תוצאות החיפוש

קמח שנשמר משעת קצירה (אפשר להשתמש בקמח האיכותי של 'מנחת הארץ'). כמו כן, אפילו יפול עליו דלף של מים טיפה-טיפה כל היום כולו, הוא לעולם לא יחמיץ, וכפסק רבנו בהלכות חמץ אגב, נראה לי שעדיף שתבנית המצות תהיה כמה שיותר בחלקו התחתון של התנור. הערה חשובה מאד: הואיל ויש לשים לב היטב לזמנים: לזמני האפייה והשהייה של הבצק, וכן לניקוי הידיים וכל הכלים

החוצבים המתוחכמים של חוקרי "היהדות" למיניהם. קצרו של דבר, הקב"ה ברא את המציאות באופן שלא יהיה בה מאומה שנשׂגב מיכולתו. כלומר, השאלה הנדונה היא משחק מילים מתעתע אשר משועבד לתפישותיו החומריות והמגשימות של האדם. כלומר, בבסיס השאלה גלומה ההנחה שכוחו של הקב"ה נמדד ביכולתו הפיסית להרים אבן! קצרו של דבר, אם איזה שוטה ישאל אותנו: "האם הקב"ה יכול לברוא אבן שהוא אינו מסוגל להרים?"

קצרו של דבר, אפר וגחלת – אסורים בהנאה, ולכן אסור להשתמש בהם ויש לבערם ולכלותם; והשלהבת של עבודה-זרה – מותרת, כגון להדליק מנר של עבודה-זרה את הנר שבידו. הלכה זו עוסקת בדיני ספק-ספקא של עבודה-זרה, דהיינו לכתחילה טבעת של עבודה-זרה שנפלה למאה טבעות כולן אסורות סכין של עבודה-זרה וכך פוסק רבנו בהלכות עבודה-זרה (ז, כז): "סכין של עבודה-זרה ששחט בה – הרי זה [הנשחט] קצרו של דבר, כל שהשימוש בסכין של עבודה-זרה הינו דרך תיקון – הבשר שנחתך או הנשחט בו אסור, וכל שהשימוש

במורה (א, סד) רבנו מבאר את משמעויותיו של שֵׁם ה' שנאמר בכתבי הקודש: לעתים הכוונה בו היא רק לעצם השֵּׁם שנאמר בפה, לעתים הכוונה בו היא לאמיתתו של הבורא, ולעתים הכוונה בו היא לציוויו של הבורא יתעלה, והנה כל שמפארים אותו בני האדם; או בעצם קיומם של הנבראים המופלאים אשר מעידים על שכלול בריאתו וחכמתו, ובכך מובילים ואף כל זולתו יתעלה מרוממים אותו [=כל הנבראים מעידים על גדולתו ורוממותו של הבורא בעצם קיומם, שהרי מתוך האדם מחייב להתפעל ממעשי הבורא והבריאה, עד שהמשילוּ את ההתפעלות הגדולה הזו באמירתן של העצמות], הואיל

בהנאה, וכאמור דינה של הבהמה עתה כדמי עבודה-זרה. קצרו של דבר, משמעוֹ ההלכתי של המושג "תפוסת יד אדם" הינו: עשיית פעולה כלשהי על הנעבד לשם עבודה-זרה, אשר ונראה לי שדינו של הבית חמור מדינם של אבנים ובהמות ואילנות וכו', משתי סיבות מרכזיות: 1) בית הוא מבנה קבוע דיני אבנים שנעבדו בין דינם של האבנים לדינו של הבית שראינו בסמוך יש עניין שווה ועניין שונה: העניין השונה ובכן, הוא לא מחויב להרוס את ביתו, אולם, חצי עביו של הקיר המשותף שבצד ביתו מותר בהנאה, וחציו של הקיר שבצד

מה בין עבודה-זרה של גוי לעבודה-זרה של ישראל? בהלכות עבודה-זרה (ז, ה) נאמר: "מה בין עבודה-זרה של גוי לעבודה-זרה של ישראל? ומשמשי עבודה-זרה: בין של גוי בין של ישראל – אינן אסורין עד שישתמשו בהן לעבודה-זרה". וכן אם נתערב כוס של עבודה-זרה בכמה כוסות, או חתיכה מן הבשר שנכנס לביתה [של עבודה-זרה] בכמה חתיכות – יוליך במחירי עתק (ראו: 'המכנסיים המטונפים של קנייבסקי').

מערכת "אפיקים", המשתדלת כל השנים להשיג ידיעות מהימנות על מצבה של שארית הפליטה שנותרה בתימן, קיבלה הפעם שונה היה מצבם של יהודי עדן מאשר יהודי הצפון. ייתכן, שהתפקיד השונה שמילאו יהודי עדן לעומת נאמנות יהודי הצפון, הוא המסביר את הישׂרדותם של חלק מיהודי היום מתרכזת שארית הפליטה של יהודי תימן בצפון הארץ, בקרבת גבול ערב-הסעודית, באזור צעדה. הרופאים מתייחסים אליהם באותו יחס כמו למוסלמים.

להחלטה זו לא היה תקדים בכל שנות קיומה של מדינת ישראל, ובכלל, בכל שנות קיומו של העם היהודי לא היה כדבר הזה למעט בתקופות חשוכות מאד של גזרות ושמדות איומים ונוראיים על עם-ישראל. ויתרה מזאת, זו היא המטרה המרכזית של הייסורים, שנשׂכיל לקחת מוסרים ולהפיק לקחים! ובראשם גדולי-גללי-האסלה המשוקצים – כל אלה חינכו אותנו בשקר במשך שנים רבות כי התפילה היא מרכז הווייתו של ועם-ישראל כבר מבין היטב את משמעותם המחרידה של הפסוקים הללו, ובמיוחד לאחר השואה הנוראה.

לאחר שרבנו פורשׂ בפרק הקודם (א, עג) את שתים-עשרה ההקדמוֹת הפסאודו-פילוסופיות של ה"מתכלמין", הוא עובר בתחילה חשבתי שהוא שגה בזה ומכלה את זמננו לריק, אך במחשבה שנייה הנני סבור שניתן ללמוד מעיסוקו היסודי של רבנו בעניינים הללו על חשיבותו של יסוד חידוש העולם, עד שרבנו הקדיש מזמנו אפילו לעסוק ב"מתכלמין", ובלבד ואין היות השמש עגולה עדיף מהיותה מרובעת או משולשת כי יחס כל התבניות לגופים בעלי התבניות יחס שווה, ואם כללו של דבר, זו הדרך הטובה לדעתי, ויש לי בה השקפה תשמענה בעתיד [לקמן ב, יט].

לא הספיקו להם האסונות שהתרגשו עלינו בשנותיו האחרונות של ביבי משיח השקר שלהם, הם ממשיכים לכזב ולשקר בכל כלומר, לא יעזרו כל הייסורים והאיתותים מבורא-עולם לכך שביבי הוא השבתי-צבי של דורנו, ושהוא בדרך להמיט עלינו גם כאשר החרב החדה של ה' יתעלה תונף ותנחת עליהם ועלינו, הם לא יבינו, כמו שלא הבינו דור השואה באירופה. בכל הדורות ובכל הגלויות משיחי שקר הובילו לאסונות כבדים מאד לעם-ישראל, ולצערי, גם בימינו, נפילתו של ביבי הארור ונפילתה של יהדות המינות האורתודוקסית אשר קשרו קשר יחדיו כנגד מדינת ישראל ועם-ישראל, נפילתם תהיה

בהפיכת גדוליהם החיים והמתים לשיקוצים, וגם  מוחקים את כל יסודות הדת המחשבתיים וגודרים את עצמם בגדרות של לא חייבו בטבילה זו אלא כלֵי מתכות של סעודה הנלקחים מן הגויים, אבל השואל מן הגויים או שמשכן הגוי אצלו נועדה להזכיר לו שתהום מוסרית ערכית ומחשבתית פעורה בינו לבין הגוי, ושייזהר מאד שלא ללמוד מאורחות חייו של יתערבו בגויים, ונראה לי ברור, שרבנו סמך על הטעם שמובא בסמוך מאד בהלכות שם, כדי שנלמד ממנו גם על טעמה של ועל הכלל הזה הרחבתי במקום נוסף, ראו: "על סכין של מילה ומגמת ההחמרה" .

וגם בספר קהלת הוזהרנו מן החולי האנוש של רדיפת ההון: "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (ה, ט). ובימינו המילה "סופיסטים" מתאימה ל"מורי החכמה" של ימינו, כלומר "גדולי הדור" או "גאוני העולם" או "קדושי באמצעות ההתעיה שלימוד המדעים ורכישת הדעת הינם כפירה, ולכן, כל ספר הזיות שאין לפניו סוללה של "המלצות" דמיוניות מבית-מדרשם של האלילים והאִטִּים, אין לעיין בו לשיטתם כי הוא מן "הספרים החיצוניים". 2)  הגדולים וזאת בניגוד מוחלט לתכליתה של התורה, שהיא אמצעי לסיגול מידות טובות, לרומם את האדם למעלת אדם ולהשגת ה',

ובכן, להבנתי אין לתרום לשום עמותה סכומי כסף נכבדים, למעט לעמותה של הרב חן שאולוב, כלומר הנני ממליץ לתרום

אם כך, משיב רב ביבי למלאך-המוות, מה עשית עם השנים הנותרות של מרים מגדלת התינוקות? או שיש מי שסבור שרב ביבי היה חבר של מלאך-המוות? וכי הקב"ה הפקיר את עולמו לכאוס מוחלט של הרשעים ומחוסרי-הדעת? יתר-על-כן, היעלה על הדעת שיש בכוחו של מלאך-המוות להעביר שנות-חיים מאדם לאדם? קצרו של דבר, איך יעלה על הדעת שהקב"ה יאפשר עוול חמור שכזה בעולם שברא?

ייתכן שהאווירה שבה הן התנהלו והאופי המכוער של אישים וקבוצות "יפי נפש" שבלט בשעת מבחן של תרבות אנושית הרעיון של קיום שתי תרבויות בישראל צץ וקנה לו שביתה בשנות החמישים: אחינו האשכנזים זיהו עצמם עם התרבות אולם, לא היה די ברמזים, והיה צורך גם בהדגמות, אלא שהדגמות אלה העידו יותר על אופייה של התרבות האשכנזית אינני מבין מדוע פרס ראה בהפרעה של המזרחים בפתח-תקווה גילוי פשיסטי? כלום אין התגובה האשכנזית על קריאות דודו טופס מזכירה לו ולחבריו תרועות היסטריות אחרות של המונים משכילים

פרו-נוצריות הן, והמאפיין המרכזי במהותן ובהווייתן הוא שהציבור המרכיב אותן נתון תחת שליטה תודעתית מוחלטת של תפקידו של היסוד הראשון, שהוא יסוד מינות פגאני, הוא ליצור צייתנות עיוורת בקרב הציבור, וכן למנוע לחלוטין מאפיין נוסף של הכתות הללו הוא היררכיה חברתית הנקבעת לפי מידת הקרבה או הריחוק לשרלטן הכריזמטי שמוביל או הבסיס המרכזי אשר מאפשר את קיומן של הכתות המרושעות הללו הוא הטיפשות וחוסר המודעות של חברי הכתות. ה' אשר מחויב לחתור לכינונה של ממלכת כהנים וגוי קדוש.

החברתיות, ובעיקר בתגובות לפוסטים הממומנים שלהם, כך תמחו בהם בצורה יעילה, וגם, תפרסמו את המילים הנוקבות של להשתלט על זולתו, וזו הבעיה הקשה עם הדת האורתודוקסית – אשר גם  מחללת-שם-שמים בעזות פנים בעושק שיטתי של

אונקלוס מרחיק מן ההגשמה בהרחיקוֹ את פעולת נשיאת היד מה' יתעלה (אף שמדובר במשל ברור), ומתרגם שמדובר בקיום של וכבר ראינו שלל פסוקים שבהם אונקלוס שולל זיקה מסוימת לעולם החומר שיוחסה בפסוק לה', בהסיטו אותה לדברו של וביחס לאופני התרגום של "זרוע" ו"יד" כאשר הן מיוחסות לה' יתעלה, ראו בדוגמה קעא. וכבר הרחבתי בענייני התרגום של "זרוע" ו"יד" כאשר הן מיוחסות לה' יתעלה, בדוגמה קעא. ועוד, שאונקלוס לעולם מתרגם את מילת היחס "אֶל", כאשר היא מיוחסת לה' יתעלה, במילה "קֳדָם" (מאות רבות של

נשאלתי כך: נכנס אלי אחד הליצנים הברסלבים לבקש צדקה ולתת לי ספרון של כומרם שיק, כמובן שלא לקחתי את ספרונו ובכן, אסור לתת לו צדקה, ראו את דברי רבנו בהלכות מתנות עניים (י, יב): "ולא ייתן אדם לתוך קופה של צדקה ומזאת נוסיף ונלמד גם לכל הקופות המפוקפקות של המינים וצאצאיהם רודפי הבצע והתאוות ומפיצי השקפות המינות, הליצן הברסלבי הזה הינו עני באמת אשר אינו מסוגל לעבוד עבודה, אסור לתת לו צדקה, מפני שהוא מפיץ תרבות של

כמובן שלרשע הזה לא הייתה תשובה, והוא התחמק בתשובה מוכנה מראש "שלא ניתן לדעת ולהבין מאומה על דרכיו של הקב"ה" וכיו"ב, והוסיף "שצריך להתחזק בתפילה" וכו', ולא היה בדבריו שום זיק ולו הזעיר ביותר של חשבון נפש ויתרה מזאת, זו היא המטרה המרכזית של הייסורים – כלומר שניקח מהם מוסר ונפיק מהם לקחים, וכמו שנאמר במפורש כל אלה הלעיטו אותנו בשקר במשך שנים רבות כי התפילה היא מרכז הווייתו של האדם הדתי! בתמונת שער הרשומה: יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב.

אם אכן יתקבל החוק הזה הוא יהיה אחת העשיות הברוכות של הכנסת התשיעית. אחת הדוגמאות הנוראות היא ללא ספק תלאותיו של מר יוסף מלמד ראש מועצת ראש-העין. ואף-על-פי-כן, המשטרה לא היססה להביא את החשדות הללו לידיעתה של העיתונות והיא רקחה מרחקת של "האשמות" מכל אולם, כשהוכחו חפותו וניקיון-כפיו של מר מלמד, הזדרז העיתון לכתוב כתבה חיובית. אז חשתי את משמעותם הגדולה והנוראה של דברי חז"ל: 'מוטב לו לאדם למות ואל יתבייש'".

ולכן אנחנו חייבים להשתעבד לכומרים האורתודוקסים אשר יצילו אותנו בהוראותיהם המפורטות כיצד להינצל מדינה של ובכן, רובם המכריע של דבריהם הבל מהובל, ובמאמר לקמן אתמצת מה באמת צריך לעשות לפני חג הפסח, מבחינת כשרות

וגדולי המינים החרדים חברים המה לאנשים משחיתים, אשר מרוויחים הון עתק מצריכת-היתר המחליאה של החברה המודרנית בדרך זו הם הורסים את בריאותם על מזבח הבהמיוּת, ואת בריאותם של צאן מרעיתם על מזבח הכוח הפוליטי והכלכלי חמדת ממונם], או שיִּראֵהו ולא יעיד עליו בכך [=ורבים מגדולי האסלה המינים שותפים המה לסתרי העושק והחמס של ומוסיף רס"ג ואומר בפירושו הארוך: "דבריו אלה [של שלמה, הינם] הקדמת הודעה למי שמשתדל להיות צדיק, אומר לו בדברי רבנו טמון יסוד חשוב מאד, והוא שהקב"ה לעולם יהיה בעזרו של איש האמת, ויסייע לו תמיד להוכיח את האמת

והפיכת ידו של משה למצורעת כשלג וריפויה הייתה אות פלאי, והפיכת צווארו של משה לשיש הינה אות פלאי עוד יותר ומקורו של רש"י לעניין הכבוד הגדול הזה הוא במדרש תנחומא מהדורת המינות של וורשא, אך במהדורת כתבי-היד של עוד בעניין מהדורת המינות של מדרש תנחומא, שימו לב: במהדורת כתבי-היד של בובר נאמר כך (פרשת יתרו סימן ה) "לקראת" היא מילת יחס, והנושא לא יופיע לעולם לאחר מילת יחס. של ישראל!

[להלן תמלול דברים שנאמרו על-ידי ד"ר הני זוביידה בתוכנית "משכן לילה" (17.5.20) לזכרו של אבא מרי – יוסף את הדברים כתף ושיתף ד"ר מנשה ענזי מהמחלקה להיסטוריה של עם-ישראל, שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. , הובילו למחאות ולהפגנות, ובסופו-של-דבר, גם להקמת ועדות הבירור והחקירה השונות. שניהם לא חסכו זמן וכסף, ולבסוף הצליחו להביא ליציאתם של יהודים רבים בשנת 1962. אני מרכין ראש על הליכתו של עוד אחד מדור הנפילים של ארצנו, ללא שקיבל את ההכרה הממסדית שמגיעה לו כגיבור

בשבוע שעבר איבדנו איש יקר ואחד מעמודי התווך של המאבק המזרחי בישראל. על אף שפעמים רבות ההיסטוריוגרפיה של המאבק המזרחי מתעלמת מכתיבה כאקט של מחאה, לגבי הקהילה התימנית היה "דעת" של חיים שר-אבי, שהיה אחיו של חבר הכנסת מטעם מפא"י ישראל ישעיהו-שרעבי. האומץ והנחישות של דחוח-הלוי. אני מעיינת בגיליונות "אפיקים" שברשותי והדומיננטיות של דחוח-הלוי ניכרת בכל עמוד.

הינו אחד המוטיבים המרכזיים בספר משלי, ולמרות זאת, הנטייה אחרי ה"תקינות הפוליטית" הינה אחת מאבני היסוד של וחמור מכך, סופם של אותם כסילים שדברי השקר שבפיהם יהפכו לאמת הפנימית שלהם, ולא רק כי השוחד מעוור עיני ומסוף דברי רס"ג לעיל עוד למדנו, כי רוממות כבודם של הכומרים השכירים אשר מהללים ומפארים זה-את-זה בתארים מסולסלים; וכן רוממות כבודם של כל יושבי הישיבות למיניהם, כאילו בלימוד תורת מינותם המשמימה הם פועלים " שבים שוב ושוב לאכול את אותו התבשיל המתועב שהוגש ונערך והוכן לפניהם, תבשיל שיצא ממטבחי המינות והמוות של

תואר לעצם או למאפיין כלשהו לעצם, כלומר האם השם 'אניה' מבטא שם עצם כגון 'אניה', או נספח לעצם כגון צבעה של כלומר, הוא אמנם לא נכשל בדימוי ישיר לבורא-עולם, אך הוא נכשל בהחלט בריבוי אמיתת עצמותו של הבורא, ומחריב [כמו שאר הנבראים כגון האדם] ולא אותם הנשואים [תאריו החיוביים] כמו הנשואים הללו [כמו תאריו החיוביים של האדם, וכל זה לפי דמיונו של סובר התארים], ותהיה תכלית השגתנו לפי דעה זו שיתוף לא יותר [שהרי החלטנו שיש קצרו של דבר, אם מחייבי התארים עובדים אלהים אחרים, מה יהיה דינם של גדולי-טחורי-האסלה?

במדנים [בתכסיסים ובתחבולות] לא ישיג מאומה [=לא יימלט מהכלא], ויבואו מהמדנים לידי התדיינויות [בסופו-של-דבר ובעת הוויכוח יקל ביריבו ואף יזלזל בו [כמנהג עורכי-הדין המושחתים והמרושעים של ביבי, להטיל רפש באופנים בדבריו האחרונים רס"ג מתאר את שיטותיהם של ביבי ולוין ורוטמן ויתר הרשעים אשר קמו עלינו לכלותנו: אנשי הזדון ההנאה מדברי-תורה, כי כל הנהנה מכתרה של תורה – נעקר מן העולם. ולאחר עשרות שנים של צביעות ושיתוף פעולה עם עולם השקר, יתעוורו עיני שכלו והסכלות תתקבע במחשבתו.

הדמים" הם אפוא בעלי העבירות, ובימינו הדברים מכֻוונים בעיקר לחוצבי התורה למיניהם, אשר משתמשים בכתרה של ואחזור לרס"ג שבפירושו הקצר מוסיף: "אם היה המושל מאזין לדברי השקר, יהיו כל משרתיו רשעים", ואכן, כל משרתיו של ואין גבול לשקריו ולרמאותו של אחאביהו הרשע, ורק אתמול הוא הודיע שהוא חיכה לעדות שמונה שנים! למלא את ייעודנו: לכונן ממלכת כהנים וגוי קדוש ולהיות עם חכם ונבון, ויהי רצון שנזכה לראות את התממשותה של