אינו נמנע מלהשתמש במלה "דפוס" ב"משנה תורה" בעניינים שמשמעם קרוב למשמעות פירוש רש"י כאן, כלומר תבנית של אימום (=שטאנץ), ורק כאשר רבנו עוסק בתבנית סתם, שאינה אימום לתבניות זהות נוספות, הוא אומר תבנית. והנה לפניכם ארבע-עשרה דוגמאות מ"משנה תורה", שבהם רבנו משתמש במילה "דפוס" כדי לתאר תבנית של אימום (שטאנץ

כללו של דבר, כל מה שחשבו בו עובדי-עבודה-זרה להשריש עבודתהּ בדַמּוֹתם לבני אדם סילוק נזקים מיוחדים, והבאת התחבולות שהמציאו] עובדי העבודה-הזרה כדי להשריש עבודתה [להחדיר את האמונה בה] בדַמותם לבני אדם סילוק נזקים

כלומר, חכמים אף הם שללו את ההגשמה מן הפועל הזה, כי כאמור לא יעלה על הדעת שהקב"ה נזקק למנוחה וזו השקפת

רצופים בהרחקות גשמות רבות מאד, כי גם רס"ג הבין את חשיבות הרחקת הגשמות ונחיצותה להשגת ה' יתעלה, וכן את נזקי

כלומר, חיילי צה"ל עושים נזק עצום לעם-ישראל, על חיילי צה"ל ועל כל היושבים בארץ-ישראל להיכנע לישמעאלים להכות ולייסר את עם-ישראל – ובמלים אחרות, הציונים אשר נלחמים ומחרפים את נפשם עתה בשדה הקרב עושים רק נזקים

כשמלאו ליוסף דחוח-הלוי 15, החליטה אימו למלא את צוואת בעלה המנוח ולעלות לארץ-ישראל. בעקבותיו הגיעו גם אימו ואחיו.

מצות כיבוד-אב-ואם מתנגשת עם האיסור לאכול פת שנקנתה במאפייה שאין לה תעודת כשרות, או לפת שנאפתה על-ידי אימו

לא רק לכתוב, אלא גם "הוצרך לחזור ולפרש" אשר מתאים לבשר ודם שלא הכל גלוי לפניו מראשית עד אחרית, ולכן נזקק וכי יש אילוץ לפניו יתעלה? וכי אין באפשרותו של הקב"ה לעצב את המקראות ככל שיחפוץ?

כך הוא יצ"ק שלנו, הוא עובד אלילים אילמים עוד מהיותו תינוק קטן בחיק אימו, שוגה נכשל ונחבל באפלת המידות וההשקפות הרעות, והנה פתאום הוא פוגש אדם אשר שובר לנגד עיניו את כל מה שהוא ינק והולעט בו עוד בהיותו בחיק אימו

דבר מדבריהם [=מדברי חכמים במשליהם] ממה שהשכל מרחיקו תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל ותישאר בטרדת הלב ואימוץ

שהרי המינים גורמים לעם-ישראל נזקים איומים ונוראים, משחיתים את מוחם והשקפותיהם, והכל על-מנת לשמור על שררתם

שהספר הזה הוביל ל"מהפכה שלמה בתפיסה של האנושות", ורק כסיל גמור שאינו מבין מאומה בענייני מדע ונעתק מחיק אימו

בהלכה הבאה שם (ז, ח): "וכל הנלחם בכל ליבו בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד – מובטח לו שלא יִמְצָא נזק

וחשפו אותו רק לשפה האנגלית, שהרי אם אכן הוא בא בגלגול של איזה זקן מלונדון, מדוע שלא יידע גם את שפת אימו

אמר, בחנתי את הדיבור ומצאתיו נחלק לארבעה חלקים: החלק הראשון, דיבור שהוא כולו נזק בלי שום תועלת, כגון קללת בני אדם ודברי נבלה וכיוצא בהם – שהדיבור בזה שטות מוחלטת; והחלק השני, דיבור שיש בו נזק מצד אחד ותועלת לפיכך צריך לחדול מזה בגלל זה, ולא לדבר גם בחלק הזה מן הדיבור; והחלק השלישי, דיבור שאין בו תועלת ולא נזק אבות בפרק החמישי (עמ' רנז): "וכן דברי האדם כולם לא יזדקק לדבר אלא במה שיביא לעצמו בו תועלת, או יסלק נזק

כמו כן, כאמור, בעקבות פירוש רש"י ותפישת המדרשים האשכנזית הקדומה, הממסד הדתי האורתודוקסי לדורותיו אימץ ונראה לי שיש שני מסרים מרכזיים באגדה הזו: המסר המרכזי הוא אימות דברי שלמה, שביקש ללמֵּד שקשה מאד למצוא

המסכנים הללו [רבנו עידן את 'תבשילם הנתעב' כלשונו וכתב שהם 'מסכנים', הואיל ותלמידו כשל בפולמוסו עמם וגרם נזק מדברי רבנו עולה אפוא, כי תפישת אגדות חז"ל כפשוטן היא אֵם כל חטאת, כי לא רק שהיא גוררת לסכלות חמורה, לאימוץ

לה' גשמות], ולהשפיל את מי שלא ראה ולא ידע את מעמדו [=רמתם המוסרית והמחשבתית של חז"ל], אין עליהם ז"ל נזק

עם שמואל אבו-עלי, מפני שר' יוסף התפרץ וכעס והתלהם ולא השׂכיל להשיב דברים אמיתיים ונכוחים, וכך נגרם נזק

עקיף: לשמירה על איזון אקולוגי, על מגוון הצמחים ובעלי-החיים, על עולם טבע בריא נפלא ומופלא, עשיר באוויר נקי

ולנטור כנחש, אך רק הוא מצֻווה לנקום, לא תלמידיו, אשר עלולים, כמו במקרה של ר' יוסף בן יהודה, לגרום ליותר נזק האם אינך יודע שאתה גרמת לו נזק רב וניתצת תהילתו והקהית את חיציו? הראינו לדעת, כי שמואל אבו עלי היה זקוק  לבני אדם לפרנסתו ולכלכלתו, שהרי רבנו אומר שהוא "נזקק לבני אדם עם שמואל אבו-עלי, מפני שר' יוסף התפרץ וכעס והתלהם ולא השׂכיל להשיב דברים אמיתיים ונכוחים, וכך נגרם נזק

לדוגמה, קארו הקראי גרם נזק בלתי יתואר לדרך האמת, הרבה יותר מאשר לדוגמה הכלב מברסלב, מפני שאותם אלה אשר ולא די לו בכל זאת, קארו הקראי גם אימץ אל חיקו את שיטת הנצרות האשכנזית של הפיכת דת משה לקורדום חוצבים,

(שם); "אם לא היו בעלי לשון הרע היינו נמצאים בעולם אחר לגמרי, הכול היה נקי, האוויר היה נקי, לא היו מתים וכל ההזיות הכעורות הללו הן בגדר עבודה-זרה, שהרי מטרת הפולחן והכוונות הללו להסיר נזקים דמיוניים מישות

הציבור לחלוטין והיה מזלזל בתורה ובמצוות, שהרי הוא ראה במו עיניו בני אדם רבים שהלכו לדבר מצוה וניזוקו נזקים שהוחדרו לה, ומי שלא למד מדעים והשקפות ישרות אין לו עסק עם הגמרא, כי לימוד הגמרא יביא לו לתועלת קטנה לעומת נזקים "משתלטים" על בני אדם נקראת בימינו "דיבוק", ויש לה משמעות רעה ומזיקה מאד, בנוסף לעבודה-הזרה שיש בה, ואימוץ

מחבר הפירוש ממשיך ואומר שהנמצאים "מורים על בונה שבנאם", ומדוע הוא נזקק ללמוד על עניין זה מספר יצירה?

השלישית, שכל זמן שיזדמן לך דבר מדבריהם ממה שהשכל מרחיקו, תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל ותישאר בטרדת הלב ואימוץ

חזיתית בין משאית למכונית פרטית, המשאית מפעילה כוח גדול בהרבה מהמכונית הפרטית, ולכן נגרם למכונית הפרטית נזק

יתר-על-כן, לפי האופל הקב"ה לקח את חנוך מן העולם, לא בצדק מדוקדק אלא בשל שיקול תועלתני-אישי: הקב"ה נזקק לשם הנאתו הפרטית – פרשנות שכזו הינה בגדר מינות וכפירה בתורה, שהרי היא מתארת את בורא-עולם כבשר ודם אשר נזקק

היעלה על הדעת לרמוז שהקב"ה הוא-זה אשר בחר לסבב נזקים בחוסר-דעת? או שהעולם נברא בחוסר דעת?] , ושאר האיברים המונהגים סוֹבבים אותו כדי שתבואֵהו תועלתם בנצירתו ושמירתו בהם, כדי שלא בקלות יבואֵהו נזק

כמו כן, איני יודע מדוע מָרי נזקק להביא את פירוש רש"י, שהרי רבנו כותב במפורש את מקורו להלכה: "כעניין שנאמר וינשאוהו ויגדלוהו, והם מצדם עשו אותו לכוכב בשמים – כי לא רק שהוא החניף להם והפך את סכלותם לגאונות, הוא גם אימץ מלבושו של תלמיד החכמים רבנו פוסק בהלכות דעות (ה, טז) וכֹה דבריו: "מלבוש תלמיד חכמים מלבוש נאה נקי.