היכן השירה של יהדות תימן? היכן הפולקלור העממי היהודי שישקף את הווייתה של היהדות המזרחית? בוקעות תוכניות מתחנת השידור הערבית של "קול ישראל" ומתחנות השידור של הארצות השכנות. אנו לא נשכח את הסדרה "עמוד האש" של הטלביזיה, שהתעלמה ממאבקיהם ומתרומתם של יהודי המזרח בהעפלה ובבניין הטמעה והַשְׁכחה של תרבות יהדות המזרח, הנובעות מתוך יחס עוין לתרבותה ולספרותה של יהדות זו, כשבמקומה לעזוּת ישובו אנשי רשות השידור ברדיו ובטלביזיה "הממלכתיים" לממדיהם הטבעיים המצומצמים, וזה יהיה גמולם הראוי על יחס

מדוע אפוא רש"י מוחק את מלכותו של הקב"ה וממשילו בסתם אדם  שממשמש בחול? ויתרה מזאת, אם כבר רש"י מתיימר לפרש לפי פשוטו של מקרא, הנה לפניכם הסיבה למכירת יוסף לפי פשוטו של מקרא פשוטו של מקרא, ואיך יֵדע מהו מדרשו ומהו סִתרו ומהו עומקו? ודבריו של רש"י עצמם הינם הוצאת-שם-רע ודיבה על קדוש ישראל! ואין זה אלא פירוש נוסף מבית היוצר של המינים הרשעים.

בהפיכת גדוליהם החיים והמתים לשיקוצים, וגם מוחקים את כל יסודות הדת המחשבתיים וגודרים את עצמם בגדרות של לא חייבו בטבילה זו אלא כלֵי מתכות של סעודה הנלקחים מן הגויים, אבל השואל מן הגויים או שמשכן הגוי אצלו נועדה להזכיר לו שתהום מוסרית ערכית ומחשבתית פעורה בינו לבין הגוי, ושייזהר מאד שלא ללמוד מאורחות חייו של ועל הכלל הזה הרחבתי במקום נוסף, ראו: "על סכין של מילה ומגמת ההחמרה". מילואים: שאלה ותשובה נשאלתי: היכן המקור למה שאמרת שכלי של גוי שהשתמשתי בו כבר לא צריך טבילה?

ברם, משפט זה הוא שיבוש מכֻוון של איזה מגיה אירופי מקרב המינים, כי במהדורה המדויקת של בובר (ויצא, כא) מתוך צאנו של לבן באים ונותנים בתוך צאנו של יעקב, הדא הוא דכתיב: 'שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים וזו דוגמה נוספת לתפישׂתו הפשטנית של רש"י את מדרשי חז"ל, והנה לפניכם דעתו של רבנו במורה (ב, ו) על תפישׂה לבן לצאנו של יעקב? ואיך רש"י העז לטעון שאות ה"א הידיעה מלפני שמו של הקב"ה מיותרת?

דיני בליעה ופליטה אחל בהלכה היסודית שנוגעת לעניין זה, בהלכות מאכלות אסורות (יז, א) נאמר כך: " קדרה של שהרי רבנו אומר: "קדרה של חרשׂ שנתבשל בה בשר נבלה או בשר שקצים ורמשים [...] עד כאן ביחס לכלי חרשׂ, ברם מה דינם של כלי מתכות וכלי אבנים? ולכן, הואיל והתורה לא אסרה אלא בשר, יש ללמוד מזה שבליעתו של בשר קשה יותר מבליעתו של תבשיל חלבי, ולכן מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי או חלבי מה דינו של מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי או חלבי?

כלומר, בשינוי תרגומה של אות היחס למ"ד, אונקלוס שואף להרחיק את העניין הנדון מאמיתת עצמותו של בורא-עולם ההגשמה בהרחקת אמיתתו מענייני החומר האמורים בפסוק ביחס לה' יתעלה שמו; וכן חינוך המחשבה לשׂגב רוממותו של הבורא יתעלה, שהרי ככל שמרחיקים את העניין הנדון בפסוק מאמיתתו, כך כבודו ויקרו של ה' יתעלה מתגדֵּל ובדומה וכו', וגם כאן אונקלוס תרגם: "לַייָ" – "קֳדָם יְיָ", ובעניין זה ראו נא בשלוש הדוגמות הקודמות, ועקביותו של כאן אונקלוס תרגם: "לַייָ" – "קֳדָם יְיָ", ובעניין זה ראו נא בארבע הדוגמות הראשונות בחלק זה, ועקביותו של

נשאלתי כך: הפוסקים האחרונים כתבו שאם אדם הניח בשבת שקית במבה ריקה למשל, או עטיפה של וופל או ארטיק על כמו כן, אם נפלה קליפה של פיסטוק למשל, על השולחן, אסור להרים אותה לפח בפני עצמה, אלא רק את כל המפה יחד תשובה: ביחס לשקיות של אוכל שנסתיים שימושן, בהלכות שבת (כה, ו) פוסק רבנו כך: "שיירי מחצלאות שבלו: הרי והנה לפניכם עוד פסק של חז"ל ורבנו בהלכות שבת (כה, יא): "כל הכלים הניטלין בשבת שנשברו, בין קודם שבת בין וביחס לקליפות וגרעינים של פירות, בהלכות שבת (כו, טז) פוסק רבנו כך: "וכן כל הקליפין והגרעינין הראויין

"מיטה יהודית" היא אפוא דוגמה נוספת להחדרת חומרותיהם הפרו-נוצריות של המינים לדת האמת, ודרכם להחדרתה הינה כללו של דבר, ינהוג עמה בימי ספירה כמו שינהוג בימי נדה, שעדיין היא בכרת עד שתטבול כמו שבארנו". כללו של דבר, נגיעה שאין מטרתה הנאת-בשר לא נאסרה, אלא-אם-כן היא בבשרה ממש. בשר של התלהטות יצרים, וכפסק רבנו לעיל בהלכות איסורי ביאה (כא, א). זאת ועוד, אין ספק שבמשך מאות רבות בשנים לאחר חיבורו של המדרש הלז, חלו בו ידיים זרות, כדרכם של המינים

להשתמע שהקב"ה נועד דהיינו נפגש עם משה בקודש הקדשים מעל הכפורת מבין שני הכרובים וכו', והואיל ומפרשנות זו של " – "לְשַׁמָּשָׁא קֳדָמָי ", ואונקלוס עקבי בתרגומו: בכל מקום שיש במקרא התייחסות ישירה לאמיתת עצמותו של ה' יתעלה שמו, אונקלוס מרחיק בתרגומו מאמיתת כבודו של בורא-עולם, לכבוד ולתפארת. כלומר, יש בזה ביטוי לכבודו ולרוממותו של בורא-עולם, שהרי ככל שמרחיקים את התיאור או הדימוי או התואר או כלומר, בשינוי תרגומה של אות היחס למ"ד אונקלוס שואף להרחיק את העניין הנדון מאמיתתו יתעלה ובכך הוא משיג

מי לא בעד יום של בטלה ואכילה ואף זלילה וסביאה? כללו של דבר, האורתודוקסים גם השחיתו את תכליתה של השבת, שהרי תכליתה היא להפנות את כוחות המחשבה לידע ולהכיר את מי-שאמר-והיה-העולם, והם הפכוהָ ליום של זלילה וסביאה ורביצה במיטה במשך רובו המוחץ של יום השבת; וגם של ארץ-ישראל האהובה – מותר ואף מצוה רבה. קצרו של דבר, המינות עיוורה וטמטמה את חשיבתם של כומרי הדת האורתודוקסים, עד שהם מסרבים בתוקף להבין שניתן

הוא יכשיל, ידחה וימסמס, ישקר, יכשף ויתעתע, עד לחורבנה של מדינת ישראל. התנהגותם של החרדים אשר מקוממת את כל נימי הנפש העדינים והנעלמים ביותר של עם-ישראל, גם אלה שהיו רדומים כלשהי ולוּ סמלית בלבד בעול הכבד של המלחמה. והנה המכתב הראשון של הספרדעים, עבדיהם הנרצעים של המינים האירופים: בס"ד, סיוון ה'תשפ"ה, לכבוד ידידנו הגאון נוספו דבריו וחתימתו של מאיה השרץ הטמא, וכך הוא כותב: "שמחתי לראות דעת כבוד תורתו [של המין מוסא צדקה]

על גזלו של ישראל. ולכן, בשל גילויי השחיתות הרבים של הממסד הרבני והפיכתו לגוף פוליטי ועסקי, מצבה של דת משה היום בכי רע, ורבים מקרב היהודים החילוניים רואים באנשי הדת כשליחים של דת זדונית שקרית ונצלנית. הייתכן לחנך את בנינו לתרבות של שקר ומרמה ועוד בליל הסדר? לא ימכור לגוי בשר נבילה בכלל שחוטה, ולא מנעל של [בהמה או חיה] מתה במקום מנעל של שחוטה, ולא יסרהב [=יפציר

משהו גדול", והוא מעודד את האבא: "בעיה להקב"ה שמייצר מיליונים של פילים? מיליונים של בני-אדם [...] תבין שאין עוד מלבדו של הקב"ה, אין מציאות של שום דבר בעולם חוץ ממנו יתברך. הקדושה [=הכוח המאגי של המכשף זבאלי] של הרב יחד עם האמונה התמימה של אותו בן-אדם – הבן-אדם הזה היה קם מכיסא על-כל-פנים, כך הוא "עונה" על השאלה ( שם ): "הרב הוא סחבק של ה' [מה? הר"ב הוא חבר של ה'? ומה הם אם לא חבורה של נביאי שקר?

מדוע הוא מורה לבני ביתו של החולה לפנות לחכם שיבקש רחמים? ובמה הוא יכול לעזור ולהדריך אותם לדרך האמת – אשר עשויה לעוררם לתשובה ולחרטה ולתיקון דרכיהם, ובסופו-של-דבר אך בשום-פנים אין ללמוד ממדרש זה שיש בכוחו של הצדיק לכפר על החוטא, ואסביר: הצדיק יכול אמנם לבקש מה' שיסלח נמצא, שביאת החוטא לצדיק והתחננוֹ אליו שיתפלל אל ה' בעבורו היא חלק מתהליך של הכנעת הלב והשפלת גאון ליבו של החוטא עד שובו בתשובה שלמה.

כמו כן, שוב אנחנו עדים לסכלותו המחרידה של רש"י-שר"י, אשר כתב בפירושו רק לפני ארבעה פרקים שהאימהות היו והחמורה, דהיינו לחטיפתה ולעינויה של דינה. ובמלים אחרות, יש לפנינו החטא ועונשו: חטאו של יעקב אבינו ועונשו באמצעות עינויה של בתו על ידי שכם בן חמור אלא, כאמור לעיל, יש בזה מסר על אחריותו של יעקב אבינו ע"ה לתקלה הגדולה הזו שיצאה מיציאתה של לאה ובתה דינה השגוי מאד כלפי רחל, גרם להתפתחות של מידות רעות, ואלה גרמו בהמשך הדרך לחינוך לקוי של דינה אשר הוביל ליציאתה

בין המאמרים הללו, תופש מקום של "כבוד", מאמרו של מר שבתי טבת – "ישראל מקבלת צביון אורינטאלי" שנתפרסם ב"הארץ אולם מבחינה חברתית, להליכים אלה משמעות רבה, כי פירושם הוא שההגמוניה של שכבה שהיא מיעוט באוכלוסיה, של מעמד שהוא כעין "אצולה" של מוצא, נמצאת בסכנה. האם הכוונה לדמוקרטיה של בריטניה או לדיקטטורה של ספרד, פורטוגל, פולין בריה"מ וכיו"ב?! איננו יודעים על דרכים אחרות, אך בטוחני, כי אם תתקבל הצעתו של מר טבת – התואמת את הצעתו של מר אליעזר ליבנה

מערכת אפיקים שרויה באבל על מותו של ידיד ואדם יקר, אשר נרתם זה שנים להרמת קרן "אפיקים" מתוך רגש אחריות הציג אותו לפניי ידידי ורעי הטוב, יאיר מדאר-הלוי יבדלא"ו ומאז נקשרו בינינו קשרים מופלאים של הבנה וידידות אבדן דרך, של הרגשת מבוכה בתוך עולם חדש של חיים חדשים, מציאות חדשה, סגנון חיים זר ומוזר, מתנכר ליפה וְלַשּׁוֹנִי של היהודי האחר. ואין ספק שהרבה מן ההישגים שהשיג בימי חלדו, נזקפים לזכותה של רעייתו.

שאלת השאלות: מדוע מדיניות הביטחון והתגמול כלפי עזה כל-כך רופסת לעומת מדיניות הביטחון הנחרצת והברורה של האיראנים והחיזבאללה מורתעים כמעט לחלוטין, ואין צורך לומר הסורים, לאור מצבם הקשה לאחר שנים קשות ביותר של מדוע מופעל נוהל קבוע של "הקש בגג"? אף שאיני מומחה צבאי אין לי צל של ספק שכל "המומחים" הללו שוגים לחלוטין. ובמלים אחרות, הכסף הרב שנכנס מרצועת עזה לכיסם של בעלי ההון ולקופת המדינה (שחלקים נכבדים ממנה מועברים

, "האחדות חשובה יותר מן הכל", "אהבת ישראל", "חובה לאהוב כל יהודי", ועוד-ועוד קלישאות אשר יצאו מפיהם של הטיעון היחיד שעומד בידם הוא שהם "לומדים תורה" ומצילים ותורמים לשגשוגו של עם-ישראל בזכות הלימוד הדמיוני קצרו של דבר, כל קשר בין דתם החדשה לבין תורת משה האמיתית והמקורית הוא מקרי בהחלט. והוא מוסיף וקובע, שבגלל רדיפת הבצע של כומרי הדת, ירושלים תיחרב ותאבד. כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

אם בעבר עשיית קעקועים הייתה נחלתם של האתאיסטים ועוכרי ישראל מקרב השמאלנים בלבד, הרי שבימינו עשיית קעקועים אגב, גם תעשיית הקעקועים עצמה התפתחה מאד והיא מציעה מגוון רחב מאד של קעקועים, חלקם יצירות אמנות ממש, בצבעים כמו כן, עשיית קעקועים היא הליכה בחוקות הגויים, לא דרכו של עם ה'. בקיצור, אין לכתוב או לצייר על גופנו מאומה, ואפילו לא על כף ידינו – וכל זאת בשל חומרתה של העבודה-הזרה, כללו של דבר, אך ורק במצוות המסוימות שחכמים מסרו לנו שהם בגדר "לאו שניתן לעשה", אך ורק המצוות הללו אין

ולכן, הואיל ומדובר בכתיבת אמנותית של סופר-סת"ם, היה צורך בטעם "שכל אלו כצרכי רבים הן", כדי להתיר את כתיבתן כלומר, רק כתיבה אמנותית אסורה בחול-המועד, ברם, אם מדובר בצרכי הרבים, גם כתיבה אמנותית של סופר מומחה – והנה לפניכם גם עדותו של קאפח השׂכיר שם: "אפילו יש בבית-הכנסת כמה ספרים, ונמצא טעות או פירוד או דיבוק כללו של דבר,  אין שחר לדברי המחמירים החמוֹרים, ולא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו. ברם, לפי האמת, יצירת אותיות דיגיטליות כלל אינה בגדר של כתיבה, וכלל זה נכון לכל מצוות התורה.

האדומיים הוא "שיר הכבוד" ובדרך כלל עד כמה שראיתי פותחים לכבודו את ארון הקודש, והוא נאמר בתום תפילת שחרית של ילד קטן עם קול דקיק, קורא משפט מן הפיוט והציבור חוזר אחריו – ולא ברור לי איך שיר שמתיימר לעסוק בכבודו של וזה מוכיח שהאשכנזים כלל אינם מבינים מהו כבודו של בורא-עולם, וכל מעייניהם נתונים לקולו הדקיק והמרטיט של וריבוי של תיאורים ודימויים שכאלה בתפילת עמי הארצות מחדיר בכוח את ההגשמה ללבבות – וזו מטרתו האמיתית של כמו כן, הפייטן מחדיר הזיה פגאנית לפיה יש להקב"ה הנאה מתפילתו של הפייטן!

אנו מתאוששים מזעזוע המלחמה ומתדהמתה, אך שמחים אנו לרווחתם של תושבי הגליל שסבלו קשות מאימת ההפגזות של טעותם של בני יהדות המזרח היא שהאמינו בממסד ובהבטחותיו. בשנתיים האחרונות החלו קבוצות שונות של חוקרים ושל פעילים להטיל ספק ברצונו של הממסד לפתור את הבעיות הכלכליות והחברתיות של המזרחים בישראל. רק שינוי המבנה הכלכלי-החברתי של ישראל יוכל להשיג את התוצאות הרצויות, דהיינו את קידומם של בני עדות המזרח

וארחיב בזה בדוגמה הבאה מצד נוסף מפני שעניין זה מרכזי מאד בתרגומו של אונקלוס. כמו כן, יש בדברים הללו גם שבח ורוממות קמי שמיא: ככל שמרחיקים יותר את השבח מאמיתת עצמותו של בורא-עולם, כך השבח גדֵל ומתעצם, וכמו שאמר יעקב אבינו ע"ה: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", דהיינו ברוך שמו של ה ורעיונו המופלא הזה של רס"ג מאיר באור יקרות את שיטתו של אונקלוס להוסיף את המלה "קֳדָם" לפני שם ה' יתעלה הוי אומר, עם-ישראל נצטווה לשמוע לציוויו של המלאך שנזכר בפסוק, כלומר לנסוע ולחנות לפי תנועתם של עמוד הענן

בגבעון פוגשים יואב וחייליו את אבנר בן-נר, שר צבאו של שאול לשעבר, הוא ואנשיו. דוד הרגיש כי בלי עזרתם של בני צרויה לא יוכל להתחזק במלכותו". ניתן לזהות אצל יואב נטייה להשׂתרר על דוד – והלא מוכרת לנו התופעה שבה אדם מקבל תפקיד "קרוב לצלחת" ונכשל לקבל דוד היה חכם, הוא הצליח להבין שידו של יואב בדבר, אך הוא לא שם קץ לתופעה הזו ונשאר אדיש למעלליו של יואב דוד סבל את חרפותיו של שמעי כי הוא ראה בכך חלק ממירוק עוונו החמור.

כלומר, התרחיש שרבנו מביא לעיל בהלכה ח: "האומר: הריני עולה" וכו' הוא רק דוגמה  לידיעת מצבו הנפשי של ההרוג ברם, הואיל ורבנו הוסיף את הלכה ט, אשר ממנה ניתן ללמוד שאך ורק כאשר אין לנו כל ידיעה ביחס למצבו הנפשי של תרצח", ואף החברה מבינה היטב את חומרת העוון הזה, ולכן אין שום חשש שהחברה תעודד את מעשה הרצח בהוקרת זכרו של הקשוחים והאכזריים של החברה החרדית הקיצונית – אין ספק שהם יהיו בסכנה גדולה של נטיות אובדניות, וכדי לצמצם הליכה בדרכי הצדק והחמלה האמיתיים של תורת משה אף תעורר את בני הנוער לכבד איש את רעהו ולחמול איש על רעהו

כידוע, דוקטרינת השטעטל קרסה בקול רעם מחריד ומבעית, כאשר יהדות היידישקייט הוּבלה להשמדה תוך מסכת ארוכה של היטלר שליחוֹ של הקב"ה: "הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם זַעְמִי" (ישעיה י, ה). ומדוע הגענו למצוקה של מיירטים? ולכן, שאיפתם הראשונה של איזבלה ואחאביהו הייתה תמיד ועודנה אחת: לסיים את המלחמה בהקדם האפשרי!   דרכו הזו של אחאביהו תמשיך להמיט עלינו אסונות, וכפי שעינינו רואות.

אתה מוזמן לשלוח לי תמונה של הפרסום והדבר יועבר לבדיקתם של הגורמים הרלבנטיים בחברה". עקבותיה, כלומר זוהי מחויבותי וחלק ניכר ממהותי לעקור את אותן התפישׂות הרעות שמפיצים ומחדירים המינים לליבו של כולו וזה מן המפורסמות, והנה לפניכם דברי שחץ ורהב שכתב אחד הכומרים האורתודוקסים בעניין זה, מתוך מאמרו  של ובדבריו הללו הוא לא פחות מאשר הופך את יושבי הישיבות לאלילים נעבדים, שהרי עם-ישראל מגיש להם תקרובת חודשית של ואומר שחברת מטרופולין נפלה בפח, ולדעתי על מטרופולין לא רק לפטר את הקבלן בצעקות (שהרי לא חסרות פרסומות של

כללו של דבר, פירושו להלכה זו אינו קשור ליצירת העולם במאומה, אין בו שום דבר שהוא בגדר "סתרי תורה", הקשר מחבר הפירוש ממשיך לדרוש דרשות נבובות מן הטקסט העקוש של הלכות יצירה, והנה דוגמות: לפי מחבר הפירוש, שלוש כללו של דבר, מדובר בדרשות הבל שנועדו להפליא את הפתאים, דרשות שאין להן שום קשר לשם המפוצץ של הספר: "ספר ואיך יעלה על הדעת ללמוד על שלטונו המוחלט של הבורא יתעלה מהזיות עלובות שכאלה? ורק סכל גמור יביא ראיה ליכולתו של הבורא על נבראיו מהזיות שכאלה, רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה.

בנוסף לכך, כמות המשקעים באקלים הזה נמוכה מאד עד אפסית, כך שאין שחר לטמטום של רש"י, ואין קצה לסכלותו של ועוד יותר מוזר הוא תירוצו של קארו לסיבה שרב יוסף היה נושא קורות, וזה לשונו של קארו שם: "ואם כן, על כרחך קצרו של דבר, אין באגדה הזו אפילו ריח של ראיה לכך שמותר ליהנות מדברי תורה. מצד הדת לר' אלעזר ב"ר שמעון לקבל תמיכה, למה הלך לעסוק בשיטור כדאיתא במציעאה פג ע"ב? המגונה והמבוזה של שבנא להלל!