ביום שני יח בכסלו תשפ"ב נשאלתי בפורום אור הרמב"ם את השאלה הבאה:
[כותר הפוסט:] אדיר שלום,
אדיר דחוח-הלוי, ראשית כל אתה בכלל לא צריך לקבל את הצומי [אגב, בעברית תקנית כותבים 'תשומת הלב'] שאתה רוצה, ואני לא מתכוון לתת לך אותו. אך [לאחר] שראיתי שיש פה כמה אנשים טועים שהולכים בעצת רשעים ומקשיבים לך אני מפרסם את זה.
ביחס אליך איני אדם כופר כמוך, אבל עליך אני לא אכתוב דברים כגון [הדברים] שאתה כותב על התנא האלוקי רבנו שמעון בר יוחאי ועל ספרו הקדוש "הזוהר" [אלה הם דברי התחסדות וצביעות, שהרי הוא כבר אמר לעיל: 'כופר' ו'רשע', וכן לקמן אומר: 'דבריך הגסים והטיפשיים']. וכן שכתבת על רבן של ישראל רבי שלמה יצחקי [שר"י]. וכן שכתבת על מורנו ורבנו ועטרת ראשנו גאון עוזנו ותפארתנו פאר הדור והדרו מרן ראש כל בני ארץ-ישראל בפרט לתימנים רבנו יוסף קארו זצוק"ל שקיבלנו הוראותיו בכל מקום [וכי התימנים קיבלו את קארו?], ועל פוסק הדור מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, ובנו ממשיך דרכו מרן הראשון לציון רבנו יצחק יוסף שליט"א. ואפילו על הרב יוסף קאפח זצ"ל כתבת דברים נוראים. ודבריך על גדולי ישראל ומאורי הדורות לא יספרו מרוב, כי רבים המה דבריך הגסים והטיפשיים עליהם.
אז ראשית כל, מי אתה ומה אתה עפר ואפר למולם שתכתוב עליהם דברים כאלו? בבקשה תענה תשובה, איך ומי עושה ככה? מישהו התיר לך לעשות דבר כזה? (אני בטוח שלא ואם כן אז הוא...) על תוכן הדברים אני לא מתכוון לדבר איתך, התייאשתי כבר מראש.
בתודה, נועם רווח
להלן תשובתי:
תחילה עלי לחשוף שקר חמור מאד בדבריך, כתבת כך: "ביחס אליך איני אדם כופר כמוך, אבל עליך אני לא אכתוב דברים כגון [הדברים] שאתה כותב על התנא האלוקי רבנו שמעון בר יוחאי ועל ספרו הקדוש 'הזוהר'". ובכן, אין לי שום תלונה על בר-יוחי אשר אמר: "כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם", והסיבה פשוטה: הוא לא חיבר את ספר-האופל...
אמנם, זכורני מקום אחד אשר תהיתי לעצמי מדוע הענישוֹ הקב"ה שדווקא בו נתלו כל שיקוצי וגילולי ספר-האופל הפגאני, אך מעבר לתהייה זו, אין לי שום תלונה וטענה וביקורת כלפיו. לפיכך, דבריך הללו הם שקר וכזב, כמו שאר דבריך אשר מעידים על אומללות מחשבתית.
אגב, מדוע אתה כותב "התנא האלוקי"? וכי בר-יוחי הוא אלהים? ובכלל, מדוע אתה מסלף את שמו של הבורא יתעלה? ואם הייתי קורא לך במקום נועם רווח – נועם קקח, האם לא היית חש ביזיון וחרפה? וכי מותר לך או לשאר המינים וצאצאיהם לסלף כך את שם ה' יתעלה? ועוד בעניין הכינוי "התנא האלוקי" או "המקובל האלוקי" ראו: "תשובה שנייה לתגובת שִׂטנה".
***
בסוף דבריך הוספת וכתבת: "על תוכן הדברים אני לא מתכוון לדבר איתך, התייאשתי כבר מראש". ואני שואל: מדוע? האם אינך חותר לידיעת האמת? והנני מבטיח לך שאם תמצא טעויות אמיתיות בדבריי אודה לך על שתיקנת אותי והועלת בהן לי ולאחרים. ועד היום במשך כל שנות קיומו של אור הרמב"ם מעטים הם האנשים אשר מצאו טעויות בדבריי (ורבים ניסו), ובדרך כלל מדובר בעניינים זניחים יחסית אשר אינם נוגעים ליסודות דבריי ולעצם גישתי.
וזאת הבעיה הגדולה שלך ושל רבים אחרים, אינך מעוניין להתמודד עם דבריי מבחינה עניינית, אלא, הנך מעדיף לאמץ אל חיקך את ההזיות העקושות אשר הלעיטו אותך מינקותך במעון התינוקות. ועבירה גדולה בידך, כי חובה עליך לחתור אל האמת בשכלך, בצלם האלהים שחנן אותך בו ה' יתברך. ואם אתה מתייאש מלעשות כן הדבר מעיד על חולשתך הרוחנית והעיונית, ואם אתה חלש מבחינה עיונית ורוחנית, השתיקה יפה לך, כי גם אוויל מחריש חכם ייחשב.
וכל עוד הנני מוכיח את צדקת דרכי בשלל מאמרים, וכל עוד אינך מצליח לסתור את דבריי או למצוא בהם שגיאות ענייניות בדרכֵי ההוכחה האמיתיות – כל דבריך הם כקליפת השום. כמו כן, מדבריך עולה שחסר לך ידע-רב וכן שנפלת בפח שרוב עם-ישראל נפלו ונופלים בו בדורות האחרונים, וכוונתי להזיה לפיה מינים וכופרים וכסילים ומחללי-השם הינם גדולי ישראל.
ועתה לשאלתך: "מי אתה ומה אתה עפר ואפר למולם שתכתוב עליהם דברים כאלו?".
ובכן, אתה צודק שאנכי עפר ואפר תולעת ולא איש, אך בהתקפתי על גדולי האסלה הנני צודק במאת האחוזים, מפני שגדולי הטחורים הסרוחים הללו מתעים את העם אחרי ההבל בענייני מינות ועבודה-זרה, וכן מחללים-שם-שמים בהפיכת תורת האלהים לקורדום חוצבים.
הם לא בני אדם אלא רשעים ארורים אשר מנציחים את גלותנו הרוחנית. ובמקום שיש חילול-שם-שמים אין חולקין כבוד לרב, כל-שכן וקל-וחומר למינים או לאלה שמתעים את העם אחרי ההבל. והוכחתי את דבריי אלה בעשרות רבות ואף במאות של מאמרים גדושי ראיות.
הנך מוזמן לעיין במדור "כתבי הגנה" שבאתר אור הרמב"ם, שם תמצא מאמרים רבים שבהם השבתי למשיגים אשר כותבים באופנים חריפים ממך. ואולי יתרה מזאת, אתה מוזמן לעיין בסדרת המאמרים: "מלחמתו של הרמב"ם בגדולי האסלה", ושם תראה שכבר בתקופת רבנו, כל אלה אשר נחשבים ל"חכמי ישראל" הינם מחוסרי-דעת ורודפי שׂררה במקרה הטוב...
***
ועתה לשאלתך: "איך ומי עושה ככה? מישהו התיר לך לעשות דבר כזה?", ובכן, השאלה: "מי התיר לאדיר הקטן?" אינה מדויקת כלל, כי איני עוסק בדברים של רשות אשר הנני רשאי לבחור אם לעסוק בהם אם לאו, ואז יש מקום לדון האם מותר לי, דהיינו האם אני רשאי לעסוק בהם אם לאו. אלא, הנני עוסק בחובה גדולה עצומה ונוראה – בביעור מינות וסכלות ועבודה-זרה! חובה אשר איננה חלה רק עלי אלא היא חלה על-כל-אחד-ואחד מעם-ישראל – לגַנות ולחרף ולגדף את האלילים והאִטִּים, הֵמָּה הכומרים האורתודוקסים המושחתים רודפי הבצע השׂררה והכבוד, המתעים את העם אחרי ההבל כדי לספק את התאוות והזימות אשר אוכלות ומכלות את שאריות נפשם העכורה. "כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם" (שמ' כג, כד).
***
ולאחר שהשבתי לשאלותיך, אתייחס לדוגמות שהבאת בדבריך:
לגבי ספר-האופל, ידוע ומפורסם בקרב הנבונים שמדובר בספר טמא ואלילי. כלומר, ייחוסו לבר-יוחי הינו שקר וכזב, והדברים עתיקים, וכבר נכתב רבות בעניינוֹ ואף אנכי מוסיף את חלקי וב"ה החילותי בסדרת מאמרים שכותרתה: "הזוהר – הזיה פגאנית כעורה". וכל מי שאינו מבין שמדובר בספר פגאני נחות ביותר, שרוי בעלטה גדולה מאד שמסכנת את נפשו, ועליו להבין שהוא בור ועם הארץ ביסודות דתנו ובהשקפותיה ושהוא הותעה על-ידי מינים ונוכלים ארורים. וראה נא גם את סדרת המאמרים של ידידי נאור טויטו הי"ו: "יחסו של הרמב"ם לקבלה".
לגבי עבדאללה, הוא הפך את תורת האלהים לקורדום חוצבים, ועיוות וסילף את תורת משה בעניינים חמורים. כרבו קארו הקראי, אף הוא מחק מדת האמת את כל יסודות הדת המחשבתיים, הודה בקבלה הפגאנית, וחילל-שם-אלהים בהפיכה שיטתית של תורת חיים לקורדום חוצבים. ועל עבדאללה אבן ג'ורג'יה ובנו ישמעאל הפסיכי, וגם על קארו הקראי שהשחית והרס את דתנו, יש עשרות מאמרים באתר אור הרמב"ם – אם תרצה להבין, ואם לא תרצה להבין, גם מעמד הר סיני לא יפקח את עיניך לדרך האמת, וההיסטוריה תוכיח.
"בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ" (תה' צד, ח).
גם ביחס לקאפח ולערוסי, הדרדעים האורתודוקסים שהשחיתו את דרך האמת והפכו תורת אלהים לקורדום חוצבים כתבתי מאמרים רבים, זיל גמור. וכן בעניינו של שר"י כתבתי עשרות רבות של מאמרים, ועל ביקורתך בעניינו ראה: "ביקורת על יחסי לרש"י-שר"י ותשובתי".
"כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי", "כֹּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ קֹדֶשׁ חָמְסוּ תּוֹרָה" (יח' כב, כו; צפ' ג, ד); "כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר" (יר' ח, י); "וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי אָמַר יְיָ צְבָאוֹת לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי" (מלאכי א, ו); "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב [...] הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ [...] רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ, לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ" (מיכה פ"ג).
ולפני סיום אזכיר, שבראש דבריך האשמת אותי בכפירה, שהרי כתבת: "ביחס אליך איני אדם כופר כמוך", ובכן, אין לי צורך להשיב לך על האשמתך זו, כי כבר אליהו הנביא השיב לך: "וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל? וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְוֹת יְיָ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים" (מ"א יח, יז–יח).
"הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת" (יש' מב, יח), "אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה" (יש' לה, ה), "וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה, וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּייָ שִׂמְחָה וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ, כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָוֶן, מַחֲטִיאֵי אָדָם בְּדָבָר וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּן וַיַּטּוּ בַתֹּהוּ צַדִּיק" (יש' כט).
מאמר חד ומשמעותי רק חבל שכל העיוורים ממשיכים להיות עיוורים ומפחדים לפקוח את עינהם