תוצאות החיפוש

הרמב"ם מבאר כיצד יש לנהוג בשנת בצורת: "הרי שלא ירדו להם גשמים כל עיקר מתחילת ימות הגשמים, אם הגיע שבעה-עשר ואצרף קטע מדברי רס"ג בספרו "הנבחר באמונות ובדעות" (עמ' קפג), שבו הוא מבאר כיצד עשוי האדם להצליח לשוב

כלומר, כל תלמידיו של שר"י רואים במזלות עניין אמיתי, לדוגמה: הם סוברים ששינוי שֵׁם של אדם עשוי להשפיע

ולא מי שהוא יותר שלם ממנו", והוא מוסיף ואומר שם (עמ' קלא): "ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור

מגוריו של ה'-אלהים-אמת, ואם כך, דהיינו אם יש לה' מקום מסוים שבו הוא מצוי – הרי שהוא בהכרח גוף, כי רק גוף עשוי

בשר ודם, ומטרתו בזה לרכך את המחשבה ולהכשיר את הקרקע להבנת השלב הבא: השלב שבו נלמד כיצד הפועל "הלך" עשוי ולאחר שראינו לעיל שהפועל "הלך" עשוי לשמש גם לעניינים אשר רחוקים מבשר ודם (כמו מים ואש), וגם לעניינים

לעומת זאת, בפרק 'כל ישראל' בשלושה-עשר היסודות שקבע הרמב"ם לאמונה הישראלית – [אף] שבערבית 'קואעד' הוראתה כך בפירוש-המשנה לברכות פ"ו מ"ז הע' 5, וכאן [=הכוונה לסה"מ, שָׁם דברים אלה מובאים ביחס לתרגום ארבעת-עשר עוד מפרש רבנו בערבית במסכת כלים (ב, ג): " ואצל אכ'ר  אן כל שאינו עשוי לקבלה טהור, ועלי אנה ימכן אן יקבל ", וכך תרגם שם קאפח: " וכלל אחר  שכל שאינו עשוי לקבלה טהור, ואף-על-פי שאפשר שיקבל". לסיכום, מצאנו שמונה כללים שמופיעים במשנה-תורה בלשון "כלל", ואותם הכללים מופיעים שלושה-עשר פעמים בפירוש-המשנה

כמו כן, מי שמאמין שנישוק המזוזה עשוי להועיל לו בדרך זו, שוגה מאד, ועליו לחדול מנישוק המזוזה ולהתמקד בתכליתה למדנו מדבריו, כי שתיים רעות עשו בכתבם שמות מלאכים בתוך המזוזות: א) מחקו את האמת – ביטלו את מצות המזוזה קרוב לוודאי שהחברה האירופית שבה רש"י היה חי הייתה חברה זימתית אשר מטונפת בעריות, שהרי רק בחברה שכזו עשוי ונצרף לזה גם את דברי רבנו בסוף שלושה-עשר יסודות דתנו: "וכאשר יפקפק אדם [אפילו רק יפקפק לעצמו!] ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות,

דרשוהו לשון ריצה, כשהייתה עוברת על פתחי תורה של שֵׁם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה-זרה עשו רש"י הוא במדרש בראשית רבה (סג, ו), ברם, ברור הוא שאין להבין מדרש זה כפשוטו, אלא כוונתו ללמד שרשעותו של עשו וכי הוא מודע לעולם שמחוץ לבטן אימו עד שהוא עשוי להשתוקק לעבוד עבודה-זרה או ללמוד תורה? ש"א, טז, יב], נתיירא, אמר: אף זה [=דוד] שופך דמים, אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: 'עִם יְפֵה עֵינַיִם' [שם] – עשו כלומר, עובדת היות עשו אדמוני הייתה בסך-הכל מעין אסמכתא או רמז לטבעו הרצחני ותו לא.

עשר אמות, שקל נרגא דהוה עשר אמין [נטל משה גרזן שגודלו עשר אמות] שְׁוַר עשר אמין [וקפץ משה עשר אמות], עשר אמין – שהרי הוא הקים את המשכן, ודרשינן: הקים את עצמו לקומת המשכן, וכתיב ביה: 'עשר אמות אורך הקרש' עשר אמין – שהרי הוא הקים את המשכן, ודרשינן: הקים את עצמו לקומת המשכן, וכתיב ביה: 'עשר אמות אורך הקרש' , והוא אמרם בהגדרת העשיר: 'איזהו עשיר השמח בחלקו' [אבות ד, א]. אי זה הוא עשיר?

דברים דומים רבנו כותב בפירוש המשניות (סנהדרין י, א) ביסוד החמישי משלושה עשר יסודות הדת וז"ל: "והיסוד ובכן, לפני כעשור יצא לאור ספרו של י' ליכטנשטיין "מטומאה לקדושה", בו הוא מרחיב לבאר את מקורות המנהג המשובש

עוד נלמד לקמן למה באמת החרדים מעוניינים בפטור מגיוס לצה"ל, וכן על מעלות השירות האזרחי, וקידוש ה' שהיה עשוי

כי כל עבודתם תלויה באופן מוחלט בתרגומו של מָרי, וייחסו לעצמם את התרגום מתוך אהבת הממון והכבוד, כאילו עשו מָרי לא רק למד את הספר, אלא גם העתיק אותו במו ידיו עוד בהיותו כבן תשע-עשר! כי לפעמים כאשר המתרגם קורא את תרגומו בצמידות למקור, והרי משפטי המקור סדורים במחשבתו, אינו עשוי להרגיש וכמה עשיר ומדויק תרגומו, עד שהצליח לשמש השראה ומקור לתרגומים רבים... ב.

חלק זה עשוי גם לשלב את העיון והמעשה, מפני שבכוח הזה האדם ילמד את המדעים האמיתיים (ונקראו אמיתיים מפני

או בגלל שספרא הוא אדם עשיר ולכן ראוי לעקם את דברי השו"ע והפוסקים למענו?

וכמו שרבנו אומר באיגרתו לתלמידו ר' יוסף (עמ' קלא): "ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה

וכֹה דברי רבנו בעניין המפקפקים ביסוד משלושה-עשר יסודות דתנו: "וכאשר יפקפק [אפילו רק יפקפק] אדם ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה ובכן, דוד המלך ע"ה מבקש ללמד אותנו, שהקב"ה פועל בעולם פעולות של חמלה ורחמים, ומה זה קשור לפתאים?

אדם שלא הורגל במנהג אורתודוקסי-פגאני זה, עשוי לתמוה על אותו מעמד, מפני שטקס זה ייראה לו כטקס לכבוד וְלִשְׁבָח אותו אדם עשוי לשאול את עצמו: מדוע עם-ישראל, בניו של אברהם אבינו ע"ה, שקרא לכל באי עולם להכיר במציאותו ואם לא בירך עליו בלילה הראשון יש לו לברך עליו עד ששה-עשר יום בחודש עד שתמלא פגימתו".

לפיכך עלינו להודות על האמת ולקבלו, מבלי לשים לב מי אמרוֹ, ואם גדול-גדולי-האסלה אשר עשו להם שם בארץ יאמר ונצרף גם את דברי רבנו ביסוד החמישי משלושה עשר יסודות הדת: "והיסוד החמישי [משלושה-עשר יסודות הדת], שהוא ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [כאשר הדבר נוגע לשררה גם מן החמורות

יתעלה הוא בעל גוף גדול ובהיר, וכנראה שלפי דמיונם לא הייתה לו אשה המתאימה לממדיו ולחומר המיוחד שהוא עשוי וכך עשו רבני השואה שברחו והותירו את חסידיהם לבאר שחת, ולאחר שחלפה השואה, קבעו בחסידויות המינות למיניהן שעליו לנהל כנגד הכוחות הבהמיים שבקרבו, שהרי אם האדם יבין שמדובר בכוחות שפועלים בקרבו מגיל קטן מאד, הוא עשוי

אם הליכוד ישכיל לתקן את המעוות על-ידי עשייה אמיתית וכנה, עשוי הוא לחזק את המגמה הזאת (של חוסר ארגון מצד ברם, אם הליכוד לא ישכיל לעשות זאת ויאכזב אותם – יש תקווה שפריצת הדרך שהמזרחיים עשו לאחרונה תשוכלל ותופנה

בבירור שהדפוס הוא האימום: 1) שמ' (כה, כט): "וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו – קערותיו זה הדפוס שהיה עשוי לתוך דפוס של עץ המתוקן לו ולאחר מלאכתו נוטלו הימנו". 3) שבת (סב ע"א): "חולץ תפילין – ואף-על-גב דמכוסה עור , שהארבע אגרות שהפרשיות כתובות בהן תחובות בדפוסין של עור". 4) שבת (קח ע"א): "מכניסן בדפוסי הקציצה שלהן הלבנים שממלאין אותו טיט ומחליקין אותו והיא הלבנה". 7) סנהדרין (סח ע"א): "וכן אימוס [=אימום] שלהם של עור ומתקן הבצק בתוך הדפוס שיהא עשוי כעין הדפוס, שהלחם היה לו דפנות ותוך". 9) מנחות (צה ע"א): "כמין כוורת

הרמב"ם בפירושו למשנה מביא דוגמאות נוספות לצער בעלי חיים, וכֹה דבריו (ב"ק ד, ד): "שור האצטדין, המהמרים , והוא ששולח זה שורו וזה שורו ורומז לו בקול שכבר הרגילו בכך, להתגרות בשור השני לראות איזה מהם יתגבר על

עוד למדנו כי לעתים השם גורם לאדם, כלומר, השם שניתן לאדם עשוי להשפיע עליו מבחינה פסיכולוגית וחינוכית ללכת

אבל הראוי הוא שיהא בעל האמת מדבר בתוקף, בין שהיה עשיר או עני.

שימִי בר יוחִי ירומם את הנבונים להבין את היחס הנכון כלפי עבודה-זרה, כלומר, גינויו של שימִי בר יוחִי עשוי קצרו של דבר, גינוי שימִי בר יוחִי עשוי לרומם את הנבונים מן התובנה הרדומה שמדובר רק בזיוף, כמו חיבורים

נמצאנו למדים, שאין להישען על נוסחן של התשובות ב'שערי תשובה' המודפס – במיוחד במקומות שהרעיון קשור ליסודות

ושוב, מה זה קשור ליסוד חידוש העולם?! העולם היא רק בכך שבמצב היפותטי שבו אלהים אינו קיים – גם העולם אינו קיים, אך לא להיפך – אלהים כשלעצמו עשוי

אגב, ראיתי עתה שאתה קשור לארגון "המאיר לארץ" שמונהג על-ידי מקובל שמתעה את הרבים אחרי ההבל (ואף נחשד בפלילים כמו כן, אין להתחשב במצוות שהם עשו ועושים לכאורה "לשם שמים", ואפילו אם הם התנדבו במד"א או בטיפול-נמרץ

ודינו של הסותר או המוסיף על מסורת התורה-שבעל-פה חמור מאד, והנה לפניכם דברי רבנו ביסוד התשיעי משלושה-עשר בשנת בצורת או בשנה גשומה, אלא באיכות הקרקע, והיא זו שגורמת לשינוי צורת החיטים לזונין, ועניין זה אינו קשור

שתי הפרשיות הראשונות במדרש הינן "ברייתא דל"ב מידות", ושמונה-עשר הפרשיות האחרונות הינן "מדרש אגור". המידות הן מידות של רחמים בלבד, דהיינו שהקב"ה מנהל את עולמו אך ורק במידות של רחמים כופר לדעתי ביסוד האחד-עשר משלושה-עשר יסודות דתנו: "והיסוד האחד עשר, שהוא יתעלה משלם גמול טוב למי שמקיים את מצוות התורה, ומעניש וכאשר יפקפק אדם [אפילו בסתר ליבו, כל-שכן יזייף את תורתנו] ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה ואם הבן או התלמיד יבחרו בדרך אחרת, אין זה קשור לאב או למורה, ואין הדבר פוגם במעלתם או בשכרם כלל.