top of page

כסיל אורתודוקסי מתעתע

נשלחה אלי תגובה על המאמר: "ופושעים ביד עושי תורתיך", וזה לשונה:


"קראתי רבים ממאמריך ויש לי כמה שאלות על שיטתך: א) אתה לא מרבה להתייחס לדברי חז"ל אלא בעיקר לדברי הרמב"ם, ואם אתה מעיין בעצמך למה אתה מסתמך בעיוורון על הרמב"ם (כך נראה מחוסר ההסתמכות המספקת על חז"ל); ב) מפני מה כינית את הרבי מליובאוויטש "מנדל הטמבל" וכי מצאת בו גדר מינות? ואל תשכח את דעת הראב"ד (הלכות תשובה ג, ז) בנוגע לכופר מפני 'טעות בעיון' (אולי הרבית לספר בדברי הבאי ומתוך כך סיפרת בגנות הצדיקים, ראה סוף הלכות צרעת לרמב"ם); ג) החלטת לבוז במאמרך זה וגם במאמרך "גם בעת מלחמה המינים מזיקים לישראל" ללימוד התורה כמגן על עמנו (לא פחות מצה"ל!), ומה תשיב על מאמר חז"ל במסכת סנהדרין (מט ע"א): "אלמלא דוד לא עסק בתורה יואב לא עשה מלחמה"? ד) ומפני מה אתה תוקף אותם על-כך שהם לא משרתים בצבא המינות (הוא אמנם מגן על ארץ ואני בהחלט מעריך אותו, אבל אסור להידבק בדרכי המינים לכולי עלמא, ואף לשיטתך וודאי שהם יותר חמורים שהרי פשטו ידיהם בעיקר), שהרי הם כשבט לוי".


תשובה:


א) איני נסמך "בעיוורון" על הרמב"ם כלשונך, הרמב"ם הוּכח כמוסר הנאמן ביותר של התורה-שבעל-פה, וכמו שאסור לחקור ולדרוש אחרי נביא לאחר שהתאמת לנו שהוא נביא, כך אין לחקור ולדרוש אחרי איש אמת לאחר שהתאמת לנו שהוא נאמן למסורת התורה-שבעל-פה. כמו כן, אם היית אומר את שמך הייתי מזמין אותך להראות לי היכן לדעתך הרמב"ם סטה מדברי חז"ל וממסורת התורה-שבעל-פה הנאמנה שבידיו, אך בחרת בדרכם של מוגי-הלב. אגב, טענת בשקר שאיני נסמך דיי על חז"ל אף שרבים ממאמריי עוסקים בספרות חז"ל.


ב) ביחס למנדל-הטמבל, נמצאו בו כמה וכמה גדרי מינות, חפש "חב"ד" או "מנדל" במנוע החיפוש של האתר ותמצא מאמרים בעניינו. ובמה שנחפזת לחשוד בי שהנני כופר מפני "טעות בעיון" בעניינו של מנדל-הטמבל, או שהנני מרבה "לספר בדברי הבאי" – הוכחת שפיך ולבך אינם שווים, ושמחשבתך מזוהמת בהשקפות מינות וכן בצביעות וברשעות, שהרי הנך מגן על מינים ארורים שהִתעו את עם-ישראל אחרי ההבל, וזאת לפני שבדקת את העניין.


ג) "דעת" הפוחז מפוסקיירא (המכונה בלשונך ראב"ד) איננה מעניינת אותי ומתוך בורותך נסמכת עליו, כי אינך יודע שהוא היה מן המסופקים האם יש לה' יד ורגל ועין ומעיים או שאין לו, ועליו ועל שכמותו אומר רבנו במאמר תחיית המתים "יותר תועים מן הבהמות". ועל הפוחז תוכל ללמוד במאמרים: "אמונות אליליות בקרב רשעי אשכנז", "מי גדול ממי?", ועוד.


ד) הפנית לסוף הלכות טומאת צרעת ורמזת שעלי ללמוד משם, ובכן, הנה דברי רבנו שם:


"[טז] קל וחומר לבני אדם הרשעים הטיפשים שמרבים לדבר גדולות ונפלאות, לפיכך ראוי למי שרצה לכוון אורחותיו, להתרחק מישיבתן ומלדבר עמהן, כדי שלא ייתפס אדם ברשת הרשעים וסכלותם. [יז] וזה הוא דרך ישיבת הלצים הרשעים: בתחילה מרבין בדברי הבאי, כעניין שנאמר: 'וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים' [קה' ה, ב], ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים, כעניין שנאמר: 'תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז' [תה' לא, יט], ומתוך כך יהיה להן הרגל לדבר בנביאים וליתן דופי בדבריהם, כעניין שנאמר: 'וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו' [דה"ב לו, טז], ומתוך כך באין לדבר באלהים וכופרין בעיקר, כעניין שנאמר: 'וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל יְיָ אֱלֹהֵיהֶם' [מ"ב יז, ט]. [יח] והרי הוא אומר: 'שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ' [תה' עג, ט]. מי גרם להם לשית בשמים פיהם? לשונם שהלכה תחילה בארץ, זו היא שיחת הרשעים שגורמת להן ישיבת קרנות, וישיבת כנסיות של עמי הארץ, וישיבת בתי משתאות עם שותי שיכר".


ובכן, במאמרים שצוינו לעיל בעניינם של הפוחז ומנדל הטמבל הוּכח שהם מינים ארורים ונגעלים מאד, ולכן כל ההלכות הללו אינן רלבנטיות, אדרבה, חטא גדול יש בידך שהנך רואה בהם צדיקים: "מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק תּוֹעֲבַת יְיָ גַּם שְׁנֵיהֶם" (מש' יז, טו); "אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים" (מש' כד, כד); "עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם" (מש' כח, ד); "תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל וְתוֹעֲבַת רָשָׁע יְשַׁר דָּרֶךְ" (מש' כט, כז).


קצרו של דבר, הנך כסיל אורתודוקסי נבער אשר תועה יותר מן הבהמות בדרכי המינים.


ה) ביחס להפיכת התורה לסגולה פגאנית, ובכן, הפניתי למאמרים לא מעטים במאמר שציינת אשר מסבירים היטב את העניין, ולא עיינת בהם ולא בדברי חז"ל שבהם, כי אינך מחפש את האמת אלא לערער על הזיות פגאניות שמפריעות לך להמשיך וללכת בשרירות ליבך.


ו) ביחס למדרש שציינת, כבר דנתי בו במאמר: "שמנדל טען שדוד המלך היה משתמט".


ז) ביחס לטענותיך המבישות כנגד "צבא המינות" כפי שהנך קורא לצה"ל, ובכן, כבר דשתי בכל העניין ובכל התעיות המינות הבזויות של המינים השחורים שחלקן ציינת, ראה: "שירות בצה"ל ליושבי הישיבות", ושם גם ביארתי את טענתך שיושבי הישיבות הם בגדר "שבט לוי". כמו כן, אם לדעתך צה"ל הוא "צבא המינות" ויחד-עם-זאת אתה "בהחלט מעריך אותו" הרי שאתה טיפש גמור, כי אסור באיסור חמור להעריך את המינים – ואין לי ספק שהשקפות המינות שהוממות את מוחך גרמו לך לשגות במחשבה הכעורה שניתן להעריך את המינים.


ח) כמו כן, הנך טוען שחיילי צה"ל הם מינים, ואף אמרת שגם לשיטתי הם בגדר מינים "שהרי פשטו ידיהם בעיקר"! ובכן דמותך הרוחנית מבאישה מאד אם כתבת את הדברים הרעים הללו, כי לא רק שהגנה על ארץ-הקודש היא מצוה נעלה מאד, אלא שהנך גם כפוי טובה, וזה מעיד על מידותיך הרעות אשר גרמו לך השקפות המינות שמכלות את שאריות נפשך העשוקה.


צה"ל הוא צבא מוסרי ונעלה מאד-מאד, והשירות בו בתפקידים משמעותיים לשם שמים הוא המצוה הגדולה ביותר שיהודי יכול לקיים בימינו. ואחתום את תשובתי לך בדברי אליהו לאחאב: "וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל? וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְוֹת יְיָ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים" (מ"א יח, יז–יח).

כסיל אורתודוקסי מתעתע
.pdf
Download PDF • 130KB

191 צפיות4 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page