top of page

תוצאות החיפוש

נמצאו 352 תוצאות עבור "עשור"

  • מטרת המזוזה – ביקורת רבנו על שר"י

    כמו כן, מי שמאמין שנישוק המזוזה עשוי להועיל לו בדרך זו, שוגה מאד, ועליו לחדול מנישוק המזוזה ולהתמקד בתכליתה למדנו מדבריו, כי שתיים רעות עשו בכתבם שמות מלאכים בתוך המזוזות: א) מחקו את האמת – ביטלו את מצות המזוזה קרוב לוודאי שהחברה האירופית שבה רש"י היה חי הייתה חברה זימתית אשר מטונפת בעריות, שהרי רק בחברה שכזו עשוי ונצרף לזה גם את דברי רבנו בסוף שלושה-עשר יסודות דתנו: "וכאשר יפקפק אדם [אפילו רק יפקפק לעצמו!] ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות,

  • מעמד הקברים ביהדות

    דברים דומים רבנו כותב בפירוש המשניות (סנהדרין י, א) ביסוד החמישי משלושה עשר יסודות הדת וז"ל: "והיסוד ובכן, לפני כעשור יצא לאור ספרו של י' ליכטנשטיין "מטומאה לקדושה", בו הוא מרחיב לבאר את מקורות המנהג המשובש

  • רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק כו)

    דרשוהו לשון ריצה, כשהייתה עוברת על פתחי תורה של שֵׁם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה-זרה עשו רש"י הוא במדרש בראשית רבה (סג, ו), ברם, ברור הוא שאין להבין מדרש זה כפשוטו, אלא כוונתו ללמד שרשעותו של עשו וכי הוא מודע לעולם שמחוץ לבטן אימו עד שהוא עשוי להשתוקק לעבוד עבודה-זרה או ללמוד תורה? ש"א, טז, יב], נתיירא, אמר: אף זה [=דוד] שופך דמים, אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: 'עִם יְפֵה עֵינַיִם' [שם] – עשו כלומר, עובדת היות עשו אדמוני הייתה בסך-הכל מעין אסמכתא או רמז לטבעו הרצחני ותו לא.

  • שירות בצה"ל ליושבי הישיבות – חלק ב

    עוד נלמד לקמן למה באמת החרדים מעוניינים בפטור מגיוס לצה"ל, וכן על מעלות השירות האזרחי, וקידוש ה' שהיה עשוי

  • התרת עגונה בפולסא דנורא

    או בגלל שספרא הוא אדם עשיר ולכן ראוי לעקם את דברי השו"ע והפוסקים למענו?

  • ונהי בעינינו כחגבים

    וכמו שרבנו אומר באיגרתו לתלמידו ר' יוסף (עמ' קלא): "ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה

  • הבחירות לכנסת – לקחים ראשונים

    אם הליכוד ישכיל לתקן את המעוות על-ידי עשייה אמיתית וכנה, עשוי הוא לחזק את המגמה הזאת (של חוסר ארגון מצד ברם, אם הליכוד לא ישכיל לעשות זאת ויאכזב אותם – יש תקווה שפריצת הדרך שהמזרחיים עשו לאחרונה תשוכלל ותופנה

  • קבל האמת ממי שאמרו!

    לפיכך עלינו להודות על האמת ולקבלו, מבלי לשים לב מי אמרוֹ, ואם גדול-גדולי-האסלה אשר עשו להם שם בארץ יאמר ונצרף גם את דברי רבנו ביסוד החמישי משלושה עשר יסודות הדת: "והיסוד החמישי [משלושה-עשר יסודות הדת], שהוא ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [כאשר הדבר נוגע לשררה גם מן החמורות

  • רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק ו)

    יתעלה הוא בעל גוף גדול ובהיר, וכנראה שלפי דמיונם לא הייתה לו אשה המתאימה לממדיו ולחומר המיוחד שהוא עשוי וכך עשו רבני השואה שברחו והותירו את חסידיהם לבאר שחת, ולאחר שחלפה השואה, קבעו בחסידויות המינות למיניהן שעליו לנהל כנגד הכוחות הבהמיים שבקרבו, שהרי אם האדם יבין שמדובר בכוחות שפועלים בקרבו מגיל קטן מאד, הוא עשוי

  • ברכת הלבנה לאורו של הרמב"ם

    אדם שלא הורגל במנהג אורתודוקסי-פגאני זה, עשוי לתמוה על אותו מעמד, מפני שטקס זה ייראה לו כטקס לכבוד וְלִשְׁבָח אותו אדם עשוי לשאול את עצמו: מדוע עם-ישראל, בניו של אברהם אבינו ע"ה, שקרא לכל באי עולם להכיר במציאותו ואם לא בירך עליו בלילה הראשון יש לו לברך עליו עד ששה-עשר יום בחודש עד שתמלא פגימתו".

  • מצוַת שילוח הקן לפי הרמב"ם

    הרמב"ם בפירושו למשנה מביא דוגמאות נוספות לצער בעלי חיים, וכֹה דבריו (ב"ק ד, ד): "שור האצטדין, המהמרים , והוא ששולח זה שורו וזה שורו ורומז לו בקול שכבר הרגילו בכך, להתגרות בשור השני לראות איזה מהם יתגבר על

  • ולא יִכָּנֵף עוד מוריך

    עוד למדנו כי לעתים השם גורם לאדם, כלומר, השם שניתן לאדם עשוי להשפיע עליו מבחינה פסיכולוגית וחינוכית ללכת

  • רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק ד)

    בבירור שהדפוס הוא האימום: 1) שמ' (כה, כט): "וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו – קערותיו זה הדפוס שהיה עשוי לתוך דפוס של עץ המתוקן לו ולאחר מלאכתו נוטלו הימנו". 3) שבת (סב ע"א): "חולץ תפילין – ואף-על-גב דמכוסה עור , שהארבע אגרות שהפרשיות כתובות בהן תחובות בדפוסין של עור". 4) שבת (קח ע"א): "מכניסן בדפוסי הקציצה שלהן הלבנים שממלאין אותו טיט ומחליקין אותו והיא הלבנה". 7) סנהדרין (סח ע"א): "וכן אימוס [=אימום] שלהם של עור ומתקן הבצק בתוך הדפוס שיהא עשוי כעין הדפוס, שהלחם היה לו דפנות ותוך". 9) מנחות (צה ע"א): "כמין כוורת

  • הזוהר – הזיה פגאנית כעורה (חלק ה)

    שימִי בר יוחִי ירומם את הנבונים להבין את היחס הנכון כלפי עבודה-זרה, כלומר, גינויו של שימִי בר יוחִי עשוי קצרו של דבר, גינוי שימִי בר יוחִי עשוי לרומם את הנבונים מן התובנה הרדומה שמדובר רק בזיוף, כמו חיבורים

  • חרם המינים הקדמונים על ספרי הרמב"ם ושריפתם (חלק א)

    נעדר המציאות הוא לפי דעתם, כדעות העם אשר שוכנים בארצותם [=בארצות אירופה], אשר הרחיקו דרכי הפילוסופיא עבור הם גם התנגדו באופן כללי לפילוסופיה: "אשר הרחיקו דרכי הפילוסופיא עבור כי התנגדו אז לדתם", כלומר, השקפות כפשוטם ואינם מסבירים אותם כלל [=כמשלים וחידות], ונעשו אצלם כל הנמנעות [=ההזיות] מחויבי המציאות, ולא עשו ונצרף לזה את דברי רבנו בסוף שלושה-עשר יסודות דתנו הטהורים, וכֹה דבריו: "וכאשר יפקפק אדם [אפילו רק יפקפק ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות,

  • לא כלו דתן ואבירם

    אבל הראוי הוא שיהא בעל האמת מדבר בתוקף, בין שהיה עשיר או עני.

  • יחסו של הרמב"ם לקבלה (חלק ז)

    נמצאנו למדים, שאין להישען על נוסחן של התשובות ב'שערי תשובה' המודפס – במיוחד במקומות שהרעיון קשור ליסודות

  • האם הקב"ה שוכן בשמים?

    כלומר, רק לאחר שהתרוממנו להבין שהפעל "נשא" עשוי לבאר משמעות מופשטת, רבנו מסביר שכך יש להבין את הפעל הזה

  • עלילות המינים ביסוד חידוש העולם (ח"ז)

    ושוב, מה זה קשור ליסוד חידוש העולם?! העולם היא רק בכך שבמצב היפותטי שבו אלהים אינו קיים – גם העולם אינו קיים, אך לא להיפך – אלהים כשלעצמו עשוי

  • לאיזה רב או חכם בימינו ראוי לשמוע? (חלק א)

    אגב, ראיתי עתה שאתה קשור לארגון "המאיר לארץ" שמונהג על-ידי מקובל שמתעה את הרבים אחרי ההבל (ואף נחשד בפלילים כמו כן, אין להתחשב במצוות שהם עשו ועושים לכאורה "לשם שמים", ואפילו אם הם התנדבו במד"א או בטיפול-נמרץ

  • תעתועי המינים בעניין עילויי הנשמות

    שתי הפרשיות הראשונות במדרש הינן "ברייתא דל"ב מידות", ושמונה-עשר הפרשיות האחרונות הינן "מדרש אגור". המידות הן מידות של רחמים בלבד, דהיינו שהקב"ה מנהל את עולמו אך ורק במידות של רחמים כופר לדעתי ביסוד האחד-עשר משלושה-עשר יסודות דתנו: "והיסוד האחד עשר, שהוא יתעלה משלם גמול טוב למי שמקיים את מצוות התורה, ומעניש וכאשר יפקפק אדם [אפילו בסתר ליבו, כל-שכן יזייף את תורתנו] ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה ואם הבן או התלמיד יבחרו בדרך אחרת, אין זה קשור לאב או למורה, ואין הדבר פוגם במעלתם או בשכרם כלל.

  • גן הסכלים

    היסוד האחד-עשר משלושה-עשר יסודות הדת הוא יסוד השכר והעונש, והנה לפניכם דברי רבנו בבארו את היסוד הזה: "והיסוד האחד עשר, שהוא יתעלה משלם גמול טוב למי שמקיים מצוות התורה, ומעניש מי שעובר על אזהרותיה, ושגמולו אם הייתה השמש או הירח בסוף מזל טלה נכנסת לשור, וטלה הוא השוקע, הרי היא הולכת כפי הנראה והנרגש מן המזל וכללות הספרים, שאם תחשוב תרי-עשר לבדם [שנים עשר ספרי הנביאים האחרונים] יישארו שלשה בנביאים אחרונים וארבעה וכן בזמן: שבעה ימים ושתים עשרה שעות ביום, ושתים עשרה שעות בלילה, ושנים עשר חדשים בשנה.

  • מבט אל העבר: תשובה לרשימתו של אהרן צדוק: לא במאבק...

    אותו חבר היה כאמור עשיר ביותר, וכבר מגיל 16 עמדו לרשותו בחשבון הבנק עשרות אלפי שקלים, וכמובן רכב ספורטיבי

  • יחסו של הרמב"ם לקבלה (חלק ה)

    נמצאנו למדים, שאין להישען על נוסחן של התשובות ב'שערי תשובה' המודפס – במיוחד במקומות שהרעיון קשור ליסודות

  • נטילת שכר בעבור פסיקת דינים (ח"א)

    : "כל דיין שיושב וּמְגַדֵּל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו, הרי הוא בכלל הנוטים אחר הבצע, וכן עשו אֵלו שׂררות תורתיות עשו לחוקי מוכסים? וברור שדיין שנוטל משכורות שחיתות במשך עשרות שנים בעבור פסיקת דינים, גרוע בהרבה מדיין עשיר שנתן ממון כדי ויש להדגיש, שכל זה נאמר על עניין פחות בהרבה מנטילת שכר בעבור פסיקת דינים, רק על עצם מינוי דיין עשיר שנתן

  • מקור תוקפה הנצחי של הפסיקה התלמודית

    ורוב אנשי הדת מבעלי השררה הללו כאשר הדבר קשור בשררה נעלמת יראת שמים [כלומר כאשר הדבר נוגע לשׂררה גם

  • יחסו של הרמב"ם לקבלה (חלק ו)

    עשר הספירות המושג "עשר הספירות" הינו מאפיין מרכזי בקבלה. לפניכם המובאות מספר יצירה ומספר הבהיר אשר היוו את המקור ל"עשר הספירות": "עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע , עשר ולא אחת עשרה, הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו: עשר וכי עשר אצבעות הידיים הן רמז לעשר הספירות? נמצא שהמקובלים גם מרוממים ומשבחים את עשר הספירות הללו, וגם אלה שלא עשו כן נראה שהם התכוונו לפנות אליהן

  • על הפיוט שלום עליכם: אין שלום אלא באהבה לאמת

    וגם אם הוא עשיר ממני לא אקנא בו, שהרי הממון והמותרות אינם המקור לעונג אמיתי, ואדרבה, הם עלולים להפוך

  • שאלה בעניין קדושת הזיווג

    ואף שהיה לו עושר מופלג, הוא לא ידע להעריך מאומה.

  • סדרי הלימוד בבית-המדרש וקדושתו

    אך מתוך שלא לשמה עשוי לבוא לשמה, שהרי בסופו-של-דבר הם עשויים להגיע לדרך האמת כתוצאה מחופש החקירה והעיון

הרשמו לקבלת עדכונים והודעות על מאמרים חדשים

יישר כוחכם ותודה על הרשמתכם

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!

bottom of page