אומן ראש השנה

עודכן: 30 בספט׳


בעבר הלא רחוק גם אני נפלתי שולל ביד האופנה החדשה והקלוקלת שהתפשטה בעולם – נסיעה לאומן בראש-השנה לקבר של נחמן הברסלבי. פעמיים נסעתי עם עוד עשרות אלפי יהודים מכל העדות והחוגים ושהיתי באומן שבאוקראינה בשני ימים-טובים של ראש-השנה.


אך כיום, אחר שפקח השם את עיניי וקירבני לדרך האמת, ללמוד ולהשכיל את יסודות הדת, איני מבין כיצד הייתי כל-כך פתי וכיצד נפלתי ברשת הסכלות והטמטום, שהרי כל בר-דעת מבין שמנהג זה הוא פשוט עבודה-זרה בהתגלמותה. וכמה חבל שמאות אלפי יהודים נכשלים בכך ודווקא ביום הדין הגדול והנורא.


במאמר הבא אגיש בפניכם את המשפטים שיצאו מפי נחמן וגרמו לי ולעוד מאות אלפי יהודים לשגות להיכשל ולהיחבל בעבודה-זרה. בנוסף, אציג עוד שני מאמרי-הדרכה שהובאו באתר "שער ברסלב" על-מנת שתראו בעיניכם לאיזו רמה של שפלות ועבודה-זרה הגיעו החסידים השוטים של נחמן. אציין שמאמר זה אינו מותאם לבעלי לב-חלש שכן הוא כולל בתוכו ציטוטים קשים מנשוא, ועמכם הסליחה.


יהיו שוטים רבים שיתמהו על דבריי ויטענו ש"הציון הקדוש" הוא "בית חרושת לעבודת השם" כלשונם, אך כנראה ש"נעלם מעיניהם" פסק רבנו בהלכות עבודה זרה (ו, ו), וז"ל:


"מצבה שאסרה תורה, היא בניין שיהיו הכול מתקבצין אצלה, ואפילו לעבוד את ה', שכן היה דרך עבודה-זרה, שנאמר: 'ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוהיך' [דב' טז, כב]. וכל המקים מצבה, לוקה".


ציטוטים שהובאו משמו של נחמן


נתחיל עם דברים שהובאו בשמו של נחמן בספר חיי מוהר"ן, בפרק שנקרא "גודל יקרת ראש השנה שלו" (אות תג):


"אמר: 'הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא ייעדר. כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה'. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד-מאד. אכלו מעדנים ושתו ממתקים 'כי חדות ה' היא מעזכם' [נח' ח, י], וזה נאמר על ראש השנה".


עוד נאמר שם (סימן תה):


"ענה ואמר: 'הראש השנה שלי הוא חידוש גדול והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותיי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה שאני יודע מהו ראש השנה. לא מבעיא אתם כולכם בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי'".


ועוד שם (סימן תו):


"לעניין ראש השנה שצריכין להיות אצלו על ראש השנה דייקא, אמר שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף-על-פי-כן, בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף-על-פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו זכרונו לברכה לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא [נחמן] עושה בראש השנה עניינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות".


וכעת אני נזכר בדיבור הרווח בין החסידים השוטים שם באומן, באמרם אחד לשני:


"אל תתפלא אם השנה יעברו עלייך קשיים וניסיונות כבדים, בפרנסה, בריאות, ילדים וכדומה, שהרי רבנו הבטיח כי מי שיגיע אליו יזכה 'לקבל תיקון'".


אולם, כיום אני מבין שהייסורים שפוקדים אותם במשך השנה הינם "תשלום במזומן" על מה שנכשלו ביום הדין בעבודה-זרה ובספיחיה.


דברים שכתבו תלמידיו בני דורנו


באתר הנקרא "שער ברסלב" ישנו מאמר-הדרכה שנקרא "מדריך רוחני לנוסע לאומן", ובו נכתבו בין היתר הדברים הקשים הבאים:


"גולת הכותרת של הנסיעה, היא הזמן בו אנו עומדים לפני רבינו, ומשיחים את לבנו לפני השם. הלא על-כך כבר התבטא מוהרנ"ת: 'כי כל מגמתי וכל תשוקתי ותקוותי הוא רק להיות על הציון הקדוש הרבה פעמים, אולי אזכה לפרש את שיחתי, לשפוך לבי כמים נוכח פני השם'! (עלים לתרופה, שפ). הציון של רבינו, הוא לא רק מקום שבאים ומזכירים שמות לרפואה ולהצלחה; הציון של רבינו, הוא המקום שבו עומד התלמיד לפני רבו, ומספר את הכל… הרצונות, ההצלחות, האכזבות, הקשיים, והספיקות. ובעצם, מה לא?


בקשר לקושי שיש לנו לפעמים לספר לפני רבינו את אשר עובר עלינו – חשוב לזכור שרבינו יודע את כל מה שעובר עלינו יותר מאתנו [הוא מת יאהבל!]. רק בתור אתערותא דלתתא אנו אמורים לספר לפניו את לבנו; וכמו שאמר רבינו: 'אני לא יכול לעזור, אלא רק למי שבא לפני ומספר את חסרונו'. ולכן, לא צריך להתבלבל מכך שהדעת מבולבלת ואי-אפשר לספר את הכל ולשטוח את הבעיות כדבעי על כל פרטיהם ודקדוקיהם, כי סוף-סוף אין סיפורנו ושיחתנו כי אם השתדלות, ו'אבנים וסיד' וכלים כדי לקבל את תיקונו של הצדיק. ולכן, איך שמספרים – זה טוב; העיקר לשים את האצבע על החיסרון, ולספר עליו איך שאפשר [...] זיכרו! רבינו אמר, שיהיו לו שעשועים גדולים ו'חילוץ עצמות' מאמירת מזמור תהילים בכוונה על ציונו" וכו'.


בדברים הנאמרים עד כֹּה, אנחנו עדים לעבירה חמורה מדאורייתא – "שלא לדרוש אל המתים", ויתרה מזאת, אנו עדים לעבודה-זרה גופה, שהרי מטרת ההתגוללות על הקבר היא שנחמן יעזור לחסידיו השוטים, וכדברי השיקוץ: "אני לא יכול לעזור, אלא רק למי שבא לפני ומספר את חסרונו", ואף לגרום לו ל"שעשועים גדולים" ו"לחלץ את עצמותיו" השחוקות...


נמשיך בדברי "המדריך הרוחני לנסיעה לאומן" שם:


"אז מה האמת? מה אמור להשתנות כשאנחנו חוזרים מאומן? התעוררנו לתשובה, בכינו גם מעומק הלב; העתרנו ביקשנו והפצרנו [=ביטויים מפורשים שמוכיחים שמדובר בעבודה-זרה]. נו, מה הלאה? מה אמור לקרות עכשיו? באיזה צורה הישועה אמורה להגיע?


ובלשון החסידות: באנו לרבי לחפש את אבדותינו הרוחניות: את המוח הטהור, את רגשות הלב הקדושים, את המידות הטובות – שאיבדנו בעוונותינו, וביקשנו לקבל אותם בחזרה. ועתה, באיזה אופן רבינו מחזיר לנו אותם? האם בדרוך רגלינו על מפתן ביתנו אמורים להציף אותנו כל הרגשות הקדושים שאיבדנו, היראה והאהבה, הששון והשמחה?


ובכן, רבי נתן מלמד אותנו שתי ידיעות נחוצות בקשר לקבלת האבדות בחזרה:


א) את האבדות אין מקבלים בבת-אחת, אלא בהדרגה. גם אם פעלת את הישועה, תקבל אותה במינון שמתאים לך. וזאת, כדי שלא תינזק מ'ריבוי אור'; שלא תגרום לך ההתקרבות לאבד את יציבותך הרוחנית או לגאווה ולישות. וכך, אם תמשיך את דרכך בסבלנות, תתקדם לאט ובטוח…


ב) את האבדות מחזיר הצדיק באמצעות תורותיו! כשרבינו רוצה להעניק לך [=נחמן האליל מעניק?] עצה, אור, כוח, לעבודת ה', הוא עושה זאת דרך תורתו. הוא פותח את עיניך וליבך בתורה מתורותיו, בשיחה משיחותיו, בסיפור מסיפוריו – ושם אתה מקבל את אשר איבדת".


מה עושים באומן?


מאמר נוסף שהובא שם, אף יותר מקומם מקודמו, נקרא: "מה עושים באומן – מידע והדרכה רוחנית", בו מפרט אחד החסידים השוטים, מהו הסדר שצריך לקיים כאשר מגיעים לאומן. אך קודם שנציג את דבריו, נקדים ונציג את דברי רבנו הרמב"ם ומתוכם נבין כיצד חסידי ברסלב השוטים עוברים בשאט-נפש וביד רמה בפרהסיה על היסוד החמישי משלושה-עשר יסודות הדת, ואף מסיתים ומדיחים רבים אחריהם, ואלו דברי רבנו בהקדמתו לפרק חלק:


"והיסוד החמישי, שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו ומשמעתו. ואין עושין-כן למה שלמטה ממנו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות וכל מה שהורכב מהן [וכל שכן לבני-האדם שוכני-בתי-חומר שחייהם כרוח: "כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ" (תה' קג, טז)], לפי שכולם מוטבעים בפעולותיהם אין להם שלטון ולא בחירה אלא רצונו יתעלה, ואין עושין אותם אמצעים להגיע בהם אליו, אלא כלפיו יתעלה יכֻוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו [כלומר, אין להַפנות את המחשבה וההערצה והיראה למאומה זולת ה' יתעלה]. וזה היסוד החמישי הוא האזהרה על עבודה-זרה, ורוב התורה באה להזהיר על זה".


וכך מבואר גם בדברי רבנו בהלכות עבודה זרה (ב, א–ב), וז"ל:


"עיקר הציווי בעבודה-זרה, שלא לעבוד אחד מכל הברואים: לא מלאך, ולא גלגל, ולא כוכב, ולא אחד מארבע היסודות [הטבעיים], ולא אחד מכל הנבראים מהם [ובכללם האדם]. ואף-על-פי שהעובד יודע שה' הוא האלוהים, והוא עובד הנברא הזה על דרך שעבד אנוש ואנשי דורו תחילה – הרי זה עובד עבודה-זרה [...] ובעניין זה ציווה ואמר: 'הִשמרו לכם פן יפתה לבבכם' [דב' יא, טז]. כלומר, שלא תטעו בהרהור הלב לעבוד אלו, להיותם סרסור ביניכם ובין הבורא".


וכעת נציג לפניכם מן הדברים שנאמרו ב"מדריך הרוחני" שם:


"עשרות אלפים נוסעים מדי שנה לקברו של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, זכותו תגן עלינו [אגב, אף שלכאורה אין מגרעת בביטוי "זכותו תגן עלינו" נראים הדברים כי בהקשר "חסידי" מדובר במינות, שהרי מטרתם היא הקשר עם אלילם ושהוא יעזור וישמור ויגן עליהם]. להתפלל שם, לבקש מהצדיק שיפעל עבורנו אצל בורא-עולם ישועות בגשמיות או ברוחניות. אבל, כמו כל מקום שהפך ליעד עליה המוני, מן הראוי שנזכיר לעצמינו מדי פעם מה עושים באומן, למה אנחנו נוסעים ולמי אנחנו נוסעים, בבחינת 'דע לפני מי אתה עומד'… [בר מינן, פשוט מחליא כיצד מחליפים את האלוה בעצמות שחוקות].


[והוא ממשיך ואומר:] הרי לנו מדריך קצר, שכל מטרתו הוא להזכיר לנו מה עושים באומן, ואיך באמת צריך לגשת לציון רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, ואיך ניגשו אליו חסידי ברסלב בדורות עברו. וגם: מה הדברים שנהוג לעשות כשמגיעים לציון רבינו הקדוש.


[והוא מוסיף:] המדריך נכתב לימי ראש השנה, אולם הוא נכון ורלבנטי באותה מידה לכל נסיעה, במשך כל השנה כולה ולכל מי ששואל את עצמו מה עושים באומן.