אונקלוס – ראש פרשני האמת (חלק א)

זכורני בעבר שטען כנגדי אחד מצאצאי המינים האשכנזים ממוצא תימני, שהרחקת הגשמות היא "המצאה" של רבנו, היסוד הזה אינו מופיע בחז"ל לטענתו, כך שניתן לקבל את היסוד הזה וניתן לדחותו באותה המידה. ובכן, מעבר לפן הפילוסופי שלא יעלה על הדעת שיש לה' גוף או דמות הגוף, אין ספק שטענתו של אותו תימני תועה היא הבל מהובל, ובסדרת מאמרים זו נחל לבאר את טעותו הגדולה, או יותר נכון את ההתעיה הגדולה שהִתעו אותו בה המינים הארורים וצאצאיהם – יושבי הישיבות, מחללי-שם-שמים, ומחריבי דת האמת בהזיות. ואיך נעשה זאת? ובכן, במאמר זה נוכיח שאונקלוס, ממעתיקי השמועה, הרחיק מן ההגשמה.


ולא רק אונקלוס, גם יונתן בן עוזיאל בתרגומו לנביאים הלך בדרכו של אונקלוס ואף הוא הרחיק באופן שיטתי ועקבי מן ההגשמה, וראוי לייחד לתרגומו סדרה נפרדת של מאמרים. ולא רק אונקלוס ויונתן בן עוזיאל, כמובן שגם חז"ל בכללותם הרחיקו מן ההגשמה ויש בדבריהם ואפילו בפשטי מדרשיהם הרחקות ברורות ומפורשות מן ההגשמה, וגם לדברי חז"ל הללו ראוי לייחד מאמר נפרד אך נשאיר את איסוף הראיות מחז"ל למקום אחר בעז"ה. ולא רק חז"ל, גם רס"ג ועוד חכמים לא מעטים מקרב חכמי האמת הבינו ורוממו את אמיתת היסוד הזה.


והנה לפניכם דברי רבנו הרמב"ם ביסוד השלישי מיסודות דת האמת:


"והיסוד השלישי, שלילת הגשמות ממנו. והוא, שזה האחד אינו גוף ולא כוח בגוף, ולא יארעוהו מאורעות הגופים כגון התנועה והמנוחה, לא בעצם [במהות המעצבת את הישות] ולא במקרה [בשום מאפיין חיצוני]. ולפיכך שללו ממנו [חכמים] עליהם השלום החיבור והפירוד, ואמרו: 'לא ישיבה ולא עמידה לא עורף ולא עיפוי'. כלומר, לא פירוד והוא עורף, ולא חיבור, כי עיפוי מן 'וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים' [יש' יא, יד], כלומר ידחפום בכתף להתחברם בהם. ואמר הנביא: 'וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ', 'וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ' [יש' מ, יח;כה] – ואילו היה גוף כ