top of page

תוצאות החיפוש

נמצאו 396 תוצאות עבור "נזקי אימוץ"

  • רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק כ)

    הנמנעות התופשים דברי חז"ל כפשוטם, וכמו שכותב רבנו בפירושו לסנהדרין (י, א)" (מָרי)] נאבק והתווכח על אימות כלומר, ברור למָרי שיש זיקה חזקה והדוקה בין תפישת דרשות חז"ל כפשוטן לאימוץ תפישות מגשימות, שהרי ב"מאמר עמי הארץ כדרשנים, ועליהם קרא רבנו לעיל את המקרא 'מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן' [איוב יג, ה], כי נזקם

  • רש"י, ראש פרשני ההגשמה – חלק מז

    ואין זו הפעם הראשונה שרש"י מחדיר את ההזיה בקיומו של נזק מאגי שנגרם כתוצאה מהבטת עין רעה, ראו נא לעיל:

  • איך אדיר הקטן מעז לערוף את קאפח?

    ברם, אפילו אם קאפח היה רבי המובהק, מן הרגע שהבנתי שהוא גרם נזק עצום לדרך האמת, אין שום מניעה ואף חלה ואשר מתעות את אומתנו להיכשל בדרכי שווא ומדוחים שממיטים עלינו ייסורים איומים – בעשותו כן, הוא למעשה גרם נזק

  • האין התלביזיה הלימודית משרתת עדתיוּת גלותית?!

    מפרסמים כאן חליפת מכתבים על אודות התלביזיה הלימודית, הרכב כוח האדם שבה, תכניה, תוכניותיה ומסריה וכן נזקיה

  • הייתכן שאדם ייספה בלא משפט?

    ובכן, אלמלא נשאלתי בעניינה לא הייתי מתייחס אליה כלל ועיקר, כי יש אגדות שתועלתן חמקמקה מאד לעומת נזקן

  • גורמי העיוורון מדרך האמת

    מחוסר יכולתו המחשבתית להבין את דקות העניינים, או בשל דעות קדומות שהולעט בהן עוד בהיותו ילד קטן בחיק אימו , וכך נעתק מחיק אימו לחיק אשתו.

  • רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק עג)

    למדנו לעיל, שמי שעובד עבודה-זרה כדי שלא יגיע לו נזק הוא בגדר עובד עבודה-זרה, וכך היה דרך העבודה-הזרה הקדומה: לעבדה כדי שלא יגיע נזק דמיוני לעובדיה התועים.

  • גדרי רשות הרבים ושיטת קאפח השגויה

    אבות הטומאות עולה, שבכל שאר העניינים רשות הרבים האמורה איננה בהכרח רשות הרבים ההלכתית. 20)  בהלכות נזיקי , ועגלה המושכת שהזיקה בשעת משיכתה: כל אלו תולדות הרגל הן, וברשות הרבים  פטורין, וברשות הניזק משלמין נזק

  • לא יפנה אדם לבקר הקברות

    ולכן בהמשך המדרש שם נאמר, שיהושע לא נזקק "להשתטח על קברי האבות", מפני שמשה רבנו כבר התפלל עליו שיינצל

  • התפוררות דיני האבילות שתיקנו חז"ל (ח"ג)

    ולכן בהמשך המדרש שם נאמר, שיהושע לא נזקק "להשתטח על קברי האבות", מפני שמשה רבנו כבר התפלל עליו שיינצל

  • לימודי ליבה – הלב של עם-ישראל

    ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע יֵיאָמר על הסוברו או העושהו שהוא גם במורה (ב, ו) רבנו מזכיר את חומרת הריחוק מן המדעים ואת נזקו העצום, רבנו אומר שם ש"חכמי ישראל" מאמיני

  • רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק נא)

    וכמה נזק והרס גרם רש"י לעם-ישראל בהחדרת תפישת אגדות חז"ל כפשוטן! סכלות וטמטום בגדולי האומה, שהרי איך יעלה על הדעת שיוסף יתרעם על אביו יעקב אבינו הנביא על-כך שהוא קבר את אימו

  • קופת החזיר המת

    התועים החשוּכים שנכשלים ונחבלים אחריהם, שאם הם לא יתרמו לקופת החזיר המת 3000 ש"ח, הם חושׂפים את עצמם לנזקי

  • רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק לח)

    יעקב אבינו מסביר לעשו שהוא אינו יכול ללכת עמו, מכיוון שייגרם נזק לילדים הרכים, וכן אם ידחקו את הצאן והבקר

  • מבט אל העבר: שחיתות מאושרת וממסד אדיש

    ומה שאמרנו אודות פרידמן אנחנו יכולים לומר במצפון נקי על כל גילוי של שחיתות בחלונות הגבוהים.

  • מבט אל העבר: מלים והבטחות או מעשים?

    "האם יביא זה תועלת או נזק בבחירות" – מהיבט זה נבחנות כל הבעיות העומדות להכרעה.

  • ראש הכומרים הדרדעים מודה בעבודה-זרה

    הלז, אשר סוטה אחרי ההבל והתהו מבלי ללמוד את יסודות הדת ומבלי לבדוק את הראיות האמיתיות, אלא נעתק מחיק אימו

  • קאפח – שכיר נוכל ונבל

    גריעת דיין כזה מבית הדין האזורי [כדי להעבירו לבית-הדין-הגדול לערעורים] גורמת בדרך כלל נזק כבד לבית הדין

  • רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק מב)

    כלומר, גדעון מבקש מעם-ישראל את שלל המלחמה עם מדין, ומדברי גדעון עולה כי בתוך השלל היו נזמי זהב, מפני

  • רש''י – ראש פרשני ההגשמה (חלק יו)

    כלומר, למרות שהוא היה יכול לתרגם מילה במילה בכל מקום ועם זאת להיות נקי מן ההגשמה, אונקלוס בוחר בכל המקומות , ברגע שרש"י אומר שהקב"ה "אינו צריך" להשתמש בכף ממש, משמע שיש לו כף ממש, רק שבנסיבות האמורות הוא לא נזקק

  • הצ'יוואווה מאומן ותלמידו המקלל – חלק ז

    וכאמור, הוכחנו את שגיאתו וסכלותו של המקלל אשר ניזון מדברי אלילו נחמן הכלבי, וראינו שמי שמתבונן בתורה בלב נקי ב חלק השישי הוספנו לדון בעניין נזקיה המאגיים הדמיוניים של עין הרע, וכן בהזיות המאגיה הכישופים והלהטים

  • לבן הארמי בהתגלמותו

    והלא מטרת אכזריותם היא להשיג את תועבותיהם וזימותיהם, ואילו מטרת התורה היא לסלק נזקים חמורים מדרכו של

  • להטוטי המינים בעניין הכסף לישיבותיהם

    וברור כשמש לנבונים שרבנו קובע בהלכה זו את האידיאל שאליו יש לשאוף, אך אם אדם נזקק לעבוד יותר משלוש שעות

  • רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק עו)

    וכי יש אילוץ לפניו יתעלה? וכי אין באפשרותו של הקב"ה לעצב את המקראות ככל שיחפוץ?

  • רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק סו)

    ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה [שאין להבין את תכליתו ומטרתו] ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע ייאמר וכי יעלה על הדעת שמשה רבנו נזקק "לערבב את השעות" ולשדד את מערכות הטבע כדי להינצל מנזקי התהו של המכשפים

  • רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק עח)

    , עד שהוא פוקד על משה רבנו ע"ה שלא יספור את עם-ישראל, כדי שאותו כוח פגאני על-טבעי לא יזיק לעם-ישראל נזקים זאת ועוד, מפירוש רש"י עולה שהקב"ה נזקק ליום מנוחה לאחר מלאכת בריאת העולם, ומי שזקוק למנוחה הוא בהכרח זאת ועוד, לא יעלה על הדעת שמשה רבנו נזקק שהקב"ה ישנן עמו את ההלכה, כאילו הוא עוד איזה תלמיד בבית-המדרש

  • עת לעשות לה' הפרו תורתיך

    אימוץ שיטוֹת הנצרוּת והצדקת לקיחת כסף וטובות הנאה מן התורה, באמצעות פסקים הלכתיים לולייניים מפותלים דחוקים

  • רש"י, ראש פרשני ההגשמה (חלק מט)

    וכבר הרחיב רבנו מאד בעניינים האלה במורה הנבוכים, ראו מאמריי: "נזקי התחלת הלימוד במדעי האלהות"; "הסיבות

  • כמה מאמירותיו של הנבל אבן-עבדאללה

    והדבר ברור שהצעות אלו לא רק שמהוות הפקרת דמם של אותם נשמות, אלא גם יביאו נזק וחורבן לכל עולם התורה, וכהשלכה

  • שחיתות בעולם הכנת המצות

    רק מהם אנחנו בוודאות נעבור עבירה חמורה ונאכל חמץ בפסח, עבירה אשר תגרום לנו ל"טמטום הלב" ולעוד אי-אלו נזקים

הרשמו לקבלת עדכונים והודעות על מאמרים חדשים

יישר כוחכם ותודה על הרשמתכם

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!

bottom of page