אברג'יל המטביל

בתקופת הממשלה הנוכחית אני שם לב לייסורים הקשים שמביאים עלינו הביביסטים, וכמותם החרדים, שברובם המוחץ הינם כבויי שכל, ללא טיפת חוש הבחנה, המאמינים לכל שקר היוצא מפי רודפי כבוד, שׂררה וממון.


ישראל אברג'יל הוא אחד מאבות הטמטום של עם-ישראל, הוא מהווה מקור השראה למישהי שלצידה אני עובד כיום ואשר למדה ביו-טכנולוגיה. ברם, למרות רמת השכלתה הגבוהה לכאורה, היא הוגה ומתייגעת בדבריו, וכתוּכּי צייצה מולי דברים הזויים שלמדה ממנו שאותם היא חושבת לדברי חכמה נשׂגבה. הסברתי לה שמדובר בנוכל וכופר בתורה והפניתי אותה למאמרים המוכיחים זאת, אך היא דחתה זאת ואמרה שאני מדבר לשון הרע... ומדוע החרדים הפכו את איסור לשון הרע ליסוד הדת? תוכלו ללמוד זאת במאמר שכותרתו שאלה זו.


אברג'יל, כשאר אנשי הדת הפרו-נוצרית מאומתנו, החריב את יסוד היסודות הוא ידיעת ה'. מטבע הדברים ריקנותו גרמה לו לחורבן השכל, לרדיפת ההבל ולהתדרדרות לשיבושים והזיות. לדוגמה, הוא הדפיס חמישה ספרים עבי כרס רק על סימן א של שולחן-ערוך! ושניים מהם עוסקים בנושא "מעלת הטבילה במקווה" (על אף שאפילו השו"ע לא מזכיר זאת).


בספריו ובשיעוריו אברג'יל הפך את הטבילה במקווה לאחד מיסודות הדת, וכך הוא כותב בספרו "חלב הארץ" (חלק חמישי פרק יא ענף א): "ראוי ונכון שכל יהודי שנגעה יראת ה' אל לבו, לא יעבור עליו אפילו יום אחד בימי חייו מבלי לטבול באותו היום".


מיותר לציין כי אין שום מקור לטבילה יום-יומית במקווה, ובפרט בזמן הזה שהמקדש חרב ואין נוהגים דיני הטומאה והטהרה. אדרבה, מנהג זה מורה על יהירות וגסות רוח. וראיה לכך מדברי רבותינו (חגיגה יח ע"ב), וכך פוסק רבנו בהלכות ברכות (ו, ג): "וכל הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח", וזאת מפני שמראה שהוא מדקדק על מה שלא נצטווה, ואם כך בנטילה, מה היו אומרים רבותינו על טבילה – שלדעת הטובל ההוזה –