תוצאות החיפוש

העוון השני שכל הדרשנים שקועים בו הוא תעייה בהשקפות הבל מהובלות: מי מהדרשנים של ימינו לא נפל ברשתה של הקבלה הארורה? וכי זו היא דרכו של רבנו? מדוע הוא לא מלמד השקפה נכונה או רעיון צדק? כמו כן, אם כוונתו של רש"י הייתה להרחיק מן ההגשמה, הוא לא היה עושה זאת בדרך של "מתוך הן אתה שומע לאו", רבי אבהו בגמרא, וכל סטייה מדרכו הנחרצת של רבי אבהו גוררת עמה את הספק ומדרדרת להגשמה; 3) אם כוונתו של

"מיטה יהודית" היא אפוא דוגמה נוספת להחדרת חומרותיהם הפרו-נוצריות של המינים לדת האמת, ודרכם להחדרתה הינה כללו של דבר, ינהוג עמה בימי ספירה כמו שינהוג בימי נדה, שעדיין היא בכרת עד שתטבול כמו שבארנו". כללו של דבר, נגיעה שאין מטרתה הנאת-בשר לא נאסרה, אלא-אם-כן היא בבשרה ממש. בשר של התלהטות יצרים, וכפסק רבנו לעיל בהלכות איסורי ביאה (כא, א). זאת ועוד, אין ספק שבמשך מאות רבות בשנים לאחר חיבורו של המדרש הלז, חלו בו ידיים זרות, כדרכם של המינים

אמנם, נראה שבימינו בעוונותינו לבישת האשה מכנסיים כבר אינו בגדר של "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה ", מפני שבימינו המכנסיים למיניהם הפכו להיות גם מלבושיהם של הנשים. כללו של דבר, להבנתי, הלאווין שנלמד להלן אינם עוסקים אלא בדברים אשר מיוחדים באותו הדור אך ורק לנשים או למדנו על שני טעמים נוספים לאיסורים הללו: 1)  ערבוב לבושי ותכשיטי הגברים והנשים מעורר לזימה; 2) יסודו של , עדיין מדובר באיסור תורה, וזאת מפני שרבנו פסק את האיסור הזה בנפרד, ולא כללוֹ תחת הכלל של "הכל כמנהג

ואסור לקרוא בו קרית-שמע או להתפלל בו או לומר בו דברי-תורה, הואיל ויש איסור לעסוק בדברי קדושה במקומות של מאמר זה עוסק באיסור החמור שיש בדרישה אל המתים, וראוי לייחד לו מאמר נפרד מכיוון שהוא נוגע בציר המרכזי של ועוון זה של דרישת המתים חמור מאד-מאד אף שאין בו סקילה, מפני שהתורה קראה לו בשם: "תועבה". כיצד אפוא יש להבין את סברתו של ר' חמא בר חנינא שבתלמוד הבבלי? מתירוצו של ר' חמא – שיש מצוה לפנות אל המתים.

הקופה הציבורית, ואנחנו גם מבינים היטב שאם הם לא יורחקו ממוקדי הכוח והשליטה, ואם לא יופסק מימונה ופיטומה של המפלצת הזו – אזי הגולם יקום על יוצרו וסרטן המינות החרדי יביא לחורבנה של מדינת ישראל, פשוטו כמשמעו; אך ולכן, אנו מבקשים מכם להתחשב בבקשה בקדושתה של ארץ-ישראל ולצמצם את חילול השבת ככל שניתן, מבחינתכם לא יהיה בתמונת שער הרשומה: עלון הסברה של עיריית ר"ג על רשת קווי התחבורה בשבת - סבבוס.

במאמר: "ישמעאל ועבדאללה: תרבות אנשים חטָּאים", נדונה טענתם של המינים הארורים לפיה הם פטורים משירות בצבא-ההגנה-לישראל במאמר קצר זה הנני מבקש לשלול מצד נוסף את השוואתם של המינים את עצמם לשבט לוי. וגם מזאת נלמד על חשיבותו העצומה של השירות בצבא לפי תורת משה, ועל עוונם החמור של המשתמטים. ועתה לגולת הכותרת של מאמר קצר זה, כאמור, מניין הזכרים מבן חודש ומעלה של שבט לוי היה 22,000. הייתכן אפוא שמעמדם הוא כמעמדו של שבט לוי? היעלה על הדעת לפטרם מן הצבא?!

ברור אפוא שאם משחקי ההבלים של האולימפיאדה גורמים להם להרגיש כגויים, ברור שהם בגדר חוקות הגויים. כמו כן, נראה לי שכל עניין הספורט נועד לשמש כ"אופיום להמונים", דהיינו כאמצעי להסחת דעתו של ההמון ממצבו קצרו של דבר, הבל הבלים הכל הבל, עם-ישראל לא נועד לשקוע בטמטום של הגויים, טמטום שמסיח את הדעת ממציאות-החיים והלא אין בימינו לבוש שמיוחד ליהודים, וכל מיני ואופנֵי הלבוש, בין של החילוניים ובין של הדתיים, כולם-כולם קצרו של דבר, אין לבנות היכלות למשחקי ההבל, אין להשתתף במשחקי ההבל של הגויים, ואין לחקות את מנהגותיהם

אדם נימוסיים ובעלי דעת, הרי שיש סכנה גדולה שהם גם יתעוררו לְזַהות או לכל הפחות לתמוה על דרכי המינות של קצרו של דבר, כוח הצרכנות של הציבור החרדי, הוא למעשה כוח כלכלי ופוליטי עצום בידיהם של האלילים והאטִּים " של טמינת ראש בחול – וזו נבעה משחיתות מוסרית קשה. וכאשר הם שומעים את הוראותיהם ההזויות של גדּוֹלי הדת האורתודוקסית הפרו-נוצרית, הם חושבים לעצמם: אלה הם ויותר מכל מקוממת עקשנותם של גדולי האסלה ומלחמתם שלא להשתתף במאמץ המלחמה הקשה שהתרגשה עלינו, הם נלחמים

ברם, האם ייתכן שמלאך יצייר לנגד עיני אדם שאינו מעותד לנבואה, דמות של אדם או דמות של מלאך (לפי תפישׂת ובכן, מן המקור הזה עולה שמדובר בסוג מסוים של דמיון וחלום הנראים או הנשמעים ברעיונו של האדם, כלומר בדמיונו ואם תרצו, מעין בריאה של הולוגרמה משוכללת אשר איננה מורכבת רק מקרני אור, אלא גם מבריאה של מאפיינים גופניים אלו ויתרחקו מדרכם של אלה". דרכו של רס"ג כבר ראינו לעיל בסוף פרק ב את דרכו של רס"ג לפיה ניתן לראות מלאכים בעיני הבשר, ועתה ארחיב

אחא ששלח את בנו רב יעקב ללמוד תורה לפני אביי, כאשר חזר רב יעקב מבית-המדרש ראה אביו רב אחא ששמועותיו של מפני שלפי האגדה היה "מזיק" בבית-המדרש של אביי, עד שכשהיו נכנסים אליו אפילו שניים היו ניזוקים, ואביי קיווה האם ייתכן שאביי יסמוך על הנס ויסכן את חייו של רב אחא? אחא, ומה שרב אחא מתרעם על אביי שאילצוֹ להתמודד עם אותו רשע, אין זה אלא כדי ללמד אותנו על ענוותנותו של האגדה הזו כפשוטה, והשיכנז הללו לא ידעו ולא יבינו בחשכת המאגיה והאלילות והמינות יתהלכו, והנה פירושו של

תשפ"ד פורסמה כתבה באתר N-12, שכותרתה: "הרב משה צדקה: גם מי שלא לומד תורה לא יתגייס, בזה תלויה ההגנה של מוסא המשומד ממשיך את דרכם של ישמעאל ועבדאללה למשפחת עיזֵּי יוסוף הסרוחים, לפיהם אם הממשלה תורה לגייס ושוב שחצנותם של המינים מתנשאת לגבהים חדשים של טומאה וכיעור, שהרי לפי דברי מוסא המשומד, רק יושבי הישיבות ועם-ישראל כבר מבין היטב את משמעותם המחרידה של הפסוקים הללו, ובמיוחד לאחר השואה הנוראה. כמו כן, עצם ההסכמה אפילו על מכסה של בחור אחד, תיתן גושפנקא לצבא – אשר אותה הם מבקשים.

קצרו של דבר, הצורך של רש"י-שר"י בדברי אגדה נובע מהתחייבותו לפרש את פשט הפסוק. ואיני רואה שום ראיה בדבריו הללו של נכדו של רש"י, כל שהוא אומר הוא, שלפי דעתו פירושיו הפשטניים של רש"י בעלה, וכמה זך וישר פירושו של רס"ג וכמה יצרי ותאוותני פירושו של רש"י. ובמלים אחרות, אין שום פסוק בעניינו של נֹח שמתייחס ליונה של נֹח כאל זכר! קצרו של דבר, לא ניתן ללמוד מדוגמות 1 ו-3 מאומה על המגדר של היונה.

בעבר הועברה אלי כתבה בעניין תביעה משפטית נגד "קופת העיר" של שיקוץ קנייבסקי ובניו (אב תשפ"ב, ראו כאן אין צורך לציין שמדובר במלחמות פנימיות של אגודות "הצדקה" על נתחי השוק שאותו הם גוזלים ועושקים, אך מכל מקום ניתן ללמוד מכך רבות על דרכי הפעולה המתועבות של "קופת החזרזיר" בפרט ושאר קופות השרצים בכלל – דרכי נושא התביעה הוא התנהלותה של הקופה כלפי אלמנות ויתומים להם התחייבה קופת העיר בתוכנית "ערֵבים". ביום חמישי האחרון נערכה ישיבה בהולה בביתו של הרב יהודה סילמן בהשתתפות הגרש"א שטרן והגרמ"ש קליין [שחיקי

במאמר "מהי השותפות של יששכר וזבולון?" אולם, תירוצו המתעתע של ה"אברך" הלז לא הִרפה ממחשבתי עד שמצאתי תשובה ראויה לכל המנפנפים בתירוץ הזה כדי ובכן, אם נבחן את העניין נראה שהוא אף לא משתלם מבחינה עסקית גרידא, ואסביר: אם לפי דמיונם של השוטים, הגבירים מעולמם הרוחני, הרי שהם למעשה לומדים שלושה ימים בשבוע (מתוך ששת ימי המעשה והמלאכה), בעבור עולמו הרוחני של נוהג בעצמי) – כך אותם "אברכים" יזכו לאותו השכר בדיוק בעבור לימוד התורה, ואף יזכו לִשְׂכר המצוה הגדולה של

כלומר, מטרתה של תוספת המלה "לִפְנֵי" – "קֳדָם" לפני שֵׁם ה' יתעלה, היא להרחיק ולחנך את המחשבה לשׂגב רוממותו המופלא של הבורא יתעלה. וגם כאן אונקלוס מתרגם את למ"ד היחס שבשֵׁם ה' בתוספת המילה "קֳדָם", ואילו את אותיות למ"ד היחס של האזרח ויש בתרגומו זה הרחקת הגשמה, דהיינו הרחקת העניין האמור בפסוק מאמיתת עצמותו של הבורא, וכן ביטוי לרוממות יְיָ אֶתְכֶם מִזֶּה", ושם תרגם אונקלוס: "בְּחֹזֶק יָד" – "בִּתְקוֹף יַד", ולעיון נרחב באופני תרגומו של

נשלחה אלי ההודעה הבאה: ברצוני לשתף אותך עם הודעת פרסומת שקיבלתי: המשדר המרכזי של הילולת רחל אימנו – המרצות והאומניות: הרבנית רחל בצרי בדברי חיזוק שיפתחו את הלבבות, יעל צין מארחת את הזמרות [כאן מובאת רשימה של גדולי-טחורי-האסלה האורתודוקסים, וכך לגרום לאנשים לנהות אחריהם, ואף לרתום אותם ככוח חברתי ופוליטי ואף כלכלי, כוח של והחמור מכל, רש"י דימה שרחל אימנו תעזור לעם-ישראל כאשר הם ייצאו לגלות וכפשוטו של הפסוק בירמיה, ואיני יודע ודוגמה גסה לכך אנו רואים בהבטחותיהם של אלילים כמו נחמן הכלבי ושאר הוזי ההזיות, שהפצירו בצאן מרעיתם לבוא

בהמשך פרק ט בהלכות עבודה-זרה, רבנו עוסק בדינה של עיר שיש בה עבודה-זרה, מההלכה הזו ומן ההלכות שלאחריה חנויות של עבודה-זרה אסור לשכרן מפני שמהנה עבודה-זרה. וחלילין של עבודה-זרה אסור לספוד בהן". ועתה להלכה השנייה בעניין היריד של גויים, וכֹה דברי רבנו בהלכות שם (ט, יט): "ישראל שהלך ליריד של גויים בת ישראל לא תניק בנה של נכרית, אבל הנכרית מינקת את בנה של בת ישראל ברשותה".

במוצאי שבת פרשת ויקהל תשפ"ד (9.3.24) פתחה האתון את פיה, לא אתונו של בלעם, אלא אתונם הנרצעת של המינים ישמעאל אִבְּן עבדאללה יוסוף שר"י, החמור התורן של שושלת העבדים הספרדים למשפחת יוסוף, פער את פיו. ישמעאל איים בבית-הכנסת של הרשעים (היזדים, הזֵּדים), שאם יגייסו את יושבי הישיבות הם יעזבו לחו"ל. בשנת 2013, אביו של הרב הראשי הנוכחי ומנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס דאז השמיע איום דומה. ובדיוק על העוון הזה נחתם גם גזר-דינם הנורא של המינים וצאצאיהם באירופה ערב מלחמת העולם.

כלומר, הוכחתם של ה"מתכלמין" אינה טובה אלא לשיטתם שהעולם בנוי מחלקיקים. הפילוסופים בנוי מחומר ייחודי ולכן אינו מתחלק אלא בהשערה, דהיינו בפעולת הדמיון בלבד) – כל הוכחתם זו של לאחר הדברים האלה רבנו עובר לתאר במורה את הדרך השני של ה"מתכלמין", וכֹה דבריו: הדרך השני "והוא חשוב מאד נאמר [שֵׁם] 'גוף' עליהם ועל הגופים הללו ההיוליים [דהיינו על כלל הגופים שבכדור-הארץ, שהם דרגה נמוכה של נמשיך עתה במורה שם (א, עו) לדרך השלישי של ה"מתכלמין" בהוכחת שלילת הגשמות: הדרך השלישי "הוא זה.

ראה נא את פעולתה של עבודת האלילים שהייתה בימי קדם בקרב עמי כנען, ביטויה המרכזי היה העדר יראת שמים, וכפי והסכלות עוקרים מקרב האדם את צלמו האנושי, ממלאים את מוחו ומחשבתו בהזיות פגאניות, עד שקול האמת, קולה של הוּא וְלֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶה, וְהַנְּבִיאִים [=המינים וגדולי האסלה של והוא מוסיף וקובע, שבגלל רדיפת הבצע של כומרי הדת, ירושלים תיחרב ותאבד. כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

במאמר הקודם בסדרת "מצוות משנה תורה" שכותרתו: "דיני איסורי הנאה מעבודה-זרה", עסקנו בחלקו הראשון של פרק ח בהלכות עבודה-זרה, ועתה נעבור לעסוק בחלקו השני של הפרק (הלכות יב–כא). , מכיוון שהגוי עקר ממנה את השֵׁם של עבודה-זרה. שכן של ישראל), וכן שעבודה-זרה של ישראל אינה בטלה לעולם, ואפילו היה לגוי בה שותפות, ואפילו ביטלהּ הגוי של ישראל אין לה ביטול לעולם".

של יהדות המזרח, כולל יהדות-תימן, בבניינה של המדינה בטרם מדינה. באותו דיון מסכם של הסדרה "עמוד האש", ביטל ניני במחי-יד את חלקם של יהודי-תימן בבניין הארץ. העליות של ימי הביניים וגולי ספרד, של יהודי מזרח אירופה וארצות האסלאם שלפני הביל"ויים... הבה נעיין עתה בקביעתו של המלומד ד"ר ניני: "תרומתם של העולים מתימן לציונות נסתיימה בעצם עלייתם, הם לא של עולי תימן לבניין הארץ ובכל התחומים.

עוצמתם של הזיכרונות הללו הם אחד היסודות העיקריים בשירתו של טוביה. יש לישראל בשכונה תכליות של חיים, וטעם וריח של חיים ואהבה. זוהי ישראל שלו, של טוביה. שירתו של טוביה היא בסימן של מאבק על סולם ערכים יהודי-אנושי, היא מעוגנת בשירת הנבואה של נביאי-ישראל ומקורה מכאן חוסר הכיוון של המאבק. של החברה בישראל.

תפילה זו זכתה לפרסום רב מפני שבאמצעותה משלשלים מזומנים לקופת בית-הכנסת ולכיסם של העסקנים והגבאים העוסקים ואם כך דינו של המתעצל בהספד חכם וכשר, מה דינו של המבזה אותם? מה דינו של מי שקובע שהם מיורדי הגיהינום ועלינו להתחנן לה'-אלהים-אמת ש"ירחם ברחמיו" עליהם? אגב, בסידור "שיח ווילנא" סידרו את האשכבות לפני אמירת מוסף-של-שבת... ז. וראו: "לימוד ושינון שלילת הגשמות הכרחי לכל אדם" , "חומרתה העצומה של ההגשמה" .

שלום רב, לפני כשנתיים וחצי הגשתי תלונה (I21-025005) על תופעת הוונדליזם של פרסומות-ענק אשר מודבקות במרחב הציבורי ועל רכוש ציבורי, פרסומות של חב"ד וברסלב. תפקודם הלקוי של שתי חברות האחראיות לטיפול בנושא והן: א) "נתיבי תחבורה עירוניים" (הידועה בשם נת"ע) ו-ב ברם, רק פנייתי מה-9.3.23 טופלה, שני הדיווחים האחרים לא קיבלו יחס במתכוון. חב"ד ברוב השלטים בקטע של כ-10 ק"מ, בין צומת מסובים למחלף מורשה, בשני הכיוונים.

שתורת מינותם "מגינה ומצילה" היא מן המפורסמות וכבר כתבתי בעניינה מאמרים לא מעטים (ראו במאמר: 'משרתם של כל דבר אשר מקדם ומפתח את ארץ-ישראל – וכל זאת מפני שהם פשוט שונאים שנאה עזה את ארץ-ישראל ואת ייעודו של גם המעט שבמעט שהם כן עושים, דהיינו אותם מתנדבים של ארגוני ההצלה (בימים שלאחר השבעה באוקטובר פעלו כמאה שימו לב לחומרת עוונם של בני גד ובני ראובן אם הם לא היו מצטרפים למלחמה, וכך אומר להם משה רבנו לאחר שהם ובדיוק על העוון הזה נחתם גם גזר-דינם הנורא של המינים וצאצאיהם באירופה ערב מלחמת העולם.

כאשר מילת היחס "אֶל" נוגעת לאמיתת ה' יתברך, לעולם אונקלוס מתרגמה באופנים ייחודיים, להרחיק ולשלול כל יחס וכאמור, יש בזה גם ביטוי של כבוד ורוממות קמי שמיא כאמור. יש בתרגומו הזה של אונקלוס שתי הרחקות מן הגשמות: הראשונה, בהרחיקוֹ את הראייה מאמיתת עצמותו של ה' יתעלה בתרגומו זה אונקלוס מבקש להרחיק אותנו מן ההשקפה שידיעתו של ה' דומה במשהו לידיעתם של בני האדם שוכני-בתי-חומר של השגחה, כוח וגבורה.

מדובר בכתבה קצרה ותמציתית מאד, אך היא מטיבה לבטא את שחצנותו ומינותו של ישמעאל אִבְּן עבדאללה. וכך נאמר בכותרות הכתבה: "הרב יצחק יוסף התייחס בשיעור השבועי שערך למתקפת הטילים של איראן על ישראל ולמלחמה בדרום ובצפון, ואמר כי לימוד התורה של תלמידי הישיבות הציל אותנו ולא הרמטכ"ל. ובדיוק על העוון הזה נחתם גם גזר-דינם הנורא של המינים וצאצאיהם באירופה ערב מלחמת העולם. ועוד בעניינו של ישמעאל ואביו עבדאללה אִבְּן ג'ורג'יה, ראו: "תרבות אנשים חטָּאים".

כלומר, רבנו מסביר שהוא יבאר לקמן את מהותה ונחיצותה של השאלה הנדונה. ואם היה מדובר רק בשֵׁם ללא ראיה על אמיתת מציאותו של הקב"ה או על אמיתת נבואתו של משה רבנו ע"ה – איך יעלה כמו כן, מדוע די באמירת שֵׁם כלשהו משמותיו של הקב"ה כדי לשכנע את זקני ובני-ישראל במציאותו של הקב"ה ובאמיתת הוראותיהם של שמות נוספים בסוף הפרק רבנו מצרף מעין נספח שבו הוא מפרט מה הן הוראותיהם של שֵׁמות נוספים קצרו של דבר, לדעת רבנו הפסוק הנדון עוסק בעניין השקפת מציאותו של בורא-עולם.

מתרגם את מילת היחס "אֶל", כשהיא מיוחסת ונאמרת בתורה לפני שֵׁם ה' יתעלה, במילה "קֳדָם" (כך במאות רבות של אונקלוס מבקש להרחיק אותנו מן המחשבה שה' יתעלה שמו בא מאיזה פנתיאון דמיוני בשמים, ולכן הוא מסביר שהגעתו של ולעיון נרחב בשימושו של אונקלוס בפועל "אִתְגְּלִי" ובמשמעויותיו, ראו דוגמה קה . – וביאורו של רבנו במורה (א, נד) בעניין זה תואם את מסורת התורה-שבעל-פה שמסר לנו אונקלוס, וכן את מסורת כלומר, מטרת התוספת "קֳדָם" היא להרחיק מן ההגשמה ולחנך את המחשבה לשׂגב רוממותו של הבורא יתעלה.