האין התלביזיה הלימודית משרתת עדתיוּת גלותית?!

[מאמר זה פורסם בכתב-העת 'אפיקים' גיליון פ, אדר תשמ"ג, עמ' 4–6].

אנו מפרסמים כאן חליפת מכתבים על אודות התלביזיה הלימודית, הרכב כוח האדם שבה, תכניה, תוכניותיה ומסריה וכן נזקיה החינוכיים והתרבותיים הפוגעים יום-יום באחדותו ושלמותו של העם.

כב באדר תשמ"ב, 17.3.82

כבוד שר החינוך והתרבות!

בחודש שבט שנה זו הוגשה שאילתא לכבוד השר על-ידי ח"כ יהודה חשאי בעניין הרכב כוח האדם בתלביזיה הלימודית. התשובה לשאילתא, שניתנה על-ידי סגנית השר, לא הייתה עניינית לתוכן השאילתא, משום כך נטלנו על עצמנו לחקור אחר ההרכב של כוח האדם הקבוע בתלביזיה הלימודית, ולצערנו התבררו לנו הנתונים כדלקמן:

א) 16 מפיקים ממוצא אשכנזי, לעומת 2 ממוצא מזרחי (אף לא תימני אחד).

ב) 16 בימאים ממוצא אשכנזי, לעומת 2 ממוצא מזרחי (אף לא תימני אחד).

ג) כל השַּׁדרים הם ממוצא אשכנזי (פרט לאחד ממוצא מזרחי, שהופעתו מועטת ביותר).

ד) בתלביזיה הלימודית קיימות ארבע מחלקות גדולות, והן: 1) הנדסה; 2) השתלמויות; 3) תוכניות; 4) הפקה ובימוי. והנה גם כאן מתברר לנו, שכל מנהלי המחלקות הנ"ל ממוצא אשכנזי.

המסקנה ברורה וחד-משמעית: המפיקים, הבימאים ומנהלי המחלקות, שהם המוח המתכנן והגוף המעצב והקובע את התוכניות, הדמויות והחומר בשידורי התלביזיה הלימודית – כולם בעלי גוון חד-עדתי מכריע, המייצגים רק שכבה אחת בעם ותפישׂת עולם אחת. התוצאה המצערת היא, שכל התוכניות נעדרות לחלוטין תכנים רוחניים-תרבותיים, חינוכיים ומוסיקליים משל יהדות המזרח ותימן, פרט לשידורים מקריים, שלרוב מוצגים בחוסר ידע, מלאי שגיאות ועיוותים (כגון השידור 'זהו זה' מיום 26.11.81, שהציג את 'מלאות מאה שנה לעליית יהודי תימן' בצורה גרוטסקית).

כמובן, בכל שידורי התלביזיה הלימודית נעדרים לחלוטין אנשי רוח מיהדות המזרח ותימן, המצויים במספר לא מבוטל, כגון: סופרים, משוררים וחוקרים, אין מזכירים את שמם ויצירותיהם ואין מציגים אותם, כאילו מוטל חרם סמוי עליהם ועל תרבותם – האם זהו עונש על מוצאם ועל מבטאם העברי הצח? הדברים האלה חמורים ביותר ואין להם אח ורע אפילו בארצות הנחשבות ל"מתקדמות"... אנו ממש מזועזעים לנוכח המצב העובדתי הנ"ל הטעון שינוי יסודי ומידי.

בל נשכח, שלמעלה ממחצית ילדי האומה בישראל הם בני יהדות המזרח, שמן ההכרח להראות להם בתלביזיה הלימודית תוכניות ודמויות מן המוכרים להם והקרובים לליבם, דמויות בעלי רקע תרבותי הספוגים מן המורשת הרוחנית, כפי שהיא מוכרת להם מן הבית, אך היא מוחרמת וסגורה בפניהם בכל כלי התקשורת הממלכתיים, לרבות התלביזיה הלימודית והכללית. דבר זה יוצר ניכור וזרות והוא נוגד את הכלל הפדגוגי, עתיק היומין, שטבעו חז"ל בגאון רוחם "אין אדם לומד אלא ממקום שליבו חפץ".

ברוך השם מצויים בישראל, לשמחתנו, הרבה משוררים, סופרים, חוקרים, מורים, הוגי דעות ואישי ציבור טובים ומוכשרים מבני יהדות המזרח, והנה אין למצוא מהם אף אחד המופיע על מרקע התלביזיה הלימודית!

וכל זה קורה בגלל כל מה שנאמר לעיל, היינו: שכל קובעי התוכניות ומעצבי דמותה ותכניה של התלביזיה הלימודית בשידוריה הקבועים לילדינו הם ממוצא ורקע עדתי אחד ויחיד, שמבחינה נפשית ומעשית אינם מוכנים, ובעקבות זאת גם אינם מסוגלים להכיר בכך, שיש אנשים השונים מהם בעולמם הרוחני והתרבותי, בתפישׂתם החברתית ובהווייתם האנושית, ובה בשעה הם מעמידים עצמם כאנשים נאורים הפתוחים, כביכול, לתרבותם של אחרים השונים מהם, אך לאמיתו של דבר, אין הדבר כך – הם נותנים ביטוי רק לאותה תרבות המוכרת להם ומהאישים הקרובים אליהם רגשית, נפשית וחברתית, כי לצערנו, אנשים אלו עדיין לא השתחררו מן המאֵרה הגלותית ומן הנגע שפשׂה בין מחזיקי עמדות מפתח בישראל, הרואים בכל משׂרה ציבורית אחוזה פרטית.

אנו פונים אליך כבוד השר, ומבקשים ממך, שתעיין היטב-היטב במצב הבלתי-נסבל הזה ותחפשׂ דרכים נאותות בכל המהירות האפשרית לתיקונו, כי המשך המצב הקיים הוא בנפש כולנו. פנייתנו זו באה מתוך חרדה ודאגה לאחדותו של העם בציון. ואי-פתרון בעיה תרבותית ולאומית זו, עלול לאלץ אותנו בני יהדות המזרח לצאת למאבק ציבורי נגד מעצבי תכניה ותוכניותיה של התלביזיה הלימודית, שהיא בתחום סמכותך, על שאינה משקפת נאמנה את ישראל האמיתית.

***

ח בכסלו תשמ"ג, 24.11.82

כבוד שר החינוך והתרבות!

תזכורת למכתבנו על הנדון: התלביזיה הלימודית ותכניה

בנוסף למכתבנו הקודם בנדון שלא זכינו לו מכבודו לתשובה בכתב, פרט להודעה על אישור קבלתו והעברתו ללשכת המנכ"ל – הרינו להביא לפני כבודו שתי בעיות נוספות שהועלו בפנינו, כתוצאה מפניות בכתב ובעל-פה מקרב ציבור המאזינים והצופים כדלקמן:

א) בתלביזיה הלימודית הייתה קיימת תוכנית "זב"ש", שנדחקה עם פרוץ המלחמה בלבנון על-ידי תוכנית אחרת בשם "שלום הגליל". מן התוכנית הראשונה, שהתחבבה מאד על קהל הצופים, הורחקו קריינים ומגישים מוכשרים ביניהם הגב' יעל צדוק, שזכתה בסקר של התלביזיה הלימודית, שנערך בזמנו, לאהדה עצומה בקרב הנשאלים.

לפי מיטב ידיעתנו, הגב' יעל צדוק ומתי סרי הם היו המגישים היחידים מבני יהדות המזרח שהנהלת התלביזיה הלימודית העסיקה. על אחת כמה וכמה, שתכני תוכניותיה של התלביזיה הלימודית אינם משקפים את תרבותה ואורחות חייה של מחצית האומה בישראל. המבלי אין בנים מוכשרים, מגישים ומפיקים, שחקנים ובימאים מבני יהדות המזרח?

אנו מבקשים ודורשים להחזיר את הגב' יעל צדוק לתפקיד מגישה בתלביזיה הלימודית, שזכתה לאהדה עצומה בקרב צופי התלביזיה.

ב) סדרה ללימוד ערבית: סדרה זו, ששודרה גם בשעות הערב זכתה להצלחה רבה, באשר הגבירה את המוטיבציה ללימוד השפה הערבית. גם סדרה זו הופסקה, משום מה. אך בדיון שנערך בוועדת החינוך של הכנסת הבטיחו מנהלי התלביזיה הלימודית, כי בחודש ספטמבר 1982 יופקו תוכניות נוספות ללימוד הערבית, ולצערנו לא חודשה בנימוק של קשיי תקציב. לעומת זאת, נודע לנו, כי התלביזיה הלימודית משקיעה כספים רבים בסדרה הקרויה "המשפחה", והמתוארת כעין "ארצ'י בנקר" בגרסה ישראלית.

דבר זה מטיל ספק רציני בטענה שאין כספים לסדרה ללימוד הערבית. ידוע לנו, שהסדרה המוקיונית והחקויה, היא תת-תרבות של התבטלות יהודית לאומית ואנושית. לסדרה מסוג זה יש כספים בשפע. ידוע לנו, ששירותי הבטחון בישראל מתקשים למצוא יודעי ערבית כדי לתחקר את המחבלים הרבים הערביים שנלכדו במלחמה בלבנון, וכן כדי לבדוק חומר שלל בערבית. אין צורך להוסיף ולהסביר את החשיבות הביטחונית, שבנינו הצעירים ידעו את השפה הערבית.

ודאי ידוע לך, כי העלייה הגדולה של יהודי המזרח, שהגיעה עם קום המדינה, איישה אלפי משרות במשרדי הממשלה ובשירותי הביטחון והמודיעין בתפקידים שחייבו את ידיעת השפה הערבית על בוריה (חלק מהם ממשיך בתפקידו עד היום), והמדינה זכתה בהם כמתנה מן השמים וללא השקעה כלשהי.

קשה, בוודאי, להעריך את התרומה האדירה שיהודים אלה העניקו ומעניקים לביטחונה וליחסי החוץ של מדינתנו. המשך התרומה הזאת מוטל בספק גדול בימינו, בשל מדיניות קצרת הראות והמסוכנת, שאינה מכשירה דור חדש של יודעי ערבית, וכן בשל האטימות וחוסר הרגישות של אנשי התלביזיה הלימודית לצרכי המדינה והעם בכל מה שקשור לתרבות אזור המזרח התיכון.

עלינו לציין בצער, כי במשך שבע-עשרה שנות קיומה של התלביזיה הלימודית, הופקה רק סדרה אחת ללימוד הערבית לעומת סדרות רבות ללימוד האנגלית. ונוצר הרושם כאילו חיים אנו באיזו פריפריה אמריקאית ולא בארץ-ישראל, ארץ מזרח-תיכונית, שמקיפים אותה כמאה מיליון דוברי ערבית, שבנינו עשויים, עם בוא השלום, לבוא במגע יום-יומי איתם. האם אין אנו גורמים עוול בהעדר תוכניות מסוג זה, לעתיד בנינו ולעתיד המדינה ולביטחונה?

והשאלה הנשאלת היא: מדוע צריכה התלביזיה הלימודית להשקיע את כספינו וכספי המדינה בכפיית תוכניות הנוגדות את השאיפות הנכונות של המדינה והמנטרלות יותר ממחצית האומה במדינה מביטוי ערכיה לקהל הצופים, ומאלצת אותם לצפות בתוכניות הבל וחיקוי זול של תת-תרבות באצטלה של "תרבות מערבית"? ושאינה עונה לבעיות קריטיות בחינוך ובחברה במדינת ישראל היהודית.

מי קובע את סדרי העדיפויות בתוכניות התלביזיה הלימודית? מי מפקח על בחירת עובדיה? ומי מפקח על תוכניותיה? אנו מצפים מכבוד השר לתשובה ולשינוי מדיניות מסוכנת זו מתוך התייחסות עניינית לנושאים שהעלינו במכתבינו ששלחנו לכבודו עד עתה.

***

ד בטבת תשמ"ג, 20.12.82

מר יעקב לורברבוים, מנהל התלביזיה הלימודית

הנדון: מכתבך מיום יא בחשוון שנה זו בעניין הרכב כוח-אדם בתלביזיה הלימודית

בוודאי חשבת, כי תשובתך הקצרה [תובא לקמן] בעניין הרכב כוח-האדם בתלביזיה הלימודית תספק אותנו, אך לא כן הדבר. אתה קובע בתשובתך, כי העובדים בתלביזיה הלימודית מתקבלים על סמך "כישוריהם", תשובה טובה לכל הדעות, אך הבאמת זוהי המציאות?!

במכתבנו לשר החינוך (מיום כב באדר תשמ"ב) התרענו, כי המנהלים הבכירים והלא-בכירים בתלביזיה הלימודית כולם מעדה אחת – האשכנזית, וכי מספר המפיקים, הבימאים והמגישים מבני יהדות המזרח מתקרב לאפס. לצערנו, לא ענית לנו על עובדות אלו בתשובה עניינית.

לפי מיטב ידיעתנו (ונשמח לקבל את הכחשתך אם הדברים אינם נכונים), כל המנהלים הבכירים בתלביזיה הלימודית מונו ללא כל מכרז. מעולם לא קראנו בעיתונות על פרסום מכרז פומבי למנהל התלביזיה הלימודית, כולל משרת המנכ"ל. ובכן, ברצוננו לשאול: האם דבר זה מעיד על שוויון הזדמנויות ובחירת אנשים לפי "כישורים", וכפי שאתה מטעים במכתבך?

ונניח, כפי קביעתך, שעובדי התלביזיה הלימודית מתקבלים בזכות "כישוריהם" (דהיינו בזכות קשריהם תרתי משמע), כיצד תסביר את העובדה, שהתלביזיה הלימודית אינה משקפת את תרבותו של רוב העם בציון? אם כאלה הם "הכישורים", כלשונך, של עובדי התלביזיה, הרי אם כן הם לא התעלו ולא הוכיחו את עצמם כמבטאים את המגוון התרבותי של כלל האומה. אם כן אפוא, היכן הביקורת העצמית ורגישותו הלאומית, היהודית והאנושית של מנהל התלביזיה הלימודית על "כישורי" עובדיו כלפי רוב העם במדינתו היהודית?

דעתנו היא, כי התלביזיה הלימודית הכרח וחובה עליה לתת ביטוי לכלל עם-ישראל, מזרחים ואשכנזים. והיות ויהודי המזרח מהווים את רובו של העם בישראל, חייבת ומוכרחה התלביזיה הלימודית לשקף, גם בהרכב כוח-האדם שבה וגם בתוכניותיה, עובדה נחרצת זו. אולם האמת המרה היא אחרת: עובדי התלביזיה הלימודית מבני יהדות המזרח בתפקידי ניהול והפקת תוכניות כמעט אפסי, והתוצאה המעֻוותת משתקפת בתכניה, תוכניותיה ומשדריה. מאמת עובדתית זו, מתבקשת מסקנה חמורה מאד והיא, שאין התלביזיה הלימודית משקפת נאמנה את תרבותו של עם-ישראל כולו במדינתו, אלא משקפת ומשרתת את תרבותו של חלק מן העם בלבד. ובשום פנים אינה רואה ואינה חשה את המציאות האמיתית של העם היושב בציון. והתוצאה חמורה: ניכור וזרות ועוינות בינה ובין רוב צופיה, שהם בני יהדות המזרח, הרוצים לראות בה תחנה תלביזיונית לימודית, שנועדה לשקף גם את נכסיהם הרוחניים והתרבותיים בהווה ובעבר, ואין הכוונה כאן לפולקלור, בשום אופן ופנים, אלא לנכסי רוח ממש.

ברצוננו לשאול ולדעת, כמה סדרות ותוכניות הקדישה התלביזיה הלימודית מאז הקמתה, לפני שבע-עשרה שנה, להיסטוריה, לתרבות ולאמנות של יהודי המזרח. לנו ברור, שלא יעלה בידך למנות אלא מספר זעום, או אולי כמעט אפסי של תוכניות, שעסקו בנכסיה הרוחניים, התרבותיים והספרותיים של יהדות המזרח (לא פולקלור), וזאת במדינתנו היהודית.

דבר זה אומר יותר מדרשני!

לא מזמן קראנו בעיתונות, כי התלביזיה הבריטית בי-בי-סי מקפידה על הופעת מגישים ממוצאים שונים בתוכניותיה ובמשדריה, והיא עושה זאת מתוך רצון ורגישות אנושית ולאומית ליצור הזדהות של בני המיעוטים עם משדריה ותוכניותיה. במדינת ישראל היהודית מהווים יהודי המזרח רוב מכריע. כיצד תתרץ ותסביר את העובדה החמורה, כי התלביזיה הלימודית מצאה בקושי מגיש מזרחי אחד בכל תוכניותיה ומשדריה?!

דומה שהתלביזיה הלימודית מייצגת עדתיות צרה וכיתתיות גלותית. זהו מצב חמור של מחנק רוחני-תרבות-פסיכולוגי-חברתי, שאינו מאפשר יצירת תרבות ישראלית מקורית ופלורליסטית. עדתיות זו מסכנת את גיבושו ואחדותו של העם בישראל, ובלעדיה אין סיכוי לקיום אחדותה של האומה המתחדשת בארצה.

ולא עוד, אלא שהשדרנים בעלי "הכישורים" אימצו לעצמם והפכוהו לנורמה את המבטא החריג, המעַוות את המבטא העברי הנכון, מזייף ומסלף את תכניה הרוחניים והתרבותיים של הלשון העברית המקורית. על כגון דא ועל הסכנות החמורות הנשקפות ללשוננו ולטוהר מבטאנו התריע נשיא המדינה, יצחק נבון, בכנס מיוחד שהתכנס במשכן נשיאי ישראל, ואלה דבריו: "אנשי התקשורת ברדיו ובתלביזיה חייבים להיות דוגמה ומופת להיגוי עברי נכון. הם חייבים לבטא את החי"ת והעי"ן וכיוצא בהן בהגייתן הנכונה. כל ההתבטלות העצמית, אבדן הזהות, החיקוי המכוער וחסר הטעם בסירוס היגוי אותיות הגרון ובכלל השמטת אחדות מכ"ב אותיותיה של לשוננו, הם סמל ודוגמה שפלה". נראה, שהדברים האלה נופלים על אוזניים ערלות, והתלביזיה הלימודית דבֵקה במבטא החריג והגלותי ואינה נוהגת בהתאם לאחריותה הלאומית והממלכתית המתחייבת מתפקידה.

ובכן, הנה לפניך דוגמאות אחדות המאששות את טיעוננו דלעיל. אתה כמנהל התלביזיה הלימודית, מכיר בוודאי את כל תוכניותיה:

א) לאחרונה משדרת התלביזיה הלימודית סדרה בתולדות היישוב בשם "ארץ מולדת". סדרה זו מתעלמת ומעַוותת את חלקם ותרומתם של יהודי המזרח בבניין הארץ.

ב) מספר המשדרים המוקדשים ליהודי המזרח בטל בשישים לעומת חלקם של יוצאי מזרח אירופה. זאת ועוד, אחד מפרקי הסדרה במשדר "בין חומות ירושלים", משתמע ממנו כי יהודי המזרח היוו מיעוט ביישוב העברי בארץ-ישראל במאה התשע-עשרה, דבר זה חמור מאד, שכן הוא מסלף את האמת העובדתית וההיסטורית הברורה והידועה. כלום סילוף אמת היסטורית זו נעשתה בידי עובדי התלביזיה בעלי "הכישורים" בתום לבב?!

ג) בחוברת "ארץ מולדת" המלווה את הסדרה התלביזיונית מוצאים אנו (פרק ד עמ' 58) פרק הדן בעלייה הראשונה, המתאר והמפאר והמאדיר את אנשי עלייה זו (יוצאי מזרח אירופה). עולים אלה מכונים בשום "עולים" או "ראשוני המושבות". אך ידוע, שעולי תרמ"א–תרמ"ב הקדימו את עולי ביל"ו ורובם עסקו בבניין ירושלים ובמקומות אחרים במסירות נפש ובאהבה גדולה לאין שיעור. הללו, על אף שמנו כשלוש מאות נפש, לא זכו למקצת התיאורים המקלסים את עולי ביל"ו, אשר מנו בסך הכל 14 נפש, וחלקם הגדול עזב את הארץ. עולי תימן "זכו" לתיאורים של עוני ודלות מבלי לציין את האמת ההיסטורית, שנמנע מהם הסיוע שניתן ליהודי מזרח אירופה על-ידי הברון רוטשילד וארגונים יהודיים אחרים מחוץ לארץ. עולי תימן יצרו יש מאין בכוחותיהם הדלים, ומכונים בפי משכתבי ההיסטוריה לילדינו בשם "תימנים" (ראה עמ' 66 'על קשיי התימנים'; 'פרומקין יישב את התימנים'). הדגשה מכֻוונת זו מתמיהה, מדוע כותבי החוברת נקטו יחס של איפה ואיפה: מדוע לא כינו את העולים האשכנזים בשם "רוסים", או "רומנים"?

ד) הפרק החמישי בחוברת "ארץ מולדת" נקרא: "להיות פועל בארץ-ישראל", אבל הוא מוקדש למעשה לעלייה השנייה הרוסית. המחבר מתאר בהרחבה את אנשי עלייה זו ומאבקם להיות פועלים, ואולם התעלם לחלוטין מגלי העלייה התימנית שקדמו לשליחות יבנאלי לתימן. גלי עלייה זו באו ארצה מצפון תימן ומדרומה גלים-גלים בשנים: 1907, 1909, 1910, 1911. עולים אלה, שסיסמתם הייתה: "נלינה בכפרים נשכימה לכרמים", פשטו על המושבות הראשונות שהיו אז עדיין בחיתוליהן, והם-הם שכבשו את העבודה העברית מידי הערבים. העלייה השנייה מרוסיה נכשלה בכיבוש העבודה העברית ותשעים אחוז ממנה עזב את הארץ. חריצותם של עולי תימן המריצה את "המשרד הארצישראלי" לשלוח את יבנאלי, כדי לזרז ולהגביר את העלייה משם. בני עלייה זו "התיישבו כולם במושבות רחובות וראשון-לציון. אלה שהגיעו אחריהם בשנים 1912–1914 ('עליית יבנאלי'), התיישבו במושבות חקלאיות: רחובות, ראשון-לציון, נס-ציונה, פתח-תקווה, חדרה וזכרון-יעקב (חלקם נשלח לדגניה ולכנרת ואחרי כן גורש משם), והיוו את גרעין השכונות התימניות ליד מושבות אלה" (יהדות תימן, פרופ' י' רצהבי).

בעמוד 86 בחוברת הנ"ל שׂח לנו המחבר על קשיי יהודי תימן במושבות, ומציין את הקיפוח שמקפחים אותם. אולם "שכח" להזכיר כיצד קרה הדבר שאנשי "העלייה השנייה" שעמדו בתחילה לצידם, ואשר ראו בהם תחליף טוב לאחיהם האשכנזים שלא הסתגלו לעבודה ושרובם ירד מן הארץ, נהגו איתם לבסוף באיפה ואיפה, וגם הם השתתפו בעקיפין בסיועו של רופין בניצולם של התימנים, הן בהקצאת קרקעות להתיישבותם והן ביחס לגודל יחידת הדיור, כיוון ש"המשרד הארצישראלי" החליט ליישבם במושבות כפועלים צמודים לאיכרים.

פועלים אשכנזים יישב רופין במושבות ובקיבוצים על עשרות דונמים לכל יחידה. ואילו לפועלים התימנים, ברוכי הילדים, לא הקימו אף מושב אחד, אם כי הכסף שגויס מן התפוצות גויס גם למען עולי תימן (בדו"ח של פעולת קרן היסוד משנת תרצ"א, צוין שיישוב משפחה אשכנזית עלה בממוצע 90 לא"י, בעוד שיישוב משפחה תימנית עלה רק 4 לא"י, ראה גם שמעון וולף, אפיקים עא).

ה) חוברת "ארץ מולדת" (פרק 7 – 'עיר קמה מהחולות') עוסקת גם בתולדות העיר תל-אביב, שאדמתה נקנתה כידוע בעבור מתיישביה הראשונים על-ידי קק"ל. פרק זה ממעט את דמותם הרוחנית של יהודי המזרח, מטשטש ומעלים את חלקם ותרומתם בבניינה ובהתפתחותה של העיר העברית הראשונה. באותה חוברת (עמ' 127–129) מציגים כותביה מכתבים ומסמכים מימיה הראשונים של תל אביב. והנה בחרו עורכיה חמישה מכתבים משל יוצאי מזרח אירופה ומכתב קבוצתי אחד של שלושה יוצאי המזרח. וראה זה פלא, שגם מדהים ומזעזע: בעוד שבדוגמאות שהובאו צוין, כי יוצאי מזרח אירופה עסקו בעבודה, חינוך ותרבות – הרי מכתבם של יוצאי המזרח, שנבחר בשרירות לב, בא להציגם כעמי ארצות (כתוב בשגיאות כתיב ובסגנון עברי נלעג) ותרומתם לבניין העיר היא עלובה (בסך הכל ביקשו להיות עובדי ניקיון), האמנם?!

ו) בשנה האחרונה שודרה בתלביזיה הלימודית סדרה להוראת הערבית בשעות הערב. שידורה הופסק ותורץ בקשיי תקציב. בו בזמן קראנו בעיתונות, כי התלביזיה הלימודית משקיעה כספים רבים בהפקת סדרה בשם "המשפחה" כדוגמת הסדרה "ארצ'י בנקר", כדי שתהא בידם סדרת חיקוי זולה בנוסח אותן סדרות אמריקאיות משמימות, שהן התבטלות יהודית ולאומית. על תוכניות מסוג זה יש כספים בשפע...

הבאנו דוגמאות אחדות, שיש בהן כדי לסתור את קביעתך החד-משמעית שעובדי התלביזיה הלימודית מתקבלים על סמך "כישוריהם". נשמח לספק לך דוגמאות נוספות, אם רצונך בכך.

כדי שהתלביזיה הלימודית תמלא את ייעודה ותהא מקובלת על כל העם, עליה להתרחק מתרבות חקיינית וזולה ולשנות את מדיניותה בתוכניותיה, בהשתתפותם המלאה של בני יהדות המזרח בתפקידי ניהול, הגשה, הפקה והכנת תוכניות. רק אז תשתקף נאמנה תרבותו של עם-ישראל כולו במדינתו היהודית.

יודגש כאן, כי לא ייפסק המאבק הציבורי לתיקון המעֻוות בתלביזיה הלימודית ולגניזת הסדרה והחוברת "ארץ מולדת", המגמדות והממעטות את דמותם הרוחנית של יהודי המזרח והמסלפות את חלקם ותרומתם בבניין הארץ.

[עד כאן מכתביו של אבא מרי, ומכאן מכתבו של שר החינוך דאז זבולון המר ולאחריו שני מכתביו של מנהל התלביזיה הלימודית דאז לורברבוים, המכתב הקצר שלו הוזכר לעיל].

***

יא בחשוון תשמ"ג, 28.10.1982

מר יוסף דחוח-הלוי, שלום רב,

קיבלתי את מכתבך מיום ח בכסלו התשמ"ג וקראתי את דבריך בעיון. ביקשתי ממר יעקב לורברבוים, מנהל התלביזיה הלימודית ללמוד את פנייתך ולהזמינך לשיחה על-כך ואקווה שתמצא הבנה הולמת בנושא. בברכה, זבולון המר, שר החינוך והתרבות

***

יט בכסלו התשמ"ג, 5.12.1982

מר יוסף דחוח-הלוי, שלום רב,

הנדון: מצב כוח האדם בתלביזיה הלימודית

מלשכת מנכ"ל משרד החינוך והתרבות העבירו אלי מכתבך בעניין עובדי התלביזיה הלימודית. כנראה שהמכתב הקודם שלך עדיין נודד במשרד ואיתך הסליחה על האיחור במתן התשובה.

בדקתי את הנושא שהעלית במכתבך ואני יכול לקבוע שהתלביזיה הלימודית קיבלה את כל עובדיה אך ורק על-פי הוראות התקשי"ר [=תקנון שירות המדינה], לאמור, על סמך מכרזים וועדות קבלה שתפקידיהם לבחור המועמדים על-פי כישוריהם. עם זאת, אשמח כמובן להיפגש עמך פנים אל פנים ולשוחח על הנושא. בברכה, יעקב לורברבוים, מנהל

***

כא בטבת תשמ"ג, 6.1.83

מר יוסף דחוח-הלוי, שלום רב,

מכתבך אל שר החינוך והתרבות הועבר אלי. אנו מודעים לנושאים שהעלית במכתבך הנ"ל וברצוני לפרט להלן את עמדתנו בעניין. התלביזיה הלימודית ערה לעניין שילובם של בני עדות המזרח ככל שניתן בתוכניותינו הן כמשתתפים והן בתוכניות עצמן.

בתוכנית "זב"ש חלב ודבש" הופיעה דרך קבע יעל צדוק והצלחתה הייתה רבה. בשל המלחמה עברנו להפיק ולשדר את התוכנית "שלום הגליל" ועתה "ערב חדש" שסגנונה היה שונה, ובשל כך חלה הפסקה בהופעותיה של הגב' צדוק. מאז השבוע שעבר שובצה יעל צדוק ולשמחתנו בפינה קבועה ב"ערב חדש". לא חיכינו למכתבך מר דחוח היקר, אנו ערים לנושא ומכירים בצורך לפעול בהתאם.

התוכניות שלנו בערבית הופסקו לא בגלל הצורך בכספים להפקת תוכניות אחרות אלא בגלל סיבות מקצועיות. הוראת שפה לציבור הרחב באמצעות התלביזיה יכולה להיעשות רק כפתיחה להקניית מוטיבציה ללמידה בסיסית. למידה שיטתית רחבה מצריכה גם קשר בין מורה לתלמיד ולא רק עלינו לסיים המלאכה. יחד עם זאת אנו בודקים עתה אפשרות של הפקת תוכניות דו-לשוניות משותפות ליהודים וערבים.

באשר להערתך בעניין תוכניות למשפחה, אנו סבורים שיש חשיבות גדולה לפנות אל המשפחה כיחידה חברתית יסודית. בסדרה יוצגו שתי משפחות מעורבות ספרדית ואשכנזית כאשר המטרה היא שיפור איכות החיים. אני מתכבד לצרף בזה חומר הדרכה שאנו מפיצים לקראת שידור הסדרה בין המנחים.

התלביזיה הלימודית היא יחידה במשרד החינוך והתרבות. תוכנית עבודתה וסדרי העדיפויות מונחים על-ידי הנהלת משרד החינוך והתרבות. אני מקווה כי תדע להעריך את עבודתה של התלביזיה הלימודית עד עתה ואת ערנות עובדיה לנושאים שכל כך מטרידים אותך. נשמח כמובן לאחר אותך בתחנה ולדון עמך בנושא פנים אל פנים. בברכה, יעקב לורברבוים, מנהל

האין התלביזיה הלימודית משרתת עדתיות גלותית!.pdf

הורידו את PDF • 210KB