תוצאות החיפוש

הניכור והזרות כלפי כלי התקשורת ובכלל זה גלי צה"ל, משום שהם חשים שהיא מתעלמת מהם ומתרבותם ומפגינה התנשאות ושחצנות

וכבר מצאנו שחכמי התלמוד התירו עבירה על איסור ושחררו אמתא כדי שלא תהא מכשול לפריצים.

ופירוש גאה – זחיחות לב האדם בעצמו, וגאון – גאוותו על עמו, ודרך-רע – התנהגות המביאה לידי חשד, ופי-תהפוכות

פטורות, חוץ מקידוש היום [=הקידוש הידוע על היין שבלילי שבתות], ואכילת מצה בלילי הפסח, ואכילת [קרבן] הפסח, ושחיטתו

בפרוטרוט כל מיני אירועים שמתרחשים בעליונים, ממש כמו באגדות האחים גרים ובסיפורי עלי-בבא וארבעים השודדים – ושחצנותם

תשובה של נוכל ושחקן רודף-בצע אשר כל פסיקותיו משועבדות לדת שקר פרו-נוצרית, תשובה של ארור אשר עשק את דרך

הזיות האסטרולוגיה, כך חובה על כל מעריציו של אלישע אחֵר, לרחוץ ולכבס היטב את מחשבתם מטינופי הזיות מינותו ושחצנותו

וכנראה שכך המין המתועב הזה מצדיק לפני עצמו את כל תועבותיו ושחיתויותיו – בהזיה שהוא אוהב כל יהודי מעם-ישראל

לפיכך, הנני פוסק ישירות מתוך התורה-שבעל-פה הזכה והטהורה שקיבל משה רבנו ע"ה בהר סיני, ושחכמי האמת מסרו

בן עושק, טמא בן טמא, פריץ בן פריץ, יפשוט את ידו להרוס את יסודות המשטר בישראל, ועוד יעז ברוב מינותו ושחיתותו

כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

העוברים והחלים על הגופות, וכמו שרבנו פוסק בהלכות תשובה (ח, ג): "כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק

ברם, בעולם דתי מתוקן שאין בו עבודה-זרה ושחיתות מוסרית קשה, היה ראוי וניתן להכשיר דיינים רבים מאד, שהרי

שום אלוה מתווך ומליץ אלא הפנייה היא ישירות לאמיתתו יתעלה, ואילו התרגום מזכיר לנו את כבוד ה' יתעלה, ושחובה

אלא, חוסר ההגינות האינטלקטואלי של רומין נובע ממקור נרפשׂ של מינות ושחצנות תהומית: לליבו הערֵל והנמֵק

נוטה כלפי התאווה והתענוגות, או מעדיף את הרגזנות והכעס והפעלת הכוח הרגזני ושחרור ריסנו, הרי הוא תמיד יטעה

ולא רק שחץ ליבם דרדרם למינות, לא פחות מכך זימתם ושחיתותם, וכדברי רבנו במורה (ב, כג): "וכל זמן שהאדם מוצא

תאוות גדוליהם ועסקניהם לכסף המשחית, ודמיונות השווא ש"מגיע להם" השחירו והעכירו את נפשם, ושחור לבושם מבטא

סוף דבר המשִּׂיג הלז חזר ושחזר את טענותיו בתגובה נוספת, תוך שהוא מתעלם לחלוטין מכך שאמירה לגוי היא איסור דרבנן, ושחז"ל התירו לומר לגוי לעשות מלאכה דאורייתא בתנאים מסוימים, כל-שכן כאשר מדובר בפיתוחה ובשכלולה

ורק מינים גמורים וכעורים ושחצנים ועזי-פנים במיוחד מסוגלים להוסיף יסודות על יסודות דתנו ולהשחית את המקור

שיטתם זו של המינים מעידה כאלף עדים על נחיתותם ושפלותם האינטלקטואלית וכן על רעיעותן ואפסותן של השקפות

לפי שיום ארבעה-עשר בניסן אינו כשאר ערבי-ימים-טובים, מפני שיש בו חגיגה ושחיטת-קרבן".

ותביעה זו מבטאת מינות ושחצנות אירופית נגעלה, שהרי לא רק שהיא מעזה פנים קמי שמיא בדרישתה הגסה כאילו מגיע

דברי השיתוף והמינות ששרבטו מכשפי האופל כאן ובמקומות רבים מעידים כאלף עדים על כסילות ושחצנות שהוממות את

שום תנאי הלכתי שהלביבות יהיו מטוגנות במעט שמן כדי שהן יהיו בגדר של מעשה קדרה, וזו פשוט המצאה שרירותית ושחצנית

השמחה – רק בדבר נעלה לצד החובה לשמוח מתוך יראה, הכנעה, תפילה והודיה לבורא-עולם, יש איסור להרבות בשמחה ושחוק לשמוח רק בדבר שתכליתו למטרה נעלה, וכֹה דברי רבנו בהמשך דבריו שם: "וכן אסרו [חכמים] ע"ה להרבות בשמחה ושחוק

נאמר באגדה שהם התבסמו, ולפתע קם רבה ושחט את רבי זירא. למחרת, רבה ביקש רחמים והחייה את ר' זירא.

נמצא, שלצד החובה לשמוח מתוך יראה, הכנעה, תפילה והודיה לבורא, יש איסור להרבות בשמחה ושחוק כשהם מרוּקנים לשמוח רק בדבר שתכליתו למטרה נעלה, וכֹה דברי רבנו בהמשך דבריו שם: "וכן אסרו [חכמים] ע"ה להרבות בשמחה ושחוק

אך הם לא עשו כן, אלא ברוב גאוותם ושחץ ליבם ראו בשׂכלם חזות הכל, והחליטו שהם חכמים וראויים לידע ולהבין

ומשתי תשובות אלה הוספנו ולמדנו על נחיצותם ההכרחית של שלושת שלבי העיבוד. ב.