תוצאות החיפוש

לא הספיקו להם האסונות שהתרגשו עלינו בשנותיו האחרונות של ביבי משיח השקר שלהם, הם ממשיכים לכזב ולשקר בכל כלומר, לא יעזרו כל הייסורים והאיתותים מבורא-עולם לכך שביבי הוא השבתי-צבי של דורנו, ושהוא בדרך להמיט עלינו גם כאשר החרב החדה של ה' יתעלה תונף ותנחת עליהם ועלינו, הם לא יבינו, כמו שלא הבינו דור השואה באירופה. בכל הדורות ובכל הגלויות משיחי שקר הובילו לאסונות כבדים מאד לעם-ישראל, ולצערי, גם בימינו, נפילתו של ביבי הארור ונפילתה של יהדות המינות האורתודוקסית אשר קשרו קשר יחדיו כנגד מדינת ישראל ועם-ישראל, נפילתם תהיה

וגם בספר קהלת הוזהרנו מן החולי האנוש של רדיפת ההון: "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (ה, ט). ובימינו המילה "סופיסטים" מתאימה ל"מורי החכמה" של ימינו, כלומר "גדולי הדור" או "גאוני העולם" או "קדושי באמצעות ההתעיה שלימוד המדעים ורכישת הדעת הינם כפירה, ולכן, כל ספר הזיות שאין לפניו סוללה של "המלצות" דמיוניות מבית-מדרשם של האלילים והאִטִּים, אין לעיין בו לשיטתם כי הוא מן "הספרים החיצוניים". 2)  הגדולים וזאת בניגוד מוחלט לתכליתה של התורה, שהיא אמצעי לסיגול מידות טובות, לרומם את האדם למעלת אדם ולהשגת ה',

בהפיכת גדוליהם החיים והמתים לשיקוצים, וגם  מוחקים את כל יסודות הדת המחשבתיים וגודרים את עצמם בגדרות של לא חייבו בטבילה זו אלא כלֵי מתכות של סעודה הנלקחים מן הגויים, אבל השואל מן הגויים או שמשכן הגוי אצלו נועדה להזכיר לו שתהום מוסרית ערכית ומחשבתית פעורה בינו לבין הגוי, ושייזהר מאד שלא ללמוד מאורחות חייו של יתערבו בגויים, ונראה לי ברור, שרבנו סמך על הטעם שמובא בסמוך מאד בהלכות שם, כדי שנלמד ממנו גם על טעמה של ועל הכלל הזה הרחבתי במקום נוסף, ראו: "על סכין של מילה ומגמת ההחמרה" .

אם כך, משיב רב ביבי למלאך-המוות, מה עשית עם השנים הנותרות של מרים מגדלת התינוקות? או שיש מי שסבור שרב ביבי היה חבר של מלאך-המוות? וכי הקב"ה הפקיר את עולמו לכאוס מוחלט של הרשעים ומחוסרי-הדעת? יתר-על-כן, היעלה על הדעת שיש בכוחו של מלאך-המוות להעביר שנות-חיים מאדם לאדם? קצרו של דבר, איך יעלה על הדעת שהקב"ה יאפשר עוול חמור שכזה בעולם שברא?

ייתכן שהאווירה שבה הן התנהלו והאופי המכוער של אישים וקבוצות "יפי נפש" שבלט בשעת מבחן של תרבות אנושית הרעיון של קיום שתי תרבויות בישראל צץ וקנה לו שביתה בשנות החמישים: אחינו האשכנזים זיהו עצמם עם התרבות אולם, לא היה די ברמזים, והיה צורך גם בהדגמות, אלא שהדגמות אלה העידו יותר על אופייה של התרבות האשכנזית אינני מבין מדוע פרס ראה בהפרעה של המזרחים בפתח-תקווה גילוי פשיסטי? כלום אין התגובה האשכנזית על קריאות דודו טופס מזכירה לו ולחבריו תרועות היסטריות אחרות של המונים משכילים

ובכן, להבנתי אין לתרום לשום עמותה סכומי כסף נכבדים, למעט לעמותה של הרב חן שאולוב, כלומר הנני ממליץ לתרום

פרו-נוצריות הן, והמאפיין המרכזי במהותן ובהווייתן הוא שהציבור המרכיב אותן נתון תחת שליטה תודעתית מוחלטת של תפקידו של היסוד הראשון, שהוא יסוד מינות פגאני, הוא ליצור צייתנות עיוורת בקרב הציבור, וכן למנוע לחלוטין מאפיין נוסף של הכתות הללו הוא היררכיה חברתית הנקבעת לפי מידת הקרבה או הריחוק לשרלטן הכריזמטי שמוביל או הבסיס המרכזי אשר מאפשר את קיומן של הכתות המרושעות הללו הוא הטיפשות וחוסר המודעות של חברי הכתות. ה' אשר מחויב לחתור לכינונה של ממלכת כהנים וגוי קדוש.

החברתיות, ובעיקר בתגובות לפוסטים הממומנים שלהם, כך תמחו בהם בצורה יעילה, וגם, תפרסמו את המילים הנוקבות של להשתלט על זולתו, וזו הבעיה הקשה עם הדת האורתודוקסית – אשר גם  מחללת-שם-שמים בעזות פנים בעושק שיטתי של

אונקלוס מרחיק מן ההגשמה בהרחיקוֹ את פעולת נשיאת היד מה' יתעלה (אף שמדובר במשל ברור), ומתרגם שמדובר בקיום של וכבר ראינו שלל פסוקים שבהם אונקלוס שולל זיקה מסוימת לעולם החומר שיוחסה בפסוק לה', בהסיטו אותה לדברו של וביחס לאופני התרגום של "זרוע" ו"יד" כאשר הן מיוחסות לה' יתעלה, ראו בדוגמה קעא. וכבר הרחבתי בענייני התרגום של "זרוע" ו"יד" כאשר הן מיוחסות לה' יתעלה, בדוגמה קעא. ועוד, שאונקלוס לעולם מתרגם את מילת היחס "אֶל", כאשר היא מיוחסת לה' יתעלה, במילה "קֳדָם" (מאות רבות של

נשאלתי כך: נכנס אלי אחד הליצנים הברסלבים לבקש צדקה ולתת לי ספרון של כומרם שיק, כמובן שלא לקחתי את ספרונו ובכן, אסור לתת לו צדקה, ראו את דברי רבנו בהלכות מתנות עניים (י, יב): "ולא ייתן אדם לתוך קופה של צדקה ומזאת נוסיף ונלמד גם לכל הקופות המפוקפקות של המינים וצאצאיהם רודפי הבצע והתאוות ומפיצי השקפות המינות, הליצן הברסלבי הזה הינו עני באמת אשר אינו מסוגל לעבוד עבודה, אסור לתת לו צדקה, מפני שהוא מפיץ תרבות של

אם אכן יתקבל החוק הזה הוא יהיה אחת העשיות הברוכות של הכנסת התשיעית. אחת הדוגמאות הנוראות היא ללא ספק תלאותיו של מר יוסף מלמד ראש מועצת ראש-העין. ואף-על-פי-כן, המשטרה לא היססה להביא את החשדות הללו לידיעתה של העיתונות והיא רקחה מרחקת של "האשמות" מכל אולם, כשהוכחו חפותו וניקיון-כפיו של מר מלמד, הזדרז העיתון לכתוב כתבה חיובית. אז חשתי את משמעותם הגדולה והנוראה של דברי חז"ל: 'מוטב לו לאדם למות ואל יתבייש'".

כמובן שלרשע הזה לא הייתה תשובה, והוא התחמק בתשובה מוכנה מראש "שלא ניתן לדעת ולהבין מאומה על דרכיו של הקב"ה" וכיו"ב, והוסיף "שצריך להתחזק בתפילה" וכו', ולא היה בדבריו שום זיק ולו הזעיר ביותר של חשבון נפש ויתרה מזאת, זו היא המטרה המרכזית של הייסורים – כלומר שניקח מהם מוסר ונפיק מהם לקחים, וכמו שנאמר במפורש כל אלה הלעיטו אותנו בשקר במשך שנים רבות כי התפילה היא מרכז הווייתו של האדם הדתי! בתמונת שער הרשומה: יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב.

וגדולי המינים החרדים חברים המה לאנשים משחיתים, אשר מרוויחים הון עתק מצריכת-היתר המחליאה של החברה המודרנית בדרך זו הם הורסים את בריאותם על מזבח הבהמיוּת, ואת בריאותם של צאן מרעיתם על מזבח הכוח הפוליטי והכלכלי חמדת ממונם], או שיִּראֵהו ולא יעיד עליו בכך [=ורבים מגדולי האסלה המינים שותפים המה לסתרי העושק והחמס של ומוסיף רס"ג ואומר בפירושו הארוך: "דבריו אלה [של שלמה, הינם] הקדמת הודעה למי שמשתדל להיות צדיק, אומר לו בדברי רבנו טמון יסוד חשוב מאד, והוא שהקב"ה לעולם יהיה בעזרו של איש האמת, ויסייע לו תמיד להוכיח את האמת

והפיכת ידו של משה למצורעת כשלג וריפויה הייתה אות פלאי, והפיכת צווארו של משה לשיש הינה אות פלאי עוד יותר ומקורו של רש"י לעניין הכבוד הגדול הזה הוא במדרש תנחומא מהדורת המינות של וורשא, אך במהדורת כתבי-היד של עוד בעניין מהדורת המינות של מדרש תנחומא, שימו לב: במהדורת כתבי-היד של בובר נאמר כך (פרשת יתרו סימן ה) "לקראת" היא מילת יחס, והנושא לא יופיע לעולם לאחר מילת יחס. של ישראל!

[להלן תמלול דברים שנאמרו על-ידי ד"ר הני זוביידה בתוכנית "משכן לילה" (17.5.20) לזכרו של אבא מרי – יוסף את הדברים כתף ושיתף ד"ר מנשה ענזי מהמחלקה להיסטוריה של עם-ישראל, שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. , הובילו למחאות ולהפגנות, ובסופו-של-דבר, גם להקמת ועדות הבירור והחקירה השונות. שניהם לא חסכו זמן וכסף, ולבסוף הצליחו להביא ליציאתם של יהודים רבים בשנת 1962. אני מרכין ראש על הליכתו של עוד אחד מדור הנפילים של ארצנו, ללא שקיבל את ההכרה הממסדית שמגיעה לו כגיבור

בשבוע שעבר איבדנו איש יקר ואחד מעמודי התווך של המאבק המזרחי בישראל. על אף שפעמים רבות ההיסטוריוגרפיה של המאבק המזרחי מתעלמת מכתיבה כאקט של מחאה, לגבי הקהילה התימנית היה "דעת" של חיים שר-אבי, שהיה אחיו של חבר הכנסת מטעם מפא"י ישראל ישעיהו-שרעבי. האומץ והנחישות של דחוח-הלוי. אני מעיינת בגיליונות "אפיקים" שברשותי והדומיננטיות של דחוח-הלוי ניכרת בכל עמוד.

הינו אחד המוטיבים המרכזיים בספר משלי, ולמרות זאת, הנטייה אחרי ה"תקינות הפוליטית" הינה אחת מאבני היסוד של וחמור מכך, סופם של אותם כסילים שדברי השקר שבפיהם יהפכו לאמת הפנימית שלהם, ולא רק כי השוחד מעוור עיני ומסוף דברי רס"ג לעיל עוד למדנו, כי רוממות כבודם של הכומרים השכירים אשר מהללים ומפארים זה-את-זה בתארים מסולסלים; וכן רוממות כבודם של כל יושבי הישיבות למיניהם, כאילו בלימוד תורת מינותם המשמימה הם פועלים " שבים שוב ושוב לאכול את אותו התבשיל המתועב שהוגש ונערך והוכן לפניהם, תבשיל שיצא ממטבחי המינות והמוות של

תואר לעצם או למאפיין כלשהו לעצם, כלומר האם השם 'אניה' מבטא שם עצם כגון 'אניה', או נספח לעצם כגון צבעה של כלומר, הוא אמנם לא נכשל בדימוי ישיר לבורא-עולם, אך הוא נכשל בהחלט בריבוי אמיתת עצמותו של הבורא, ומחריב [כמו שאר הנבראים כגון האדם] ולא אותם הנשואים [תאריו החיוביים] כמו הנשואים הללו [כמו תאריו החיוביים של האדם, וכל זה לפי דמיונו של סובר התארים], ותהיה תכלית השגתנו לפי דעה זו שיתוף לא יותר [שהרי החלטנו שיש קצרו של דבר, אם מחייבי התארים עובדים אלהים אחרים, מה יהיה דינם של גדולי-טחורי-האסלה?

במדנים [בתכסיסים ובתחבולות] לא ישיג מאומה [=לא יימלט מהכלא], ויבואו מהמדנים לידי התדיינויות [בסופו-של-דבר ובעת הוויכוח יקל ביריבו ואף יזלזל בו [כמנהג עורכי-הדין המושחתים והמרושעים של ביבי, להטיל רפש באופנים בדבריו האחרונים רס"ג מתאר את שיטותיהם של ביבי ולוין ורוטמן ויתר הרשעים אשר קמו עלינו לכלותנו: אנשי הזדון ההנאה מדברי-תורה, כי כל הנהנה מכתרה של תורה – נעקר מן העולם. ולאחר עשרות שנים של צביעות ושיתוף פעולה עם עולם השקר, יתעוורו עיני שכלו והסכלות תתקבע במחשבתו.

הורים ומחנכים רבים חשים ש"משהו פה לא בסדר", הילדים והנערים מפונקים ובמקרים רבים ללא מידה בסיסית של הכרת אימוץ הגישה שגורסת שיש לשים את הילד במרכז, גרמה לכך שההורה או המורה הופך מדמות מכוננת בחייו של הילד, לדמות שולית מאוד, במקרה הטוב מעין מנחה-חבר, שלא מתערב בחינוכו של הילד, ורק מספק לו תזכורות/המלצות כיצד הסיבה לתסכולם של אנשי החינוך אדם שהולך בדרכי היושר והמוסר, ועשה ככל יכולתו למען הצלחת חינוכם של בניו ולכן, יש לצמצם את החשיפה של הילדים והנערים לאינטרנט ככל שניתן, ולפקח עליהם מקרוב.

על שירתו של רצון הלוי בבואי לדרוש בשירתו של רצון הלוי שב אני וחוֹוֶה מחדש את החוויה של שירתו הברוכה, ציון וירושלים בשירתו של רצון הלוי הינן תמציתה של תקוות הקיום לא רק לעם היהודי אלא לכלל האדם. הארץ כולה הופכת למעיין אדיר של חיוניות ולשד בעצמותיו של העם הזה האחד והיחיד שלה. (שם) ומתיאורים אלה של ילידי הארץ, שהם נושאי עול המלחמה, בא תיאור של המלחמה עצמה. המשורר נאכל במוקדי האש של עצמו, הוא חוזה חזיונות של רוממות, אבל למי יַצִּיעֵם?

הדמים" הם אפוא בעלי העבירות, ובימינו הדברים מכֻוונים בעיקר לחוצבי התורה למיניהם, אשר משתמשים בכתרה של ואחזור לרס"ג שבפירושו הקצר מוסיף: "אם היה המושל מאזין לדברי השקר, יהיו כל משרתיו רשעים", ואכן, כל משרתיו של ואין גבול לשקריו ולרמאותו של אחאביהו הרשע, ורק אתמול הוא הודיע שהוא חיכה לעדות שמונה שנים! למלא את ייעודנו: לכונן ממלכת כהנים וגוי קדוש ולהיות עם חכם ונבון, ויהי רצון שנזכה לראות את התממשותה של

בדרכים הישרות לפני ה', ויש כאן גם פרשנות וגם הרחקת גשמות: שהרי אונקלוס שוב מרחיק מאמיתת עצמותו יתעלה כל יחס התגלות, אשר כולל בתוכו כל התגלות של השגחת ה' יתעלה בעולם, ובעניין הנדון מדובר בהתגלות של פורענות. 2) ורעיונו המופלא הזה של רס"ג מאיר באור יקרות את שיטתו של אונקלוס להוסיף את המלה "קֳדָם" לפני שם ה' יתעלה קצרו של דבר, הרחקתו של אונקלוס בתרגמוֹ: "מִן קֳדָם יְיָ מִן שְׁמַיָּא", מובילה לתובנה שהגופרית והאש לא ורעיונו המופלא הזה של רס"ג מאיר באור יקרות את שיטתו של אונקלוס להוסיף את המלה "קֳדָם" לפני שם ה' יתעלה

הסכם זה ערוך במתכונת ההסכם בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שעיקרו תשלום שתי תוספות שכר בשיעור 7.5% – הראשונה באפריל, והשנייה במחצית השנייה של השנה. כן התחייבה נציבות שירות המדינה לעדכן את מדרגות-המס ארבע פעמים בשנה בשיעור של 100%. אולם, מי שמשכורתם ביוני הייתה 12,929 ל"י נטו ביולי יקבלו 14,487 ל"י, תוספת של 1953 ל"י בלבד. ואם צריכים הוכחה נוספת לחוסר רגישותה של הסתדרות העובדים הכללית למצבו של ציבור-העובדים מעוטי ההכנסה, מספיק

חשוב לי לחדד נקודה זו מכיוון שחבר מדומיין של חברי הקשה לו מכאן, ורצה "להוכיח" לו שטומאת הנידה היא טומאה , כדי לחנך את האדם לאיפוק ולריסון התאוות, וכך יבוא על אשתו לשם שמים לפי כל כללי ההלכה, ולא מתוך פרץ של וציוויי התורה ואזהרותיה אינם אלא להכנעת כל דרישות החומר [ולא חלילה כישופים וקמיעות וסגולות דמיוניות כדרכן של את תאוותינו וכדי לרומם אותנו למעלת בני אדם אשר שכלם הוא זה שמנחה אותם ולא בהמיותם – וזו היא משמעותה של קצרו של דבר, נצטווינו בתורה על טבילת האשה לבעלה, כדי לרוממנו למעלת אדם!

ריחוקו של עם-ישראל מאלוהיו גורם לו בהכרח להתדמות לעמים אשר סביבותיו, כלומר לאחוז בשביבי עבודה-זרה או אחרי ברכות (סעודות 'אמנים' ושמא צריך לומר 'סעודות המינים'). 6) הפיכת התורה לכלי פרנסה ועקירת תפקידו של שוויון מגדרי שאינו קיים בטבע. 8) התהדרות ב"מדינה יהודית" גם מבלי שמקיימים בה את תורת משה. 9) שילוב של

שרק אתה צודק וכולם טועים בעוד שבאמת אין לך שום חברים שיאשרו ולו במקצת את דברי הנבלה שיצאו מפיך, פה של יודע ללמוד, ומעולם לא היה לך רב תלמיד חכם מוסמך ובקיא בכל חדרי התורה שיסביר לך מה שאתה קורא בעיניים של ל' ניסן [תשפ"ד] יום פטירת רבן של ישראל רבי חיים ויטאל. עד כאן דבריו. כלומר, היו לפניהם מקורות של דעת וחכמה, היו לפניהם מקורות של תורת האמת, אך הם בחרו להתעות ולתעתע בעם-ישראל כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

ממסדי למחיקת הערביות של השפה העברית. אינו ער דיו למשקלם המכריע של כלי התקשורת. היה עוד אחד, אשר פרוספר חסין, ח"כ של מפא"י בין השנים 1959–1969, אבל הוא היה של המרוקאים. זאת תרומתה של יהדות תימן? "יראו ב'אפיקים' ובכל עיתון מזרחי אחר שהופיע, את ראשיתה של התפתחות תרבותית-חברתית של יהודי המזרח במדינת

או לעובדים שהתקבעו באותן המשרות או במשרות הקרובות להן, אך המשׂרות הגבוהות נתקבלו על-ידי פתקים-קולות של הציבור בשילוב של קרבה לבעלי ההון ולבעלי ההשפעה, אשר דואגים להם בתמורה לכך ש"ידאגו" להם בחזרה בעתיד, בעיקר במימון שיווקם ופרסומם של הפוליטיקאים, אך גם במתן שוחד וטובות-הנאה במגוון צורות. עמידתם של הפוליטיקאים למיניהם רעועה מאד, מפני שהם תמיד נתונים לחסדיו של פוליטיקאי אחֵר, בכיר מהם, אשר אירוע תרבות בשם 'שיחות עם אלוהימה' של יוצרת הדראג [=הקוקסינל] 'מיס דובדבן'.

ולכן אנחנו חייבים להשתעבד לכומרים האורתודוקסים אשר יצילו אותנו בהוראותיהם המפורטות כיצד להינצל מדינה של ובכן, רובם המכריע של דבריהם הבל מהובל, ובמאמר לקמן אתמצת מה באמת צריך לעשות לפני חג הפסח, מבחינת כשרות