תוצאות החיפוש

היעלה על הדעת לרמוז שהקב"ה הוא-זה אשר בחר לסבב נזקים בחוסר-דעת? או שהעולם נברא בחוסר דעת?] , ושאר האיברים המונהגים סוֹבבים אותו כדי שתבואֵהו תועלתם בנצירתו ושמירתו בהם, כדי שלא בקלות יבואֵהו נזק

יתר-על-כן, לפי האופל הקב"ה לקח את חנוך מן העולם, לא בצדק מדוקדק אלא בשל שיקול תועלתני-אישי: הקב"ה נזקק לשם הנאתו הפרטית – פרשנות שכזו הינה בגדר מינות וכפירה בתורה, שהרי היא מתארת את בורא-עולם כבשר ודם אשר נזקק

כלומר, בני האדם נוהגים להכביר מלים על נזקים שבאים על מקצת בני האדם, ומפליאים את עצמם ואת זולתם, עד שנדמה

לפי דעתי, להסיר דברי שקר מעל רבנו אינה "אילוץ" אלא מצוה גדולה ורבה, ואף אין צורך להתנצל עליהם, כי לא מתרגום ר"ש, ובמקרים רבים אפשר לומר עליו: כי את הנכון שבתרגום ר"ש החליף בלא נכון, ואת הלא נכון בתרגום ר"ש אימץ

פסקי רבנו בהלכות תשובה פרק ה העתקתי לפניכם את פסקי רבנו שם הואיל ומהם עולים נזקיה החמורים של האסטרולוגיה הרי היא מסלקת נזק כוכב פלוני, ומביאה תועלת כוכב פלוני".

שאפילו בימינו רבות מן התפישות המדעיות ביחס לאורחות חיים נכונים, ובעיקר ביחס למאכלות שונים ותועלתן או נזקן ואפילו אם האדם אוכל מאכלים בריאים כמו סלט ירקות, אם הוא מפריז באכילת סלט ירקות הוא עלול להביא נזק לנפשו

מטרת התורה בנו: שנהיה עם חכם ונבון בעל השקפות נכונות ודעות ישרות נשמטה לחלוטין מהשו"ע, ומחברו הקראי אף אימץ קארו גרם לדת משה נזק עצום, וייסד למעשה, יחד עם חכמי-יועצי-אשכנז, דת מינות פרו-נוצרית – דת אשר רוצצה במגפיים

לא רק לכתוב, אלא גם "הוצרך לחזור ולפרש" אשר מתאים לבשר ודם שלא הכל גלוי לפניו מראשית עד אחרית, ולכן נזקק וכי יש אילוץ לפניו יתעלה? וכי אין באפשרותו של הקב"ה לעצב את המקראות ככל שיחפוץ?

שמהם עולה אמונתו של רש"י בשדים, ואם היו כאלה שחשבו שפירוש רש"י לתלמוד "נקי" מהזיות אליליות, ובכן במאמר במצביהם] בלי ספק כבהמות וכחיות הטרף, אשר לא יחשוב השלם יחיד הסגולה כאשר חושב עליהם, אלא היאך להינצל מנזקי ובמאמרי: "בעל-חיים בצורת אדם ותבניתו" הרחבתי וביארתי את הסיבה המרכזית לנזקי ומעללי עמי הארצות חובשי המגבעות

ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע ייאמר על הסוברו או העושהו שהוא לפי שדרכו של אדם לא יעשה מעשה אלא להשיג בו תועלת [לעצמו] או למנוע נזק [מעצמו], ואם לאו, הרי יהיו מעשיו האדם פועלים מתוך תפישת עולם הגורסת, שאין להתאמץ בעשיית פעולה אלא-אם-כן צומחת ממנה תועלת או נמנע בזכותה נזק

ובמלים אחרות, מַעֲבָר מדקלום תארים לאימוץ השקפת התארים מוסיף על עוון המֶרִי וחירוף וגידוף השם הנכבד והנורא תיאורים חומריים ישירים, שדי בדקלומם כדי לחייב את המינות וההגשמה באופן מיידי וללא ההבחנה הזו שבין דקלום לאימוץ

השלישית, שכל זמן שיזדמן לך דבר מדבריהם ממה שהשׂכל מרחיקו תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל ותישאר בטרדת הלב ואימוץ ואותו החלק [=הוזי ההזיות האורתודוקסים] נאבק והתווכח על אימות הדרשות לפי דמיונו וההגנה עליהן, ודימה שכך

ומסופר שיצר הרע יצא כאריה של אש (לרמוז על כוחו העצום של יצר הרע ועל נזקו הכביר, שהרי אש שורפת ומכלה ואין

דוגמה ב: אם ביוני קיבל השכיר 28,879 ל"י נטו ביולי יקבל 39,181 נטו, תוספת של יותר מ-10,000 ל"י נקי ממס

בסכלות גמורה, שהרי הסכין נקראה בתורה "מאכלת" מפני שבימי קדם השימוש בפועל אכל  כדימוי וכביטוי לגרימת נזק למדנו לעיל, שמי שעובד עבודה-זרה כדי שלא יגיע לו נזק הוא בגדר עובד עבודה-זרה, וכך היה דרך העבודה-הזרה הקדומה: לעָבדהּ כדי שלא יגיע נזק דמיוני לעובדיה התועים.

השיר הראשון נושא זיכרון של קדמות הילדות, מות האב ואימוץ השירה כתחליף לאב. (שם, עמ' 36) ואולם לא הכל כֹּה זך וטהור, יש פגמים ועיוותים חברתיים, יש שִׁפלות ויש נִקלות שגורמים נזקים

עוד סוּפר שם על אימו של אביי שגידלה טלה כדי שייכנס עמו לבית-הַכְסֵא ולא יזיקו לו המזיקים. הפשוטים: בסוגייה שנדונה לעיל נאמר כך: "אביי מרביא ליה אמיה אמרא למיעל בהדיה לבית-הַכְסֵא", דהיינו, אימו ומצוה רבה וחינוך חשוב לנקיות ולדרך ארץ שהאדם ינקה את מקומו לאחר שהוא עשה את צרכיו, וישאיר את המקום נקי לו שהוא גאון – וכולם הביאו ראיה ממילת "כביכול" אחת, שהוחדרה לתוך בליל של הגשמה ומינות, לכך שרש"י היה נקי

השלישית, שכל זמן שיזדמן לך דבר מדבריהם ממה שהשכל מרחיקו, תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל ותישאר בטרדת הלב ואימוץ

חשוב להזכיר, שגם הדיבור והאמירה שנזכרו במעשה בראשית אינם כפשוטם, דהיינו ה' לא נזקק לומר או לדבֵּר כדי

איך הגיעו לזה ששוברים דלתות וגורמים לכזה נזק אדיר? אני לא מסוגל להבין את מי שעושים דברים כאלה".

חשוב לציין, כי רבנו לא נזקק לשנות את הנוסח המקורי של המשנה, מפני שהוא כבר הבהיר את העניין בתוך דבריו,

אמירת הפסוק לסגולה פגאנית, שתכליתה לסלק משׂטינים ומקטרגים הינה עבודה-זרה – שהרי אמירת פסוק במטרה לסלק נזקים , וזו הייתה אחת ממטרותיה המרכזיות של העבודה-הזרה הקדומה, דהיינו עשיית כל מיני פעולות שתכליתן להרחיק נזקים

לה' גשמות], ולהשפיל את מי שלא ראה ולא ידע את מעמדו [רמתם המוסרית והמחשבתית של חז"ל], אין עליהם ז"ל נזק

על נטילת ידיים" בשחרית, וכל מי שפותח את יומו מתוך חשש מאימת "רוח רעה" דמיונית, ואף פועל כדי להסיר את נזקיה עבודה-זרה, שהרי הוא עושה כן כדי לפייס ולרַצות איזה "שטן" דמיוני, כדי שלא לעורר את חמתו ושלא לגרום לעצמו נזקים

להבין מושכל, ולכן אין ללמדם מאומה ממדעי האלהות כי רק יזיקו להם, וכמו שלמדנו במאמר הקודם בסדרה שכותרתו: "נזקי

כמו כן, האדם יבין כי התאוות הן דמיונות כוזבים להנאות חולפות מפוקפקות ביותר, אשר מסֵבות לאדם נזקים גדולים

האם רש"י היה נקי מהגשמת הבורא? את דברי רש"י לעיל, שמפרש את פשוטו של מקרא שידו של הקב"ה הורמה ונשבעה בכסאו, איני בטוח כלל שהוא היה נקי

זאת ועוד, ההזיה הזו הופכת את מצות הישיבה בסוכה לעבודה-זרה, מפני שתכלית הישיבה בסוכה היא להסיר מעלינו נזק כללו של דבר, כל מה שחשבו בו עובדי עבודה-זרה להשריש עבודתה בדַמּוֹתם לבני אדם סילוק נזקים מיוחדים, והבאת

יתר-על-כן, במקרא שלפנינו אין שום רמז לציורו של הקב"ה כאוהב או מחבב את עם ישראל, מדוע אפוא רש"י נזקק לציור

האירופים וצאצאיהם וטרם בוטל לימוד התרגום], מצאתי, כי כאשר הוא [=אונקלוס] מוצא את הראייה קשורה בעוול או נזק כלומר, בכל מקום בתורה שנזכר בו הפועל "ראה" ביחס לה' יתעלה, ונזכר שם עוול או נזק או פשע מכל סוג שהוא,