אחד מחבריי שלח אלי סרטון של כומר צעיר בשם שקד בוהדנה, בסרטונו הלז, אותו כומר צעיר מתיימר לדבר בדברים שאין לו שום מושג קלוש בהם, ואף מחציף ומעז לומר שהוא החכם והנבון, ואילו "הדרדעים" כלשונו, דהיינו הדרדעים המקוריים אשר התנגדו לספר-האופל, הינם ילדים קטנים ובורים ועמי-ארצות, עד שכל טענותיהם נשללות מיניה וביה בהינף ידו הקליל (קישור: (youtube.com/watch?v=WQrbys4RU6Q, ובכן, במאמר לקמן נבחן את דבריו. טענתו הראשונה תחילה בוהדנה מצהיר שכל מי שטוען שספר-האופל הוא ספר פגאני, "לא העמיק ב

בבית-המקדש הייתה מצוה להוסיף עוד בד אחד של ערבה לארבעת המינים, וכל יום ויום (חוץ מיום שבת) היו זוקפין ערבות על צדדי המזבח והעם היו נוטלין את הערבה היתרה הזו משם, ומצרפים אותה לארבעת המינים שבידיהם, וכך פוסקים בעניין זה חז"ל ורבנו (לולב פ"ז): "הלכה למשה מסיני, שמביאין במקדש ערבה אחרת חוץ מערבה שבלולב, ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב, ושֵׁעוּרה: אפילו עלה אחד בבד אחד. כיצד הייתה מצוותה? בכל יום ויום משבעת הימים היו מביאין מורביות של ערבה וזוקפין אותן על צדדי המזבח, וראשיהן

בראש חודש ניסן תשפ"ד (9.4.24) פרסם ארבל ביוטיוב שיעור שכותרתו: "קרדום לחפור בהם – אברכי הכוללים הנהנים מכספי ציבור", תמצית שיעורו מתוך תיאור הסרטון היא כדלהלן: "מאריך ומבאר האם מותר לאברכי כוללים ללמוד ולהתפרנס מכספי הציבור, מהי דעתו האמיתית של הרמב"ם בזה [=דעתו הידועה היא שקר?]; מה היה המנהג הפשוט בעם-ישראל בזמן הגמרא ובזמן הראשונים והאחרונים לאחר-מכן; האם יש מצוה וחסידות היום שלא ללמוד תורה ולהתפרנס מכספי ציבור; האם הציבור מחויב לתמוך בתלמידי חכמים, האם אפשר לסמוך על כל 'רב

בהמשך שיעורו ארבל מתחיל להביא "ראיות" לכך שמותר ליהנות מדברי תורה: "הרשב"ץ האריך [...] לחלוק מאד על הרמב"ם וכתב כמה סימנים נגד מה שכתב הרמב"ם. בתחילה האריך הרשב"ץ להוכיח מהש"ס והביא עשרות-עשרות של ראיות: מהש"ס, מהמדרש, מדברי רבותינו, מדברי הראשונים, הגאונים, שאין זה נכון מה שאומר הרמב"ם שלא היה הרגל בישראל, [כלומר] הוא [=הרמב"ם] כתב שלא היה דבר כזה בש"ס שנתנו אספקה לתלמידי חכמים, הדבר הזה הוא אסור וברור לאסור – ואין הדבר כן, הרשב"ץ האריך מאד בראיות נגד הרמב"ם, ראיות מכריעות מ

בהמשך שיעורו, ארבל עובר מהתשר"ץ לקארו הקראי, וזה לשונו (דקה 28:00 ואילך): "גם הכסף-משנה, במקום [=בהלכה שם], עִם שהיה נאמן ביתו של הרמב"ם, האריך להוכיח מהש"ס, מהתלמוד, מהמדרשים, נגד דברי הרמב"ם. והב"ח, ועוד כל האחרונים שבאו אחר-כך, כולם הוכיחו מדברי רבותינו בגמרא, באמת, בראיות מכריעות מאד, נגד דברי הרמב"ם, עד שייפלא הדבר שהרמב"ם כתב שהדבר הזה אסור ושלא נעשה כן בישראל עד עתה". ובכן, קארו לא היה "נאמן ביתו של הרמב"ם", מדובר במין ואפיקורוס שהחטיא את הרבים לחלל-שם-שמים, החדיר את ה

בהמשך שיעורו (דקה 39:42) ארבל מצהיר חגיגית שהוא הגיע למיצוי העניין, כלומר לפי דמיונו הוא הוכיח באותות ובמופתים שמותר ליהנות ולהתעשר מדברי תורה – ובמלים אחרות, די ב"ראיות המכריעות" של התשר"ץ (ראו ח"ב) בתוספת "ראיית המחץ" של קארו הקראי "עת לעשות לה' הפרו תורתיך" (ראו ח"ג), כדי לפסוק באופן החלטי שמותר ואף מצוה וחסידות להתעשר מדברי תורה. מדוע אפוא ארבל איננו עוצר את שיעורו? ובכן, לפי דמיונו של ארבל, גם לדעת הרמב"ם מותר ואף מצוה וחסידות ליהנות מדברי תורה! והנה דברי ארבל שם: "והיינ

בשולחן הגילולים (גו"ח קמה) אומר הקראי: "בימי חכמי הגמרא היו נוהגים לתרגם כדי שיבינו העם [...] האידנא לא נהגו לתרגם, משום דמה תועלת בתרגום כיוון שאין מבינים אותו". ורק מין מסוגל לטעון שמטרת התרגום היא אך ורק תרגום המלים, ובמלים אחרות, אין שום תועלת אחרת בתרגום אונקלוס – שהוא מסורת תורה-שבעל-פה וכדברי רבנו בספר-המצוות (לאווין קכח): "והוא אמרוֹ יתעלה: 'כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ' [שמ' יב], אמר המבאר את הקבלה [=מסורת התורה-שבעל-פה]: 'כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל דְּיִשְׁתַּמַּד' [או

קיבלתי תגובה נזעמת במייל ממישהי בשם ליאל, וכך היא אומרת: תבטלו לי את בקשת החברות. אחרי שקראתי את הסירחון באתר שלכם אני מוותרת. בושה שאתם משתמשים בשם של הרמב"ם בשביל סיפורים ושׂנאוֹת אישיות שלכם. אז הרמב"ם ביקר כמה לומדי תורה, והיה תקיף בשפתו נגד מי שלא היו בדעותיו, אבל אתם? מי שׂמכם? בשם מי? לא בטוחה שזאת המורשת שלו וזה מה שעושה לו נחת רוח, כל הגידופים שלכם על גדולי ישראל. על גוי איך אפשר לדבר ככה אז על אדם מבוגר שהמית עצמו באוהלה של תורה?! מי אתם??? אנשי אמת, שרק מקללים ומחר

אחד מהחברים שלח אלי הקלטה בת 11 דקות שבה מדבר כסיל אורתודוקסי בשם סעדון. בהקלטה סעדון מדבר על עין הרע ומבקש להוכיח שהיא אכן קיימת בהיבט המאגי. נתבקשתי להתייחס ל"ראיות" שהביא סעדון וכן באופן כללי לדברים שהוא אומר. ובכן, סעדון פותח את שיעורו הקצר במלים הבאות: "עין הרע, חוץ מהמיסטיקה שיש בדבר [...] יש בזה גם הלכות, זאת אומרת, יש הלכות עין הרע, אנשים לא יודעים את זה", והוא מוסיף ומביא ראיה מהכומר הפגאני הידוע בציבור בשם "בן איש מוות", וכמו שאין לי צורך להתייחס להזיות של כומרי הבו