
תוצאות החיפוש
נמצאו 398 תוצאות עבור "נזקי אימוץ"
- זימת המקובלים בליל שבועות
שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק
- שקר ענה בוהדנה
והיסוד לכולן הוא אימוץ המאגיה הסרטנית, כי המאגיה הגרורתית הינה השורש לכל העבודה-הזרה. זאת ועוד, ההזיה הזו הופכת את מצות הישיבה בסוכה לעבודה-זרה, מפני שתכלית הישיבה בסוכה היא להסיר מעלינו נזק
- תורה מגנא ומצלא: התורה מגינה ומצילה?
אך ברור שאם הבָּריא קורא אותם במטרה להסיר מעליו צרה או נזק ממשיים ומוחשיים שרובצים עליו, אף הוא בגדר כלומר, אין זו התכלית אלא אך ורק אילוץ הלכתי-מחשבתי, שחובה להתאמץ ולהשתדל מאד להתרומם ממנו, ועוד בעניין קצרו של דבר, אין שום ראיה מן המשנה שלימוד התורה מגן ומציל מפני סכנות או נזקים ממשיים שחלים על האדם בשעת לו, שהרי אם הם ידועים לו והוא מכוון להסירם בקריאת הפסוקים, הרי שהוא הופך את התורה לאמצעי ישיר להסרת נזקים נמצא, שאין ראיה מן המדרש הזה שלימוד התורה הוא אמצעי להגנה ולהצלה: לא אמצעי ישיר כגון הסרת נזקים וחולאים
- "גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ" – מי הם בני אדם ובני איש?
בפסוק זה ישנה סכנה גדולה לאימוץ ההשקפה שהמלאכים הינם בעלי גוף, שהרי אם "בני האלהים" ירדו מן השמים כדי ובנוסף לתפישת אגדות חז"ל כפשוטן ואימוץ הזיה מאגית אלילית, יש בסכלות הזו גם הוצאת-שם-רע על המלאכים, וחמור
- על תרומת ביצית ורקבון הדת האורתודוקסית
זאת ועוד, לעובר שנמצא ברחם אימו כלל אין מעמד של נפש, כל-שכן וקל-וחומר לביצית שעדיין לא הופרתה, שאיננה ולאחר שלמדנו על מטרות המצוות יש לשאול: איזה עוול או נזק עלול להיגרם לתא המשפחתי אם אשה תיקח ביצית מגויה שחכמי-יועצי-אשכנז הוסיפו לדת משה] שהם מייגעים את הנוהים אחריהם ומענים אותם בלי תועלת ואף גורמים בכך נזק
- רש"י – ראש פרשני ההגשמה (חלק ט)
ואם הוא היה סובר שאגדות חז"ל הן משל והיה מבין את נזקי המינות העצומים בהבנתן כפשוטן, הוא לא היה כותב כלל
- האיגרת המזויפת ליפת
ואם אביו או אימו ימותו באותו היום, וכי הוא לא ילך ללוותם? שמגיע להר הבית מחויב לקרוע את כל בגדיו, וכֹה דברי רבנו בהלכות אבל (ט, ב–ח): "כדרך שקורע אדם על אביו ועל אימו ומי אימץ אל חיקו בדבקות את האיגרת הזו וגיפף וחיבק ונישק אותה?
- 'לֹא יִמָּצֵא בְךָ... וּמְכַשֵּׁף'
כללו של דבר, כל מה שחשבו בו עובדי-עבודה-זרה להשריש עבודתהּ בדַמּוֹתם לבני אדם סילוק נזקים מיוחדים, והבאת התחבולות שהמציאו] עובדי העבודה-הזרה כדי להשריש עבודתה [להחדיר את האמונה בה] בדַמותם לבני אדם סילוק נזקים
- התפוררות דיני האבילות שתיקנו חז"ל (ח"ז)
והיו שהקשו מן האמור בתלמוד: "רפרם אספדה לכלתיה בבי כנישתא" (מגילה כח ע"ב), וכן: "אותו היום מתה אימו של
- בעקבות סגירת בתי הכנסת אז בקורונה
האלילים ואל האיטים אל האובות ואל הידעונים; ותורתם אינה תורה: מפני שהם עסוקים בהזיות ובהבלים פגאניים; באימוץ
- 'ורוח אלהים מרחפת על פני המים' – וכי הוא מרחף?
אינו נמנע מלהשתמש במלה "דפוס" ב"משנה תורה" בעניינים שמשמעם קרוב למשמעות פירוש רש"י כאן, כלומר תבנית של אימום (=שטאנץ), ורק כאשר רבנו עוסק בתבנית סתם, שאינה אימום לתבניות זהות נוספות, הוא אומר תבנית. והנה לפניכם ארבע-עשרה דוגמאות מ"משנה תורה", שבהם רבנו משתמש במילה "דפוס" כדי לתאר תבנית של אימום (שטאנץ
- 'לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו'
כלומר, חכמים אף הם שללו את ההגשמה מן הפועל הזה, כי כאמור לא יעלה על הדעת שהקב"ה נזקק למנוחה וזו השקפת
- "בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל"
אמר, בחנתי את הדיבור ומצאתיו נחלק לארבעה חלקים: החלק הראשון, דיבור שהוא כולו נזק בלי שום תועלת, כגון קללת בני אדם ודברי נבלה וכיוצא בהם – שהדיבור בזה שטות מוחלטת; והחלק השני, דיבור שיש בו נזק מצד אחד ותועלת לפיכך צריך לחדול מזה בגלל זה, ולא לדבר גם בחלק הזה מן הדיבור; והחלק השלישי, דיבור שאין בו תועלת ולא נזק אבות בפרק החמישי (עמ' רנז): "וכן דברי האדם כולם לא יזדקק לדבר אלא במה שיביא לעצמו בו תועלת, או יסלק נזק
- האם בכותל אנחנו קרובים לה'?
רצופים בהרחקות גשמות רבות מאד, כי גם רס"ג הבין את חשיבות הרחקת הגשמות ונחיצותה להשגת ה' יתעלה, וכן את נזקי
- האמנם הכרובים היו מעורים זה בזה?
השלישית, שכל זמן שיזדמן לך דבר מדבריהם ממה שהשכל מרחיקו, תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל ותישאר בטרדת הלב ואימוץ
- שֵׁד ושמו הגייבֵד
כלומר, חיילי צה"ל עושים נזק עצום לעם-ישראל, על חיילי צה"ל ועל כל היושבים בארץ-ישראל להיכנע לישמעאלים להכות ולייסר את עם-ישראל – ובמלים אחרות, הציונים אשר נלחמים ומחרפים את נפשם עתה בשדה הקרב עושים רק נזקים
- אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא
מצות כיבוד-אב-ואם מתנגשת עם האיסור לאכול פת שנקנתה במאפייה שאין לה תעודת כשרות, או לפת שנאפתה על-ידי אימו
- ארוש אבו-יוחי
שהרי המינים גורמים לעם-ישראל נזקים איומים ונוראים, משחיתים את מוחם והשקפותיהם, והכל על-מנת לשמור על שררתם
- כוחות בטבע
חזיתית בין משאית למכונית פרטית, המשאית מפעילה כוח גדול בהרבה מהמכונית הפרטית, ולכן נגרם למכונית הפרטית נזק
- תכלית הבריאה והנבראים
עקיף: לשמירה על איזון אקולוגי, על מגוון הצמחים ובעלי-החיים, על עולם טבע בריא נפלא ומופלא, עשיר באוויר נקי
- עורך כתב-העת 'אפיקים', מורה, מחנך ופעיל חברתי, יוסף דחוח-הלוי
כשמלאו ליוסף דחוח-הלוי 15, החליטה אימו למלא את צוואת בעלה המנוח ולעלות לארץ-ישראל. בעקבותיו הגיעו גם אימו ואחיו.
- מתורת רס"ג: 'ובמשול רשע ייאנח עם'
עם שמואל אבו-עלי, מפני שר' יוסף התפרץ וכעס והתלהם ולא השׂכיל להשיב דברים אמיתיים ונכוחים, וכך נגרם נזק
- הביטוי 'היה לו לכתוב' בפירוש רש"י
לא רק לכתוב, אלא גם "הוצרך לחזור ולפרש" אשר מתאים לבשר ודם שלא הכל גלוי לפניו מראשית עד אחרית, ולכן נזקק וכי יש אילוץ לפניו יתעלה? וכי אין באפשרותו של הקב"ה לעצב את המקראות ככל שיחפוץ?
- הצעת חוק יסוד לימוד התורה
אך ברור שאם הבָּריא קורא אותם במטרה להסיר מעליו צרה או נזק ממשיים ומוחשיים שרובצים עליו, אף הוא בגדר כלומר, אין זו התכלית אלא אך ורק אילוץ הלכתי-מחשבתי, שחובה להתאמץ ולהשתדל מאד להתרומם ממנו, ועוד בעניין
- גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך
דבר מדבריהם [=מדברי חכמים במשליהם] ממה שהשכל מרחיקו תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל ותישאר בטרדת הלב ואימוץ
- בעקבות מנדל הטמבל
כך הוא יצ"ק שלנו, הוא עובד אלילים אילמים עוד מהיותו תינוק קטן בחיק אימו, שוגה נכשל ונחבל באפלת המידות וההשקפות הרעות, והנה פתאום הוא פוגש אדם אשר שובר לנגד עיניו את כל מה שהוא ינק והולעט בו עוד בהיותו בחיק אימו
- נספח בעניין הגלגול: על אמנון לוי והילד הדרוזי אוניל
וחשפו אותו רק לשפה האנגלית, שהרי אם אכן הוא בא בגלגול של איזה זקן מלונדון, מדוע שלא יידע גם את שפת אימו
- מוצאות ינוקקא
(שם); "אם לא היו בעלי לשון הרע היינו נמצאים בעולם אחר לגמרי, הכול היה נקי, האוויר היה נקי, לא היו מתים וכל ההזיות הכעורות הללו הן בגדר עבודה-זרה, שהרי מטרת הפולחן והכוונות הללו להסיר נזקים דמיוניים מישות
- קו ההגנה האחרון של הדרדעים השׂכירים
ולנטור כנחש, אך רק הוא מצֻווה לנקום, לא תלמידיו, אשר עלולים, כמו במקרה של ר' יוסף בן יהודה, לגרום ליותר נזק האם אינך יודע שאתה גרמת לו נזק רב וניתצת תהילתו והקהית את חיציו? הראינו לדעת, כי שמואל אבו עלי היה זקוק לבני אדם לפרנסתו ולכלכלתו, שהרי רבנו אומר שהוא "נזקק לבני אדם עם שמואל אבו-עלי, מפני שר' יוסף התפרץ וכעס והתלהם ולא השׂכיל להשיב דברים אמיתיים ונכוחים, וכך נגרם נזק
- חינוך הבנים לדרך השם - חלק א
אי"ה נמשיך לעסוק בנושא זה בחודש הבא, מתוך שאיפה לעורר למודעות לנזקי העדר ההשקפות הנכונות, ולרומם את שכלנו






























