top of page

איך עד היום לא נחשפה מינותו של שר"י?

עודכן: לפני יום 1

"אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו" (עובדיה א, ו). "יְיָ עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל" (ירמיה טז, יט).


איך עד היום במשך אלף השנים האחרונות, אף-לא-אחד מאלפי "חכמי ישראל" זיהה את מינותו וסכלותו של שר"י? כך נשאלתי באתר אור הרמב"ם, והנה תשובתי לשואל לפניכם:


הסיבה המרכזית להעדר ביקורת על רש"י-שר"י היא רמתם המחשבתית (ואף ההלכתית והמדעית) האפסית של הנחשבים ל"חכמי ישראל" באלף השנים האחרונות. העובדה המטלטלת היא, שרק מעטים מ"חכמי ישראל" באלף השנים האחרונות, הצליחו למלֵּט את נפשם מהבלי המינות ומהשקפות המאגיה הרעות של חוגי אשכנז הקדמונים. ובמלים אחרות, רובם המכריע והמוחץ של הנחשבים ל"חכמי ישראל" באלף השנים האחרונות, הם רפי-שכל ומחוסרי-דעת במקרה הטוב, ומינים ארורים שהִתעו את עם-ישראל במקרה הפחות טוב.


ואם תתמה, על סמך מה הנני קובע קביעות כל-כך נחרצות?


ובכן, הנני יכול להפנות אותך למאות המאמרים באור הרמב"ם אשר מוכיחים את הנקודה הזו מִצְּדָדים מחשבתיים והלכתיים שונים, דהיינו שבמשך אלף השנים האחרונות "חכמי ישראל" נכשלים ונחבלים תועים ומתעים בעלטה מחשבתית והלכתית; אך אביא לך ראיה פשוטה וקלה מזו לעיכול ולהבנה, כדי שהדרך שלך להבין את העניין תהיה קצרה ונוחה יותר:


ראה נא את סדרת המאמרים: "מלחמתו של הרמב"ם בגדולי האסלה", וממנה תלמד שכבר בזמנו של הרמב"ם רובם המוחץ (למעט בודדים נדירים מאד) של הנחשבים ל"חכמי ישראל" הללו, היו הוזי הזיות מחוסרי-דעת ומחללי-שם-שמים בהפיכת תורת-אלהים לקורדום-חוצבים – וזאת במקרה הטוב, ומינים וכופרים ועובדי אלילים נחותים מאד – במקרה הפחות טוב.


ומה שהיה נכון לתקופת רבנו נכון גם לימינו, אף שבימינו נראה שמצב ההמונים טוב יותר מאשר בימי קדם, בשל שכלול המדעים והחכמות ועיסוק רוב בני האדם בהם כבר מגיל צעיר מאד! וכן בשל המידע העצום אשר נגיש לרבים מקרב עם-ישראל ואשר מאפשר דיון מעמיק וחופשי בהשקפות ובדעות אשר הלעיטו אותנו בהן באלף השנים האחרונות – דבר שלא היה קיים, לא רק באלף השנים האחרונות, הוא אפילו לא היה קיים לפני עשרים שנה. רק לאחר מהפכת המידע ועם התפתחות רשת האינטרנט, נפתח הצוהר הגדול לחשיפת דרך האמת. "וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה" (יש' כט, יח).


ואם בכל זאת תרצה דוגמה נוספת, אף היא קלה להבנה, התבונן נא בעובדה המדהימה כיצד כל שׂדרות הכמורה האורתודוקסית בימינו, מגדולם ועד קטנם, כולל קאפח וערוסי הדרדעים, אשר התיימרו ללכת בדרכו הישרה של רבנו, כולם קיבלו על עצמם את ספר-האופל הטמא והאלילי כאילו הוא נאמר מפי הגבורה לבר-יוחי, אף שקבלתם זו הינה כפירה ביסוד חשוב מאד מיסודות התורה, והוא: שהתורה הקדושה הזו שקיבלנו בהר סיני לא תשתנה ולא תוחלף!


ועוד, רבנו פוסק (ע"ז ב, י): "כל המודה [בפיו או בליבו] בעבודה-זרה שהיא אמת [והמודה בפיו סופו להודות גם בליבו] אע"פ שלא עבדהּ – הרי זה מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא".


ולא רק בימינו, במשך אלף השנים האחרונות, מאז שהחלו חכמי-יועצי-אשכנז להחדיר לעם-ישראל את ההזיות והמאגיה כשיטה דתית, מצאנו בודדים מאד מתוך אלפי הנחשבים לחכמים אשר יצאו נגד הזיות המאגיה והמינות של ספר-האופל! איך אפשר להסביר זאת? רק בדרך אחת: "חכמי ישראל" היו ברמה מחשבתית נחותה ואלילית מאד, וכן הם היו עסוקים ברדיפת בצע ותאוות אשר החשיכה את עיניהם מלראות את האמת נכוחה – כלומר, החדרת הזיותיהם להמונים לא הייתה רק עניין דתי אלא גם עניין כלכלי מובהק, כי ללא טמטום ההמון בהזיות לא ניתן לתמרנם ולהפוך אותם לעדר של מעריצים אשר מפיקים ממנו רווחים וטובות-הנאה.


ותשובה זו שהשבתי רלבנטית גם לימינו, שהרי כבר הוּכח בראיות מדעיות שספר-האופל הוא בליל של מינות וטמטום, ואף-על-פי-כן, כל כומרי הדת בוחרים לראות בו תורה מן השמים.


"וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר" (יש' כט, יד). כלומר, העונש על ההתרחקות מידיעת ה' הוא הטמטום...


***

יש סיבה חשובה נוספת לכך שלא נמתחה ביקורת משמעותית על רש"י-שר"י והיא: קיים קשר שתיקה חזק מאד של יהדות אשכנז אשר חנק וחונק באלימות כל התעוררות של ביקורת כנגד חכמיה המדומים, וכל-שכן וקל-וחומר כנגד האליל הראשי שלהם הלא הוא רש"י-שר"י. ואוכיח לך זאת: במשך מאות רבות בשנים נכתבו ביקורות רבות כנגד רבנו הרמב"ם, ביקורות קטלניות אשר כולן עד לאחרונה שבהן הינן שקר וכזב ועלילות שווא ומדוחים. לעומת זאת, ביחס לרש"י-שר"י לא נכתבה שום ביקורת! כלומר, למעט רמיזות קצרות ונדירות מאד-מאד, לא נכתבה שום ביקורת רצינית על שר"י במשך אלף שנים! והשאלה שנשאלת: וכי יעלה על הדעת שאין שום ביקורת שניתן לומר על פירושו העילג של שר"י? וכי אין בדבריו אינסוף הוללות וסכלות? אלא, התשובה הפשוטה לכך היא שקיים קשר של הערצה סביב חכמי-יועצי-אשכנז ובראשם כמובן רש"י-שר"י, אשר חונק באופן אלים ועריץ מאד כל התעוררות של ביקורת כנגדם.


כלומר, אין ספק שהיו אנשים בודדים ונדירים שזיהו פה ושם את סכלותו ומינותו של שר"י, אך הם לא העזו לומר את דברם, או שהעזו אך נתקלו בתגובות כל-כך קשות ואלימות, עד שהם הבינו מהר מאד שאם הם חפצי חיים, אל להם לחשוף את מינותו של האדמו"ר הראשי.


ואתן לך שלוש דוגמות לביקורות שנכתבו קרוב לוודאי על שר"י, הראשונה: רבנו כותב בפרק הראשון במורה, שמי שפירש בספר בראשית (פרק א, פס' כו–כז) ש"צלם" הוא "דפוס", הוא בגדר מין, וכך בדיוק פירש שר"י שם ואף הוסיף שלל דברי מינות והגשמה גסים מאד, וכבר הרחבתי בניתוח דבריו שם במקומות אחרים, ולא אחזור על הדברים. ולשתי הדוגמות הנוספות ראה במאמרים: "מהו ספר הרפואות שגנז חזקיהו?", "מטרת המזוזה ביקורת רבנו על שר"י". "הֹבִישׁוּ חֲכָמִים חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ הִנֵּה בִדְבַר יְיָ מָאָסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם" (יר' ח, ח–ט).


ומה עשו לרבנו? שׂרפו את ספריו! את ספר המדע ואת ספר המורה, וכן זייפו את כתביו אגרותיו ותשובותיו כדי לפגום ביוקרתו ובשלמותו המחשבתית, ואף יצאו כנגדו באלימות רבה. אך לא רק בגלל זאת, אלא ואולי אף בעיקר בשל מלחמתו במאגיה באלילות ובמינות אשר היו לחם חוקם של המינים האשכנזים הראשונים, וזו גם הסיבה שהם רוממו את הרמב"ן, אשר הסב להם עונג רב בתור רופא ספרדי אשר תקף את צור מחצבתו והצדיק את כל הזיות המינים.


אין ספק אפוא שקיים קשר של שתיקה בין המינים, בבחינת "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם" (הושע ד, יז). והנה לפניך גם דברי ירמיה הנביא (יא, ט–יג), אשר מתאימים מאד למינים ולצאצאיהם:


"וַיֹּאמֶר יְיָ אֵלָי נִמְצָא קֶשֶׁר בְּאִישׁ יְהוּדָה וּבְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם. שָׁבוּ עַל עֲו‍ֹנֹת אֲבוֹתָם הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי וְהֵמָּה הָלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם, הֵפֵרוּ בֵית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם. לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה וְזָעֲקוּ אֵלַי וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם [ואכן הם הוכו מכת אכזרי]. וְהָלְכוּ עָרֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם וְזָעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הֵם מְקַטְּרִים לָהֶם וְהוֹשֵׁעַ לֹא יוֹשִׁיעוּ לָהֶם בְּעֵת רָעָתָם. כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה [=לכל עיירה עלובה בפולין יש איזה אדמו"ר נתעב או איזה גדול-אסלה ליטאי אשר משוייך לה] וּמִסְפַּר חֻצוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת מִזְבְּחוֹת לְקַטֵּר לַבָּעַל".  


***

נקודה נוספת, שר"י הוא מקור הגאווה של יהדות אשכנז, ויש להבין, שיהדות אשכנז מפיקה רווחים וטובות-הנאה למכביר מן הגאווה הזו, כלומר ממיצוב וממיתוג מעמדה כיהדות העליונה והחשובה ביותר כביכול, הם למעשה הביאו לכך, שתהיה העדפה בכל תחומי-החיים ליהודים ממוצא אשכנזי על-פני היהודים ממוצא מזרחי, אשר נחשבים ליהודים ברמה אנושית נמוכה יותר אם אבחר להתנסח בלשון עדינה (שהרי בנבכי ליבם, רבים מהאשכנזים ובמיוחד המינים וצאצאיהם, רואים בספרדים-הפרענקים תתי-יצורים נחותים ביותר, סוג ג במקרה הטוב).


לך תבדוק כמה רופאים בכירים אשכנזים יש לעומת רופאים בכירים מזרחים, או כמה שופטים אשכנזים יש בבתי המשפט לעומת שופטים מזרחים ובמיוחד בבית המשפט העליון, או כמה מרצים בכירים אשכנזים באוניברסיטאות לעומת מרצים בכירים מזרחים, או כמה אשכנזים במוקדי הכוח בשוק ההון לעומת מזרחים, או כמה אלופים ורמטכ"לים אשכנזים היו לעומת מזרחים, או כמה אשכנזים יש במוקדי הכוח בשב"כ ובפרקליטות לעומת מזרחים, או כמה אנשי תקשורת אשכנזים בכירים יש לעומת אנשי תקשורת מזרחים בכירים, ועוד ועוד...


כלומר, אם האמת תתפרסם ותתקבל ששר"י היה מין וכסיל אשר הִתעה את העם אחרי ההבל, מה הדבר אומר על יהדות אשכנז בכללותה? כיצד הדבר ישפיע על מעמדה בקרב עם-ישראל? ויש לעניין זה משמעויות מרחיקות-לכת מאד על חיינו החברתיים ואף הכלכליים היום בעם-ישראל, ולא רק בקרב העולם הדתי בארץ-ישראל, אלא בקרב העולם היהודי בעולם כולו – שהרי לאחר שהאמת תצא לאור ויתברר שמוצאה של יהדות אשכנז מבחינה מחשבתית הינו נחות מאד, והיא יצאה מקרב תועים ומינים פרו-נוצרים מושחתים אשר עבדו לאלהים אחרים, ואף השחיתו והחריבו את דרך האמת תוך שהם מתחזים לקדושים וטהורים ולאנשי חכמה ודעת – הדבר יפגע פגיעה אנושה בתדמיתה, ופגיעה אנושה שכזו תביא להחלשת אחיזתה ושלטונה במוקדי הכוח בעם-ישראל, עד כדי איבוד שליטתה במוקדי הכלכלה והחברה.


עתה אולי תחל להבין מדוע קיים קשר של שתיקה ואפילו בימינו כנגד האמת בעניינו של רש"י-שר"י, שהרי הדבר ישפיע על כל שׂדרות העם והחברה! וכי המזרחיים יקבלו עוד על עצמם את עוּלם של האשכנזים? וכי המזרחיים יוסיפו להעריץ ולהשתעבד להם? וביתר פירוט: כיצד נוכל לקבל את חכמיהם באוניברסיטאות, הוזי ההזיות ושטופי התאוות? כיצד נקבל את חכמיהם מקרב העדה החרדית אשר מתעים את העם אחרי ההבל? כיצד אפילו נקבל על עצמנו את הפוליטיקאים האשכנזים החילוניים, כאשר אנחנו יודעים שמוצאם הוא בקרב יהדות רקובה מחשבתית ומוסרית מן היסוד? ואשר עיוותה שיבשה וסילפה והשחיתה את דת משה?


הם לא ייהנו עוד מפריבילגיה מפוקפקת וממעמד מרומם מעצם מוצאם, אלא יצטרכו להוכיח את עצמם כבעלי כישרון אמיתי וכאנשי יושר ואמת, בדיוק כמו המזרחיים! בעוד שכיום, הם נחשבים למעולים ולמועדפים בראש ובראשונה בשל מוצאם האירופי ותו לא! אתה מצליח להבין את המשמעות האדירה של חשיפת מוצאם האמיתי המושחת והשקרי וכן של חשיפת ריקבון מוסריותם? וכמה אשכנזים מושחתים ומחוסרי-דעת יסוננו ויתבערו ממערכות המדינה החברה והדת? אך בינתיים, האשכנזים מעדיפים את השקר על-פני האמת, את טובות-ההנאה והתאוות על-פני עונג רוחני נצחי, את הזימה על-פני יראת שמים, ולכן הם ממשיכים בהתעיית ההמונים באמצעות שטיפת מוח תקשורתית יום-יומית שמנציחה את עליונותם המדומה.


וכאמור, כך הוא בכל תחומי-החיים כאן בישראל: בתחום הרפואה, המשפט, הפרקליטות, שוּק ההון, הצבא, החינוך, התקשורת, ההייטק, ועוד, בכל התחומים החשובים הללו, מונו כמעט תמיד אנשים ממוצא אשכנזי לעמוד בכוורות שבראש התחומים הללו, ואם ייצא לאור שחכמי-יועצי-אשכנז מוצאם במינים אשר מורידין ולא מעלין, הדבר יפגע פגיעה אנושה מאד ביוקרתם בתדמיתם ובעריצותם, ובסופו-של-דבר ביקר להם מכל: בגאוותם ובכוחם הכלכלי והפוליטי.


"אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו, עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ, הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְיָ וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו, וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל, מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה [=מחמס התימנים והמזרחים] וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם" (עובדיה א, ו–י). והמבין יבין...


***

והמזרחיים? הם מעדיפים להישאר משועבדים תחת עול השלטון האשכנזי, מתבוננים הם על צאצאיו של יפת בהערצה עיוורת, כמו אחד מקרובי משפחתי ממוצא תימני מכובד – משפחה צנענית "מיוחסת" בעלת זיקה לדור דעה, אשר מתעקש לשוחח עם בניו בשפת היידיש!


קים קים קים, יחרים אבוק! ופעם אחת הוא אף הטיח בי איך אני מעז לירוק על אבותיו... ומאן אבוק? ומאן אומק? וכל זאת מפני שביקשתי להקריא את דברי רבנו במאמר קידוש השם. "וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי, וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם" (שמ' כא, ה–ו).


אלה הם עבדים נרצעים תועים ואומללים המשולים לאותו עבד נחות אשר התאהב בעבותות השעבוד, ואשר זועק לאדונו: אהבתי את אדוני את אשתי ואת בניי – לא אצא חופשי!


ואחתום בדבר ה' אל שמואל הנביא (טז, ז): "וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל שְׁמוּאֵל: אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב".


סוף דבר


והיה אחד, שימי שמו, אשר קרא את המאמר והגיב כך:


עדיין אני לא מבין. היו עשרות מיליוני יהודים באלף שנים האחרונות. מתוכם היו לכל הפחות עשרות או מאות אלפי לומדי תורה. מתוכם היו לכל הפחות, לכל הפחות, מאות אם לא אלפי לומדי תורה ברמה מאד-מאד גבוהה [האמנם רמתם גבוהה?]. איך זה יכול להיות שאפילו אחד (!!!) לא מדבר על זה? שוב, קראתי את המאמר, אבל עדיין – בצורה הגיונית שכלית נייטרלית – איך זה יכול להיות? זה פשוט לא הגיוני. תחשוב למשל על הרמב"ם או על אחרים שהיו להם הרבה מתנגדים. או בימינו שיש מחלוקות ואלו יוצאים נגד אלו, ואלו יוצאים נגד אלו וכו'. איך יכול להיות שאין שום אזכור (לפחות לא שאני מכיר) נגד רש"י במשך 1000 שנים?


תשובה:


איך יכול להיות שעם-ישראל נכשל במילוי ייעודו במשך 2000 שנים? איך יכול להיות שבית-המקדש נחרב פעמיים? וכו' וכו' ניתן להמשיך עוד ועוד באינסוף שאלות מסוג זה... וכמו שעם-ישראל הִפנה עורף לדרך האמת במשך 2000 שנים כך הוא הפנה עורף לחכמי האמת ואימץ מינים ומכשפים והוזי הזיות פגאניים להיות לראשיו ולגדוליו. אגב, עד היום. כמו כן, אפשר לשאול את שאלתך גם ביחס לדתות אחרות: איך במשך אלפי שנים מיליארדי אנשים הולכים אחרי השקר של הנצרות האסלאם הבודהה וכו' וכו'... איך אברהם אבינו ע"ה עמד לבדו כנגד אומה שלמה אכזרית ורשעה? "הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ! וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת!" (יש' מב, יח).


ויתרה מזאת, מדוע זה משנה אם מישהו דיבר על-כך או לא? והלא השאלה החשובה היא האם הנני דובר אמת? ואם אנכי דובר אמת, האם תשלול את דבריי רק בגלל שאף-לא-אחד דיבר על מינותו של שר"י באופן מפורש? והלא זה נגד התורה, שהרי התורה מצווה אותך ללכת בדרך האמת, מבלי להתייחס לנסיבות ולריבוי שיבושי הדעות וההשקפות שאתה שומע מסביבך.


ובאותה מידה לפי דבריך יש לאמץ את ספר-האופל רק בגלל העובדה שמעטים מאד התנגדו לו ולדרך המאגיה והאלילות באלף השנים האחרונות, שהרי מה ההבדל בין אחד לבין עשרה? ואם הולכים לפי הרוב המוחץ אין הבדל גם בין אחד לבין אלף וכולם יידחו... והבחירה בידך.


לאחר הדברים האלה הוסיף נאור טויטו את הדברים הבאים, וזה לשונו:


אני מסכים איתך שזו באמת תמיהה גדולה, ואני חושב שהסיבה פשוטה – אם מישהו התנגד לפירושיו של רש"י הוא מסתמא שמר את זה לעצמו, וגם אם נֹאמר שהיו כאלה שהשמיעו את התנגדותם תהיה בטוח שדבריהם מיד בטלו ברוב ובוודאי העלימו אותם מיד. מכל מקום, אתה רואה "עינק בעינק" את החסרונות והתקלות העצומות שיש בפירושיו. החל בהזיות בדמיונות ובמאגיה וכלה בהחדרת מדרשי חז"ל כפשוטם, דבר שגרם לחורבן איום ונורא בדת ישראל.


עד כאן דבריו, והוספתי והשבתי לו כך:


חשוב להוסיף, כי אלמלא מהפכת המידע בדור האחרון, לא הייתי מצליח לחשוף את מינותו של שר"י וגם אותי היו מצליחים להעלים, ובקלות רבה. ואפילו בדור הזה של מהפכת המידע העצומה, רבים ממכריי ואפילו מקרב בני משפחתי הִפנו לי עורף אך ורק בגלל העניין הזה! דהיינו בגלל יחסי לשר"י, ורבים מהם אף תקפו אותי קשות בעניין זה, למרות הראיות החזקות כנגד שר"י וחבר מרעיו. ואת התקפותיהם ותשובותיי להם ניתן לראות במדור "כתבי הגנה" שבבלוג הראשי. ובזכות מאבקי כנגד שר"י הנני נזכר לעתים קרובות בדברי דוד המלך:


"וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם" (תה' כב, ז); "כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ" (תה' כב, ח); "מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי" (תה' סט, ט); "עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם" (תה' קכט, ג); "אֱלֹהִים זֵדִים קָמוּ עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם" (תה' פו, יד); "מִכָּל צֹרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה וְלִשֲׁכֵנַי מְאֹד וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי" (תה' לא, יב); "וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם" (תה' קט, כה); "אוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ" (תה' מא, ו); "יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל שֹׂנְאָי עָלַי יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי" (תה' מא, ח); "אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ עָיִן" (תה' לה, יט); "יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל שֹׂנְאָי עָלַי יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי" (תה' מא, ח); "גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב" (תה' מא, י); "רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר" (תה' סט, ה); "עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי" (תה' פו, יז); "תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם" (תה' כח, ד).


ואחתום בדברי ירמיה וישעיה על הרדיפות שעברו בשל אמירת האמת:


"פִּתִּיתַנִי יְיָ וָאֶפָּת חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל הָיִיתִי לִשְׂחוֹק כָּל הַיּוֹם כֻּלֹּה לֹעֵג לִי, כִּי מִדֵּי אֲדַבֵּר אֶזְעָק חָמָס וָשֹׁד אֶקְרָא כִּי הָיָה דְבַר יְיָ לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל הַיּוֹם, וְאָמַרְתִּי לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל, כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב הַגִּידוּ וְנַגִּידֶנּוּ כֹּל אֱנוֹשׁ שְׁלוֹמִי שֹׁמְרֵי צַלְעִי אוּלַי יְפֻתֶּה וְנוּכְלָה לוֹ וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ, וַייָ אוֹתִי כְּגִבּוֹר עָרִיץ עַל כֵּן רֹדְפַי יִכָּשְׁלוּ וְלֹא יֻכָלוּ בֹּשׁוּ מְאֹד כִּי לֹא הִשְׂכִּילוּ כְּלִמַּת עוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ, וַייָ צְבָאוֹת בֹּחֵן צַדִּיק רֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי" (יר' כ, ז–יב).


"אֲדֹנָי יְיִ נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים, אֲדֹנָי יְיִ פָּתַח לִי אֹזֶן וְאָנֹכִי לֹא מָרִיתִי אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי, גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק, וַאדֹנָי יְיִ יַעֲזָר לִי עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ, קָרוֹב מַצְדִּיקִי מִי יָרִיב אִתִּי נַעַמְדָה יָּחַד מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי יִגַּשׁ אֵלָי, הֵן אֲדֹנָי יְיִ יַעֲזָר לִי מִי הוּא יַרְשִׁיעֵנִי הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ עָשׁ יֹאכְלֵם, מִי בָכֶם יְרֵא יְיָ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם יְיָ וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו, הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ מְאַזְּרֵי זִיקוֹת לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם מִיָּדִי הָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן" (יש' נ, ד–יא).


איך עד היום לא נחשפה מינותו של שר''י
.pdf
הורידו את PDF • 198KB

402 צפיות19 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

19 Comments


יצחק הורביץ
יצחק הורביץ
לפני יום

אתה כותב:


רבנו פוסק (עבודה-זרה ב, י): "כל המודה בעבודה זרה שהיא אמת, אף-על-פי שלא עבדהּ [כלומר, אף שהוא כופר בה בליבו], הרי זה מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא"


לכאורה מודה בעבודה זרה שהיא אמת הוא זה שסבור שהיא אכן מועילה.


ואם כן למה יתפרש אף על פי שלא עבדה שהוא כן כופר בה בליבו?


לכאורה הפירוש הוא, שהוא מודה שהיא אמת ומועילה אבל לא עובד אותה בשום עבודה מהעבודות שלה ולא מקריב לה קרבן ולא משתחווה לה, אלא רק מודה שהיא אמת, כלומר סבור שיש בה תועלת. ודי בכך שהוא סבור שיש בה תועלת להחשיבו מחרף ומגדף.


Like
Replying to

התכוונתי למה שנאמר בפסקה שקדמה לזה, דהיינו שגם מי שמודה בפיו וכופר בליבו, כמו קאפח וערוסי, מחרפים ומגדפים את השם הנכבד והנורא. ועל-כל-פנים, הואיל ונמצאה בזה אי הבנה, דייקתי את הנוסח, כך:


ועוד, רבנו פוסק (ע"ז ב, י): "כל המודה [בפיו או בליבו] בעבודה-זרה שהיא אמת [והמודה בפיו סופו להודות גם בליבו] אע"פ שלא עבדהּ – הרי זה מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא".

Like

אתה טוען שלא היתה ביקורת על פירוש רשי במסגרת קשר של הערצה כלפיו.


אני במשך הרבה שנים למדתי תלמוד עם פירוש רשי ותוס, והתחושה שאני קיבלתי היא שונה.


כמעט בכל סוגיה בעלי התוס מקשים על פירושו ודוחים אותו. עד שנדמה שהוא טועה כמעט בכל סוגיה.


זה לא מסתדר עם הטענה שיש קשר של הערצה והסתרה של כל ביקורת כלפיו.


Like
נתי500
נתי500
לפני יומיים
Replying to

אני חושב שזה שבעלי התוספות לא הפסיקו להתעסק עם פירוש רש"י זה דוקא מוכיח שהייתה להם מגמה להגדיל ולרומם אותו כאילו פירושיו ראיוים לעיון מעמיק

Like

שלום אדיר,

קראתי את המאמר.

אבל אני עדיין לא מבין.

היו עשרות מיליוני יהודים באלף שנים האחרונות.

מתוכם היו לכל הפחות עשרות או מאות אלפי לומדי תורה. מתוכם היו לכל הפחות לכל הפחות לכל הפחות מאות אם לא אלפי לומדי תורה ברמה מאד מאד גבוהה.

איך זה יכול להיות שאפילו אחד (!!!) לא מדבר על זה.

שוב, קראתי את המאמר, אבל עדיין - בצורה הגיונית שכלית נייטרלית - איך זה יכול להיות?

זה פשוט לא הגיוני.

תחשוב למשל על הרמב"ם או על אחרים שהיו להם הרבה מתנגדים. או בימינו שיש מחלוקות ואלו יוצאים נגד אלו ואלו יוצאים נגד אלו וכו'. איך יכול להיות שאין שום אזכור (לפחות לא שאני מכיר) נגד רש"י במשך 1000 שנים?

Like
נתי500
נתי500
לפני יומיים
Replying to

"חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'"

Like

Unknown member
Dec 06, 2021

אדיר ידידי, ברשותך אשיב על טענותיך ואבהיר את דבריי

א. לדעתי רש"י ובית מדרשו היו כלי בידי גורמים אחרים ואם הייתי מנסה להתחקות מיהם, הייתי מנסה לבדוק מי מימן אותם ואת ישיבותיהם.

ב. שוב הטענה עוקבת, אותם גורמים שקיימו את רש"י ובית מדרשו, הם אותם גורמים החותרים תחת מוסריותה של היהדות וקיומה ואותם צריך לחשוף ולבטל. והשאר יבוטל מאליו ברגע שיאומת הקשר.

ג. תמוה הדבר כיצד לא עמדו חכמי ישראל לפני אלף שנים על רגליהם והתנגדו נחרצות לשינוי כזה מהותי באורחותיה של היהדות. ואיני מאמין שדבר כזה יכול לקרות מבלי שכוח משמעותי שינה את אמונתם של עם שלם המפוזר בארצות רבות.

ד. נכון, והתשובה די ברורה. היה אינטרס לראשי הכנסייה להחזיק את היהודים, גם אם איננו יודעים מהו וזהו בדיוק…

Like
Replying to

אני שמח שיש בינינו הסכמה, ברם, יש לחדד כמה דברים ברשותך האדיבה.


ואתייחס לדברים בהתאם לנקודות שהעלית:


א) הסיבה המרכזית לכך שכוחם של חכמי ישראל נחלש הוא מפני ש"חכמי ישראל" סטו מדרך האמת, וכמו שהיה המצב בעם-ישראל לפני בואו של משה רבנו, וכפי שרבנו מתאר זאת בהלכות עבודה-זרה: "וכמעט קט היה, והעיקר ששתל אברהם נעקר; וחוזרין בני יעקב לטעות העמים, ותעייתן" וכו'. מדוע הם סטו? התשובה לזה היא אותה התשובה לשאלה: מדוע עם-ישראל תעו אחרי אלילי מצרים או מדוע חטאו בחטא העגל, או מדוע הוציאו דיבת הארץ רעה, או מדוע מרדו בה' יתעלה במדבר שוב ושוב... וכן על זו הדרך, אין סוף לשאלות, שתשובת כולן היא: לפתח חטאת רובץ...


ב) דומני שלא ניתן לידע מי מימן את רש"י-שר"י לדוגמה, אך…


Like

Unknown member
Dec 02, 2021

אני לא בטוח כי עקירת הודו של חכם זה או אחר מקרב האשכנזים תעזור לנו להחזיר את גדולתו של עם ישראל והפיכתו לממלכת כהנים וגוי קדוש ואפילו אם זה רש"י שהוא הרב הגדול שלהם. ניסיתי למצוא מה קרה שם בהיסטוריה בעת העתקת מרכז התורה מבבל לאשכנז וספרד. חוץ מהסיפור על ארבעת השבויים, לא מצאתי אזכור על אופן העברת הפרוטקול התלמודי ואופני למידתו מבבל לאשכנז וספרד. ואילו לאחר מכן, מזמן רש"י ובית מדרשו השתקע הפרוטוקול של רש"י ותוספות כאילו היה האורים והתומים של עם ישראל מימים ימימה. ותמוה מאוד הדבר בעיניי!! הכיצד ישבו אלה לבטח ועסקו בתורתם בהיותם בין אדומיים, שונאי ישראל? ואין לי מפלט אחר אלא לחשוב כי היה הדבר מכוון כך מטעם יועצי אדום וחכמיו, כלומר מטעם ראשי הכנסייה…

Like
נתי500
נתי500
לפני יומיים
Replying to

מה הראיה ההיסטורית לדבריך?

יש איזה הסטוריון שאמר שראשוני אשכנז הושפעו מהכנסייה בכפיה?

כנראה שהם פשוט אהבו את הרעיונות הנוצריים והחליטו בדעתם המרושעת לדחוף אותם לתוך היהדות בתכסיסים מלוכלכים מאד.

פשוט צריך להוקיע את כפירתם אין פה איזה עומק גדול.

Like
bottom of page