תוצאות החיפוש

ומה שאמרנו אודות פרידמן אנחנו יכולים לומר במצפון נקי על כל גילוי של שחיתות בחלונות הגבוהים.

"האם יביא זה תועלת או נזק בבחירות" – מהיבט זה נבחנות כל הבעיות העומדות להכרעה.

וכמה נזק והרס גרם רש"י לעם-ישראל בהחדרת תפישת אגדות חז"ל כפשוטן! סכלות וטמטום בגדולי האומה, שהרי איך יעלה על הדעת שיוסף יתרעם על אביו יעקב אבינו הנביא על-כך שהוא קבר את אימו

הלז, אשר סוטה אחרי ההבל והתהו מבלי ללמוד את יסודות הדת ומבלי לבדוק את הראיות האמיתיות, אלא נעתק מחיק אימו

אבות הטומאות עולה, שבכל שאר העניינים רשות הרבים האמורה איננה בהכרח רשות הרבים ההלכתית. 20)  בהלכות נזיקי , ועגלה המושכת שהזיקה בשעת משיכתה: כל אלו תולדות הרגל הן, וברשות הרבים  פטורין, וברשות הניזק משלמין נזק

ולכן בהמשך המדרש שם נאמר, שיהושע לא נזקק "להשתטח על קברי האבות", מפני שמשה רבנו כבר התפלל עליו שיינצל

ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע יֵיאָמר על הסוברו או העושהו שהוא גם במורה (ב, ו) רבנו מזכיר את חומרת הריחוק מן המדעים ואת נזקו העצום, רבנו אומר שם ש"חכמי ישראל" מאמיני

התועים החשוּכים שנכשלים ונחבלים אחריהם, שאם הם לא יתרמו לקופת החזיר המת 3000 ש"ח, הם חושׂפים את עצמם לנזקי

יעקב אבינו מסביר לעשו שהוא אינו יכול ללכת עמו, מכיוון שייגרם נזק לילדים הרכים, וכן אם ידחקו את הצאן והבקר

גריעת דיין כזה מבית הדין האזורי [כדי להעבירו לבית-הדין-הגדול לערעורים] גורמת בדרך כלל נזק כבד לבית הדין

כלומר, גדעון מבקש מעם-ישראל את שלל המלחמה עם מדין, ומדברי גדעון עולה כי בתוך השלל היו נזמי זהב, מפני

ונראה לי ברור שכוונת שני החכמים היא אחת: שלא לחלל-שם-שמים ושלא לגרום נזק לדרך האמת, ונחלקו ביניהם באופן אלעזר בן עזריה הרחיק מלהוכיח, וכוונת כולם להרחיק מלהוכיח את הלֵּצים, שמא תתגלע מריבת-זעם אשר תגרום נזק

כלומר, למרות שהוא היה יכול לתרגם מילה במילה בכל מקום ועם זאת להיות נקי מן ההגשמה, אונקלוס בוחר בכל המקומות , ברגע שרש"י אומר שהקב"ה "אינו צריך" להשתמש בכף ממש, משמע שיש לו כף ממש, רק שבנסיבות האמורות הוא לא נזקק

וכי יש אילוץ לפניו יתעלה? וכי אין באפשרותו של הקב"ה לעצב את המקראות ככל שיחפוץ?

אימוץ שיטוֹת הנצרוּת והצדקת לקיחת כסף וטובות הנאה מן התורה, באמצעות פסקים הלכתיים לולייניים מפותלים דחוקים

והלא מטרת אכזריותם היא להשיג את תועבותיהם וזימותיהם, ואילו מטרת התורה היא לסלק נזקים חמורים מדרכו של

וכבר הרחיב רבנו מאד בעניינים האלה במורה הנבוכים, ראו מאמריי: "נזקי התחלת הלימוד במדעי האלהות"; "הסיבות

ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה [שאין להבין את תכליתו ומטרתו] ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע ייאמר וכי יעלה על הדעת שמשה רבנו נזקק "לערבב את השעות" ולשדד את מערכות הטבע כדי להינצל מנזקי התהו של המכשפים

, עד שהוא פוקד על משה רבנו ע"ה שלא יספור את עם-ישראל, כדי שאותו כוח פגאני על-טבעי לא יזיק לעם-ישראל נזקים זאת ועוד, מפירוש רש"י עולה שהקב"ה נזקק ליום מנוחה לאחר מלאכת בריאת העולם, ומי שזקוק למנוחה הוא בהכרח זאת ועוד, לא יעלה על הדעת שמשה רבנו נזקק שהקב"ה ישנן עמו את ההלכה, כאילו הוא עוד איזה תלמיד בבית-המדרש

וברור כשמש לנבונים שרבנו קובע בהלכה זו את האידיאל שאליו יש לשאוף, אך אם אדם נזקק לעבוד יותר משלוש שעות

והדבר ברור שהצעות אלו לא רק שמהוות הפקרת דמם של אותם נשמות, אלא גם יביאו נזק וחורבן לכל עולם התורה, וכהשלכה

רק מהם אנחנו בוודאות נעבור עבירה חמורה ונאכל חמץ בפסח, עבירה אשר תגרום לנו ל"טמטום הלב" ולעוד אי-אלו נזקים

זאת ועוד, אותו רב מפורסם אימץ לעצמו את הכינוי "נאמן" ונוהג להתנבא לפני הבחירות כמה מנדטים תקבל מפלגתו

ועשה את כל הלשונות הללו שנאמרו בעניין זה מורים על השגות חושיים לאורות נבראים, מלאכים או זולתם, אין נזק ועשה את כל הלשונות הללו שנאמרו בעניין זה מורים על השגות חושיים לאורות נבראים, מלאכים או זולתם, אין נזק

אישות, הדבר מצביע על העובדה שגם אביהם של "בני האלהים" הוא ה' יתעלה ויתרומם שמו, אף הוא לפי פשט הפסוק נזקק

לפסוק הבא (בר' א, כו): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ – בדפוס העשוי לו [בדפוס, תבנית, אימום

כללו של דבר, כל מה שחשבו בו עובדי עבודה-זרה להשריש עבודתה בדַמּוֹתם לבני אדם סילוק נזקים מיוחדים, והבאת השדים מבקשים ל"לשלוט בעולם על העם הקדוש" ולהזיק להם בכל מיני נזקים דמיוניים פגאניים.

כלומר, מטרת האגדה היא ללמד שאסור באיסור חמור לצעֵר את החכם ואפילו כאשר לא נגרם שום נזק מן הצער הזה, כמו

זו חשובה ביותר בעולם הדתי המוכר בימינו, אשר מטיף ומחנך לאי-חשיבה, להליכה עיוורת אחר אלילים בשר ודם, לאימוץ

מכל מקום, רש"י הטמבל לא הבין שיש בתלמוד גם שיבושים, והוא אימץ את ההזיה הזו ככתבה וכלשונה, וזה לשונו: אורתודוקסים חכמים בעיניהם אשר הביאו ראיה ממילת "כביכול" אחת בתוך בליל של הגשמה ומינות, לכך שרש"י היה נקי