תוצאות החיפוש

שאפילו בימינו רבות מן התפישות המדעיות ביחס לאורחות חיים נכונים, ובעיקר ביחס למאכלות שונים ותועלתן או נזקן ואפילו אם האדם אוכל מאכלים בריאים כמו סלט ירקות, אם הוא מפריז באכילת סלט ירקות הוא עלול להביא נזק לנפשו

שמהם עולה אמונתו של רש"י בשדים, ואם היו כאלה שחשבו שפירוש רש"י לתלמוד "נקי" מהזיות אליליות, ובכן במאמר במצביהם] בלי ספק כבהמות וכחיות הטרף, אשר לא יחשוב השלם יחיד הסגולה כאשר חושב עליהם, אלא היאך להינצל מנזקי ובמאמרי: "בעל-חיים בצורת אדם ותבניתו" הרחבתי וביארתי את הסיבה המרכזית לנזקי ומעללי עמי הארצות חובשי המגבעות

אמירת הפסוק לסגולה פגאנית, שתכליתה לסלק משׂטינים ומקטרגים הינה עבודה-זרה – שהרי אמירת פסוק במטרה לסלק נזקים , וזו הייתה אחת ממטרותיה המרכזיות של העבודה-הזרה הקדומה, דהיינו עשיית כל מיני פעולות שתכליתן להרחיק נזקים

חשוב לציין, כי רבנו לא נזקק לשנות את הנוסח המקורי של המשנה, מפני שהוא כבר הבהיר את העניין בתוך דבריו,

על נטילת ידיים" בשחרית, וכל מי שפותח את יומו מתוך חשש מאימת "רוח רעה" דמיונית, ואף פועל כדי להסיר את נזקיה עבודה-זרה, שהרי הוא עושה כן כדי לפייס ולרַצות איזה "שטן" דמיוני, כדי שלא לעורר את חמתו ושלא לגרום לעצמו נזקים

כמו כן, האדם יבין כי התאוות הן דמיונות כוזבים להנאות חולפות מפוקפקות ביותר, אשר מסֵבות לאדם נזקים גדולים

יתר-על-כן, במקרא שלפנינו אין שום רמז לציורו של הקב"ה כאוהב או מחבב את עם ישראל, מדוע אפוא רש"י נזקק לציור

זאת ועוד, ההזיה הזו הופכת את מצות הישיבה בסוכה לעבודה-זרה, מפני שתכלית הישיבה בסוכה היא להסיר מעלינו נזק כללו של דבר, כל מה שחשבו בו עובדי עבודה-זרה להשריש עבודתה בדַמּוֹתם לבני אדם סילוק נזקים מיוחדים, והבאת

יסוד בתורת משה, לא יעלה על הדעת להוכיחוֹ בדרכי הטעיה, ולא רק כי מדובר בדרכֵי שקר, אלא גם כי יש בזה נזק [ועתה רבנו יסביר מדוע יש בזה נזק לתורת משה:] ומה שהאדם טוען שהוא הוכיח שאלה מסוימת בהטעיות, הרי לדעתי

התועים החשוּכים שנכשלים ונחבלים אחריהם, שאם הם לא יתרמו לקופת החזיר המת 3000 ש"ח, הם חושׂפים את עצמם לנזקי

החכמה בפנימיותה, ושאין בה ציווי ולא אזהרה שאין בפנימיותם דברים המביאים תועלת בשלמות האנושית, ומרחיקים נזק

להבין מושכל, ולכן אין ללמדם מאומה ממדעי האלהות כי רק יזיקו להם, וכמו שלמדנו במאמר הקודם בסדרה שכותרתו: "נזקי

ברם, כאשר אין מטרה למכבה ליהנות מחומה, אלא להסיר נזק מעל דרך שבוקעים בה רבים, אין לגחלת של מתכת דין של

האירופים וצאצאיהם וטרם בוטל לימוד התרגום], מצאתי, כי כאשר הוא [=אונקלוס] מוצא את הראייה קשורה בעוול או נזק כלומר, בכל מקום בתורה שנזכר בו הפועל "ראה" ביחס לה' יתעלה, ונזכר שם עוול או נזק או פשע מכל סוג שהוא,

היושב באבלות, כגון על חמיו וחמותו בפני אשתו, או האשה על חמיה וחמותה בפני בעלה, וכן על אבי-אביו ואבי-אימו

בקיץ והמטר בקציר], והוא, שהמטר והשלג אין הקיץ זמנם, ואם יארעוּ בו אין בהם תועלת [ואף עלול לצמוח מהם נזק

האם רש"י היה נקי מהגשמת הבורא? את דברי רש"י לעיל, שמפרש את פשוטו של מקרא שידו של הקב"ה הורמה ונשבעה בכסאו, איני בטוח כלל שהוא היה נקי

ונראה לי ברור שכוונת שני החכמים היא אחת: שלא לחלל-שם-שמים ושלא לגרום נזק לדרך האמת, ונחלקו ביניהם באופן אלעזר בן עזריה הרחיק מלהוכיח, וכוונת כולם להרחיק מלהוכיח את הלֵּצים, שמא תתגלע מריבת-זעם אשר תגרום נזק

בהלכה הבאה שם (ז, ח): "וכל הנלחם בכל ליבו בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד – מובטח לו שלא יִמְצָא נזק

באופן עקיף – לשמירה על איזון אקולוגי, על מגוון הצמחים ובעלי-החיים, על עולם טבע נפלא ומופלא, עשיר באוויר נקי

ולכן בהמשך המדרש שם נאמר, שיהושע לא נזקק "להשתטח על קברי האבות", מפני שמשה רבנו כבר התפלל עליו שיינצל

אך כאמור, בְּמָקום שהשקפותיו של אריסטו היו מנוגדות להשקפות דת האמת, רבנו לא אימץ לחיקו את השקפותיו של המינים האירופים, אבות-אבותיו הכעורים, ואשר לפיה, הצלם שנאמר בראש ספר בראשית הוא: דפוס, דמות, תבנית, אימום מוסיף ואומר בפסוק הבא: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ – בדפוס העשוי לו [בדפוס, תבנית, אימום

וינשאוהו ויגדלוהו, והם מצדם עשו אותו לכוכב בשמים – כי לא רק שהוא החניף להם והפך את סכלותם לגאונות, הוא גם אימץ שהרי המשך הדיון עוסק אך ורק בטעם השני, והעובדה שרבה אימץ את הטעם השני מוכיחה שהטעם הדרשני הראשון נדחה

ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע ייאמר על הסוברו או העושהו שהוא הרי היא מסלקת נזק כוכב פלוני, ומביאה תועלת כוכב פלוני" – וזו עבודה-זרה גופה, וכאמור, מי שמנשק את המזוזה

מתייחסים לאגדות חז"ל כפשוטן, ואף דורשים את פשוטן לחידושים והמצאות שלא עלו על דעת חז"ל, ומילא אם לא היה נזק בכך, אך נגרם בכך נזק גדול ליסודי התורה – שהרי תפישתם את האגדה הזו כפשוטה והוספת דרש פשטני על פשוטה ( =שכאילו אגדה זו נועדה ללמד שהקב"ה חוזר בו מהבטחתו לטובה), גרמו לערעור יסוד תורני והוא אימות דברי נביאי

גדעון נזקק להוכחה שה' עִמו כדי שרוחו תתחזק.

לו, וכל שכן אם עם זאת רבה יגיעתו, שהם מיגעים את הנוהים אחריהם ומענים אותם בלי תועלת ואף גורמים בכך נזק

אחרות, מצוות לא תקום ולא תטור עוסקות בעיקר בטיפול בנפש האדם, במחשבותיו ובתחושותיו, ופחות בתיקון מעשֵׂי נזק ברם, ברור שגם מי שגרם נזק לרכושו או לגופו של חברו בעקבות שאיפת נקמה יתחייב גם הוא משום נקימה ונטירה,

בכלכלה אין נזק, כי עדות-המזרח נכנסות לעמדות נחותות ומאפשרות על-ידי-כך לאחרים לאכלס את העמדות הגבוהות.

אך ברור שאם הבָּריא קורא אותם במטרה להסיר מעליו צרה או נזק ממשיים ומוחשיים שרובצים עליו, אף הוא בגדר כלומר, אין זו התכלית אלא אך ורק אילוץ הלכתי-מחשבתי, שחובה להתאמץ ולהשתדל מאד להתרומם ממנו, ועוד בעניין