מוסא איסרלֵץ המתועב בשולחן הקראי (סימן תרצו), אומר כך: "מה שנהגו ללבוש פרצופים [=מסכות] בפורים, וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר – אין איסור בדבר, מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא [...] ויש אומרים דאסור [=ועל הקב"ה הוא אומר 'ויש אומרים'?] אבל המנהג כסברא הראשונה [כלומר הוא מכיר ומורד]". וכאמור דבריו המתועבים הם היפך דברי ה' יתעלה בתורה! שהרי בתורה נאמר: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת יְיָ אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה

"האכזריות על אלו שמטעין את העם אחר ההבל רחמים היא בעולם, שנאמר 'לְמַעַן יָשׁוּב יְיָ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים [וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ' (דב' יג)]" (סנהדרין יא, ו). אבקש לשתף אתכם עם דבריו של ערוסקי על שיקוץ קנייבסקי, דברים אשר נאמרו בסמוך להלווייתו של השיקוץ. דבריו של ערוסקי פורסמו בהקלטה שהובאה באתר "נצח ישראל". כותרת ההקלטה הינה: "דמותו המופתית של הרב קנייבסקי זצ"ל מהווה פתח-תקוה להגיע לחזון הנביאים 'ועמך כולם צדיקים'". כלומר, לפי

[מאמר זה נכתב לאחר מותו של חזיר היבלות קנייבסקי, טו באדר תשפ"ב] ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, הטוב והמטיב! ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שעקר עבודה זרה מארצנו! כשם שעקרת מן המקום הזה, כך תעקור מכל המקומות, ותשיב לב עובדיהן לעובדך. *** ידידיי היקרים, אנו חוזים עתה במתקפת אלילות אורתודוקסית חסרת תקדים, מכל עבר מרוממים ומפארים את חזיר היבלות הטמא קנייבסקי שר"י. מה עלינו ללמוד מכך? ובכן, עלינו ללמוד מכך שלושה עניינים מרכזיים: א) כל מה שנאמר בעניין הפיכתו לשיקוץ ולתועבה, מוכָחים ז

לקראת ימי הפורים תשפ"ב יצאו המינים שמנהלים את "קופת העיר", בפרסום פגאני מתוך פרסומים פגאניים רבים שמשֻׁווקים עד עצם היום הזה בקופת המינות והטומאה הזו. כותרת הפרסום הינה: משלוח מנות אישי משיקוץ קנייבסקי... פרסום זה עדיין קיים באתר השרצים של קופת העיר (תמוז תשפ"ד), ועדיין ניתן לתרום לקופה הארורה ולקבל משלוח מנות אישי מקנייבסקי המת! ראו: https://www.kupat.org.il/Project/584/?source=mokd וכך נאמר בפרסום של "קופת החזיר המת" (כל הדגשים במקור): רשכבה"ג [=רבן של כל בני הגולה, והוא כנ

אחת התופעות החמורות ביותר בימינו היא פריקת העול שמלווה את ימי הפורים. במקום ימים של הודיה לה' יתעלה בחגיגת שמחה אמיתית של מצוה, דרך-ארץ, והודיה לבורא-עולם – ימי הפורים הפכו לחגיגות שכרות והוללות, מסכות ותחפושות כמנהג הגויים הערלים. האם יעלה על הדעת שכך ה' יתעלה מורה לעם חכם ונבון לחגוג לדורות את הצלתו מכליה? והלא לפי המדרש, הכליה נגזרה עלינו בעקבות פריקת-העול, השכרות והזימה שקדמו לגזירת השמדת היהודים, בהשתתפותם של המוני בית-ישראל במסיבותיו הפרועות של אחשוורוש. במקום להתרחק מכ

[מאמר זה פורסם ב'אפיקים' גיליון פא, אב תשמ"ג, עמ' 35, והוא למעשה מכתב שכתב אבא מָרי באותם הימים לקצין חינוך ראשי בעניין עולי תרמ"ב, 1882]. לכבוד קצין חינוך ראשי צה"ל אדון נכבד – השלום והברכה! נודע לנו שמדור ידיעת הארץ בצה"ל, שכבודו משמש כמפקדו, עומד להכריז על שנה זו כעל שנת חינוך לחיילי צה"ל על ערכי הביל"ויים, ולשם כך עובְּדה תוכנית לארגון סיורים והרצאות ליחידות צה"ל במושבות הדרום. אנו רוצים להביא לידיעתכם, שהעלייה החלוצית הראשונה שהקדימה את הביל"ויים בחודשים אחדים הייתה עליי

דוגמה שכז בבראשית (כב, יא) נאמר: "וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר: אַבְרָהָם אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר: הִנֵּנִי", ושם רש"י פירש: "אַבְרָהָם אַבְרָהָם – לשון חיבה הוא שכופל את שמו". ברם, במקור לפירושו, במדרש בראשית רבה (נו, ז) נאמר כך: "תני רבי חייא לשון חיבה לשון זירוז ". נמצא אפוא, שרש"י השמיט את הביטוי: "לשון זירוז" והחדיר לפירושו הפשטני המוצהר רק את הביטוי שיש בו הגשמה! ויתרה מזאת, רש"י בדוגמה הזו גם מעוות את המדרש, שהרי לפי המדרש המלה "אברהם" הראשו

א. מהי עמדת הרמב"ם ביחס לאלכוהול? רבנו הרמב"ם בספרו ההלכתי הגדול "משנה תורה", כתב קבוצת הלכות שנקראת "הלכות דעות" ובהן הוא מורה לאדם את הדרך הנכונה להתנהל בחייו החברתיים, האישיים, הגופניים והנפשיים, ושם, בהלכות דעות, רבנו הרמב"ם פוסק כך (ה, ד): "כשחכם שותה יין אינו שותה אלא כדי לשרות אכילה שבמעיו [דהיינו אך ורק במטרה לסייע לתהליך העיכול]. וכל המשתכר הרי זה חוטא ומגונה ומפסיד חכמתו. ואם השתכר בפני עמי הארץ הרי זה חילל את השם. ואסור לשתות בצהרים ואפילו מעט אלא אם היה בכלל האכיל

דוגמה שיט בבראשית (מד, כט) נאמר כך: "וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה", ושם פירש רש"י: "וְקָרָהוּ אָסוֹן – שהשטן מקטרג בשעת הסכנה". מקור דברי רש"י הינו בהבנה משובשת של פשט מדרש בראשית רבה (צא, ט; לפי כת"י): "וקראהו אסון – בדרך, הא בבית – לא? אמר ר' אליעזר: מיכן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה". ושוב, בפעם המי-יודע-כמה רש"י-שר"י מחדיר את הזיות פשטי המדרשים לתוך פירושי התורה הפשטניים, כאילו קיימת ישות שטנית על-