"האכזריות על אלו שמטעין את העם אחר ההבל רחמים היא בעולם, שנאמר 'לְמַעַן יָשׁוּב יְיָ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים [וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ' (דב' יג)]" (סנהדרין יא, ו).
אבקש לשתף אתכם עם דבריו של ערוסקי על שיקוץ קנייבסקי, דברים אשר נאמרו בסמוך להלווייתו של השיקוץ. דבריו של ערוסקי פורסמו בהקלטה שהובאה באתר "נצח ישראל". כותרת ההקלטה הינה: "דמותו המופתית של הרב קנייבסקי זצ"ל מהווה פתח תקוה להגיע לחזון הנביאים 'ועמך כולם צדיקים'". כלומר, לפי ערוסי הטמבל, ככל שירבו יותר ויותר שיקוצי קנייבסקי בעולם, כך עם-ישראל יתקרב יותר ויותר לחזון הנביאים של "ועמך כולם צדיקים"!
הזוי לחלוטין! לפי ערוסקי, ככל שעם-ישראל יותר ויותר יעריץ אלילים בשר ודם, ככל שעם-ישראל יותר ויותר יפנה להזיות המאגיה וייחוס כוחות על-טבעיים לגדולי טחורי האסלה, כך יותר ויותר עם-ישראל יתקרב למילוי ייעודו האלהי ולכינון ממלכת כוהנים וגוי קדוש!
ובכן, בדברים הללו ערוסי פשע וחטא ונכנס לגדר של המינים המתעים את העם אחרי ההבל. שהרי בדברים הללו, וכן בשבחים ובכתרים שערוסי קושר לשיקוץ קנייבסקי שנראה לקמן, הוא למעשה מתעה את העם ללכת בדרכי המינות והתועבה, בדרכי הכיעור והמאגיה. וגם אם ערוסי היה שותק הוא היה נתפש בעוונו של שיקוץ קנייבסקי ושות', אך בעצם העובדה שערוסי גילה את דעתו באופן פומבי והביע את הערצתו לשיקוץ קנייבסקי, הרי שהוא לא רק נתפש בעוונם, אלא שהוא הופך להיות בשר מבשרם הוורדרד של המינים וצאצאיהם. בזאת, ערוסקי לא רק מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא, ולא רק שהוא מודה בעבודה-זרה וכופר בכל התורה כולה, אלא שהוא גם מסית ומדיח למינות ולעבודה-זרה בהערצתו העיוורת לשיקוץ.
לאחר שראיתי את דברי החירוף והגידוף של ערוסקי, הבנתי היטב את דברי רבנו לתלמידו ר' יוסף. באיגרתו לתלמידו ר' יוסף (עמ' קלא), רבנו מתאר את גדולי האסלה בימיו, אשר לא הגיעו לקרסולי רשעם פשעם ומעלליהם של גדולי טחורי האסלה הנגעלים של ימינו, וכֹה דבריו:
"ואין לך צורך באמרך: היכן יראת שמים? כי זה וכיוצא בו מן הגדולים מִמֶּנּוֹ ממי שקדם, אין יראת שמים אצלם אלא להימנע מן החמורות, כפי שהדבר אצל ההמונים, אבל החובות המידותיות אינם סוברים שהם מחובות הדת, ואף אינם מדקדקים בדבריהם כפי שמדקדקים בהם השלמים יראי השם. ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [כלומר, כאשר הדבר נוגע לשררה גם מן החמורות הם אינם נמנעים]".
וזאת בדיוק מה שאירע לשיקוץ ערוסי, ערוסי הבין היטב בעבר, שאם הוא לא ילך בדרכי המינים וירומם ויעריץ את השיקוצים, עלול להיגרם נזק לשררתו למעמדו ליוקרתו ולמשכורתו, ומכיוון שכך, נעלמה יראת השמים מקרבו, עד שהוא התדרדר לעוון החמור מכולם: חילול-שם-שמים בענייני מינות החמורים והתעית הרבים אחרי התהו וההבל אשר לא יועיל ולא יציל. ברם, ערוסי שקע כל-כך בחברתם של המינים השחורים עד שהוא כבר מאמין באמת ובתמים בגדולתם, הוא נתעוור מן התאוות מהשררה ומרדיפת הבצע, עד שנדמה לו שדתם – היא דת האמת.
טרם שנחל לעיין בדבריו של שיקוץ ערוסקי, אבקש להזכיר את דינו של הנוכל הזה, והנה לפניכם פסקו של רבנו בהלכות עבודה-זרה (ב, י):
"כל המודה בעבודה-זרה שהיא אמת אף-על-פי שלא עבדהּ – הרי זה מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא".
זאת ועוד, המודה בעבודה-זרה לא רק מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא, אלא אף כופר בכל התורה כולה, ללמדנו על חומרת ההודאה בעבודה-זרה, וכך פוסק רבנו שם (ב, ז):
"מצות עבודה-זרה כנגד כל המצוות כולן היא, שנאמר: 'וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת' וכו' [במ' טו, כב], ומפי השמועה למדו שבעבודה-זרה הכתוב מדבר. הא למדת, שכל המודה בעבודה-זרה כופר בכל התורה כולה, ובכל הנביאים ובכל מה שנצטוו הנביאים מאדם ועד סוף העולם, שנאמר: 'מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם' [במ' טו, כג]. וכל הכופר בעבודה-זרה מודה בכל התורה כולה, והיא עיקר כל המצוות כולן".
ברם, דינו של ערוסי אפילו יותר חמור מן ההלכות הללו שפוסקים חז"ל ורבנו, מפני שהוא מתיימר לייצג את דרך האמת, דהיינו את משנת רבנו הרמב"ם! ובמלים אחרות, לא רק שהוא מודה בעבודה-זרה ומשתחווה אפיים ארץ לרגלי אלילי המינים הכעורים, ולא רק שהוא כופר בעשותו כן בכל התורה כולה, אלא שהוא גם משחית את דרך האמת הטהורה, ומסית ומדיח אנשים שחפצים ללמוד ולהשכיל את משנת רבנו הרמב"ם. ובראותם את ערוסי הטמא מרומם את שיקוץ קנייבסקי, נדמה להם שזו היא דרכו של רבנו הרמב"ם, ושזו היא דרך האמת!
א. "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה" (דניאל ח, יב)
נעבור עתה לדבריו של ערוסי הנוכל, ההקלטה האמורה ארכה כחמש דקות, וכדי לזַכות את הציבור ולהבין את אומללותו של ערוסי הנוכל, תמללתי את ההקלטה, והנה דבריו לפניכם:
"נאמר במשנה [סנהדרין י, א]: 'כל ישראל יש להם חלק לעולם-הבא שנאמר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר' [יש' ס, כא], והדבר הזה קצת תמוה, אכן באמת כל ישראל יש להם חלק לעולם-הבא? ועמך כולם צדיקים? נכון שהתנא מחריג ומוציא כמה חיצונים כמה כופרים כל האומר שאין לו תחיית המתים, ועוד כאלה שאין להם חלק לעולם הבא, אבל בכללות ועמך כולם צדיקים? זה דבר שמאד מאד לכאורה נראה אידיאלי מדי, ובאמת הרבה מן החכמים הפנו את זה לימות המשיח שאז תתחולל תמורה רוחנית גדולה ועמך יהיו כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ, אבל בנסיבות של לא לימות המשיח, עדיין קשה לומר: ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. בין כך ובין כך, לפעמים קשה לנו אנחנו שנמצאים במלחמות יהודים דתיים ולא דתיים ימין ושמאל, שסעים גדולים מאד מאד מבחינה ערכית, ואיך באמת נוכל להגיע למצב של ועמך כולם צדיקים?".
ובכן, איני יודע מדוע ערוסי כל-כך תמה בעניין זה, שהרי לאחר הקביעה הכללית שלכל ישראל יש חלק לעולם-הבא, כל שאר הפרק במשנה שם, עוסק בדוגמאות לרשעים שאין להם חלק לעולם-הבא! דהיינו מדובר באמירה כללית שלא נועדה ללמד שלכל עם-ישראל יש חלק לעולם-הבא, אלא ברור מהמשך הפרק, שמדובר בצדיקים בלבד, וחכמים נקטו בלשון כללית, כדי לעודד את העם ללכת בדרכי מישרים, ותו לא, אך הפשטות הזאת נשׂגבה מערוסי...
ברם, אם רק זו הייתה טעותו, לא היינו כותבים מאמר בעניינו, והנה המשך דבריו:
"אתמול התקיימה הלווייתו של ענק גדול מאד בתורה שקדן גדול מאד בתורה, הגאון הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, שבאמת היה מופת גדול מאד לשקידה בתורה, לידיעה וגאונות בתורה, אבל גם לענוותנות, לפשטות, לאהבת הבריות, הבית שלו היה בית פשוט שבפשוטים, כלומר חי ומסתפק במועט, ופתוח לרווחה לכל אדם לבוא לבקש עצה או ברכה – למרות גדלותו בתורה, למרות שקידתו העצומה בתורה, היה פתוח לכולם".
ובכן, שיקוץ קנייבסקי לפי ערוסי הוא "מופת גדול מאד", ואין צורך להעיר מאומה על דברי ערוסי הללו, כי דברי החנופה והמינות שלו זועקים עד לשמים, למעט נקודה אחת: ערוסי טען שהבית של קנייבסקי היה בית "פשוט שבפשוטים", ובכן, ערוסי נתעוור מלראות את האמת נכוחה, כי "הפשטות" של שיקוץ קנייבסקי הינה התעייה ברורה, ואסביר את הדברים:
ארגונים שונים ובראשם "קופת העיר" הפכו את קנייבסקי לאליל פרסומי אשר מזרים להם מאות מיליוני ש"ח בשנה (ראו מאמרי: "קופת החזרזיר"). במסגרת הפיכת קנייבסקי לאליל, נוצר צורך הכרחי לצייר אותו כ"קדוש מעונה", כמו בנצרות, דהיינו כאדם אשר מתנזר מן התאוות ומסתפק במועט (כמו שעשו לשטיינמן שר"י). המינים הארורים השתמשו אפוא בקנייבסקי (ברצונו בהסכמתו בהכוונתו ובעידודו), כדי ליצור אליל להמונים, ולא הייתה להם שום ברירה, אלא למכור לנו סיפור של אדם אלהי כביכול, אשר כל תאוות העולם זרות לו.
כמובן שמדובר בשקר מכוער, כי כמו שהוכחתי במאמרי שנזכר לעיל, וכמו שידוע אצל המינים וצאצאיהם, הם יודעים היטב להעביר לכיסם סכומי כסף אדירים מכספי ההמונים, ואם לא לטובת פיתוח ביתו של קנייבסקי, אז לטובת משפחתו, קרוביו ומקורביו. העסק הכלכלי והאלילי הזה מודע היטב לדעת הקהל, ואם קנייבסקי היה עובר לבית מפואר, הדבר היה מערער באופן אנוש את ההזיה שהם מוכרים לציבור, דהיינו שמדובר באדם אלהי, נביא ופועל ישועות.
ערעור ההזיה הזו היה מוביל לירידה חדה בהכנסות של "קופת החזרזיר", כך שרכישת בית מפואר לשיקוץ קנייבסקי, הייתה מובילה לאיבוד מיליארדים של ש"ח! קנייבסקי ידע היטב, שאולי הוא לא יחיה בבית מפואר, אך בניו ונכדיו וניניו ומקורביו יהיו מסודרים בדירות יוקרה, ויחיו חיי עושר ורווחה. ואף הוא, יזכה לשירות לכבוד ולמזון איכותיים ויוקרתיים. והחשוב מכל, הוא-קנייבסקי אולי לא יחיה בבית מפואר, אך הוא יזכה להיות אלהים עלי אדמות! ויש רשעים רבים מאד, שהגדולה והרוממות הדמיוניים הללו חשובים אצלם הרבה יותר מבית מפואר.
"וְצֹאנִי מִרְמַס רַגְלֵיכֶם תִּרְעֶינָה וּמִרְפַּשׂ רַגְלֵיכֶם תִּשְׁתֶּינָה" (יח' לד, יט).
ב. "וַתַּעַט אֶל הַשָּׁלָל וַתַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ" (ש"א טו, יט)
נמשיך עתה בדברי ערוסי הנוכל, וזה לשונו:
"אין פלא בדבר, שאנחנו ראינו, שבגין התופעה הזו, אישיותו הייחודית הזו, היה אתמול סיקור תקשורתי מכובד מאד, רצוף מאד, מתחילה ועד סוף, על-ידי כל הרשתות הדתיות ולא דתיות, ומכובד מאד. וגם אנשים שנשאלו מן הרחוב על דבר אישיותו למרות שהם לא דתיים הגיבו מאד מאד בחיוב – אין זאת אלא בא ללמדנו, המציאות הזו, שעם ישראל, אפילו שבוויכוחים היום-יומיים הוא נשמע שיש בתוכו חילוניים, מה שנקרא שרופים אדוקים בחילוניותם, ומאבקים יש בינינו דתיים ולא דתיים, זה כל זמן שהרבנים עדיין לא ממלאים את התפקיד שלהם ברמה האידיאלית, ככל שהרבנים ימלאו את תפקידם ברמה האידיאלית, כמו המופת הזה שנקרא הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, דהיינו: שקידה אמיתית בתורה, ידע בתורה, אמיתיות, פשטות, ענוותנות, הכלה, מכיל גם את החילוניים, אזי יש לזה עוצמה, מסתבר, שגם יהודים חילוניים אפילו שהם מכריזים הרבה פעמים דברים חילוניים ונראה שהם מאד מאד קשוחים בחילוניותם, יש בתוכם ניצוצות שאם אנחנו נשכיל להוציא אותם מן הכוח אל הפועל, אנחנו נתקרב ל'ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ'".
לטענת ערוסי, הרבנים "לא ממלאים את התפקיד שלהם ברמה האידיאלית"... ומהי "הרמה האידיאלית" לפי ערוסי? ובכן, הרמה האידיאלית לרב היא שיקוץ קנייבסקי, וכלשונו של ערוסי: "ככל שהרבנים ימלאו את תפקידם ברמה האידיאלית, כמו המופת הזה שנקרא הרב חיים קנייבסקי זצ"ל". ואוי ואבוי לעם-ישראל אם ירבו כמותו, כי אם חלילה נגיע למצב שכל עם-ישראל יילכו אחרי אלילים כמו קנייבסקי, ארץ-ישראל תקיא אותנו מתוכה בפעם השלישית.
כמו כן, מכל השבחים השקריים שערוסי הטמבל קושר לשיקוץ קנייבסקי, כגון "אמיתיוּת" או "ידע בתורה", מצחיק במיוחד השבח שערוסי מתאר בו את קנייבסקי: "הכלה, מכיל גם את החילוניים", ואלה דברי הבל גמורים. כי קנייבסקי לא הכיל את החילוניים, הוא רצה להשתלט עליהם ולעשוק את ממונם, קנייבסקי אולי הסכים להיראות כמכיל, כדי למלא את תאוותו, ותו לא. אך ברור גלוי וידוע שהחילוניים בעיניו ובעיני חסידיו הם כופרים שמצוה לעשוק אותם.
ג. "כֹּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ קֹדֶשׁ חָמְסוּ תּוֹרָה" (צפניה ג, ד)
טרם שנמשיך בדברי ערוסי הנוכל, אבקש להזכירכם את התלהבותו של ערוסי מהסיקור התקשורתי האוהד להלווייה של שיקוץ קנייבסקי, ואחזור על הדברים לנוחות הקוראים:
"אנחנו ראינו, שבגין התופעה הזו, אישיותו הייחודית הזו, היה אתמול סיקור תקשורתי מכובד מאד, רצוף מאד, מתחילה ועד סוף, על-ידי כל הרשתות הדתיות ולא דתיות, ומכובד מאד. וגם אנשים שנשאלו מן הרחוב על דבר אישיותו למרות שהם לא דתיים הגיבו מאד מאד בחיוב".
ולאחר שהזכרנו את התלהבותו מהתקשורת, נמשיך בדברי ערוסי הנוכל, וזה לשונו:
"גם היום, אחרי הקבורה, עדיין אני שמתי לב שהתקשורת הכתובה לפחות, ממה ששמעתי, מסקרת בצורה חיובית מאד מאד את מה שהיה בהלווייה. ללמדנו, שאכן באמת, האישיות המופלאה והייחודית הזו של הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, באמת יכולה להוות מגדלור, מופת ודוגמה לרבני ישראל, אבל גם פתח של תקווה שאכן באמת ככל שירבו מנהיגים כאלה לעם היהודי, נתקרב באמת לאותו חזון של ישעיהו הנביא: 'ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי להתפאר'. תהיה נשמתו של המנוח צרורה בצרור החיים".
דבריו האחרונים של ערוסי הינם סכלות איומה ונוראה, אשר מעידים על עוצמת העיוורון שהוא לקה בו בעשרות השנים האחרונות, עיוורון אשר היכה בו בעוצמה רבה בעקבות חילול-שם-שמים חמור מאד בנטילת מיליונים של כספי שררה ומענקים וטובות הנאה לאין מספר. כי מה ערוסי העיוור אומר בעצם לעיל? הוא טוען, שהסיקור החיובי של התקשורת את הלווייתו של שיקוץ קנייבסקי, מלמד שאכן מדובר ב"אישיות מופלאה וייחודית"! שמעתם? התקשורת היא אבן הבוחן לאמת ולשקר! התקשורת היא המדד להוכחת דרך האמת או דרך השקר!
ואלה הם כאמור דברי סכלות חמורים מאד, כי לפי הזייתו של ערוסי, גם אריק איינשטיין היה "אישיות מופלאה וייחודית", וגם מייקל ג'קסון היה "אישיות מופלאה וייחודית", וגם האפיפיור הינו "אישיות מופלאה וייחודית" וכו', והרשימה של שוטים שהתקשורת מרוממת עוד ארוכה... ממתי עם-ישראל, עם חכם ונבון, קובע גדולה ורוממות לפי רייטינג של תקשורת? וברור כשמש שהתקשורת רוממה את שיקוץ קנייבסקי כדי לזכות ברייטינג, ותו לא. כי אם מדובר בחמור עמוס פרעושים, או בחזיר סרוח משוקץ ואלילי, אין סיבה לרתק את הצופים למסכים...
ודבריו האחרונים הללו של ערוסי הובילו אותי למסקנה שהוא פשוט זקן מ-ט-ו-מ-ט-ם.
אגב, לפי דעתי, דבריו האחרונים של ערוסי מלמדים גם על תאוותו לכבוד ולשררה, אי-אפשר היה שלא להבחין בהערצתו לקנייבסקי בעקבות הכבוד העצום שהשיקוץ קיבל ביום מותו, והנה לפניכם דבריו, אשר חוזר בהם שוב ושוב מוטיב הכבוד שהשיקוץ קיבל בהלוויה:
"היה אתמול סיקור תקשורתי מכובד מאד, רצוף מאד, מתחילה ועד סוף, על-ידי כל הרשתות הדתיות ולא דתיות, ומכובד מאד. וגם אנשים שנשאלו מן הרחוב על דבר אישיותו למרות שהם לא דתיים הגיבו מאד מאד בחיוב [...] גם היום, אחרי הקבורה, עדיין אני שמתי לב שהתקשורת הכתובה לפחות, ממה ששמעתי, מסקרת בצורה חיובית מאד מאד את מה שהיה בהלווייה".
ומי שכל-כך רודף אחר הכבוד והשררה לעולם יתעוור מלראות את האמת נכוחה, וכמו שרבנו מלמד אותנו במורה (עמ' רטו): "וכל זמן שהאדם מוצא את עצמו [...] נוטה כלפי התאווה והתענוגות [=תאוות הכבוד והשררה ותענוגות הממון והשלמונים] [...] הרי הוא תמיד יטעה וייכשל בכל אשר ילך, מפני שהוא יחפש השקפות אשר יסייעוהו למה שטבעו נוטה אליו".
ואחתום פרק זה בפסוקים אשר מתארים את העיוורון שלקה בו ערוסקי פרוסקי: "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים" (שמ' כג, ח); "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דב' טז, יט); "כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר" (יר' ח, י).
ד. מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא
ברצוני לצרף למאמר זה התעיה נוספת של ערוסי שנמצאת בשאלה ותשובה שכותרתן: "הקבלה והרמב"ם", והנה לפניכם לשון השאלה ולאחריה תשובת הנוכל:
א) מהו יחסו של רבנו לתורת הסוד, הקבלה והזוהר? הרי במקומות רבים כותב רבנו דברים חריפים כנגד דעות המקובלים לדוגמה בספר המורה פרק סא, סב, פירוש המשניות עבודה זרה פרק ז הלכה ד ועוד מקומות רבים. יורנו רבנו דעתו דעת תורה כי נבוכים אנו ארץ חיים.
ב) האם רבנו ראה את ספר הזוהר? אם כן מה היה יחסו אליו? ואם לא האם היה מקבלו אילו היה רואה אותו?
תשובתו של ערוסי:
א) גם בדברי רבנו יש תורת סוד. יש תכנים שהוא יתנגד להם.
ב) גם הרמב"ן שהוא יותר מאוחר, טרם ראה את ספר הזוהר.
עד כאן תשובת הנוכל.
ובכן, בשאלה ובתשובה נדונה "תורת הסוד" של הקבלה וספר הזוהר, ולפי ערוסי, גם בדברי רבנו יש "תורת סוד", והמסקנה הברורה היא: גם רבנו היה מאגיקון מקובל ועובד אלילים! והנה לפניכם ראיה והוכחה לחומרת חטאו של ערוסי שדיברתי עליה לעיל, כלומר, לא רק שערוסי מודה בעבודה-זרה, דהיינו באמיתת קבלת המינות הארורה, אלא שהוא גם מחדיר אותה לתוך דרך האמת, כביכול גם רבנו היה מכשיר את ספר הזוהר, ואף מסכים ומודה להשקפות רבות שמצויות בו! ודברים אלה הם לא פחות מאשר זיוף וסילוף מסורת התורה-שבעל-פה!
ה. "שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי" (מלאכי ב, ח)
והנה לפניכם עוד שאלה שנשאל ערוסי, וכותרתה: "יחסינו אל הקבלה המעשית":
בעקבות ויכוח בישיבתי רציתי לשאול מהו יחסינו לקבלה המעשית? האם דבר כזה קיים? ישנם סיפורי רבים על גדולי המקובלים כגון הבבא סאלי, הרבי מלבוביץ, הרב מרדכי אליהו וכו', שבהם מדובר שלכאורה ממש שינו סדרי בראשית ועשו את הבלתי אפשרי. ניסיתי להסביר לחבריי למחלוקת איך אפשר להסביר את הסיפורים הללו בצורה הגיונית, אך הם אינם קיבלו כך וטענו ש"צדיק גוזר וה' מקיים". האם בכוחם של מקובלים באמת לעשות ניסים? ומהם כל הסיפורים שבהם נראה ממש ניסים.
מקור השאלה שלי הוא בעקבות השאלה הבאה - אם מקובל גדול (לדוגמא הרבי מלובביץ) שידוע בניסים שמחולל, אומר לי שלא לעשות טיפול כנגד כל הרופאים הממליצים אחרת. האם צריך לשמוע בעצתו ולהאמין שבכוחו של הרב להסיר את מחלתי בעזרת הקבלה המעשית או שמא יש להקשיב לדעת מומחים.
עד כאן לשון השאלה, והנה לשון התשובה של הנוכל:
"איני בקי בעניינים אלו. יש לשאול מי שחקר ודרש היטב. טרם עשיתי כן".
ובכן, אם ערוסי אינו בקי בענייני עבודה-זרה, אז הוא לא ראוי להיות פוסק ומנהיג. כל-שכן אם הוא בקי, ומסתיר מן העם את האמת, ומתעה בזה את ההמונים אחרי ההבל והתהו.
כמו כן, אם הוא לא בקי בקבלה אז איך הוא משיב לשאלה הבאה, שכותרתה: "נומרולוגיה מעשית": "מה הרב אומר על נומרולוגיות שקוראות בכתב יד מפה נומרולוגית? להוסיף שם?". ותשובתו של הנוכל: "נומרולוגיה רעיונית יש בספרות המדרשית, אך לא נומרולוגיה מעשית". האמנם? ומאין ערוסי יודע שיש בקבלה נומרולוגיה מעשית? וכי הוא בקי בקבלה?
"וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְיָ צְבָאוֹת. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה" (מלאכי ב, ח–ט).
ו. "הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה" (מלאכי ב, ח)
והנה עוד תשובה של ערוסי הנוכל, הפעם בעניין הנחת תפילין בחול המועד, וזה לשון השאלה שכותרתה: "תפילין בחול המועד":
"האם לפי רבנו ומורי יש להניח תפילין בחול המועד?".
והנה לפניכם תשובתו של ערוסי:
"כנראה שלפי רבנו, כשיטת חכמי ספרד הקדמונים, שאין מניחים. לפי מנהג תימן – אין מניחים, רק אין אנו יודעים אם כך נהגו מקדמת דנא".
ובכן, מי שיקרא את מאמרי: "מדוע חובה להניח תפילין בחול-המועד?", יגלה, שדברי ערוסי כאן הם שקר וכזב, כי יש עשרות ראיות מפורשות שלדעת חז"ל ורבנו חובה להניח תפילין בחול המועד. כמו כן, אין שום שיטה של "חכמי ספרד הקדמונים" שאין להניח תפילין! מה כן יש? ובכן, יש כמה עדויות מאד מפוקפקות שמיוחסות לתקופת הגאונים שאין להניח תפילין, והמעיין במאמרי יראה, שערוסי שוב בחר להתעוור מאור האמת, והעדיף את המינות.
"כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת הַאֵין עוֹד חָכְמָה בְּתֵימָן אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חָכְמָתָם" (יר' מט, ז).