תוצאות החיפוש

במאמר זה ננסה להבין מהו עץ הדעת ומהו עץ החיים לאור דברי הרמב"ם במורה-הנבוכים. א. וכֹה דברי רבנו הרמב"ם במורה (א, ב) בבארוֹ שאלה זו: "נראה מפשט הכתוב, כי הכוונה הראשונה באדם שהוא יהיה טרם שנעיין בתשובת רבנו הרמב"ם לשתי השאלות האחרונות, יש להקדים ולבאר שני מושגים הכרחיים להבנת סודם של למושגים אלה ישנה חשיבות רבה להבנת דרכו של רבנו בפירוש חטאם של אדם וחווה. בחלקו השני של המאמר נמשיך להעמיק בנושא זה ככל יכולתנו, ונוסיף לבאר ולהבהיר את סודם של עץ הדעת ועץ החיים

סיכומו של דבר, נראים הדברים שמציאותו הדמיונית של המלאך "מטטרון" הייתה רווחת מאד בקרב המינים הקדמונים, בָנִים שׁוֹבָבִים' [יר' ג, יד] – חוץ מאחֵר [=חכמים ביקשו לרמוז להוראתם לפיה אסור להאמין למינים ולכן אין לקבל על עם-ישראל, ולכן נאמר שניתנה לו רשות לשבת ולכתוב את זכויותיהם של ישראל – דהיינו, לפי דמיונם  של המינים כללו של דבר, מטטרון אינו מלאך, הוא משל שמשלו חכמים להזיות הפגאניות אשר מכלות ומשחיתות את שכלו של האדם מזו של אחֵר.

והפקפוקים (ואמרתי 'כמעט' כי רבנו אמנם רמז לכך שייתכן והמדע הקדום משובש, ראו: 'הרמב"ם ידע שהנחות המדע ואם בכל זאת רבנו החליט להסיק מסקנות מן העולם הדמיוני של אריסטו, לעניינים הללו שהם ברומו של עולם (אף שחכמים אריסטו ורבנו לפיו האדם הוא "עולם קטן" – דהיינו שמבנהו ואופני פעולתו והִתנהלותו של העולם דומים לאלה של ודע, שהיה ראוי שנדמה יחס ה' יתעלה אל העולם יחס השכל הנקנה אל האדם, אשר אינו כוח בגוף, והוא נבדל מן הגוף והילת האלילות של אריסטו ההוזה חדרה לליבו של רבנו וטשטשה את חשיבתו], ויבנה על כך היקשיו וראיותיו, ואם

סודו של עץ הדעת הרמב"ם מבאר, שהאכילה מעץ הדעת לא העניקה לאדם "דעת"   במובן השכלי והמדעי, אלא היא השפילה בהמשך דבריו במורה שם (א, ב), רבנו הרמב"ם מתאר את הצער הגדול שאחז באדם הראשון בעת שהבין את ההפסד העצום עונשו של האדם הרמב"ם עוד מבאר, כי לאדם הראשון ניתנה הזכות להתענג עונג רוחני במושׂכלות בשקט ובשלווה. בנחת ובשלווה, זו הייתה תכלית יצירתו: להתענג על ה' מתוך אותו עידון בשפע הגשמי שהיה בגן-עדן, וכפי שכותב הרמב"ם נשים לב, כי הרמב"ם מדגיש את דברי חז"ל המאדירים את גודלו הבלתי-נתפס של עץ החיים.

כך נשאלתי באתר אור הרמב"ם, והנה תשובתי לשואל לפניכם: הסיבה המרכזית להעדר ביקורת על רש"י-שר"י היא רמתם ובכן, הנני יכול להפנות אותך למאות המאמרים באור הרמב"ם אשר מוכיחים את הנקודה הזו מִצְּדָדים מחשבתיים והלכתיים הרמב"ם בגדולי האסלה" , וממנה תלמד שכבר בזמנו של הרמב"ם רובם המוחץ (למעט בודדים נדירים מאד) של הנחשבים ואוכיח לך זאת: במשך מאות רבות בשנים נכתבו ביקורות רבות כנגד רבנו הרמב"ם, ביקורות קטלניות אשר כולן עד תחשוב למשל על הרמב"ם או על אחרים שהיו להם הרבה מתנגדים.

וכך פירש שם רבנו: "ואמר, אם יחלקו עליך חבריך בסברה, אל תחייבם לקבל את סברתך, מפני שהברירה בידם לקבל את לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדיין מטין ועומדין". לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדיין מטין ועומדין". ביחס לתוספת: "קא חייך" אין לי ספק שקטע זה הוא מסוג העניינים שהרמב"ם היה סבור שעדיף היה שלא ייאמרו, ראו כל שכן וכפי שראינו לעיל, שטענותיו הפליגו לענייני כוחה של סמכות ולא לעניין כוחם של ההיגיון והראיות.

אחד היסודות החשובים ביותר במשנת רבנו הרמב"ם הוא מקור תוקפה הנצחי של הפסיקה התלמודית. מן המפורסמות שרבנו הרמב"ם כמעט ולא חידש דינים מדעתו, אלא רובה המכריע והמוחלט של פסיקתו היא למעשה פסיקה ובפרק האחרון של המאמר "כתיבת חידושי הלכה במשנת הרמב"ם" הבאתי דוגמאות לכך. סמכותו הנצחית של רבנו הרמב"ם ברם, רבנו הרמב"ם לא כן עמו, רבנו הרמב"ם היה נאמן לכללי ההלכה והמחשבה של מכאן גם גדולתו ועוצמתו וסמכותו האדירה של רבנו הרמב"ם, ומכאן גם יובן מדוע כל החולק עליו כחולק על חכמי

, וכלשון העם: "שלא לנקר עיניים", ואין צורך לומר ששום דבר מן העניינים הללו לא נפסק להלכה על-ידי רבנו הרמב"ם וכבר הרחבתי בהזיות הפגאניות המטופשות הללו של עובדי האלילים, ראו במאמר: "עין טובה ועין רעה במשנת הרמב"ם כיצד יש להבין את הגמרא הזו לפי הרמב"ם? הרמב"ם אומר אין עין הרע, בסדר, אבל הגמרא אומרת שיש. אז זה כבר דיון". בהדיה בהמשך דברי סעדון הוא מזכיר את הגמרא בפסחים, וכבר התייחסתי אליה במאמר: "עין טובה ועין רעה במשנת הרמב"ם

ויתרה מזאת, מדוע חז"ל ורבנו הרמב"ם מגַנים באופנים כל-כך קשים את מי שנוטל צדקה בעבור לימוד התורה? והנה תמצית דברי רבנו אשר חושפים את סכלותו וסיאובו של ממסד השׂררה הרבני בדורו של הרמב"ם: "ורוב אנשי הדת כמו כן, המלה "מאכיל" שנזכרה במדרש: "מאכיל את יששכר", לא מבטאת בהכרח יחס של מתן צדקה ומתנה, ומצאנו שתי ועיין גויטיין בתרביץ (תמוז תשכ"ז עמ' 357) על ראיות מהגניזה לתרומות של בני תימן לישיבת הרמב"ם במצרים. גם דרך כבוד בין בני האדם, ולא יהיה כבודו של תלמיד חכמים גרוע מכבודו של עם הארץ, וכמו שהסביר הרמב"ם

עוד כותב רבנו הרמב"ם בעניין זה במורה (ג, נד), וכֹה דבריו: "שֵׁם חכמה  נאמר בעברית [...] ה' (וראינו זאת לעיל בהלכות), וזה לשונו של קאפח במאמרו "למודי 'חול' במשנת הרמב"ם" (עמ' 592): "וזוהי כנראה כן הזכיר שם הרמב"ם את חשיבות לימוד ידיעת הלשון ודקדוקה. העדרה של מצות ידיעת ה' ראו נא בזה את דברי קאפח במאמרו שנזכר לעיל (עמ' 593): "הרי הרמב"ם סבור כי מצוה וברורה עתה תשובתו של קאפח לשאלה: מדוע הרמב"ם קורא לקבוצת ההלכות הראשונה ב"משנה תורה" "יסודי התורה"?

שלוש פעולות: פעולות מחוכמות, פעולות של גבורה ועוצמה, ופעולות של חמלה. נמצא אפוא, שייחודיותו של השֵּׁם המפורש איננה נוגעת כלל וכלל לכל מיני הזיות ודמיונות של מקובלים משוקצים במאמר: "טענות קשות כנגד אור הרמב"ם": וכבר הרחבתי בתשובה לכל המלינים על שגיאותיו של רבנו בענייני מדע, במאמר: "הרמב"ם ידע שהנחות המדע הקדום אינן בהכרח אמת". ובעניינים אלה ראו: "יסודות במדעי האלהות", "לימודי המדעים במשנת הרמב"ם", "חמקנות מדעי האלהות", "ראש הדרדעים

במאמר "יחסו של הרמב"ם לקבלה (חלק ו)", הצגנו שני מושגים מעולם הקבלה: "אמונת גלגול הנשמות" ו"עשר הספירות ", והוכחנו כיצד מושגים אלו נוגדים את דעת חז"ל ורבנו הרמב"ם. וכמו שכותב רבנו הרמב"ם במורה (חלק ג, נא): שבזמן הפרידה (המוות) מתחזקת השגת שכליהם של הנביאים והחסידים וכמו שכותב רבנו הרמב"ם בהלכות עבודה זרה (ב, א): "עיקר הציווי בעבודת כוכבים שלא לעבוד אחד מכל הברואים, ובראותי מנהג משובש זה עולים לנגד עיניי דברי רבנו הרמב"ם בספר המצוות (לאווין יא): "האזהרה שהוזהרנו מלעשות

וכבר כתב הרמב"ם באגרת השמד "כבר נשתבחה האומה לפני ה' יתעלה על היותה סובלת קושי השמדות וכו' והוא כקרבן עבדאללה אבן ג'ורג'יה שר"י]. *** כבר מראש הפאשקוויל ניתן להבין את יחסם של החרדים לתביעה שעומדת כנגדם הגדול של ראשי חברת המינות החרדית, והוא שהציבור החרדי יסתגל לשרת את הצבא והמדינה, וכך יצטמצם מספרם של בפסקה האחרונה המינים מגייסים את הרמב"ם למינותם: "וכבר כתב הרמב"ם באגרת השמד 'כבר נשתבחה האומה לפני ה' כלא, זה שאלה של הישרדות.

וכבר הרחבתי בבירורו במאמרים רבים ומגוונים, כגון: "מדוע הרמב"ם התנגד ללקיחת כסף בעבור לימוד התורה?" על שתי השאלות הראשונות משיב רבנו הרמב"ם במורה (א, ה), וכֹה דבריו: "אבל אצילי בני-ישראל פרצו ושלחו מחשבתם רבנו הרמב"ם מלמד, כי אצילי בני ישראל שגו באופן השגתם את ה' יתעלה, ושגיאתם הייתה כֹּה חמורה עד שנתחייבו רעיון זה אינו חידוש של רבנו הרמב"ם, אלא נראה שמקורו כבר בספרות חז"ל, וכך מובא ב"מדרש הגדול" (שם): "ותחת דברי רבנו הרמב"ם בהלכות סנהדרין (ב, ו-ט): "בית דין של שלושה, אף-על-פי שאין מדקדקין בהן בכל אלו הדברים

אגב, רונן משרבט ש"אפילו הרמב"ם הקדוש, התעמת מול מכשפים", ואיני יודע מהו הקשקוש הזה, כאילו הרמב"ם נלחם ולמי שאינו מכיר את הביטוי הזה יעיין בראש המאמר: "מלחמתו של הרמב"ם בגדולי האסלה (ח"ג)" , ומשם ילמד על [ואז אחד מהקהל מעדכן אותו שמדובר באח של אשתו] אח של אשתו? אוּווַהּ, ורגע, מה השם של הבחור? שמו וכבודו של רונן, אך אין שום התייחסות מצידו של רונן לחן עצמו, לעצם יציאתו של הרב חן "לתרבות רעה", וחבל שרונן כל-כך שחצן וגס-רוח, ובעניין זה ראו: "עין טובה ועין רעה במשנת הרמב"ם" .

שמאל ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין". מיתיבי: כשהוא נועל, נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל! הרבה ראשונים לא הביאו סוגיה זו להלכה כלל (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, ועוד), מפני שרב אשי, מאחרוני האמוראים מבין שלושת 'עמודי ההוראה': הרי"ף, הרמב"ם, והרא"ש. כדי לנפץ את ההזיה ארוכת השנים הזו של הליכה עיוורת אחרי פסיקות הבל של האשכנזים ועבדיהם, חובה לנטוש את

באותו היום כבר הספקתי לשלוח פניה להסרת המאפיין "אסטרולוג" תחת שמו של הרמב"ם, אשר היא על-פי התורה שורש ביחס למורה הנבוכים – מהדורת שמואל אבן-תיבון – נאמר בערך שם: "בוצע על־פי הנחיותיו של הרמב"ם עצמו", אך לאחר מכן, עברתי לדון על המחיקה-שחזור בדף השיחה של ערך הרמב"ם כפי שנדרשתי מבעל דרג בויקיפדיה. מופיע הטיעון הבא: 'ויתרה מזאת, טענה זו עלולה לגרום לאנשים להתרחק מדרך האמת וממשנתו הזכה של רבנו הרמב"ם והלא ה'שולחן ערוך' כבר כלל בתוך ספרו שמונים אחוז מספרו הגדול של הרמב"ם 'משנה תורה'.

. *** במשלי (כא, כז) נאמר: "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה", ופירש שם רס"ג: "הסיבה לתיעוב קרבנם [של הרשעים ויש רבים שנדמה להם שאם הם מתפללים שלוש תפילות ביום לאלילים ולאִטִּים בפסי הייצור של השטיבלים, וגוהרים מודעות ענקיות שבהן "שר התורה" קנייבסקי מבטיח בעודו בחיים שהוא "ימליץ טוב" על כל מי שיתרום כסף לישיבה של ואיך הוא כל-כך בטוח שהוא יהיה היועץ המשפטי של הקב"ה בעולם-הבא? והאין זו בדיוק מטרת המשכורות של ממסד הדיינות האורתודוקסי?

טענה זו היא שקר וכזב, ומטרתה לתעתע ולזהם את דרך האמת ואת משנתו המחשבתית וההלכתית של הרמב"ם – מפני שמי ויתרה מזאת, טענה זו מסיתה ומדיחה את עמֵּנו להתרחק מדרך האמת וממשנתו הזכה של רבנו הרמב"ם, שהרי אם השו"ע הרמב"ם? והלא ה'שולחן ערוך' כבר כלל בתוך ספרו שמונים אחוז מספרו הגדול של הרמב"ם 'משנה תורה'. אולם, האמת היא שהשו"ע רחוק מאד-מאד מדרך האמת של רבנו הרמב"ם, ולפי דעתי יותר נכון לומר שהוא שמונים אחוז

ועוד בזה ראו: "האם יש ייסורים של אהבה?" ומסופר שיצר הרע יצא כאריה של אש (לרמוז על כוחו העצום של יצר הרע ועל נזקו הכביר, שהרי אש שורפת ומכלה ואין את יצר הרע של קיום המין ייחרב העולם. בתצורתה הפגאנית הפרימיטיבית הקדומה, כל-שכן שגם הנצרות הרווחת מאד בימינו הינה עבודה-זרה גמורה, וכפי שפוסק הרמב"ם הייתכן שיש בכוחן של פשטי האגדות לעקור מסכת שלמה של ציוויים ואזהרות בענייני עבודה-זרה שהוא הציר שעליו

סיפורו של הכלב מעפולה שמתעקש לשמוע קידוש והבדלה" ( bhol.co.il/news/1579424 ). ופשוט אין גבול לטמטומם של החרדים השחורים, פשוט בהמות מהלכות על שתיים. כך גם בתפילת ערבית של מוצאי שבת, ובסוף התפילה הוא אף נכנס עמו לביתו "לשמוע הבדלה". שבת, ומעריב של מוצאי שבת), ורצה לשמוע הבדלה וקידוש. בתו של גמליאל מספרת על חתול אפור גדול שהגיע ביום הראשון של השבעה ולא מוכן לעזוב כבר מספר שבועות.

ביום ראשון יד בכסלו תשפ"ה פורסמו כמה מאמירות הנבלה של הנבל אבן-עבדאללה, בעניין השירות בצבא-הגנה-לישראל יומיים לאחר פרסום דבריו של אִבְּן-עבדאללה, פרסמו שני ליצני "מועצת חכמי התורה" של ש"ס מכתב תמיכה בשיקוצם עד כאן  מכתבם של המינים, חברי מועצת הכסילים הארורים של ש"ס. אחד כבן שישים שלמד עמי במשך תקופה ארוכה בבית-המדרש, הוא היה חרדי מצוי מבני-ברק וסוטה חמור אחרי הזיות הקבלה ההתנהלות של אותו מחוסר-דעת מייצגת בהחלט את מה שקורה היום ב"עולם הישיבות" האורתודוקסי.

הוי אומר: ישבחנו בעיניו, מכאן אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות". רבנו פוסק בהלכות דעות (ו, א) דברים שמהם עולה באופן נחרץ וחד-משמעי היפך מה שגדולי האסלה ייחסו בשקר ובזיוף התעיית המינות של קאפח עוד נשים לב, כי לדעת קאפח, זמננו היום גרוע בהרבה  מזמנו של רבנו אשר נאלץ לחיות ולדברי ההתעיה של קאפח יש גם קשר להפיכתו תורת חיים לקורדום חוצבים, שהרי אם אנחנו נמצאים במצב של "שמד" סוף דבר למדנו במאמר זה על התעיה נוספת של המינים וצאצאיהם: "לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות", ואגב

והנה לפניכם דברי רבנו הרמב"ם ביסוד השלישי מיסודות דת האמת: " והיסוד השלישי,  שלילת הגשמות ממנו. שיטתו זו של רש"י העניקה השראה למחברי ספרי הקבלה למיניהם ובראשם למחברי ספר האופל שהיו נוכלים ועובדי אלילים והחליטו שראשי התיבות של שמו הם: "רבן של ישראל". על רבנו הרמב"ם נכתבו השגות למכביר, זה אומר בכֹה וזה אומר בכֹה, לעומת זאת, על רש"י לא נכתבו השגות! חשוב גם לציין את התקפת ה ר מ ב" ן על רבנו הרמב"ם ועל תרגום אונקלוס בעניין הרחקת הגשמות, וכבר תיארתי

גם היחס של סיעת "הבית היהודי", שונה מאד כלפי הרפורמים מאשר יחסם של החרדים. רואה את האושר הגדול על פניהם כשבנם עולה לתורה וכיו"ב – ועל אותם חילונים גמורים וכיוצא בהם אומר רבנו הרמב"ם כמו כן, קל יותר להתנגד ולחשוף את מינותו ורשעו של העוקר מאשר את מינותו ורשעו של המזייף, כל-שכן כאשר המזייף טוען בכוחנות ובדורסנות שהוא המייצג הבלעדי של דת משה. מה שמשתקף כאן הוא תוצאה ישירה של הכפּפתה של ההלכה הכתובה אל המנהג החי והמסורת הרווחת בעל-פה [=שוב מלים

בעקבות ביקורתי על חסידות המינות של חב"ד, נשלחה אלי הודעה מאיימת, כדרכם של המינים הבהמיים והאלימים, וזה ובהמשך לדבקותו הדמיונית של זלמן ב"ייחודו" של בורא-עולם הוא אומר כך: "רק אני רוצה לדבקה בו נפשי, רוחי וצדק בזה זלמן, כי רוב מוחץ של חסידי המינות של חב"ד הם בגדר רשעים, ויוצאים מן הדת, וכופרים בה'-אלהים-אמת משמעהּ של ההזיה הזו של זלמן היא "הרס חומות הדת", וכדברי רבנו על האסטרולוגיה שהיא ענף מענפי העבודה-הזרה לפי הזייתו של לאדי, ייתכן שתהיינה לו לאדם שתי נשמות: אחת גלגול-מגולגל של איזה חוטא שניתנה לו מראשית יצירתו

ובכן, בספר "משנה תורה" שחיבר רבנו הרמב"ם לאור התורה-שבעל-פה אנו מוצאים שלושה טעמים שונים: א) "ויהיה נר שלושת הטעמים לפי רבנו הרמב"ם הם אפוא: כבוד, עונג, ושלום. ואם כל הטעמים שווים בחשיבותם, מדוע רבנו הרמב"ם לא ציין את כולם במרוכז, ואחד מהם אף צוין רק בהלכות חנוכה ומסיבה מרכזית זו נגזרים שלושת הטעמים שהזכיר הרמב"ם, כלומר: א) חובה שיהיה אור בבית מפני שבאוֹר אנו מכבדים זאת ועוד, לפי רבנו הרמב"ם, כאשר אדם מברך ברכה לבטלה הוא עובר עבירה חמורה: על מצות לא תעשה שנזכרה בעשרת

וכך עשו האשכנזים גם להרמב"ן הנבל, אשר תקף קשות את הרמב"ם, ובאמונתו במאגיה ובהזיות האליליות ביטל לחלוטין אגב, כל הסיפור של יוסוף נובע מרדיפת בצע, כי כשרותו של מחפוד נותנת כשרות למלונות ולמסעדות שמוכרות בשר וביטויה המעשי של הלכה זו בימינו הוא הוכחתו על פניו ולראות בטליתו מרדעת של חמור. היא דרכו של רבנו הרמב"ם, שהרימו על נס את דרך האמת. לקבלה הפגאנית, הרי שאברהם אבינו ורבנו הרמב"ם, וכל חכמי ישראל האמיתיים כורעים ומשתחווים לשיקוץ שמעון

12.12.23) פורסמה כתבה באתר "כיכר השבת", כותרת הכתבה היא: "כשהגר"ד לנדו הסביר לקצין הבכיר מה התפקיד של הכתבה עוסקת בפגישה שנערכה בין לנדו לבין קצין בצה"ל, בכתבה אף פורסם סרטון של הפגישה הקצרה. ואכן, כאשר לנדו שולל לבקר אפילו פצוע אחד ושולל להשתתף בלוויה אפילו של חייל אחד, העסקן מתחיל להבין שלנדו הלז, ולהפיק משם כמה מהזיות המינות של לנדו המכוער. וכך אומר לנדו על הצעתו של הקצין, תוך זעזוע עמוק: "חס ושלום, חס ושלום!".

במשך מאות רבות בשנים התבוננו הלומדים למיניהם על מפעלו של הרמב"ם דרך זגוגיתם העכורה של דפוסי משנה-תורה רבנו הרמב"ם. חשוב לציין, שלצד זיהוי לא מעט שיבושים, קאפח עדיין מעניק למינים ולצאצאיהם יחס של "מרנן ורבנן קדושי עליון תחת מוטות עולהּ של האקסיומה האירופית הפרו-נוצרית הזו, לימוד משנת הרמב"ם נותר למעשה תקוע במקומו במשך מאות ושמא תובנות אלה הובילו למחיקתם למעשה של "נושאי הכלים" של הרמב"ם בדורנו!