מעט על שגיאות תופשי התורה באלף השנים האחרונות

עודכן: 28 בינו׳ 2021

במאמר "האם יש חיים לאחר המוות לדעת הרמב''ם?" (חלק א, חלק ב) למדנו, שהרמב"ם היה בדעה שהחיים לאחר המוות הם חיים רוחניים נצחיים לנפש בלבד. נפש האדם נפרדת או מתנתקת מן הגוף החומרי השפל, ואם האדם זכה לזכּכה בעולם-הזה, היא מתרוממת לשגב הנצחי ולעונג הרוחני התמידי שבחיי העולם-הבא. כדי לזכות בעונג המופלא הזה, להתרומם מבהמיוּתו ולמלא את ייעודו, על האדם להבין כי חיי העולם-הזה הינם מעבר חד-פעמי בפרוזדור חיים שחולף כרוח, שכל תכליתו להכשיר את נפשו לאותו מעמד מרומם. ההבנה הזו הינה היסוד לַכֹּל, מפני שהיא עשויה לעורר את האדם לסגל לעצמו מידות טובות, לנהוג בחמלה ובסובלנות כלפי הסובבים אותו, לקנות השקפות נכונות ואמיתיות ולצאת למסע לידיעת ה' יתעלה שירוממו לעבוד את ה' יתעלה מאהבה.


ברם, כאמור במאמר שצוין לעיל, תופשי התורה כשלו וסכלו להבין שהשׂכר שהאדם מקבל בעבור התנהגותו הטובה בעולם-הבא הוא שכר רוחני, דהיינו עונג נפשי-רוחני תמידי שלא נפסק ולא חָדֵל. טעות חמורה נוספת הינה תפישתם את התורה כהוראות יצרן להפעלת מכונת כביסה, כאילו מטרתה היחידה של התורה היא ללמד אותנו מה אסור ומה מותר בלבד. ובמלים אחרות, לפי דעתם אין לתורה מטרות מחשבתיות, לא מלחמה בעבודה-זרה, לא קריאה לכל באי עולם לייחוד ה', וכמובן, הס מלהזכיר את ידיעת ה' הכרתו והשׂגתו באמצעות לימוד מדעי הטבע – כאילו היה מדובר בכפירה גמורה! התבוננות בשגיאותיהם הללו ואחרות מלמד, כי תופשי התורה שגו בהבנת התורה וקיום המצוות לחלוטין!


א. סכלותם גורמת לחילול ה' ולשנאת הדת


חינוך דורות על-גבי דורות להזיה שכל תכליתה של התורה הוא ללמד מה אסור ומה מותר ללא מטרה ומחשבה, משפיל מאד את מעמדה של התורה אפילו ביחס להוראות יצרן למכונת כביסה, שהרי אפילו להוראות להפעלת מכונת הכביסה יש סיבה מדוע יש להפעיל את המכונה באופן כזה ולא אחר. ברם, לא רק זלזולה של התורה והשפלתה, התבוננות במצוות התורה כציוויים טכניים נעדרי תכלית או כציוויים שנועדו לתועלת מאגית דמיונית, פתחה בפניהם את השער להפוך תורת חיים לקרדום חוצבים, ואסביר את דבריי:


תפישת המצוות כעניינים טכניים או מאגיים גרמה לבערות איומה מן המדעים, ולחניקת כל התבוננות ביקורתית ומעוף מחשבתי. חינוך קלוקל זה יצר חברה שלמה של הולכי על שתיים שאינם מבינים מאומה בענייני מדע. מניעת השכלה וטיפוח הבערות וההזיות יצר אפוא עדר של כבשים תועות אשר נוחות מאד לתמרון ולהתעיה, שהרי אין להם כלים לבחון אמונות ודעות, וההשקפה המרכזית שהוחדרה להם ומנחה אותם היא הערצה אלילית ל"גדוליהם". כלומר, לאחר שסכל מהובל הוגדר כ"גדול", כל מה שהוא יפסוק חייב להתקבל מיד כאמת אלהית מוחלטת, וכך ניתן בקלות להחדיר להמון את השקר שחובה לרומם לטפח ולפטם את ראשי הדת ותופשי התורה כאילו עליהם כל העולם עומד...


נמצא אפוא, כי בעיני תופשי התורה, הדת אינה אמצעי לחקור ולהשכיל במטרה להכיר את מי-שאמר-והיה-העולם, ההיפך הגמור! הדת היא אמצעי להנציח את הבערות והאלילות, כדי שהם יוכלו להמשיך ולתמרן את ההמון כאוות נפשם, ולשמר מערכת של חוקים ומוסכמות שמטרתה הסופית היא הפקת רווחים וטובות הנאה, השגת גדולה ורוממות מדומות, שגייה בהזיות מאגיות מטופשות, ושקיעה בתאוות בגלוי ובחדרי חדרים.


שאיפותיהם הזרות גרמו כמובן לשיבושים מחרידים בפסיקת ההלכה, שהרי מי שאינו רוצה להבין שמטרת המצוות היא ליצור מערכת איזונים נפשיים עדינים ומשוכללים, אשר יכשירו וירוממו את האדם להגות בחכמות ולהכיר את בוראו ככל יכולתו – מי שאינו מבין זאת ומנחיל את ההשקפה שהאסור והמותר הם התכלית, יתדרדר כמעט בוודאות לעולם החומרות וההחמרה, שהרי אם האיסורים נועדו להרחיק אותנו מן העבירות ולקרב אותנו אל בוראנו, מדוע שלא נפליג באיסורים וכך נתקרב עוד ועוד אל הבורא? נמצא אפוא לפי דמיונם, שככל שהאדם מסגף ומחמיר על עצמו ומראה שהוא מדקדק יותר במצוות, כך הוא ידמה לחשוב שהוא השיג מעלה, וכך ייראה וייחשב בעיני הסובבים אותו ל"אדם גדול".


כדי ליצור מדרג דמיוני של גדולה החמרה וסגפנות הם שיבשו ועיוותו את ההלכה וכלליה, ואף הוסיפו עליה אלפי הלכות חומרות ומנהגים, שרובם הזויים ומיותרים, וחלקם הבלתי מבוטל אף נוגע בענייני עבודה-זרה ולעתים לא רחוקות אף גולש לעבודה-זרה גופה! ואם נשים לב, שלל חומרותיהם וסגפנותם המדומה ממוקדות בהצהרות ובהנהגות חיצוניות. לדוגמה, רוממות תפילתו של האדם אינה נמדדת לפי מידת ריכוזו והכנעתו לפני בורא-עולם, אלא להיפך, לפי מידת התנועעותו החיצונית, הנפת ידיו, תנודות ראשו, וכיו"ב. ובדומה לתפילה, גם לימוד התורה המשובש שלהם אינו נמדד לפי מידת הבנה אמיתית יסודית ומעמיקה, אלא לפי מידת שיגעונו של הלומד בעת לימודו, וככל שהוא יעשה יותר רעש וצלצולים, יניף את ידיו וירים את קולו וייראה תזזיתי כאילו הוא שרוי בטרנס עילאי של "לימוד" – כך הוא ייחשב לגדול יותר, ואולי אף יזכה להיות מוגדר כ"עילוי".


ואם יורשה לי להוסיף, גם שלל חומרותיהם בענייני אישות נראות בעיניי הזויות לחלוטין, ואיני מסוגל להבין כיצד האדם מסוגל לחנוק את צרכיו עד כדי כך. ומכיוון שברור שלא ניתן לחסום את טבע האדם, אין ספק שהם פשוט משקרים! כלומר, הם מתיימרים להיות סגפנים גדולים אשר פורשים מן האשה כמעט כמשה רבנו! ואליבא דאמת, מי שרחוק כל-כך מידיעת ה' ומהשקפות נכונות ובריאות, לא מסוגל להתגבר על יצרו אפילו ביסודות איסורי הביאה. ודומים הם לכומרי הנוצרים אשר מתיימרים להיות "פרושים מן האשה", והאמת ידועה...


וכבר אמרתי באחד המקומות כי הסיבה המרכזית שהם מציגים את עצמם כסגפנים גדולים היא כדי להפעים ולהרשים את בני האדם, ובעיקר את הגבירים, כדי שהם יראו אותם כאילו היו "מלאכים עלי אדמות". שהרי כל אדם נכשל ביצרו, וכאשר הוא פוגש בני אדם אשר לכאורה גוברים על יצרם ומשחקים בו ומכניעים אותו בקלות ואפילו באדישות, הוא מיד נבהל ומתפעל וחושב בליבו שהם "בני האלהים" אשר כדאי וראוי ואף חובה לתמוך בהם. וכך חושב לעצמו הגביר, הוא ישיג לעצמו מעלה גדולה בעולם-הזה ובעולם-הבא, ויזכה לשבת בעולם הבא "במזרח" יחד עם אותם "בני האלהים", שהרי הוא נתן להם כסף והם חייבים לו... ואת ההזיה הזו למדו צאצאי המינים מכומרי הנוצרים, הזיה אשר מכניסה הרבה מאד כסף...


ברם, ככל שהעולם המדעי משתכלל ומתפתח וככל שהדעת ממלאת את הארץ, כך רבים הם גם אלה אשר מזהים את הזיותיהם. כלומר, ניפוח עולם ההלכה ועיווּתוֹ המוחלט גורם ללומדי המדעים בימינו להתבונן בפליאה על התועים הללו, ולגחך בקרב לבם ואף לתמוה ולהשתומם על התנהלותם הזרה והמוזרה של "מחזיקי הדת" – התנהלות שלעתים קרובות רחוקה מהגיון בריא ומדעת נכונה. וכל זאת במקרה הטוב, כי במקרה הפחות טוב, המתבוננים החיצוניים הללו, דהיינו הגויים או הישראלים הרחוקים מדת משה, עלולים גם לפתח איבה ומשׂטמה עזה כלפי אלה אשר מתעקשים להתנשא על זולתם ולראות את עצמם כבניו הבלעדיים של אלהים, ויחד עם התנשאותם הזו הם יותר תועים מן הבהמות בתחומים רבים ובמיוחד בכל מה שקשור למדעים ולהשקפות נכונות.


התוצאה היא אפוא חילול ה' ושנאת הדת. כלומר, ריחוק ממדעים והשקפות נכונות מדרדר את החברה הדתית האורתודוקסית הגלותית לשקיעה בטיפשות ובסכלות. ובני אדם כאלה, אשר למרות רמתם המחשבתית האפסית ולמרות הפיכתם תורת חיים לקרדום חוצבים, מציגים את עצמם כ"בני האלהים" ובאים בדרישות ובתביעות כלפי החברה שתכלכל אותם ותשלם מיסים בעבורם, בני אדם כאלה גורמים נזק עצום לדת משה! כי לא רק שהם פרימיטיביים ברמה איומה ונוראה ומתנשאים מעל האחרים כאילו היו כוכבים בשמים, ולא רק שהם דורשים לעצמם פטורים ממסים ומשירות החברה והמדינה, הם גם דורשים ותובעים שהחברה תממן אותם ותעבוד בשבילם! וכאשר המתבונן החילוני או אפילו הגוי מתבונן על סכלותם ורואה לנגד עיניו עובדי אלילים, הוא נגעל מהם וזועק שיסירו את עוּלָּם מעל צווארו, כי אין שום סיבה שהוא יממן לימוד תורה בכלל, וכל-שכן תורה חדשה פרו-נוצרית אשר מקדשת את הבערות, מנציחה את הסכלות ומרוממת את האלילות.


ב. תפישת אגדות חז"ל כפשוטן


אחת התוצאות העגומות של הריחוק ממדעים ומהשקפות נכונות היא תפישת אגדות חז"ל כפשוטן. קבלת פשטי האגדות כפשוטן החדירה במהלך השנים אלפי הזיות מאגיות אליליות לתוך דת משה, ועיצבה מחדש ובאופן מעוות להחריד את פני הדת באלף השנים האחרונות. הלכות והשקפות לא מעטות בימינו מבוססות על הזיות מדרשיות שלא נועדו ללמד מאומה, אלא לשמש כמשלים או ככיסוי למשלים ורעיונות נסתרים. העדר ידיעת המדעים ושקיעה בהזיות, גרר את תופשי התורה באלף השנים האחרונות לעוט כמוצאי-שלל-רב על ההזיות המדרשיות. הם אחזו בהן בדבקות ובכל כוחם, אימצו אותן אל חיקם באהבת סכלותם, ואף פיתחו ניפחו ועיבו את ספרות האגדה באגדות מאגיות הזויות פרי באשת דמיונם.


ואפילו בימינו, בדור דעה, דור המדע, דור אשר כבר מבין כי האסטרולוגיה ושאר ההזיות המאגיות האליליות הינן הבל מהובל, אפילו בימינו, העולם הדתי עדיין מתרפק באהבה על הזיות המדרשים ועוסק בספרות הזו כאילו היא ניתנה מפי הגבורה. ולא רק בעולם הדתי האורתודוקסי אשר רואה בלימודי המדעים כפירה, גם בעולם האקדמיה