לגלות וכפשוטו של הפסוק בירמיה, ואיני יודע ודוגמה גסה לכך אנו רואים בהבטחותיהם של אלילים כמו נחמן הכלבי ושאר הוזי ההזיות, שהפצירו בצאן מרעיתם לבוא

בהמשך פרק ט בהלכות עבודה-זרה, רבנו עוסק בדינה של עיר שיש בה עבודה-זרה, מההלכה הזו ומן ההלכות שלאחריה חנויות של עבודה-זרה אסור לשכרן מפני שמהנה עבודה-זרה. וחלילין של עבודה-זרה אסור לספוד בהן". ועתה להלכה השנייה בעניין היריד של גויים, וכֹה דברי רבנו בהלכות שם (ט, יט): "ישראל שהלך ליריד של גויים בת ישראל לא תניק בנה של נכרית, אבל הנכרית מינקת את בנה של בת ישראל ברשותה".

במוצאי שבת פרשת ויקהל תשפ"ד (9.3.24) פתחה האתון את פיה, לא אתונו של בלעם, אלא אתונם הנרצעת של המינים ישמעאל אִבְּן עבדאללה יוסוף שר"י, החמור התורן של שושלת העבדים הספרדים למשפחת יוסוף, פער את פיו. ישמעאל איים בבית-הכנסת של הרשעים (היזדים, הזֵּדים), שאם יגייסו את יושבי הישיבות הם יעזבו לחו"ל. בשנת 2013, אביו של הרב הראשי הנוכחי ומנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס דאז השמיע איום דומה. ובדיוק על העוון הזה נחתם גם גזר-דינם הנורא של המינים וצאצאיהם באירופה ערב מלחמת העולם.

כלומר, הוכחתם של ה"מתכלמין" אינה טובה אלא לשיטתם שהעולם בנוי מחלקיקים. הפילוסופים בנוי מחומר ייחודי ולכן אינו מתחלק אלא בהשערה, דהיינו בפעולת הדמיון בלבד) – כל הוכחתם זו של לאחר הדברים האלה רבנו עובר לתאר במורה את הדרך השני של ה"מתכלמין", וכֹה דבריו: הדרך השני "והוא חשוב מאד נאמר [שֵׁם] 'גוף' עליהם ועל הגופים הללו ההיוליים [דהיינו על כלל הגופים שבכדור-הארץ, שהם דרגה נמוכה של נמשיך עתה במורה שם (א, עו) לדרך השלישי של ה"מתכלמין" בהוכחת שלילת הגשמות: הדרך השלישי "הוא זה.

ובכן, יש להבחין בין קידוש של ליל שבת לקידוש של שבת בבוקר: לקידוש של לילי שבתות עלינו לקדש דווקא ביין נמצא שיין שכשר לקידוש של לילי שבתות, הוא אך ורק יין יבש שלא הוסיפו לו סוכר או כל מְמַתֵּק אחר. קצרו של דבר, יין שעבר תהליך של פסטור וחימום אינו כשר לקדש עליו בלילי שבתות. וסוחט אדם אשכול של ענבים, ומקדש עליו בשעתו". כלומר, כל יין שברכתו גפן, ואפילו שהוסיפו לו סוכר – כשר לקידוש של שבת בבוקר.

במאמר הקודם בסדרת "מצוות משנה תורה" שכותרתו: "דיני איסורי הנאה מעבודה-זרה", עסקנו בחלקו הראשון של פרק ח בהלכות עבודה-זרה, ועתה נעבור לעסוק בחלקו השני של הפרק (הלכות יב–כא). , מכיוון שהגוי עקר ממנה את השֵׁם של עבודה-זרה. שכן של ישראל), וכן שעבודה-זרה של ישראל אינה בטלה לעולם, ואפילו היה לגוי בה שותפות, ואפילו ביטלהּ הגוי של ישראל אין לה ביטול לעולם".

ראה נא את פעולתה של עבודת האלילים שהייתה בימי קדם בקרב עמי כנען, ביטויה המרכזי היה העדר יראת שמים, וכפי והסכלות עוקרים מקרב האדם את צלמו האנושי, ממלאים את מוחו ומחשבתו בהזיות פגאניות, עד שקול האמת, קולה של הוּא וְלֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶה, וְהַנְּבִיאִים [=המינים וגדולי האסלה של והוא מוסיף וקובע, שבגלל רדיפת הבצע של כומרי הדת, ירושלים תיחרב ותאבד. כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

של יהדות המזרח, כולל יהדות-תימן, בבניינה של המדינה בטרם מדינה. באותו דיון מסכם של הסדרה "עמוד האש", ביטל ניני במחי-יד את חלקם של יהודי-תימן בבניין הארץ. העליות של ימי הביניים וגולי ספרד, של יהודי מזרח אירופה וארצות האסלאם שלפני הביל"ויים... הבה נעיין עתה בקביעתו של המלומד ד"ר ניני: "תרומתם של העולים מתימן לציונות נסתיימה בעצם עלייתם, הם לא של עולי תימן לבניין הארץ ובכל התחומים.

עוצמתם של הזיכרונות הללו הם אחד היסודות העיקריים בשירתו של טוביה. יש לישראל בשכונה תכליות של חיים, וטעם וריח של חיים ואהבה. זוהי ישראל שלו, של טוביה. שירתו של טוביה היא בסימן של מאבק על סולם ערכים יהודי-אנושי, היא מעוגנת בשירת הנבואה של נביאי-ישראל ומקורה מכאן חוסר הכיוון של המאבק. של החברה בישראל.

תפילה זו זכתה לפרסום רב מפני שבאמצעותה משלשלים מזומנים לקופת בית-הכנסת ולכיסם של העסקנים והגבאים העוסקים ואם כך דינו של המתעצל בהספד חכם וכשר, מה דינו של המבזה אותם? מה דינו של מי שקובע שהם מיורדי הגיהינום ועלינו להתחנן לה'-אלהים-אמת ש"ירחם ברחמיו" עליהם? אגב, בסידור "שיח ווילנא" סידרו את האשכבות לפני אמירת מוסף-של-שבת... ז. וראו: "לימוד ושינון שלילת הגשמות הכרחי לכל אדם" , "חומרתה העצומה של ההגשמה" .

[מאמר זה נכתב לאחר מותו של חזיר היבלות קנייבסקי, טו באדר תשפ"ב] ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, הטוב והמטיב ב) קנייבסקי, כמו שאר האפיפיורים הטמאים של הנצרות, מקבל כבוד מלכים כאילו הוא עצמו אלהים. הנצרות, כך אין להתרשם ממצעד המינות אשר משתלט על כל חלקה טובה, ומאיים לסובבנו מכל פינה – כי כך היא דרכם של ואצרף גם את פירושו של רס"ג לתהלים (קד, לה): "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם דווקא ביום של שמחה והודיה על הכרתתו ואיבודו של זרע עמלק הרשע?

שלום רב, לפני כשנתיים וחצי הגשתי תלונה (I21-025005) על תופעת הוונדליזם של פרסומות-ענק אשר מודבקות במרחב הציבורי ועל רכוש ציבורי, פרסומות של חב"ד וברסלב. תפקודם הלקוי של שתי חברות האחראיות לטיפול בנושא והן: א) "נתיבי תחבורה עירוניים" (הידועה בשם נת"ע) ו-ב ברם, רק פנייתי מה-9.3.23 טופלה, שני הדיווחים האחרים לא קיבלו יחס במתכוון. חב"ד ברוב השלטים בקטע של כ-10 ק"מ, בין צומת מסובים למחלף מורשה, בשני הכיוונים.

שתורת מינותם "מגינה ומצילה" היא מן המפורסמות וכבר כתבתי בעניינה מאמרים לא מעטים (ראו במאמר: 'משרתם של כל דבר אשר מקדם ומפתח את ארץ-ישראל – וכל זאת מפני שהם פשוט שונאים שנאה עזה את ארץ-ישראל ואת ייעודו של גם המעט שבמעט שהם כן עושים, דהיינו אותם מתנדבים של ארגוני ההצלה (בימים שלאחר השבעה באוקטובר פעלו כמאה שימו לב לחומרת עוונם של בני גד ובני ראובן אם הם לא היו מצטרפים למלחמה, וכך אומר להם משה רבנו לאחר שהם ובדיוק על העוון הזה נחתם גם גזר-דינם הנורא של המינים וצאצאיהם באירופה ערב מלחמת העולם.

כאשר מילת היחס "אֶל" נוגעת לאמיתת ה' יתברך, לעולם אונקלוס מתרגמה באופנים ייחודיים, להרחיק ולשלול כל יחס וכאמור, יש בזה גם ביטוי של כבוד ורוממות קמי שמיא כאמור. יש בתרגומו הזה של אונקלוס שתי הרחקות מן הגשמות: הראשונה, בהרחיקוֹ את הראייה מאמיתת עצמותו של ה' יתעלה בתרגומו זה אונקלוס מבקש להרחיק אותנו מן ההשקפה שידיעתו של ה' דומה במשהו לידיעתם של בני האדם שוכני-בתי-חומר של השגחה, כוח וגבורה.

מדובר בכתבה קצרה ותמציתית מאד, אך היא מטיבה לבטא את שחצנותו ומינותו של ישמעאל אִבְּן עבדאללה. וכך נאמר בכותרות הכתבה: "הרב יצחק יוסף התייחס בשיעור השבועי שערך למתקפת הטילים של איראן על ישראל ולמלחמה בדרום ובצפון, ואמר כי לימוד התורה של תלמידי הישיבות הציל אותנו ולא הרמטכ"ל. ובדיוק על העוון הזה נחתם גם גזר-דינם הנורא של המינים וצאצאיהם באירופה ערב מלחמת העולם. ועוד בעניינו של ישמעאל ואביו עבדאללה אִבְּן ג'ורג'יה, ראו: "תרבות אנשים חטָּאים".

כלומר, רבנו מסביר שהוא יבאר לקמן את מהותה ונחיצותה של השאלה הנדונה. ואם היה מדובר רק בשֵׁם ללא ראיה על אמיתת מציאותו של הקב"ה או על אמיתת נבואתו של משה רבנו ע"ה – איך יעלה כמו כן, מדוע די באמירת שֵׁם כלשהו משמותיו של הקב"ה כדי לשכנע את זקני ובני-ישראל במציאותו של הקב"ה ובאמיתת הוראותיהם של שמות נוספים בסוף הפרק רבנו מצרף מעין נספח שבו הוא מפרט מה הן הוראותיהם של שֵׁמות נוספים קצרו של דבר, לדעת רבנו הפסוק הנדון עוסק בעניין השקפת מציאותו של בורא-עולם.

מתרגם את מילת היחס "אֶל", כשהיא מיוחסת ונאמרת בתורה לפני שֵׁם ה' יתעלה, במילה "קֳדָם" (כך במאות רבות של אונקלוס מבקש להרחיק אותנו מן המחשבה שה' יתעלה שמו בא מאיזה פנתיאון דמיוני בשמים, ולכן הוא מסביר שהגעתו של ולעיון נרחב בשימושו של אונקלוס בפועל "אִתְגְּלִי" ובמשמעויותיו, ראו דוגמה קה . – וביאורו של רבנו במורה (א, נד) בעניין זה תואם את מסורת התורה-שבעל-פה שמסר לנו אונקלוס, וכן את מסורת כלומר, מטרת התוספת "קֳדָם" היא להרחיק מן ההגשמה ולחנך את המחשבה לשׂגב רוממותו של הבורא יתעלה. 

קצרו של דבר, אפר וגחלת – אסורים בהנאה, ולכן אסור להשתמש בהם ויש לבערם ולכלותם; והשלהבת של עבודה-זרה – מותרת, כגון להדליק מנר של עבודה-זרה את הנר שבידו. הלכה זו עוסקת בדיני ספק-ספקא של עבודה-זרה, דהיינו לכתחילה טבעת של עבודה-זרה שנפלה למאה טבעות כולן אסורות סכין של עבודה-זרה וכך פוסק רבנו בהלכות עבודה-זרה (ז, כז): "סכין של עבודה-זרה ששחט בה – הרי זה [הנשחט] קצרו של דבר, כל שהשימוש בסכין של עבודה-זרה הינו דרך תיקון – הבשר שנחתך או הנשחט בו אסור, וכל שהשימוש

החוצבים המתוחכמים של חוקרי "היהדות" למיניהם. קצרו של דבר, הקב"ה ברא את המציאות באופן שלא יהיה בה מאומה שנשׂגב מיכולתו. כלומר, השאלה הנדונה היא משחק מילים מתעתע אשר משועבד לתפישותיו החומריות והמגשימות של האדם. כלומר, בבסיס השאלה גלומה ההנחה שכוחו של הקב"ה נמדד ביכולתו הפיסית להרים אבן! קצרו של דבר, אם איזה שוטה ישאל אותנו: "האם הקב"ה יכול לברוא אבן שהוא אינו מסוגל להרים?"

במורה (א, סד) רבנו מבאר את משמעויותיו של שֵׁם ה' שנאמר בכתבי הקודש: לעתים הכוונה בו היא רק לעצם השֵּׁם שנאמר בפה, לעתים הכוונה בו היא לאמיתתו של הבורא, ולעתים הכוונה בו היא לציוויו של הבורא יתעלה, והנה כל שמפארים אותו בני האדם; או בעצם קיומם של הנבראים המופלאים אשר מעידים על שכלול בריאתו וחכמתו, ובכך מובילים ואף כל זולתו יתעלה מרוממים אותו [=כל הנבראים מעידים על גדולתו ורוממותו של הבורא בעצם קיומם, שהרי מתוך האדם מחייב להתפעל ממעשי הבורא והבריאה, עד שהמשילוּ את ההתפעלות הגדולה הזו באמירתן של העצמות], הואיל

בהנאה, וכאמור דינה של הבהמה עתה כדמי עבודה-זרה. קצרו של דבר, משמעוֹ ההלכתי של המושג "תפוסת יד אדם" הינו: עשיית פעולה כלשהי על הנעבד לשם עבודה-זרה, אשר ונראה לי שדינו של הבית חמור מדינם של אבנים ובהמות ואילנות וכו', משתי סיבות מרכזיות: 1) בית הוא מבנה קבוע דיני אבנים שנעבדו בין דינם של האבנים לדינו של הבית שראינו בסמוך יש עניין שווה ועניין שונה: העניין השונה ובכן, הוא לא מחויב להרוס את ביתו, אולם, חצי עביו של הקיר המשותף שבצד ביתו מותר בהנאה, וחציו של הקיר שבצד

מה בין עבודה-זרה של גוי לעבודה-זרה של ישראל? בהלכות עבודה-זרה (ז, ה) נאמר: "מה בין עבודה-זרה של גוי לעבודה-זרה של ישראל? ומשמשי עבודה-זרה: בין של גוי בין של ישראל – אינן אסורין עד שישתמשו בהן לעבודה-זרה". וכן אם נתערב כוס של עבודה-זרה בכמה כוסות, או חתיכה מן הבשר שנכנס לביתה [של עבודה-זרה] בכמה חתיכות – יוליך במחירי עתק (ראו: 'המכנסיים המטונפים של קנייבסקי').

מערכת "אפיקים", המשתדלת כל השנים להשיג ידיעות מהימנות על מצבה של שארית הפליטה שנותרה בתימן, קיבלה הפעם שונה היה מצבם של יהודי עדן מאשר יהודי הצפון. ייתכן, שהתפקיד השונה שמילאו יהודי עדן לעומת נאמנות יהודי הצפון, הוא המסביר את הישׂרדותם של חלק מיהודי היום מתרכזת שארית הפליטה של יהודי תימן בצפון הארץ, בקרבת גבול ערב-הסעודית, באזור צעדה. הרופאים מתייחסים אליהם באותו יחס כמו למוסלמים.

להחלטה זו לא היה תקדים בכל שנות קיומה של מדינת ישראל, ובכלל, בכל שנות קיומו של העם היהודי לא היה כדבר הזה למעט בתקופות חשוכות מאד של גזרות ושמדות איומים ונוראיים על עם-ישראל. ויתרה מזאת, זו היא המטרה המרכזית של הייסורים, שנשׂכיל לקחת מוסרים ולהפיק לקחים! ובראשם גדולי-גללי-האסלה המשוקצים – כל אלה חינכו אותנו בשקר במשך שנים רבות כי התפילה היא מרכז הווייתו של ועם-ישראל כבר מבין היטב את משמעותם המחרידה של הפסוקים הללו, ובמיוחד לאחר השואה הנוראה.

לאחר שרבנו פורשׂ בפרק הקודם (א, עג) את שתים-עשרה ההקדמוֹת הפסאודו-פילוסופיות של ה"מתכלמין", הוא עובר בתחילה חשבתי שהוא שגה בזה ומכלה את זמננו לריק, אך במחשבה שנייה הנני סבור שניתן ללמוד מעיסוקו היסודי של רבנו בעניינים הללו על חשיבותו של יסוד חידוש העולם, עד שרבנו הקדיש מזמנו אפילו לעסוק ב"מתכלמין", ובלבד ואין היות השמש עגולה עדיף מהיותה מרובעת או משולשת כי יחס כל התבניות לגופים בעלי התבניות יחס שווה, ואם כללו של דבר, זו הדרך הטובה לדעתי, ויש לי בה השקפה תשמענה בעתיד [לקמן ב, יט].