עד כאן סכלותו של רש"י ומכאן לרשעותו ולנבלותו של שר"י, שימו לב להמשך פירושו לעיל: "נִקְרָה עָלֵינוּ – רש"י משווה אפוא בין התגלותו של ה' יתעלה למשה רבנו לבין החלום שנתן הקב"ה בדמיונו של בלעם! ומה דינו של רש"י הסכל אשר כפר ביסוד השביעי הזה? ביום אלא בשביל להראות חיבתן של ישראל". אגב, מהי המשמעות של דברי רש"י לעיל: "אהא נקרה מאתו הלום"?

לעוררן: האחת נוגעת לגורלן של ההמלצות ולאופן הטיפול בהן, והשנייה מתייחסת לתחומי ההתעניינות של הוועדה ולהגדרת של "ילדים ובני נוער במצוקה", אם כי בעיה זאת הייתה מאז ומתמיד אחד המרכיבים של בעיה גדולה יותר, מעיקה בעייתה של אוכלוסייה זו לא הייתה מעולם בעיה כלכלית גרידא, ואף לא הייתה בעיה של הכנסה ודיור, אם כי שני מאידך, העדר "השתתפות בקביעת החלטות במערכות פוליטיות ומנהליות, ומיישומן של החלטות" – גורם להעדר גמור של הקסמים שנוצר נובע מכך, שאלה שאינם נהנים משיתוף בהחלטות, במנהיגות, ובייצוג אמת, אינם מקבלים ואינם מסוגלים לקבל

ישנו הרמון של זיווגי "זכר ונקבה" בעליונים, הרי שהעולמות העליונים הינם עולמות של חומר ואף חושניות, ואם והנה לנו דוגמה נוספת להזייתם של מכשפי האופל, לפיה יש בכוחן של תפילות המקובלים לשדד את כל מערכות ההיכלות ואף התגאו בכך שייחודם ושלמותם של העליונים תלויים בפעולותיהם ובמעשיהם של בני האדם – תפישׂה פגאנית מובהקת כללו של דבר, ה' יתעלה שמו משועבד למלמוליהם של מכשפי האופל, כי בהם הם מביאים אותו לחיבור ולשלמות "כראוי חומר וגופניות, ואם הקב"ה הוא מקור של אור חומרי – אין צל של ספק שהוא גוף, ואין סוף לתיאורי ההגשמה של

במאמרו טען, כי כתוצאה מן "המתקפה המזרחית", ולנוכח אכזבתם של האשכנזים מכפיוּת הטובה של המזרחים באה שורה של מכות-נגד מצידם של "האשכנזים", שהבולטת בהן הייתה – בחירתו של נשיא לא-מזרחי לנשיאה השישי של מדינת ישראל אם נֹאמר שמכאן והלאה לא יוכל הממסד השליט ושליחיו לנפנף במשרתו של נשיא מזרחי, כהישג כביר של הרוב הנשלט הנ"ל של העיתונאי יורם פרי. ולוּ קטן מן העוגה הלאומית – אזי מתחילות זעקות החמס והשבר של דוברי הממסד, בדומה לזעקותיו של הקוזק הנגזל

זה עשרה מדרגות של ר' פנחס בן יאיר. עבודה של טהרה רק חמשה-ששה דרגות, עבודה של התבטלות זה עבודה בלי סוף ובלי גבול". ושימו לב בעיקר לדבריו האחרונים: "מדרגה של התבטלות לצדיק זה הרבה יותר מעבודה של טהרה. עבודה של טהרה רק חמשה-ששה דרגות, עבודה של התבטלות זה עבודה בלי סוף ובלי גבול". ויתרה מזאת, וכי יעלה על הדעת שכוחו של בר-יוחי גדול מכוחו של משה רבנו?

תחילה אציין שאין צורך להקפיד על אתרוג כשר כאשר יום-טוב ראשון של סוכות חל בשבת, שהרי כל דיני כשרות האתרוג נוגעים אך ורק ליום-טוב ראשון של סוכות שמצות נטילת לולב בו היא מן התורה, ולכן, בראש שנת תשפ"ד לדוגמה, בדדו של האתרוג, ואלה מורכבים כמעט בוודאות. אגב, ניתן לסמוך על כשרותו של מחפוד עבד המינים הכעורים בעניין האתרוגים התימניים המקוריים. ובכן, אם היה הנקב כאיסר או יותר (קוטר של ס"מ או יותר) – פסול.

מדובר בכתבה קצרה ותמציתית מאד, אך היא מטיבה לבטא את שחצנותו ומינותו של ישמעאל אִבְּן עבדאללה. וכך נאמר בכותרות הכתבה: "הרב יצחק יוסף התייחס בשיעור השבועי שערך למתקפת הטילים של איראן על ישראל ולמלחמה בדרום ובצפון, ואמר כי לימוד התורה של תלמידי הישיבות הציל אותנו ולא הרמטכ"ל. ובדיוק על העוון הזה נחתם גם גזר-דינם הנורא של המינים וצאצאיהם באירופה ערב מלחמת העולם. ועוד בעניינו של ישמעאל ואביו עבדאללה אִבְּן ג'ורג'יה, ראו: "תרבות אנשים חטָּאים".

לפיה תורת מינותם "מגינה ומצילה" היא מן המפורסמות, וכבר כתבתי בעניינה מאמרים לא מעטים (ראו נא: 'משרתם של כל דבר אשר מקדם ומפתח את ארץ-ישראל – וכל זאת מפני שהם פשוט שונאים שנאה עזה את ארץ-ישראל ואת ייעודו של גם המעט שבמעט שהם כן עושים, דהיינו אותם מתנדבים של ארגוני ההצלה (בימים שלאחר השבעה באוקטובר פעלו כמאה שימו לב לחומרת עוונם של בני גד ובני ראובן אם הם לא היו מצטרפים למלחמה, וכך אומר להם משה רבנו לאחר שהם ובדיוק על העוון הזה נחתם גם גזר-דינם הנורא של המינים וצאצאיהם באירופה ערב מלחמת העולם.

במוצאי שבת פרשת ויקהל תשפ"ד (9.3.24) פתחה האתון את פיה, לא אתונו של בלעם, אלא אתונם הנרצעת של המינים לא יצחק כי אם ישמעאל אִבְּן עבדאללה שר"י, החמור התורן של שושלת העבדים הספרדים למשפחת יוסוף, פער את פיו ישמעאל איים בבית-הכנסת של הרשעים (היזדים, הזֵּדים), שאם יגייסו את יושבי הישיבות הם יעזבו לחו"ל. בשנת 2013, אביו של הרב הראשי הנוכחי ומנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס דאז השמיע איום דומה. ובדיוק על העוון הזה נחתם גם גזר-דינם הנורא של המינים וצאצאיהם באירופה ערב מלחמת העולם.

וזו דוגמה נוספת לזיופיהם של המינים הארורים, אשר החדירו את מנהגי מינותם לתורת משה, וזיהמו והרסו והחריבו ובכן, א) מדובר במנהג פגאני שמחדיר את הזיות האסטרולוגיה הנחותות לליבו של עם-ישראל, והחדרת הזיות אליליות מכל סוג שהוא מטמטמת את מחשבתו הנכונה של עם חכם ונבון, ומדרדרת אותו לבהמיוּת ולסכלות ולשיממונם הרוחני של הגויים הטיפשים עובדי האלילים; ב) מנהג אירופי זה עוקר לחלוטין את יסוד התשובה, שהרי לפי מנהג המינות חכמים ורבנו בהלכות שביתת יום טוב (א, א): "ששת הימים האלו שאסרן הכתוב בעשיית מלאכה, שהן ראשון ושביעי של

לקורדום לבטלנות, לשעמום ולליסטות], וכל-שכן אם עם זאת רבה יגיעתו [כל-שכן כאשר דתם החדשה מלאה וגדושה בסחי של איך ירוממו את עצמם למעמד של מכשפים ונביאים? איך יזכו לכבוד מלכים ונסיכים? ומדהים אותי עד כמה תוכחתו של רס"ג מתאימה למינים ולצאצאיהם, אשר מחקו את כל עולם המחשבה היהודי ועיוותו רס"ג ממשיך בתוכחתו המטלטלת והמהדהדת: "וממידותיהם המוזרות [של יוצרי הדת החדשה] הם התהפוכות, אמר בזה: ' תמונתו של קאפח מאת מקור, שימוש הוגן. תמונתו של ערוסי מאת: ישיבת מרכז הרב, רישיון: CC BY-SA 3.0.

נלמד על הערך הנעלה של נשיאה שווה בנטל. להביא את שבטו של לוי ". לפי ר' עקיבא גם שבטו של לוי השתתף אפוא במלחמת מצוה, כלומר גם משבטו של לוי לקחו אלף איש למלחמה! ועוד בעניינים קרובים ראו נא במאמרים: "הסגולות של זילברשטיין להצלת החיילים" , "תיעובם של המינים לצה"ל ומשירתה של דבורה אנו גם למדים שאין שחר לתעתועם של המינים, לפיו אך ורק כאשר יש מלך בישראל שהולך לפי דין

דוגמה רסט בהמשך ספר-האופל (מג ע"א) אחרי תיאורי מינות מייגעים ומשמימים של העולמות העליונים כעולמות של , דהיינו של ההיכלות הראשון עד השלישי מתחברות עם הרוח של ההיכל הרביעי]. ואף התגאו בכך שייחודם ושלמותם של העליונים תלויים בפעולותיהם ובמעשיהם של בני האדם – תפישׂה פגאנית מובהקת כללו של דבר, תיאור העולמות העליונים כעולמות של חומר נפוץ באופל כחול אשר על שפת הים, כלומר מכשפי האופל כללו של דבר, העולמות העליונים הם עולמות של חומר וגוף, במיוחד שנאמר לעיל מפורשות ש"הצבאות" הללו מגיעים

על-ידי כך עצום מאד, לפי שהדברים הנמנעים לחלוטין נעשים אפשריים בעיני הסכלים והנשים והנערים, ותורגל מחשבתם לקבל בנוסף להתפשטות ההזיות כמו סרטן אלים וגרורתי במחשבתו של האדם, ולהרס המוחלט שהן גורמות ליכולתו של האדם וכי צבעם של הזבובים או היתושים משפיע על מאפייני המשחה? ואם תרצו ללמוד על אוזניהם הפנימיות של הדג והעקרב ראו נא בקישורים המצורפים. ושאר הדברים נאמרו על דעתה של האשה בלבד, ללמדנו על ההזיות הפגאניות של הבבליים.

כמו כן, בכל מקום שיש במקרא התייחסות ישירה לאמיתתו יתעלה כגון במילת "לִי", אונקלוס מרחיק מאמיתת עצמותו של כלומר, יש בזה ביטוי לכבודו ולרוממותו של בורא-עולם, שהרי ככל שמרחיקים את התיאור או הדימוי או התואר או לתעתע שהקב"ה ירד בעצמותו על-גבי הענן, אונקלוס מתרגם שם שלא מדובר בירידה אלא בהתגלות, דהיינו התגלות של ולעיון נרחב בשימושו של אונקלוס בפועל "אִתְגְּלִי" ובמשמעויותיו, ראו נא דוגמות: קה, קיא, רפז, ועוד. כלומר, בשינוי תרגומה של אות היחס למ"ד אונקלוס שואף להרחיק את העניין הנדון מאמיתת עצמותו של בורא-עולם,

מנהלי גלי צה"ל מתעלמים מלמעלה ממחציתה של האומה בישראל, ויותר מכך מבניהם של בני יהדות המזרח, המרכיבים את רוב כוחו של צה"ל כיום. הטבע, אלא בפיתוחו של האדם... לשונות לעז קרובות לליבם של אנשי גלי צה"ל אילו היה ליבם של אנשי גלי צה"ל דואב היו משתדלים בכל כוחם לרפא היא נושאת צביון של תחנה חד-עדתית בהשראת מנהליה, הרואים עצמם פטרונים של תרבות "מערבית" מתנשאת.

ראה נא את פעולתה של עבודת האלילים שהייתה בימי קדם בקרב עמי כנען, ביטויה המרכזי היה העדר יראת שמים, וכפי והסכלות עוקרים מקרב האדם את צלמו האנושי, ממלאים את מוחו ומחשבתו בהזיות פגאניות, עד שקול האמת, קולה של הוּא וְלֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶה, וְהַנְּבִיאִים [=המינים וגדולי האסלה של והוא מוסיף וקובע, שבגלל רדיפת הבצע של כומרי הדת, ירושלים תיחרב ותאבד. כלומר, שחיתותם של כומרי הדת תביא בסופו-של-דבר לחורבן העם והארץ: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב

ולכן, הואיל ומדובר בכתיבת אמנותית של סופר-סת"ם, היה צורך בטעם "שכל אלו כצרכי רבים הן", כדי להתיר את כתיבתן כלומר, רק כתיבה אמנותית אסורה בחול-המועד, ברם, אם מדובר בצרכי הרבים, גם כתיבה אמנותית של סופר מומחה – והנה לפניכם גם עדותו של קאפח השׂכיר שם: "אפילו יש בבית-הכנסת כמה ספרים, ונמצא טעות או פירוד או דיבוק כללו של דבר, אין שחר לדברי המחמירים החמוֹרים, ולא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו. ברם, לפי האמת, יצירת אותיות דיגיטליות כלל אינה בגדר של כתיבה, וכלל זה נכון לכל מצוות התורה.

ראו נא את הכתבה הבאה של "קופת החזיר המת", שם במפורש הופכים את קנייבסקי לאליל אשר מושיע את מאמיניו, בתנאי והנה לפניכם "פסק הדין" של שלושה מבכירי המינים שם רשעים ירקב: "כוחו של רשכבה"ג מרן שה"ת רבנו הגר"ח קנייבסקי והארגון של "קופת החזיר המת"; ויש לפנינו עבודה, והיא התרומה ל"קופת החזיר", אשר נועדה לבוא לידיעתו של לא ברכתו של ה' יתרומם ויתעלה חופפת על עם-ישראל, כי אם ברכתו של שיקוץ קנייבסקי! ובכן, דינו של המודה בעבודה-זרה אפילו שהוא לא עובד אותה חמור מאד לפני ה' יתברך.

במוצאי-שבת עקב תשפ"ה פתחה האתון של בלעם את פיה! את דבריו אמר אִבְּן עבדאללה בדרשתו השבועית המפורסמת בבית-הכנסת של היַזְדים הזֵּדִים. נבכי ליבו השפל והאפל, וכן את אחד הסודות הידועים הגדולים ביותר של החברה החרדית לבושת השחורים. כללו של דבר, החרדים הספרדים הם בסך-הכל צל חיוור וחלש של אדוניהם החרדים האשכנזים... שהוא יעשה את החוק של הגיוס? לכן הסתבכנו, ראיתם עוד משיכה ומשיכה, והסתבכנו.

נחל אפוא בשאלה הראשונה: והנה לפניכם דברי רבנו במורה (ג, מו) בעניין טעמם הכללי של כל קרבנות השׂעירים: "וכבר אמרו חכמים כי הטעם שהקרבן ביום השמיני של מילואים: 'עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת' [ט, ב] – לכפר על מעשה העגל, וכן חטאתו של יום-הכיפורים: '[בְּ]פַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת' [ויק' טז, ג] – לכפר על מעשה העגל רבנו במורה שם: "ודע, כי האמונה הזו [בקיומם של השדים] התחדשה קרוב לזמנו של משה רבנו ונהו אחריה רבים, וטעו ועוד בעניין זה ראו נא במאמרים: "טעמו של שעיר המשתלח", "השדים – נחלת השוטים והחטָּאים".

ובמלים אחרות, כשרש"י מעתיק את "מדרשו" של הפסוק, כוונתו למעשה לומר שזהו פירושו הפשטני של הפסוק לפי המדרש כלומר, הצורך של רש"י בדברי אגדה הוא כדי לפרש את פשט הפסוק! וכל חזיונות הבליעה והפליטה של הנחש הקדמוני הדמיוני אינם אלא למדרש ולא לפשט. ומאין הנני יודע שפרשנותם של אונקלוס ורס"ג היא הנכונה? ורמת פירושו הנחותה של רש"י מעידה כאלף עדים על רמתם האפסית של המינים וצאצאיהם בלשון המקרא, וזהו עונשם

בקולך קול הבריטון כישפת מיליונים של פתאים בעם-ישראל ללכת אחריך, דיברת גבוהה-גבוהה על ערכים ומוסר וארץ-ישראל לא אשכח מר נתניהו, איך התרברבת לאחר כמעט שלוש שנים של מלחמה שהצלחת לכבוש את הבופור... אלה שנלחמו בערבים ובמערכת המשפט הפרוגרסיבית – כלומר עדיין המשכת ברשעותך, עדיין המשכת לפעול כסוכן רֶשע של מר נתניהו, לא השמאל ולא הערבים הם אלה שגרמו לירידת כוחו הגדולה של הימין בארץ-ישראל, אלא אתה, במו ידיך כלומר בביאת ימי הפקודה והשילום יתגלו נביאי האמת וייחשפו נביאי השקר אשר כיזבו וכיחשו וזרו חול בעיניהם של

אם כך, משיב רב ביבי למלאך-המוות, מה עשית עם השנים הנותרות של מרים מגדלת התינוקות? או שיש מי שסבור שרב ביבי היה חבר של מלאך-המוות? וכי הקב"ה הפקיר את עולמו לכאוס מוחלט של הרשעים ומחוסרי-הדעת? יתר-על-כן, היעלה על הדעת שיש בכוחו של מלאך-המוות להעביר שנות-חיים מאדם לאדם? כללו של דבר, איך יעלה על הדעת שהקב"ה יאפשר עוול חמור שכזה בעולם שברא?

ואכן, היהודים נענים לקריאתו של מרדכי, הם לא מפגינים "נמות ולא נתגייס", הם לא קוראים למגייסים "נאצים", מכנים את פקודת הגיוס "רצח עם", ואף לא זורקים טיטולים עמוסים בצואה על החיילים האמיצים שנענים לפקודתו של זה השער לקיום ייעודו של עמֵּנו בארץ-ישראל, ולכן מדובר בעוון חמור מאד לפני ה' יתעלה. של מאמרים, הם מחללים-שם-שמים וממיטים על עם-ישראל אסונות וייסורים ויגונות. נקודה נוספת, הנני מתמקד בביקורת על החרדים מפני שהם מנפנפים בכתרה של תורה!

כלומר ידיכם יהיו היום כמו קרבן לה', שהרי בהן תעשו את המצוה הגדולה של הרג עובדי העבודה-הזרה, ורצונו לומר כלומר, בשינוי תרגומה של אות היחס למ"ד אונקלוס שואף להרחיק את העניין הנדון מאמיתת עצמותו של בורא-עולם בהרחקת אמיתתו מענייני החומר האמורים בפסוק ביחס לה' יתעלה שמו; ב)  וכן חינוך המחשבה לשׂגב רוממותו של כללו של דבר, יש בתרגומו זה גם הרחקת הגשמה, דהיינו הרחקת העניין האמור בפסוק מאמיתת עצמותו של הבורא יתעלה בורא-עולם, לסלק כל זיק של הגשמה.

"פרסום ראשון: ראש ישיבה מוכר השוהה כעת בחו"ל [לאיסוף תרומות] שיגר מכתב להגר"ד לנדו, והציג את שאלתם של ורק בזכות זה של לומדי תורה תקוותנו לבורא עולם שיושיענו מכל צרותינו במהרה ותשועת השם כהרף עין". ובכן, המין לנדו הולך בדרכם של המינים שקדמו לו: הוא מטיף להזיה שלימוד תורת המינות של האורתודוקסים הנבערים וצאצאיהם אינם מתגייסים ואף אינם מועילים במאומה למאמץ המלחמתי (למעט כמה מאות בודדות מתוך כמיליון איש של הטומאה והמינות של אירופה נכחדו במשרפות אש ועשן, ורבים מהם אף עברו תופת של ייסורים, ייסורי אימים שייסורי

ואם כך דינו של המתעצל בהספד חכם וכשר, מה דינו של המבזה אותם? מה דינו של מי שקובע שהם מיורדי הגיהינום ועלינו להתחנן לה'-אלהים-אמת ש"ירחם ברחמיו" עליהם? כאילו יש בכוחם של בני האדם לעקוף את דין האמת שנפסק לאדם ולהעלותו לחיי העולם-הבא! ואגב, בסידור "שיח ווילנא" סידרו את האשכבות לפני אמירת מוסף-של-שבת... ז. וראו נא: "לימוד ושינון שלילת הגשמות הכרחי לכל אדם", "חומרתה העצומה של ההגשמה".

והלוחות, אורכן ששה ורוחבן ששה ועוביין שלשה  מונחות באורכו של ארון; כמה לוחות אוכלות בארון? כללו של דבר, ממסורת התורה-שבעל-פה עולה באופן מפורש שהלוחות היו ריבועיים. היא נובעת גם ממוטיבים של קשתות באדריכלות הרומית-נוצרית וגם מהסמליות של המעגל כמתאר שמים. כמו כן, התיאור לפיו הצורה הראשונה של החומר הייתה צורה מעוגלת של שתי כוסות, אף הוא מוביל להזיה שהלוחות כללו של דבר,  צורתם המעוגלת של לוחות הברית הנפוץ מאד בבתי-כנסת בימינו הינו השפעה נוצרית.

וכפיפותו של קאפח לפטרוניו המינים גרמה לו לזייף שהתוספת האמורה יצאה מתחת ידיהם של חז"ל, וכך הצדיק את זיופו של נוסח התפילה. אלא ברור שכוונתו של רס"ג בקטע הזה היא להשגחתו ולידיעתו של הקב"ה, וכך אפוא יש להבין את דבריו: "ואילו היו כללו של דבר, כל מטרתו של רס"ג בדבריו הראשונים לפיהם "אין מקום ריק ממנו" היא ללמד על-כך שמציאותו במובן של השגחתו וידיעתו  אינן נעדרות משום מקום בבריאה, והוא מביא ראיה לכך מקדמותו של הבורא יתעלה: הואיל והוא