תוצאות החיפוש

ובכן, פשט הידיעה שנזכרה בפסוק היא ידיעה של השגה, כלומר, כך יש לפרש את הפסוק לפי הפשט: ברעיונו של שומר-המצוה , "האם לדעת הרמב"ם צריך ללמוד גמרא?", ועוד. ומכאן נלמד שניסיון הטשטוש של שטיינזלץ עובד האלילים, אשר מנסה לכסות ולהסתיר את ערוותו של רש"י, הוא ניסיון רבנו הרמב"ם. בנוסף להתפשטות ההזיות כמו סרטן אלים וגרורתי במחשבתו של האדם, ולהרס המוחלט שהן גורמות ליכולתו של האדם

סקרתי את הכלל המרכזי והחשוב הזה בדת משה, ובחנתי אותו לאור מגוון של מקורות בעיקר מכתבי רבנו וספרות חז"ל מכדי לעכּלם כדי שתושג בהם התועלת, כך אלו ההשקפות הנכונות [...]העלימום מחמת אי יכולת השֵּׂכל בהתחלות לקבלם ומדבריו למדנו בעיקר על ידיעת ה' בדרך של בחינה ולימוד של פעולותיו, דהיינו לימוד מדעי הטבע הסובבים אותנו אמנם, יש סוג נוסף של ידיעת ה' לדעתי, והוא הבסיס והתשתית לידיעת ה' באופנים שתוארו לעיל. ברם, הלימוד על מציאותו של בורא-עולם אינו כלימוד על מציאותם של השמים והארץ, שהרי יש צורך הכרחי ללמוד גם

ערוסי וכל שאר תלמידיו של קאפח השׂכיר אימצו את היתרו של קאפח באופן עיוור, כי כפי שנגַלה בשורות הבאות, ותהפוכותיו של קאפח הינם סימפטום לחולי הרבה יותר עמוק: חולי של לקיחת שוחד במשך יובל שנים... חתימת דבריו של קאפח מעידה כי לא מדובר שם על ניתוח של שיטות הפוסקים כפי שערוסי מדמיין, אלא בביאור דעת לאחר שראינו את שיטתם של קאפח וערוסי, נעבור להוכיח את שגיאתם: ובכן, כבר ראינו לעיל שכל שיטתם של קאפח וערוסי מצעי עפר מנותקים אינו ראוי לדעת רבנו הרמב"ם, שהרי הוא פוסק בהלכות שמיטה ויובל (א, ה): "ואין בודקין את

רבנו הרמב"ם לומד מבראשית (ה, ג) שאדם הראשון הנחיל לבנו שֵׁת את מושגי האמת, ואת זאת הוא לומד בעיקר מהמילה והנה הסברו של רבנו במורה שם (א, ז), בעניין ייחודיותו של שֵׁת: "נמצא, שכל אותם הבנים שקדמו לו [לשֵׁת, בעקבות סגנונו של רבנו מָרי יוסף קאפח הולך בעקבות סגנונו של רבנו (ובמאמרי "וּבְאַחַת יִבְעֲרוּ וְיִכְסָלוּ מי שנדמה להם שעל ידי עזות מצחם נגדו הם עשויים להתגדל בפני ובעיני כיוצא בהם, אך אנו כבר לימדנו רבנו הרמב"ם סוף דבר במאמר זה למדנו על קנה המידה האמתי שבו נמדדת מעלתו של האדם, והוא מימוש הפוטנציאל של צלם האלוה

ואיך יעלה על הדעת להשוות את זעפו של מלך מלכי המלכים לזעפם של שר המשקים ושר האופים? הייתכן שזעף ה' הוא כמו זעפו של אחאב מלך ישראל? ואכן, רבנו בפירושו לתמיד שם אומר: "'רובדין של אבן' – אצטבאות של אבן", ונראה לפיו שעליהן הם היו ישנים. האמור בתלמוד רובד אינו רצפה, אלא אבנים שעלו בהן לאצטבות שהיו ישנים עליהן זקני-בית-אב – וכנראה שבידי הרמב"ם לפיכך ברור, שכל מטרת המדרש היא ללמד על כוחו העצום של יוסף במלכותו של פרעה, כוח של מלך אדיר.

זאת ועוד, אין ספק שבמשך מאות רבות בשנים לאחר חיבורו של המדרש הלז, חלו בו ידיים זרות, כדרכם של המינים הוד, דהיינו לר' אליעזר בן הורקנוס כדי לגדל ולנשא את הספר (מזכיר מאד את ספר האופל וספרים נוספים של הקבלה נהיית האיש אחרי אימו תפתֵּח אצל האשה רגשות שליליים מאד של קנאה ושנאה כלפי אימו של בעלה, ואימו של האיש [כלומר, היחס להגר הוא יחס עקיף, שהרי לא שואלים האם היא הייתה עם איש, אלא האם יש מישהו שנחשד עליה?] והנה לפניכם דעתו של רבנו הרמב"ם בעניין אמירת לחשי כישופים טמאים אשר פועלים "גדולות ונצורות"...

מנהג זה הינו אפוא יתד חלודה נוספת אשר המינים האדומיים הנקראים בפי ההמונים "גדולי ישראל", תקעו בליבו של עם-ישראל ובליבה של דרך האמת שהורה לנו אברהם אבינו ומשה רבנו ויתר הנביאים. במסורת הנוצרית, סנדק הוא האיש המקבל על עצמו את האחריות לחינוכו הדתי של תינוק המוטבל בכנסייה ואת הדאגה של האדם להשיג השקפות נכונות בכל תחום מתחומי החיים, עצם האמונה בקיומן של ההזיות המאגיות מעלה ומצמיחה שתי ספר-האופל וחכמי אדום, לליבו של עמֵּנו.

הסחרור האיטי של כוכב חמה יחד עם העדר כמעט מוחלט של אטמוספירה, גורם לשמש להכות על צד אחד של כוכב חמה במשך תמונה: לכוכב חמה ליבת ברזל גדולה באופן יחסי (אף בהשוואה לכדור הארץ), והרכבו הכולל של כוכב חמה הוא בקירוב כמו כן, מסלולו של כוכב חמה הוא אליפטי מאוד. השמים, וכל ייחוס מעין זה הינו הודאה בעבודה-זרה, וחירוף וגידוף השם הנכבד והנורא, וראו ספרי: "אפיקים להרמב"ם גזים אטמוספיריים בורחים לחלל דרך קבע, כאשר מהירותן של מולקולות בודדות עוברת את "מהירות הבריחה" של הגוף

שהיא גם "מטרת כל התורה וצירה אשר עליו היא סובבת": להשחית ולכלות ולבער מקרבנו בכל דרך אפשרית את עקבותיה של במהלך הלימוד על חובת עקירתה השחתתה ומחייתה של עבודת-המולך ועבודה-זרה בכלל, נלמד על העניין המרכזי שמובא נמצא, שהתכסיס המרכזי של כומרי העבודה-הזרה הוא לפזר ולהחדיר איומים, שכל מי שלא יבצע את עבודתה – יסבול ברם, הקב"ה לא רק ציווה לשלול על הסף את הזיותיהם הפגאניות של הכומרים, הוא הוסיף וקבע לנו מצוות-קנאה לה הרמב"ם'].

קצרו של דבר, עצם ההזיה בקיומו של כוח מאגי על-טבעי שפועל באופן עצמאי זולת אל אמת, כמו שטן ושדים ומכשפים בעקבות דברי רס"ג שראינו לעיל, גם רבנו הרמב"ם מותח ביקורת חריפה על אותם השוטים והמינים אשר סוברים שהמלאכים לדוגמה, כאשר אדם נבחר לקבל פרס מסוים או לקבל תפקיד בכיר מסוים, הוא מכניס את עצמו לסכנה גדולה, כי הפרסום ולדברי הרמב"ם שהובאו לעיל, מטרת הצער על המת היא לעורר את הלבבות להבא בתשובה,  ולא לצרחות פראיות על העבר אור לתהליך ארוך ומתמשך של תשובה.

של מצות ידיעת השם. רבנו הרמב"ם מבאר, שככל שהאדם מתרחק מן הפילוסופיה, כלומר מדעות והשקפות נכונות ובריאות, הוא מתדרדר מטה-מטה ברם, רבים הם אשר תקפו את רבנו הרמב"ם, רבים הם אשר לא עָרַב לחיכּם מבטו החודר והנוקב עד התהום, וכפי שתיארם סוף דבר, עתה ברורה תשובתו של מָרי יוסף קאפח לשאלה, מדוע הרמב"ם קורא לקבוצת ההלכות הראשונה של ספרו "משנה בחלק הבא של מאמר זה נלמד את הלכות רבנו בעניין מרכזיותה של מצות ידיעת ה', ושהיא המטרה של האדם עלי אדמות

צעיר חכם בעיניו, כלומר אחד מאותם שחורי הבגדים וההשקפות אשר אוכלין מן התורה, והוא "הסביר" לי, כי לדעת הרמב"ם מאין הייתה לשמואל הנביא המיומנות לשסף את צווארו של אגג באִבחת חרב אחת? וגם מזאת נלמד על חשיבותו העצומה של השירות בצבא לפי תורת משה, ועל עוונם החמור של המשתמטים. ועתה לגולת הכותרת של פרק קצר זה, כאמור, מניין הזכרים מבן חודש ומעלה של שבט לוי היה 22,000. האהבה לארץ-ישראל היא זו שעתידה להוליד בסופו-של-דבר גם אהבה לה' יתעלה.

מקום להזיותיהם של פשטי המדרשים, ושיטה זו מחריבה את תורתנו. המקור לפירושו הוא במדרש תנחומא מהדורת המינות של וורשא (במהדורת כתבי היד של בובר קטע זה אינו מופיע), אך ובז לצערו של אביו, אי אפשר לקבל את הדברים בתוך ובמסגרת פירוש לַכֹּל שמתיימר להיות פשטני. זאת ועוד, אין ספק שבמשך מאות רבות בשנים לאחר חיבורו של המדרש הלז, חלו בו ידיים זרות, כדרכם של המינים וכוונתו האמיתית של המדרש היא לומר, שבעת להט היצרים עלו לנגד עיני שכלו של יוסף חינוכו של אביו, והערכים

בדרכו העקושה של רש"י-שר"י הלכו חכמי-יועצי-אשכנז לדורותיהם, ותוכלו לקרוא על-כך במאמר: "מלחמתו של הרמב"ם ומוחו הקודח והתאוותני של רש"י החדיר לנו הזיה חסרת צניעות לתוך פירושו לתורה. ושוב, אין שום קשר בין המלה "איפה" שהיא מעין קיצור של "איה פה", לבין המלה "אפוא". באחריות לרצונו של עשו האדומי להורגו. קצרו של דבר, כל מי שזכה וזרח עליו אור האמת, ברב או במעט, לא ישכח אותו לעולם!

השמאל הפועלי הוכיחו בעליל, שגישתו של הגוש "הסוציאליסטי" אל קליטתם ושילובם של בני יהדות המזרח לא הייתה – ובכך יָצֵרו את צעדיה של המועצה. התלהבו במיוחד ממגעים אנושיים-חברתיים עם בני היישובים "הנחשלים", שנמצאו בקרבת מקום – ואלה שחוו על בשרם את יחסם הדרך לעשות זאת ביושר ובכבוד היא לאפשר לבני יהדות המזרח לקבל את חלקם המלא בגוש פוליטי גדול זה – גם במוסדות הצלחתה של רשימת תמ"י, חזקה שתבהיר לנו עד כמה גדול כוחה של התארגנות עצמית.

וכאמור, בשני חלקי המאמר הקודמים ראינו, כי לדעת אונקלוס, יונתן בן עוזיאל, רס"ג ורבנו הרמב"ם, הגשמה הינה כלומר, ללא שלילה מוחלטת של הגשמות לא תתקיים השקפת הייחוד, מפני שהגשמות היא האנטי-תזה של השקפת הייחוד: ובכן, את האנשים האלה יש ללמֵּד בדרך של הודעה ומסירה, לא בדרך של ידיעה.  מה ניתן ללמוד מכל הסלט הזה של רש"י? ועל תרגומו של אונקלוס שם: "וַיַּרְא אֱלֹהִים" – "וַחֲזָא יְיָ", ראו: "הרמב"ן – המִּין שלא יבין", שם בקושייתו

והלא מספרה של האות חי"ת הוא שמונה. וגם סכלות יש בדבריו, שהרי יחסי אישות אינם אסורים באמצע השבוע, ולא התירו אותם אך ורק בשבת, אלא שחכמים וכי יומו של הקב"ה הוא אלף שנים? ולפי זה ימי שני חייו של הקב"ה הם כ-30 מיליון שנה! כלומר, יש לדמותו של הבורא מאפיינים גופניים נעלים וחזקים ומפליאים בהרבה מדמותו של האדם, וכמו שסברו המינים ובמלים אחרות, מצות הישיבה בסוכה נועדה להציל את ישראל מדינה של צדק, דהיינו מדינו של אלהים אחרים!

שהרי כל עצם שתופס שטח מסוים במציאות הוא בהכרח גוף, כל-שכן כאשר נאמר במפורש שיש לו יחס של קרבה וריחוק שבת], כדאמרינן בבראשית רבה: היא איבדה חלתו של עולם, שעל-ידה נטרד אדם הראשון שנתרם כחלה, וכיבתה נרו של , גם בהמשך מתואר יחסם הקשה של רשב"י ובנו לסביבתם, ונאמר שכל מקום שהיו נותנים עיניהם בו "מיד נשרף". של עשייה ומלאכה, מציאות שבה רובו המוחץ והמכריע של העולם עסוקים ביישובו של עולם. ראו: "עילוי נשמות לדעת הרמב"ם – הזיה או מציאות?", "האם יש תנורים ומשׂרפות בגיהנום?".

רבנו מלמד, כי אמיתת עצמותם של המלאכים אינה גוף, אלא הם ישויות נבדלות מחומר. נשים לב שרבנו מתאר כאן את אמיתת עצמותם של המלאכים, לא את אופני הופעתם במציאות הממשית. של המלאכים עושי דברו. ה' יתעלה נשׂגבה לעילא-לעילא ממעלתם וממצבם וממעמדם של המלאכים. מדוע יוחסו למלאכים כנפיים?

ובמאמרי "האם יש חיים לאחר המוות לדעת הרמב"ם?" , הראיתי, כי רובם המכריע של עושקי דת משה בתקופתו של רבנו סברו, שהעולם-הבא הוא עולם של תענוגות גופניים כלומר, מדוע כבודם של מלכי ישראל גדול מכבודם של מלכי אומות העולם? לפי רש"י, יש לדמות את לחשיהם של החרטומים-המכשפים לפעולותיו של ה' יתעלה! הרמב"ם", בתוך ספרי: "אפיקים להרמב"ם").

אדם מוטלת החובה לשמוע ולבחון את ההשקפות והדעות בעין השכל מבלי לייחס חשיבות למעלתו האמיתית או המדומה של ישכילו זאת יבינו לאחריתם, כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם, וכֹה דברי רבנו (עמ' יג): "אבל קביעתו [של תורה וזהו כבודה של תורה! העדר האמת הוא מקור הרעות בעולם רבנו הרמב"ם מלמדנו במורה (ג, יא), כי מקור הרעות בעולם הוא העדר החכמה: כיצד נרומם את כבודה של דת משה הרמוס עד עפר?

רבים הם אשר מתקוממים כנגד אור הרמב"ם בטענה ש"ניתן להרים את האמת על נס אבל אין צורך לחרף ולגדף ולקלל". במאמר זה אוכיח שוב, כי המלים החריפות כנגד אלילים ואטִּים מהובלים ומיובלים, הן מהותה של דת משה וישראל, עקירת עבודה-זרה מחויבת להיות באופנים חדים וחריפים ואף כואבים – אך הכאב של עקירת העבודה-הזרה הוא כאין קצרו של דבר, מצוה לאבֵּד עבודה-זרה ומצוה לחרף ולגדף את המינים האורתודוקסים הכעורים והבהמיים. אלו ויתרחקו מדרכם של אלה" (עמ' רנז).

, שהרי יחיד מומחה מתיר הנידוי לבדו] להתיר הנידוי או החרם ואפילו במקום הרב [ואפילו במקום שרבו המובהק של וכמה רחוקים שבילי מחשבתו של רבנו בהבנת שלבי לימוד התורה ותכליתה מהעולם הדתי בימינו שקידש את הפלפול, ההזיות ועוד חולאים רעים ונאמנים שאין כאן מקום לפרטם, ומאמרים רבים כתבתי עליהם ועל נושאיהם באתר אור הרמב"ם כדי וחכמים גדולים היו משתבחין במעשיהן הנאין ואומרין שמעולם לא נידו אדם ולא החרימוהו לכבודן – וזו היא דרכן של מה יהיה אפוא דינם של הכומרים השכירים?

שנוסח זה מדויק יותר, ו"מסורת בידינו מאבותינו שחכמי תימן שלחו לא פעם לבלר תלמיד חכמים להעתיק להם את ספרי הרמב"ם לתרגומו של ר"ש. של מָרי יחיא קאפח. על תרגומו של ר' שמואל אבן תיבון בפתיחת דבריו של מָרי על תרגומו של ר"ש אבן תיבון, הוא אומר כך: "ובטרם כנראה שרבנו הרמב"ם לא ראה את תרגומו של ר"ש במלואו, כי ר"ש סיים את תרגומו כמה חודשים לפני שרבנו נפטר,

והסיפא של הדברים אמורים באדם אשר הגיע לגיל שבעים או שמונים ובאמת השיג מעלה של מידות וחכמה, ואפילו אדם שלמדו הלכות והשקפות אמיתיות במבט של חשדנות והתנשאות, ואינם מוכנים בשום-פנים-ואופן לקבל דברי אמת. *** קצרו של דבר, הייסורים שהאוהב הנבון גורם לנו נועדו לתועלתנו, ונשיקות השונא נועדו לאסוננו. *** במשלי (כז הוא לא יראה בכך אפילו טעם לפגם, אפילו ריח של איסור לא יעלה באפו. פשעם ומעלליהם של "גדולי הדור" הנגעלים של ימינו, וכֹה דבריו: "ואין לך צורך באמרך: היכן יראת שמים?

הוא חילק לכל התלמידים את אותו הניתוח, וביקש מהם לדרג בסולם של 0–5 את רמת הדיוק של התוצאות, כאשר 0 הוא מחקר זה מצביע אפוא על קיומה של הטיה-קוגנטיבית. הבאנו רק מעט מזער מטכניקות הפעולה של ה"קוראים", על שלל הטכניקות, תוכלו לקרוא בספרו החשוב של שלמה אבינר מקור שני לקריאה בכף היד נמצא בכתבי הרמב"ן, וזה לשונו (עמ' כו, הוצאת המוסד הסגור של קוק המשוגע): "וסדר שבר-המן פלט דברי סכלות לדעת חז"ל ורבנו, ובמהלך עיוני בכתבי בר-המן נתקלתי בדברי הבל לא מעטים (ראו מאמרי: "הרמב"ם

שילוב טבעי של ישן וחדש, ברוח המסורת של יהודי תימן שלט-בד ענק, באותיות מאירות-עיניים, באולם בית החייל אז נשמע קולו הצלול של סעדיה גור-אש, מדריך הלהקה של מושב מדרך-עוז. הוא הוציא את המשניות עם פירוש הרמב"ם בתרגום חדש מערבית. כתבים של רבנו סעדיה גאון, וספרים של הוגי דעות מתימן ומספרד [וגם ספרים של מינים וסכלים כגון שני ספרים לצד הביקורת החברתית של "אפיקים", מצויה עשייה גדולה ורחבה של חשיפת תרבות העבר של יהדות תימן והצגתה: במדרש

באתר האינטרנט של "קופת העיר" הלא היא "קופת החזרזיר" – קופת השרצים והעושק של קנייבסקי שר"י ושות' – מופיעות 85 ש"ח למשך 36 חודשים, 3060 ש"ח], יזכה לקבל מידיו הקדושות של הרב שליט"א סכין מחוטבת מכסף, ועליה חרוטה הקדשה אישית בחתימת ידו של הרב שליט"א. "קופת החזרזיר" חותמים בהחדרת העבודה-הזרה שבידם ביתר-שאת, וזה לשונם: "בנוסף, תזכו לקבל את הסכין המסוגלת סכינו של גלאי היא "סכין המסוגלת" כי נחרטה בה ברכתו, ותפילתו של הגילול "בקול רועד ומלא תחנונים לפני היושב

כאמור בחלק הראשון, הרמב"ם הקדיש את הפרק החמישי בהלכות דעות ללימוד על דרכי ההתנהגות וההתנהלות הנכונים , הוא שהם לא יהיו "מצויים אצל נשותיהם כתרנגולין" כלשונו של רבנו, וכלשונם של חז"ל במסכת ברכות (כב ע"א) האם לא ראוי להדריך את תלמידי הרמב"ם ליַשרות המחשבה? לקיים חיי אישות "ברצון שניהם ובשמחתם", כי כמו שכבר אמרנו לעיל, רק בדרך זו חיי האישות יסייעו לטפח את יחסי רוחני של ההורים המחנכים.

במאמר זה נבדוק את נכונותה של אבחנה זו לאור התורה-שבעל-פה, נחל את דיוננו בעיון בהלכות רוצח ושמירת הנפש בהמשך דבריו, הרמב"ם מביא דוגמה לפשיעה הנדונה הזו שקרובה למזיד (שם, ו): "הסותר [=ההורס] כתלו [קיר שברשותו לאור הלכות אלה, נעבור לבחון את המקרה של מעבורת החלל קולומביה, שם מדובר היה בחוקים פיזיקליים שבהם המדענים כללי, הגורם לאסון הינו: "כשל מבני והתפרקות בחזרה לאטמוספירה, בעקבות פגיעת פיסת קצף בידוד מהצד השמאלי של הטענות, וכן את האינטרסים של העומדים מאחוריהן, עד שלעיתים נסיק שהינם משוחדים.