תוצאות החיפוש

שהספר הזה הוביל ל"מהפכה שלמה בתפיסה של האנושות", ורק כסיל גמור שאינו מבין מאומה בענייני מדע ונעתק מחיק אימו

המסכנים הללו [רבנו עידן את 'תבשילם הנתעב' כלשונו וכתב שהם 'מסכנים', הואיל ותלמידו כשל בפולמוסו עמם וגרם נזק מדברי רבנו עולה אפוא, כי תפישת אגדות חז"ל כפשוטן היא אֵם כל חטאת, כי לא רק שהיא גוררת לסכלות חמורה, לאימוץ

כמו כן, כאמור, בעקבות פירוש רש"י ותפישת המדרשים האשכנזית הקדומה, הממסד הדתי האורתודוקסי לדורותיו אימץ ונראה לי שיש שני מסרים מרכזיים באגדה הזו: המסר המרכזי הוא אימות דברי שלמה, שביקש ללמֵּד שקשה מאד למצוא

ולנטור כנחש, אך רק הוא מצֻווה לנקום, לא תלמידיו, אשר עלולים, כמו במקרה של ר' יוסף בן יהודה, לגרום ליותר נזק האם אינך יודע שאתה גרמת לו נזק רב וניתצת תהילתו והקהית את חיציו? הראינו לדעת, כי שמואל אבו עלי היה זקוק  לבני אדם לפרנסתו ולכלכלתו, שהרי רבנו אומר שהוא "נזקק לבני אדם עם שמואל אבו-עלי, מפני שר' יוסף התפרץ וכעס והתלהם ולא השׂכיל להשיב דברים אמיתיים ונכוחים, וכך נגרם נזק

(שם); "אם לא היו בעלי לשון הרע היינו נמצאים בעולם אחר לגמרי, הכול היה נקי, האוויר היה נקי, לא היו מתים וכל ההזיות הכעורות הללו הן בגדר עבודה-זרה, שהרי מטרת הפולחן והכוונות הללו להסיר נזקים דמיוניים מישות

כמו כן, איני יודע מדוע מָרי נזקק להביא את פירוש רש"י, שהרי רבנו כותב במפורש את מקורו להלכה: "כעניין שנאמר וינשאוהו ויגדלוהו, והם מצדם עשו אותו לכוכב בשמים – כי לא רק שהוא החניף להם והפך את סכלותם לגאונות, הוא גם אימץ מלבושו של תלמיד החכמים רבנו פוסק בהלכות דעות (ה, טז) וכֹה דבריו: "מלבוש תלמיד חכמים מלבוש נאה נקי.

לדוגמה, קארו הקראי גרם נזק בלתי יתואר לדרך האמת, הרבה יותר מאשר לדוגמה הכלב מברסלב, מפני שאותם אלה אשר ולא די לו בכל זאת, קארו הקראי גם אימץ אל חיקו את שיטת הנצרות האשכנזית של הפיכת דת משה לקורדום חוצבים,

מחבר הפירוש ממשיך ואומר שהנמצאים "מורים על בונה שבנאם", ומדוע הוא נזקק ללמוד על עניין זה מספר יצירה?

הציבור לחלוטין והיה מזלזל בתורה ובמצוות, שהרי הוא ראה במו עיניו בני אדם רבים שהלכו לדבר מצוה וניזוקו נזקים שהוחדרו לה, ומי שלא למד מדעים והשקפות ישרות אין לו עסק עם הגמרא, כי לימוד הגמרא יביא לו לתועלת קטנה לעומת נזקים "משתלטים" על בני אדם נקראת בימינו "דיבוק", ויש לה משמעות רעה ומזיקה מאד, בנוסף לעבודה-הזרה שיש בה, ואימוץ

כמו כן, רש"י גם שגה בהבנת פשט הגמרא, כי רב יהודה לא נזקק למאכל "מתוק וטוב" כדי להשביע את תאוותו הבלתי נשלטת לפי דמיונו הנגעל של רש"י, אלא רב יהודה היה נזקק למאכל חם – וזו ראיה חזקה לכך שלא מדובר בבולימיה

יתר-על-כן, לפי האופל הקב"ה לקח את חנוך מן העולם, לא בצדק מדוקדק אלא בשל שיקול תועלתני-אישי: הקב"ה נזקק לשם הנאתו הפרטית – פרשנות שכזו הינה בגדר מינות וכפירה בתורה, שהרי היא מתארת את בורא-עולם כבשר ודם אשר נזקק

אי"ה נמשיך לעסוק בנושא זה בחודש הבא, מתוך שאיפה לעורר למודעות לנזקי העדר ההשקפות הנכונות, ולרומם את שכלנו

היעלה על הדעת לרמוז שהקב"ה הוא-זה אשר בחר לסבב נזקים בחוסר-דעת? או שהעולם נברא בחוסר דעת?] , ושאר האיברים המונהגים סוֹבבים אותו כדי שתבואֵהו תועלתם בנצירתו ושמירתו בהם, כדי שלא בקלות יבואֵהו נזק

הסדרה עלולה לגרום נזק חמור לנו ולבנינו.

השלישית, שכל זמן שיזדמן לך דבר מדבריהם ממה שהשׂכל מרחיקו תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל ותישאר בטרדת הלב ואימוץ ואותו החלק [=הוזי ההזיות האורתודוקסים] נאבק והתווכח על אימות הדרשות לפי דמיונו וההגנה עליהן, ודימה שכך

כלומר, בני האדם נוהגים להכביר מלים על נזקים שבאים על מקצת בני האדם, ומפליאים את עצמם ואת זולתם, עד שנדמה

פסקי רבנו בהלכות תשובה פרק ה העתקתי לפניכם את פסקי רבנו שם הואיל ומהם עולים נזקיה החמורים של האסטרולוגיה הרי היא מסלקת נזק כוכב פלוני, ומביאה תועלת כוכב פלוני".

כלומר, תוצאות המערכה אינן ברורות כמו בתחום הבניין, דהיינו לעומת קיר נקי ומחופה היטב העומד למולך, שבו

השלישית, שכל זמן שיזדמן לך דבר מדבריהם ממה שהשכל מרחיקו, תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל ותישאר בטרדת הלב ואימוץ

ובמלים אחרות, מַעֲבָר מדקלום תארים לאימוץ השקפת התארים מוסיף על עוון המֶרִי וחירוף וגידוף השם הנכבד והנורא תיאורים חומריים ישירים, שדי בדקלומם כדי לחייב את המינות וההגשמה באופן מיידי וללא ההבחנה הזו שבין דקלום לאימוץ

מטרת התורה בנו: שנהיה עם חכם ונבון בעל השקפות נכונות ודעות ישרות נשמטה לחלוטין מהשו"ע, ומחברו הקראי אף אימץ קארו גרם לדת משה נזק עצום, וייסד למעשה, יחד עם חכמי-יועצי-אשכנז, דת מינות פרו-נוצרית – דת אשר רוצצה במגפיים

ומסופר שיצר הרע יצא כאריה של אש (לרמוז על כוחו העצום של יצר הרע ועל נזקו הכביר, שהרי אש שורפת ומכלה ואין

בסכלות גמורה, שהרי הסכין נקראה בתורה "מאכלת" מפני שבימי קדם השימוש בפועל אכל  כדימוי וכביטוי לגרימת נזק למדנו לעיל, שמי שעובד עבודה-זרה כדי שלא יגיע לו נזק הוא בגדר עובד עבודה-זרה, וכך היה דרך העבודה-הזרה הקדומה: לעָבדהּ כדי שלא יגיע נזק דמיוני לעובדיה התועים.

המימן לנוזל אשר משמש להנעת טילים לחלל, חוזים שאם יפותחו בעתיד תהליכי הפקה זולים שלו, הוא יהווה תחליף נקי

ובכן, אלמלא נשאלתי בעניינה לא הייתי מתייחס אליה כלל ועיקר, כי יש אגדות שתועלתן חמקמקה מאד לעומת נזקן

עוד סוּפר שם על אימו של אביי שגידלה טלה כדי שייכנס עמו לבית-הַכְסֵא ולא יזיקו לו המזיקים. הפשוטים: בסוגייה שנדונה לעיל נאמר כך: "אביי מרביא ליה אמיה אמרא למיעל בהדיה לבית-הַכְסֵא", דהיינו, אימו ומצוה רבה וחינוך חשוב לנקיות ולדרך ארץ שהאדם ינקה את מקומו לאחר שהוא עשה את צרכיו, וישאיר את המקום נקי לו שהוא גאון – וכולם הביאו ראיה ממילת "כביכול" אחת, שהוחדרה לתוך בליל של הגשמה ומינות, לכך שרש"י היה נקי

ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע ייאמר על הסוברו או העושהו שהוא לפי שדרכו של אדם לא יעשה מעשה אלא להשיג בו תועלת [לעצמו] או למנוע נזק [מעצמו], ואם לאו, הרי יהיו מעשיו האדם פועלים מתוך תפישת עולם הגורסת, שאין להתאמץ בעשיית פעולה אלא-אם-כן צומחת ממנה תועלת או נמנע בזכותה נזק

איך הגיעו לזה ששוברים דלתות וגורמים לכזה נזק אדיר? אני לא מסוגל להבין את מי שעושים דברים כאלה".

חשוב להזכיר, שגם הדיבור והאמירה שנזכרו במעשה בראשית אינם כפשוטם, דהיינו ה' לא נזקק לומר או לדבֵּר כדי

השיר הראשון נושא זיכרון של קדמות הילדות, מות האב ואימוץ השירה כתחליף לאב. (שם, עמ' 36) ואולם לא הכל כֹּה זך וטהור, יש פגמים ועיוותים חברתיים, יש שִׁפלות ויש נִקלות שגורמים נזקים