לדעתי אין בן-אדם באנושות שניסו לכסות עליו יותר מהרמב"ם. הרמב"ם מהווה אבן נגף לכל העולם האורתודוקסי בימינו, מחב"ד שעשו לעצמם את הרמב"ם היומי, ועד לאיגרות מזויפות וסיפורי סבתא רבים, ומטרתם אחת: להפוך אותו לעוד חבר מהחבורה שאליה סירב לחבור כל ימיו (ראו: "סלידתו של הרמב"ם מתארי הממסד הרבני"). ולצערי הרב, גם הערכים היהודיים בויקיפדיה נשלטים באופן מוחלט על-ידי המינים וצאצאיהם, ומטרת כולם זהה.
נשאלתי לא מזמן, האם המינים יודעים שהם משקרים?
ובכן, נראה לי שבתחילת דרכם בישיבות – ה' יתעלה שלח את מלאכיו להוכיחם אך רובם ככולם בעטו באמת, ובהמשך הדרך היה עליהם להמשיך ולהקשות את ליבם, ובמהלך הדרך אף לנהוג ברשעות כלפי אנשי האמת וכל זאת בהתאם למעמדם, כלומר, ככל שהמעמד יותר גבוה כך היה עליהם להתכחש יותר, להקשות את ליבם יותר ולנהוג ברשעות גדולה יותר.
עוד נקודה חשובה, את הדרך לסחור בתורה סללו להם וממשיכים לסלול להם הרשעים במעלה הפירמידה: בחידושי ההלכות, בעיוותים בזיופים ובסילופים; הם מספקים בידי העושקים הקטנים יושבי הישיבות שבדור הזה וכן בדורות הבאים – היתרים-שקרים.
בין הקטנים לגדוילים – "מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע" (יר' ח, י) – מתקיימים להם הרבנים השכירים והדרשנים הניזונים מן התעשייה האורתודוקסית אשר יותר נכון לקרוא לה ארגון פשע כי הם לא מפיקים שום תועלת אמיתית ונוהגים ברשעות מתוחכמת.
העיקר, הם היו שמחים אילו הרמב"ם היה מציע להם דרכים חדשות להתחכם ולעשוק, הוא היה חכם, אלא שהרמב"ם מצא אותם מפנים עורף לה'. הרמב"ם בחר להסיר את קרדית האבק שדבקה במסורת המהימנה, ובכתביו הפנה אל המקורות המהימנים אשר היוו ומהווים אצבע מאשימה כנגד השקר וחושפים את הדת החדשה שמנסה להשתלט על דת משה.
כפי שכבר הראינו לדעת בקהילתנו, רבים ניסו ומנסים לאבד את כתבי רבנו לאחר מותו על-ידי מחיקות, טשטושים מתוחכמים ואף בשריפת ספריו, ולנו חשוב מאד למנוע זאת מהם. לצורך מטרה זו ראיתי לנכון להשתתף בסדנה מטעם ויקיפדיה, שהתקיימה בספריה הלאומית בירושלים על-ידי דריה קנטור וערן רוזנטל כדי ללמוד כיצד עורכים ערכים באתר.
עברתי את הסדנה שארכה יום אחד, בתאריך 22/7/2022 כג בתמוז התשפ"ב. באותו היום כבר הספקתי לשלוח פניה להסרת המאפיין "אסטרולוג" תחת שמו של הרמב"ם, אשר היא על-פי התורה שורש עבודה-זרה והוא פירט את התנגדותו לה במקומות רבים בכתביו.
מספר ימים לאחר מכן המשכתי לקרוא בערך "רמב"ם" וגיליתי שגיאות רבות נוספות וחמורות לא פחות, אז התחלתי לערוך, לדוגמה: היה כתוב ששולחן ערוך מיוסד "בראש ובראשונה" על פסיקות הרמב"ם. לכך הוספתי בעריכתי: "אף שביסודות הדת נמצא מסתייג ממנו" וצירפתי קישור למאמר "האם השולחן ערוך הוא שמונים אחוז רמב"ם?" כמקור להמשך קריאה.
המרוממים את השו"ע תוך תלייתו בשמו הטוב של רבנו עושים מעשה נבלה, שקר איום ונורא לומר: "קארו השתית את חיבורו 'השולחן ערוך' בראש ובראשונה על פסקי הרמב"ם" כשאת הדברים שהיו חשובים לו באמת – קרי-לילה השמיט.
בלשונם החיצונית, המינים וצאצאיהם אמנם מרוממים את רבנו, אך מטרתם היא להשתמש בשמו הטוב ובפרסומו בכדי להכשיר באמצעותו את הזיותיהם הפגאניות. ולאחר שהם עושים כן, הם בונים קיר בפני עוון זה בכך שהם שוללים את מצות התוכחה כדי שלא יהיה פוצה פה ומצפצף על מעשה זימרי. לצד זה הם גם מרוממים את איסור "לשון הרע" תוך הוצאתו מהקשרו, ובכך הם חוסמים בפנינו לחלוטין את דרך האמת.
וכל מה שנותר להם הוא לרקוד ולחגוג על קבריהם של חכמי המסורה.
עלינו להילחם בדת הפרו-נוצרית האורתודוקסית הרשעה על כך.
דבר נוסף שמצאתי בויקיפדיה הוא "האיגרת ליפת" אשר יוחסה להרמב"ם, באיגרת כתוב שרבנו נישק קברים במערת המכפלה והתפלל שם, לזה הוספתי: "חוקרים מטילים ספק גדול באיגרת זו", הוספתי מקורות שנראה בהמשך, והפניתי למאמר: "האיגרת המזויפת ליפת".
דבר נוסף, ציינתי שיש המתנגדים לצירוף "נושאי הכלים" שהחדירו למהדורות הדפוס של משנה תורה, מפני שלחלקם, גם לפרשנים וגם למדפיסים, יש מניע כלכלי (כדי לעבות את הספר ולצרף כתבי ידוענים אהודים) או כדי לכסות על דבריו הנוקבים של רבנו ולטשטש את האמת, וצירפתי שם את המאמר: "דפוסי המינות של משנה תורה" להמשך קריאה.
עוד הרחבתי מעט על שלושה-עשר היסודות, ציינתי את קיומה של מהדורת "מפעל משנה-תורה" ושהיא הנחשבת למהימנה ביותר בימינו. ביחס למורה הנבוכים – מהדורת שמואל אבן-תיבון – נאמר בערך שם: "בוצע על־פי הנחיותיו של הרמב"ם עצמו", אך זה רחוק מלהיות נכון ולכן ראוי היה להוסיף: "אף-על-פי שהוא [אבן-תיבון] לא התרצה מתשובות הרמב"ם [הוא קרא לרבנו בעקבות הנחיותיו: טרוד-לב ומפוזר] ונראה כי לא סייעו לו".
לצערי הרב, תוך זמן לא רב שיחזרו ומחקו את כל השקעתי. הצלחתי לשחזר בחזרה תוך חשש שמא ייעלם, אך שוב, מישהו אחר הגיע ושיחזר חזרה, ובקיצור, מחקו את כל השקעתי.
עוד בכנס ראיתי את הנולד, ידעתי שצאצאי המינים יקשו עלי מאד ולכן שאלתי את מעבירי הסדנה: האם יש לראיות ועובדות משקל והאם יש מי שמכריע בדיונים?
לא הבנתי את תשובתם, אמרתי "לא הבנתי" ואז אמרו במילים אחרות ועדיין לא הבנתי. כנראה שנגעתי בנקודה ההופכת את ויקיפדיה למה שהוא כיום, ואת זאת גם נראה בהמשך. מה שכן, הם אמרו שבעת אי-הסכמה ניתן לפנות לדריה וערן לאפשרות של "בוררות".
לפיכך פניתי לגברת דריה קנטור בכדי שתשמש כבוררות.
להלן המייל האישי ששלחתי לה:
מכתב לראשי ויקיפדיה בישראל
בתאריך ה-22.7.22 הוזמנתי לכנס עריכה בויקיפדיה בירושלים.
אתמול התחלתי לערוך בהנאה אך למרבה הפתעתי תוך פחות משתיים-עשרה שעות שחזרו את השקעתי בערך "רמב"ם", ומחקו את כל מה שהוספתי כליל.
טענה אחת בלבד בצבצה (מתוך שלושת השחזורים): "דברי דחוח אינם ראויים להיקרא מקור, וכל המעיין בדבריו יבין למה". מה זו הטענה הזו? האם "כל המעיין בדבריו יבין למה" היא טענה עניינית? בשלושת מאמריו שהבאתי לאורך עריכתי מצוינות טענות ענייניות המיוסדות ושזורות במקורות המהימנים של אומתנו. אמנם יש המתנגדים לדרכנו, לדרך אתר-קהילת "אור הרמב"ם", אך ויקיפדיה הוא אתר שיתופי, וכמו שאני נוהג בכבוד ונזהר בכתבי קודמיי – אני מצפה מהבאים אחרי לעשות כן ולא להשחיתם.
כמו כן, כתבתי לאחד המשחזרים לאחר ששחזרתי את שחזורו:
"לא מצאתי טענה אחת עניינית המצדיקה את רשעותך – למחוק את השקעתי".
אני מודאג מהמשך דרכי בויקיפדיה, שהרי בכל עת שדבריי לא מוצאים-חן ותו-לא – הם נמחקים, ממטרות ויקיפדיה להוות מקור מהימן, ומטבע הדברים, דברי אמת עשויים להיות נוקבים.
אחד משני המשחזרים – בן עדריאל שמו – לומד בישיבה כמצוין בעמודו האישי, כך שדברי הרמב"ם (הל' תלמוד תורה ג, י) ודברי חז"ל הפרושים במסכת אבות האוסרים ליהנות מדברי תורה בוודאי לא ימצאו חן בעיניו, האם ראויים הם להסתרה ולמחיקה גם כן?
קצרו של דבר, נתקלתי בקושי רב לשתף את הידע שרכשתי בתורה, וזאת בשל בעלי אינטרסים שהשתלטו על ערכי היהדות שבויקיפדיה אשר מוחקים כל השקפה שמנוגדת להזיותיהם, ראו את הדברים הטובים שציינתי בערך, לא העלבתי אף אחד [בעריכה שעשיתי] אלא ציינתי עובדות מעניינות ומחכימות. אני מבקש מכם לסייע.
עד כאן לשון המכתב.
לאחר מכן, עברתי לדון על המחיקה-שחזור בדף השיחה של ערך הרמב"ם כפי שנדרשתי מבעל דרג בויקיפדיה.
וכך כתבתי:
מדוע מוחקים לי עריכה ללא מתן הסבר הגיוני?
מישהו בשם "בן עדריאל", ועוד בחור בשם "בן-ימין" ביטלו את עריכתי אף שהיא מלֻווה בראיות ומקורות, הוא טען שמקורותיי אינם מקורות ראויים, ולא ציין למה, שניהם לא הביאו טענה אחת עניינית.
דוגמה נוספת לדבר שחידשתי אך זכה לזלזול מאין כמותו, הם דבריי על "האגרת ליפת", שם הבאתי ראיות מכתבי הרמב"ם אשר סותרות לחלוטין את הכתוב באיגרת. ואף-על-פי-כן לא מחקתי כלום, לא השחתתי דבר.
ומדוע אני זוכה לאזהרות לא מעטות על העמוד האישי שלי?
עד כאן הדיון שפתחתי.
ענה לשאלתי בחור בשם "המאו"ר" הלומד בישיבה חרדית ככתוב בעמודו האישי אשר פצה בקריאה: "הוא לא כתב מה הוא רוצה להוסיף, ומה טענותיו", לזאת הוסיף לי באופן אישי: "בכל מקרה ההוספות שלך – במחילה – שטותיות, ראה מה הם איכותם של מקורות, אין מה לסמוך על מאמר שפורסם ברשת שחולק על כל החוקרים בנושא ואף על דעת הרבנים".
וכך עניתי לו:
"מה זאת אומרת מה אני רוצה להוסיף? אני רשאי להוסיף מה שאני רוצה כל עוד דברי אמיתיים נכונים מגובים בראיות ועובדות. זו ויקיפדיה [שהרי לכל אחד יש זכות לערוך]. על המתייחסים לדברי כהשחתה להביא טענה כלשהי נגדי, תביאו אחת".
עד כאן.
דרישתם לגרום לי לפרושׂ טענות שוב לשווא היא אחת מדרכי הדת החדשה להחדיר את תורתם בכך שדורשים מאתנו להוכיח דבר-מה למרות שמטבע הדברים עליהם החובה לפרט ולהסביר. מטרתם היא להתיש את המוחה כשעליהם אצטלא של חרדים לכבוד שמיים.
ומשכבר הכרנו את שיטותיהם ונכלוליהם – התעקשתי שיסבירו מדוע עריכתי אינה מקובלת. ובאמת שהייתי שמח אילו היו מסייעים לי לשפר את עריכתי.
וכך כתבתי לו באותה ההודעה:
"על טענתך 'אין מה לסמוך על מאמר שפורסם ברשת שחולק על כל החוקרים בנושא ואף על דעת הרבנים', אני עונה שני דברים: 1) אנשי האמת אינם שופטים לפי כמות הנוהים אלא לפי נכוֹנוּת הדברים; 2) חשפת את המניע שלך, שלדעתי הוא אותו מניע של בן ובן השני, מה שמפריע לכם הוא שאני חולק 'אף על דעת הרבנים' כלשונך. אני רשאי לחלוק על איזה רב שאני רוצה. ובדרך זו דגל הרמב"ם".
וכך ענה המאו"ר שעושה קֶצֶר במוח:
"ראשית כתבתי, על כל החוקרים, הוספתי שגם על רבנים זאת מפני שבעל המאמר שקישרתי אליו טען שזה מגיע מה'חוקרים הכופרים'. לגבי טענתך הראשונה, צר לי להודיע לך שאתה לא יכול להוסיף מה שאתה רוצה בויקיפדיה יש כללים ואחד מהם הוא שיש להקפיד על מקורות איכותיים".
עד כאן דבריו.
איני בטוח שהצלחתי להבין את תחילת דבריו. אך מה שכן הוא נוהג כאחרוני הבהמות ומנפנף בכך שאמרתי "אני רשאי להוסיף מה שאני רוצה" ומוחק את המשך המשפט: "כל עוד דברי אמיתיים נכונים מגובים בראיות ועובדות".
עניתי כך לעיני כולם:
"הבאתי שני מקורות מ'משנה תורה', את דברי ר"ש אבן תיבון, ושלושה מאמרים מאת ד"ר דחוח-הלוי שלדעת החשו"ך הוא כופר, אז במה הוא כופר? במה מקורותיי לא איכותיים? לא שמעתי טענה אחת עד כֹּה. תתביישו".
ואז הגיח מישהו זרק ציטוט של רבנו והלך:
"עדיף להקדים ולומר: אם נרשמת כדי להפיץ את משנתך – צא מיד מאתר זה. ומדוע? 'כי לא יתאים לך ממנו מאומה, ולא עוד אלא שיזיק לך ותשנאהו'". מאת: עלי.
שם באתר לא הגבתי לטמבל אך אגיב לו כאן:
"דַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים" (מש' כו, ז), ופירש רס"ג בפרושו הקצר: "כשם שמורם [=רחוק] ההילוך מן הפיסח [=נכה] כך הורמה החכמה מפיות הכסילים".
וכעת החשו"ך העילג מנסה לפרוש טענה:
"'בעולם המחקר של צאצאי המינים' – אדיר דחוח-הלוי" [וסמך זאת לציטוט:] "כי כבר חזקה על צאצאי המינים שכל מה שהם אומרים עליו "מיוחס", בשקר הם אומרים' – אדיר דחוח-הלוי"; [וסמך אותם לאמרתו:] "יצחק שילת במהדורתו עמ' רכו, סומך על האגרת, כך גם באקדמיה".
עד כאן.
נראה לי שסוף-סוף הצלחתי להבין שהחשו"ך מנסה – בעזרת הציטוטים מהמאמר – להציג תדמית כאילו ידידי דחוח-הלוי אינו שופט על-סמך טענות וכן שביקורתו והאשמותיו הן שרירותיות, אך בואו נניח לזה רגע, שהרי לעיל הבאתי טענה חזקה וטובה המערערת את אמינות האגרת ליפת, אז מדוע הוא ממשיך להתחבט ומתעקש לאחוז בעובדה שיצחק שילת ראש ישיבת מעלה אדומים סמך את ידו על האיגרת?
ובכן, זאת מפני שהוא מתקשה להודות שהוא ושאר רבניו אשר עודדו אותו מקטנות להשתטח על קברים; וכן כל שאר ידידיו שיורדים לקבר של שימי במירון וכן לחמורים אחרים בימי הבילוי שלהם – שהם אינם חלק מתורת משה. רעד וחלחלה אוחזים בגופו כשהאמת מתחילה להתגלות בפניו, אך הוא טורק את הדלת כמתבגר חצוף ועקשן. או יותר נכון לומר כמזיד.
ובעקבות זאת חשפתי את טענתי לעין כל:
הנה לפניכם מה שכתבתי על האגרת ליפת:
"חוקרים מטילים ספק גדול באגרת זו מפני שהרמב"ם אסר להתפלל בבית הקברות וזה לשונו: 'אין קוראין [קריאת שמע] [...] בבית הקברות, ולא בצד המת עצמו' [ובמקור שם הוספתי: משנה תורה להרמב"ם הלכות קריית שמע פרק ג, הלכה ב]. בהלכה נוספת מוגדר המקום הראוי לתפילה, וגם ממנה עולה שבית-הקברות הוא מקום שאינו ראוי לתפילה: 'כל מקום שאין קורין בו קריאת-שמע אין מתפללין בו, וכשם שמרחיקין [...] מן המת, ומראיית הערווה, לקריאת-שמע, כך מרחיקין לתפילה' [משנה תורה להרמב"ם הלכות תפלה וברכת כהנים פרק ד, הלכה ח]". עד כאן העריכה שהם השחיתו לי.
והנה מעט מן הכתוב באגרת ליפת אשר יוחסה לרמב"ם אשר ממנה עולות סתירות ברורות:
"ובאחד בשבת, ט' בחודש חשוון יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה, ואותו יום עמדתי במערה והתפללתי, שבח לאל על הכל".
עד כאן טענתי.
דבר נוסף, חשוב לציין שבציטוטי האגרת בערך דילגו על המילים שבהם הרמב"ם התפלל במערה אשר מערערים מאד את מהימנות האיגרת, ועם זאת השאירו את הוצאת הדיבה שהרמב"ם התמזמז עם הקבר, וזאת בכדי לציירו כגולם חרדי ובכדי להסיר אפשרות לפגיעה בתעשיית הקברים שהרמב"ם מהווה לה אבן נגף.
וכך עונה החשו"ך:
"אתה משכנע אותי להסיר את שאר האזכורים של דחוח הלוי מהערך".
עניתי לו:
"כל מה שאני עושה הוא להוכיח שאתה וחבר מרעיך נוהגים ברשעות".
ואז הגיע בחור עם טענה, שמו בן אביגדור [כמה בן'ים יש פה?]:
"אסביר לך מדוע דחוח-הלוי אינו מקור במושגים של ויקיפדיה. במקור [האם שו"ע הוא שמונים אחוז רמב"ם?] מופיע הטיעון הבא:
'ויתרה מזאת, טענה זו עלולה לגרום לאנשים להתרחק מדרך האמת וממשנתו הזכה של רבנו הרמב"ם, שהרי אם ה'שולחן ערוך' הוא שמונים אחוז רמב"ם, יאמר אדם שהולך בדרכו של ה'שולחן ערוך': 'מדוע עלי ללמוד או להשׂכיל את משנת הרמב"ם? והלא ה'שולחן ערוך' כבר כלל בתוך ספרו שמונים אחוז מספרו הגדול של הרמב"ם 'משנה תורה'. אלמד אפוא אך ורק את ה'שולחן ערוך' ו'ארוויח' גם את הרמב"ם וגם את ה'שולחן ערוך' ושאר הפוסקים'.
בויקיפדיה עובדות נקבעות על פי נימוקים מדעיים ולא על פי מה מתאים למטרות הדתיות חינוכיות של הכותב. ולכן כותב המשתמש בנימוקים כאלו הוא לא מקור".
עניתי לו כך:
"בחנתי את דבריך ונראה לי שאתה טועה. המאמר מוכיח את מה שכתבתי בערך [=ערך הרמב"ם]: 'ביסודות הדת נמצא [קארו] מסתייג ממנו [מהרמב"ם]' שהרי במאמר מפורטים לפחות שני דברים יסודיים שכאלה. עירבתי את הגב' דריה קנטור".
ואז מישהו הוסיף על טענת בן אביגדור:
"המאמר לא מצטט את מרן אפילו פעם אחת, כך שהוא לא מוכיח דבר בנושא זה. בברכה ובתודה".
עד כאן דברי דג-ירוק.
אולם, גם טענתם הזו הינה טענה שקרית מפני שהמאמר דן בעניינים ברורים וגלויים, בגדר המפורסמות שאין צריך להביא עליהם שום ראיה, לדוגמה: בעובדה שקארו השמיט את כל יסודות המחשבה מחיבורו וידוע לכל שהוא דילג על כל ספר המדע; בעובדה שקארו החדיר מאגיה לספרו ושוב הדברים ידועים מפורסמים ומוכחים על-ידי חוקרים רבים; בעובדה שקארו פוסק לפי סטטיסטיקה, ושוב, קארו אומר את הדברים מפורשות בהקדמתו ואין צורך לצטטו; בעובדה שהוא מלא וגדוש במנהגי אשכנז, וגם עובדה זו אינה צריכה לראיה; בעובדה שהוא חיבר את ספרו כחיקוי לספר "ארבעה טורים" האם יש מי שאינו מבין זאת? ועוד כיוצא בזה.
מכל מקום, לאחר שהותשתי, הייתי מוכן להיכנע ולהרוויח רק את התוספת הזו לערך, היא חשובה.
כתבתי:
"אז אביא מקור אחר שבו גם ציטוטים מספרו של קארו...".
ואז שיניתי את הערך כך:
"רבי יוסף קארו השתית את חיבורו 'שולחן ערוך' בראש ובראשונה [=הוסר] על פסקי הרמב"ם, שאותו הוא מנה כאחד משלושת עמודי ההוראה למרות שביסודות הדת נמצא מסתייג מתפישׂותיו".
בסוף התוספת הזו צירפתי מקור ובו הפניתי למאמר "קארו הקראי – מגדולי משמידי דת האמת". [ובמאמר הזה יש ציטוטים וראיות רבות מספרו העילג של קארו].
עד כאן.
נכנעתי לחבורה שאינה מוכנה להודות בראיות ועובדות מפני שהן ממוטטות את עולמם. "דג ירוק" מהווה דוגמה לעולם הדתי האורתודוקסי בימינו מפני שהוא דרש מקור הכולל ציטוטים מספרו של קארו, וגם כאשר הבאתי לו זאת, הוא בחר לשחזר את עריכתי!
בעמודו האישי, מספר "דג ירוק" על עצמו שהוא אינו ציוני ומצרף שם מכתבי החת"ם סופר שהוא מראשוני מתנגדי ההשכלה (ראו כאן).
בשלב זה הגיעה הגב' דריה קנטור התמימה:
"איתמר שלו היקר. כתבתי לך גם מייל. עריכותיך לא מקובלות על עורכים אחרים, ולכן נמחקו. הייתי מציעה לעזוב את הנושא הזה כרגע, ולמצוא נושאי כתיבה בנושאים אחרים, שאולי לא יעוררו התנגדות גדולה כל כך [אז אערוך את הערך שניצל]. בכל מקרה, כאשר יש התנגדות לעריכותיך (ולא משנה מדוע) חייבים להגיע להסכמות בדף שיחה (כפי שציינתי בהרצאה)".
ואני עוצר לרגע.
הסיבה שהם מתנגדים לעריכותי משנה מאד, כי אם האמת אינה נר לרגלם אזי יש להם מניע, ואם כך, זה אומר שהמטרה בדבריהם להקשות עלי או לתעתע בשאר הקוראים.
הבה נמשיך בדבריה:
"הייתי פורסת את כל מה שאתה רוצה להוסיף לערך עם המקורות המתאימים בדף השיחה ומנסה להבין מן העורכים מה ניתן להוסיף, או לשנות, או בכלל לא לעשות. בכל מקרה אין להחזיר תוכן שנמחק ללא הסכמה בדף השיחה! כמו גם, הנח שכל מי שכותב לך פועל מתוך רצון לשמור על ויקיפדיה. הנח שיש להם כוונה טובה. אם הם מתנגדים לעריכותך, אולי הן לא ברורות מספיק, אולי אין להן מקור מספיק מהימן, בדוק את עצמך שנית".
לרגע חשתי אוטופיה, הרגשתי שאכן יש להם כוונה טובה אך התעשתתי.
דריה לא מכירה את המינים וצאצאיהם ועד כמה תרבותם תלויה בהשקעתם בעיוות בסילוף ובזיוף מכל הסוגים והמינים על-מנת להחדיר את תורתם החדשה לעם-ישראל.
אם על התורה ועל הרצון האלוהי הם יורקים – האם יחוסו על כבוד ויקיפדיה?
והאמת היא שתמימותה או פתיותה אינה משנה מאומה, כי מי שמכסה על המינים וצאצאיהם דינו חמור מאד, ושנית, שלא תתעתע בי, היא נוהגת כרוב בני האדם ובורחת מן התרעומת ומן המחלוקת שמא יבולע לה, והחמור מכל הוא שהיא נמנעת מלבחון את הטענות, דהיינו לעשות 'בוררות' אמיתית ולגלות שהם לא הביאו טענה עניינית המצדיקה משהו ממה שעשו לי.
איזו מין בוררות זו?
הבה נמשיך בדבריה:
"ובוודאי שתפנה לאחרים באדיבות שתרצה לקבל בעצמך, אתה עורך חדש, ועורכים חדשים עושים טעויות רבות ללא כוונה. אני מקווה שתמשיך לפעול כאן, למרות ההתחלה הפחות מוצלחת. לשאר החברים היקרים בדיון. איתמר הוא משתמש חדש, ואינו יודע בדיוק כיצד נוהגים כאן, ולכן עשה טעויות. אם מישהו מכם יוכל לפרט לו יותר על מה היה פגום בעריכותיו אני מאמינה שיכול להיווצר כאן שיתוף פעולה פורה. הייתי עושה זאת בעצמי אם הייתי מבינה משהו בנושא... תודה רבה לכולם".
עד כאן דבריה.
ראשית, הייתי אדיב דיו אף שזרקו את כל השקעתי לפח ללא סיבה מוצדקת.
ושתיים, איני רוצה לנהוג בחנופה כמותה ולקרוא להם "יקרים" או בשאר דברי חלקות לשון, בטח ובטח שלא כלפי מחללי שם-שמים שמטעים את עם-ישראל אחרי ההבל.
והנה הגיע בן-ימין הוא אחד המשחזרים הראשונים:
"לצערי נראה שהוויכוח עקר [=שלוויכוח אין טעם]. האיש [אני] מתעקש להפיץ את משנתו המאד מסוימת המגובה במקור (אני לא מכיר את דחוח-הלוי אשר עם כל הכבוד לאיש) שמקריאה מועטת ניתן להיווכח שהוא קצת רדוף/הזוי. השחזור שלי בכל מקרה היה לאחר חזרה על עריכה שבוטלה [שכאמור, מישהו שיחזר את עריכתי, ואז שיחזרתי בחזרה, ואז הוא החזיר כי זה אסור]. מאמין ש'בן עדריאל' יוכל לפרט יותר. בכל אופן, אפשר אולי לאזכר שיש מי שחולק על ייחוס האיגרת לרמב"ם. לא יותר".
לזאת הוסיף:
"לאחר קריאה נוספת כעת של המקור החדש שהוסיף איתמר [זה לא חדש יא טמבל], חושבני שיש מקום למחוק באופן גורף כל מידע שהוא המקור היחידי [כלומר, אם לתוספות תהיינה שני מקורות – הדבר יתקבל, אך כבר השתכנעתי ששקר בפיהם]. אשמח לדעות נוספות.
גילוי נאות: איתמר שלו מופיע כאחד מעורכי האתר 'אור הרמב"ם'".
עניתי לו כך:
"איני 'מתעקש להפיץ משנה', טענתך נגדי חמורה כי היא אומרת שאני בעל אינטרס ושיקול דעתי מוטה. זה לא נכון, אני איש אמת, אני הנדסאי בניין עסוק ועבודתי כאן [בויקיפדיה] שליחות. אני בקי במשנת הרמב"ם, זה מה שניתן להסיק מהיותי עורך באתר ותו-לא.
דבר נוסף, אם יוכיחו לי שאני טועה אודה מאד למי שיפקח את עיני. להבדיל ממך, שאפילו כשהובאו מולך ראיות חזקות שהובאו גם מכתבי הרמב"ם עצמו אשר סותרות ומפריכות את האגרת ליפת, טענת: 'אפשר אולי לאזכר שיש מי שחולק על ייחוס האיגרת לרמב"ם. לא יותר'. האם הרמב"ם פוגע בתעשיית העלייה לקברים שלכם?".
הוא ענה לי:
"טענתך כאילו בבעלותנו תעשיית קברים, ממנה משמע כי אנחנו מונעים משיקולים כלכליים – היא האשמה חמורה עד כדי הוצאת שם רע. לגופו של עניין [והנה נחשפים רחשי ליבו:] לא רואה צורך להגיב לטענות ההזויות עד למאד המופיעות באתר מתחילתו ועד סופו נגד כל אדם שנראה מדבריו שאולי הוא לא מסכים עם הרמב"ם, החל במדרשים עובר דרך רש"י וכלה ברבי יוסף קארו. תוכן לא מדעי לא מחקרי ולא רציני. לסיכום, אני מתנגד לכל מידע שהוא שמקורו יהיה באתר זה".
עד כאן דבריו.
בנוגע להאשמתי שהוא מונע משיקולים כלכליים, כוונתי אל תעשיית הדת שהוא שותף בה, ויש לי ראיה לכך: הוא יצר כמאה-חמישים ערכים על מושגים מן הדת, שכמובן אליהם החדיר את ההזיות כגון בערך שיצר על 'הרחקות הנידה', וישנם עוד ערכים שיצר על מינים, על ספרי מינים; ר"בים מפולין וליטא; על ישיבות וכוללים; תפילות של הקבלה החדשה…
מכל הרשימה הזו שמופיעה בעמודו מסיקים שתועלתו למנהיגי הדת האורתודוקסית גדולה, והחשד למעורבותו בתעשייה ברורה.
והעיקר הוא שבן-ימין לא מביא טענה עניינית אחת וחותם בדברי השאה: "לא רואה צורך להגיב לטענות הזויות עד למאד המופיעות באתר מתחילתו ועד סופו", והוא לא הראשון שאומר דברים כאלה.
***
בשנים האחרונות ויקיפדיה יצא במיזם 'ויקישטעטל' הכולל פרס כספי, מטרתו לעודד יצירת ערכים חדשים של קהילות המינות שה' היכה בשואה, את זאת הם עושים לקהילות "בטרם תאבד" כלשונם. שני הבן'ים ששיחזרו את עריכתי זכו במיזם, בן-ימין זכה (ראו כאן) באות הוקרה על מפעלו ובן עדריאל – שבחר לא להגיב – הגיע למקום הראשון (ראו כאן) וזכה בכמה אלפי שקלים.
ונחתום בתפילה על כל דוברי השקר המתוחכמים לדורותיהם (תה' קט, א–טו):
"לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל תֶּחֱרַשׁ. כִּי פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ דִּבְּרוּ אִתִּי לְשׁוֹן שָׁקֶר. וְדִבְרֵי שִׂנְאָה סְבָבוּנִי וַיִּלָּחֲמוּנִי חִנָּם. תַּחַת אַהֲבָתִי [=בתפילתי לטובה] יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה. וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי. הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן [=אדם אויב] יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ. בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע וּתְפִלָּתוֹ תִּהְיֶה לַחֲטָאָה [=שתפילתי לטובה – תיהפך עליו לרעה]. יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר. יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה. וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם [=יתחננו לפת-לחם מאויבם ומשונאיהם]. יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ [ילכוד האויב רכושו בתביעה כאילו היה חייב לו] וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ. אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד [=מרחם] וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו. יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם [=להכריתוֹ עם מה שאחריו ויהיה זה בתנאי שצאצאיהם ימשיכו בדרך אבותם וכפי שהיה בשואה]. יִזָּכֵר עֲוֹן אֲבֹתָיו אֶל יְיָ וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח [=זכור גם את חובות האם]. יִהְיוּ נֶגֶד יְיָ תָּמִיד וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם [כאשר יהיו נגד ה' תמיד – ייכרת מארץ זכרם]".
אמן!
תמונת שער הרשומה מאת: Wikimedia Foundation. רישיון: CC BY-SA 3.0.