תוצאות החיפוש

תיעודי וגם בלטריסטי, ראוי לו שהביקורת עליו תודפס בחלק הספרותי של "אפיקים" משתי סיבות: א) על פניו הוא נקי ויש לזכור, שעדאקי הינו חייל שהושקעה בו עבודת אימון יקרה.

והיסוד לכולן הוא אימוץ המאגיה הסרטנית, כי המאגיה הגרורתית הינה השורש לכל העבודה-הזרה. זאת ועוד, ההזיה הזו הופכת את מצות הישיבה בסוכה לעבודה-זרה, מפני שתכלית הישיבה בסוכה היא להסיר מעלינו נזק

יחנכו את ההמון הנבער לצריכה מוגבלת ואחראית, ההמון יצרוך פחות והדבר יסב להם, באופנים ישירים ועקיפים נזקים

ואם אביו או אימו ימותו באותו היום, וכי הוא לא ילך ללוותם? שמגיע להר הבית מחויב לקרוע את כל בגדיו, וכֹה דברי רבנו בהלכות אבל (ט, ב–ח): "כדרך שקורע אדם על אביו ועל אימו ומי אימץ אל חיקו בדבקות את האיגרת הזו וגיפף וחיבק ונישק אותה?

שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק

בפסוק זה ישנה סכנה גדולה לאימוץ ההשקפה שהמלאכים הינם בעלי גוף, שהרי אם "בני האלהים" ירדו מן השמים כדי ובנוסף לתפישת אגדות חז"ל כפשוטן ואימוץ הזיה מאגית אלילית, יש בסכלות הזו גם הוצאת-שם-רע על המלאכים, וחמור

אך ברור שאם הבָּריא קורא אותם במטרה להסיר מעליו צרה או נזק ממשיים ומוחשיים שרובצים עליו, אף הוא בגדר כלומר, אין זו התכלית אלא אך ורק אילוץ הלכתי-מחשבתי, שחובה להתאמץ ולהשתדל מאד להתרומם ממנו, ועוד בעניין קצרו של דבר, אין שום ראיה מן המשנה שלימוד התורה מגן ומציל מפני סכנות או נזקים ממשיים שחלים על האדם בשעת לו, שהרי אם הם ידועים לו והוא מכוון להסירם בקריאת הפסוקים, הרי שהוא הופך את התורה לאמצעי ישיר להסרת נזקים נמצא, שאין ראיה מן המדרש הזה שלימוד התורה הוא אמצעי להגנה ולהצלה: לא אמצעי ישיר כגון הסרת נזקים וחולאים

ואם הוא היה סובר שאגדות חז"ל הן משל והיה מבין את נזקי המינות העצומים בהבנתן כפשוטן, הוא לא היה כותב כלל

זאת ועוד, לעובר שנמצא ברחם אימו כלל אין מעמד של נפש, כל-שכן וקל-וחומר לביצית שעדיין לא הופרתה, שאיננה ולאחר שלמדנו על מטרות המצוות יש לשאול: איזה עוול או נזק עלול להיגרם לתא המשפחתי אם אשה תיקח ביצית מגויה שחכמי-יועצי-אשכנז הוסיפו לדת משה] שהם מייגעים את הנוהים אחריהם ומענים אותם בלי תועלת ואף גורמים בכך נזק

והיו שהקשו מן האמור בתלמוד: "רפרם אספדה לכלתיה בבי כנישתא" (מגילה כח ע"ב), וכן: "אותו היום מתה אימו של

האלילים ואל האיטים אל האובות ואל הידעונים; ותורתם אינה תורה: מפני שהם עסוקים בהזיות ובהבלים פגאניים; באימוץ

אך ברור שאם הבָּריא קורא אותם במטרה להסיר מעליו צרה או נזק ממשיים ומוחשיים שרובצים עליו, אף הוא בגדר כלומר, אין זו התכלית אלא אך ורק אילוץ הלכתי-מחשבתי, שחובה להתאמץ ולהשתדל מאד להתרומם ממנו, ועוד בעניין

כללו של דבר, כל מה שחשבו בו עובדי-עבודה-זרה להשריש עבודתהּ בדַמּוֹתם לבני אדם סילוק נזקים מיוחדים, והבאת התחבולות שהמציאו] עובדי העבודה-הזרה כדי להשריש עבודתה [להחדיר את האמונה בה] בדַמותם לבני אדם סילוק נזקים

אינו נמנע מלהשתמש במלה "דפוס" ב"משנה תורה" בעניינים שמשמעם קרוב למשמעות פירוש רש"י כאן, כלומר תבנית של אימום (=שטאנץ), ורק כאשר רבנו עוסק בתבנית סתם, שאינה אימום לתבניות זהות נוספות, הוא אומר תבנית. והנה לפניכם ארבע-עשרה דוגמאות מ"משנה תורה", שבהם רבנו משתמש במילה "דפוס" כדי לתאר תבנית של אימום (שטאנץ

השלישית, שכל זמן שיזדמן לך דבר מדבריהם ממה שהשכל מרחיקו, תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל ותישאר בטרדת הלב ואימוץ

כלומר, חכמים אף הם שללו את ההגשמה מן הפועל הזה, כי כאמור לא יעלה על הדעת שהקב"ה נזקק למנוחה וזו השקפת

רצופים בהרחקות גשמות רבות מאד, כי גם רס"ג הבין את חשיבות הרחקת הגשמות ונחיצותה להשגת ה' יתעלה, וכן את נזקי

מצות כיבוד-אב-ואם מתנגשת עם האיסור לאכול פת שנקנתה במאפייה שאין לה תעודת כשרות, או לפת שנאפתה על-ידי אימו

אמר, בחנתי את הדיבור ומצאתיו נחלק לארבעה חלקים: החלק הראשון, דיבור שהוא כולו נזק בלי שום תועלת, כגון קללת בני אדם ודברי נבלה וכיוצא בהם – שהדיבור בזה שטות מוחלטת; והחלק השני, דיבור שיש בו נזק מצד אחד ותועלת לפיכך צריך לחדול מזה בגלל זה, ולא לדבר גם בחלק הזה מן הדיבור; והחלק השלישי, דיבור שאין בו תועלת ולא נזק אבות בפרק החמישי (עמ' רנז): "וכן דברי האדם כולם לא יזדקק לדבר אלא במה שיביא לעצמו בו תועלת, או יסלק נזק

כלומר, חיילי צה"ל עושים נזק עצום לעם-ישראל, על חיילי צה"ל ועל כל היושבים בארץ-ישראל להיכנע לישמעאלים להכות ולייסר את עם-ישראל – ובמלים אחרות, הציונים אשר נלחמים ומחרפים את נפשם עתה בשדה הקרב עושים רק נזקים

כשמלאו ליוסף דחוח-הלוי 15, החליטה אימו למלא את צוואת בעלה המנוח ולעלות לארץ-ישראל. בעקבותיו הגיעו גם אימו ואחיו.

לא רק לכתוב, אלא גם "הוצרך לחזור ולפרש" אשר מתאים לבשר ודם שלא הכל גלוי לפניו מראשית עד אחרית, ולכן נזקק וכי יש אילוץ לפניו יתעלה? וכי אין באפשרותו של הקב"ה לעצב את המקראות ככל שיחפוץ?

שהרי המינים גורמים לעם-ישראל נזקים איומים ונוראים, משחיתים את מוחם והשקפותיהם, והכל על-מנת לשמור על שררתם

דבר מדבריהם [=מדברי חכמים במשליהם] ממה שהשכל מרחיקו תתעכב אצלו ותדע שהוא חידה ומשל ותישאר בטרדת הלב ואימוץ

כך הוא יצ"ק שלנו, הוא עובד אלילים אילמים עוד מהיותו תינוק קטן בחיק אימו, שוגה נכשל ונחבל באפלת המידות וההשקפות הרעות, והנה פתאום הוא פוגש אדם אשר שובר לנגד עיניו את כל מה שהוא ינק והולעט בו עוד בהיותו בחיק אימו

עקיף: לשמירה על איזון אקולוגי, על מגוון הצמחים ובעלי-החיים, על עולם טבע בריא נפלא ומופלא, עשיר באוויר נקי

וחשפו אותו רק לשפה האנגלית, שהרי אם אכן הוא בא בגלגול של איזה זקן מלונדון, מדוע שלא יידע גם את שפת אימו

עם שמואל אבו-עלי, מפני שר' יוסף התפרץ וכעס והתלהם ולא השׂכיל להשיב דברים אמיתיים ונכוחים, וכך נגרם נזק

חזיתית בין משאית למכונית פרטית, המשאית מפעילה כוח גדול בהרבה מהמכונית הפרטית, ולכן נגרם למכונית הפרטית נזק

לה' גשמות], ולהשפיל את מי שלא ראה ולא ידע את מעמדו [=רמתם המוסרית והמחשבתית של חז"ל], אין עליהם ז"ל נזק