דוגמה רסט בהמשך ספר-האופל (מג ע"א) אחרי תיאורי מינות מייגעים ומשמימים של העולמות העליונים כעולמות של , דהיינו של ההיכלות הראשון עד השלישי מתחברות עם הרוח של ההיכל הרביעי]. ואף התגאו בכך שייחודם ושלמותם של העליונים תלויים בפעולותיהם ובמעשיהם של בני האדם – תפישׂה פגאנית מובהקת כללו של דבר, תיאור העולמות העליונים כעולמות של חומר נפוץ באופל כחול אשר על שפת הים, כלומר מכשפי האופל כללו של דבר, העולמות העליונים הם עולמות של חומר וגוף, במיוחד שנאמר לעיל מפורשות ש"הצבאות" הללו מגיעים

מנהלי גלי צה"ל מתעלמים מלמעלה ממחציתה של האומה בישראל, ויותר מכך מבניהם של בני יהדות המזרח, המרכיבים את רוב כוחו של צה"ל כיום. הטבע, אלא בפיתוחו של האדם... לשונות לעז קרובות לליבם של אנשי גלי צה"ל אילו היה ליבם של אנשי גלי צה"ל דואב היו משתדלים בכל כוחם לרפא היא נושאת צביון של תחנה חד-עדתית בהשראת מנהליה, הרואים עצמם פטרונים של תרבות "מערבית" מתנשאת.

כמו כן, בכל מקום שיש במקרא התייחסות ישירה לאמיתתו יתעלה כגון במילת "לִי", אונקלוס מרחיק מאמיתת עצמותו של כלומר, יש בזה ביטוי לכבודו ולרוממותו של בורא-עולם, שהרי ככל שמרחיקים את התיאור או הדימוי או התואר או לתעתע שהקב"ה ירד בעצמותו על-גבי הענן, אונקלוס מתרגם שם שלא מדובר בירידה אלא בהתגלות, דהיינו התגלות של ולעיון נרחב בשימושו של אונקלוס בפועל "אִתְגְּלִי" ובמשמעויותיו, ראו נא דוגמות: קה, קיא, רפז, ועוד. כלומר, בשינוי תרגומה של אות היחס למ"ד אונקלוס שואף להרחיק את העניין הנדון מאמיתת עצמותו של בורא-עולם,

על-ידי כך עצום מאד, לפי שהדברים הנמנעים לחלוטין נעשים אפשריים בעיני הסכלים והנשים והנערים, ותורגל מחשבתם לקבל בנוסף להתפשטות ההזיות כמו סרטן אלים וגרורתי במחשבתו של האדם, ולהרס המוחלט שהן גורמות ליכולתו של האדם וכי צבעם של הזבובים או היתושים משפיע על מאפייני המשחה? ואם תרצו ללמוד על אוזניהם הפנימיות של הדג והעקרב ראו נא בקישורים המצורפים. ושאר הדברים נאמרו על דעתה של האשה בלבד, ללמדנו על ההזיות הפגאניות של הבבליים.

ראו נא את הכתבה הבאה של "קופת החזיר המת", שם במפורש הופכים את קנייבסקי לאליל אשר מושיע את מאמיניו, בתנאי והנה לפניכם "פסק הדין" של שלושה מבכירי המינים שם רשעים ירקב: "כוחו של רשכבה"ג מרן שה"ת רבנו הגר"ח קנייבסקי והארגון של "קופת החזיר המת"; ויש לפנינו עבודה, והיא התרומה ל"קופת החזיר", אשר נועדה לבוא לידיעתו של לא ברכתו של ה' יתרומם ויתעלה חופפת על עם-ישראל, כי אם ברכתו של שיקוץ קנייבסקי! ובכן, דינו של המודה בעבודה-זרה אפילו שהוא לא עובד אותה חמור מאד לפני ה' יתברך.

במוצאי-שבת עקב תשפ"ה פתחה האתון של בלעם את פיה! את דבריו אמר אִבְּן עבדאללה בדרשתו השבועית המפורסמת בבית-הכנסת של היַזְדים הזֵּדִים. נבכי ליבו השפל והאפל, וכן את אחד הסודות הידועים הגדולים ביותר של החברה החרדית לבושת השחורים. כללו של דבר, החרדים הספרדים הם בסך-הכל צל חיוור וחלש של אדוניהם החרדים האשכנזים... שהוא יעשה את החוק של הגיוס? לכן הסתבכנו, ראיתם עוד משיכה ומשיכה, והסתבכנו.

נחל אפוא בשאלה הראשונה: והנה לפניכם דברי רבנו במורה (ג, מו) בעניין טעמם הכללי של כל קרבנות השׂעירים: "וכבר אמרו חכמים כי הטעם שהקרבן ביום השמיני של מילואים: 'עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת' [ט, ב] – לכפר על מעשה העגל, וכן חטאתו של יום-הכיפורים: '[בְּ]פַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת' [ויק' טז, ג] – לכפר על מעשה העגל רבנו במורה שם: "ודע, כי האמונה הזו [בקיומם של השדים] התחדשה קרוב לזמנו של משה רבנו ונהו אחריה רבים, וטעו ועוד בעניין זה ראו נא במאמרים: "טעמו של שעיר המשתלח", "השדים – נחלת השוטים והחטָּאים".

ובמלים אחרות, כשרש"י מעתיק את "מדרשו" של הפסוק, כוונתו למעשה לומר שזהו פירושו הפשטני של הפסוק לפי המדרש כלומר, הצורך של רש"י בדברי אגדה הוא כדי לפרש את פשט הפסוק! וכל חזיונות הבליעה והפליטה של הנחש הקדמוני הדמיוני אינם אלא למדרש ולא לפשט. ומאין הנני יודע שפרשנותם של אונקלוס ורס"ג היא הנכונה? ורמת פירושו הנחותה של רש"י מעידה כאלף עדים על רמתם האפסית של המינים וצאצאיהם בלשון המקרא, וזהו עונשם

אם כך, משיב רב ביבי למלאך-המוות, מה עשית עם השנים הנותרות של מרים מגדלת התינוקות? או שיש מי שסבור שרב ביבי היה חבר של מלאך-המוות? וכי הקב"ה הפקיר את עולמו לכאוס מוחלט של הרשעים ומחוסרי-הדעת? יתר-על-כן, היעלה על הדעת שיש בכוחו של מלאך-המוות להעביר שנות-חיים מאדם לאדם? כללו של דבר, איך יעלה על הדעת שהקב"ה יאפשר עוול חמור שכזה בעולם שברא?

ואכן, היהודים נענים לקריאתו של מרדכי, הם לא מפגינים "נמות ולא נתגייס", הם לא קוראים למגייסים "נאצים", מכנים את פקודת הגיוס "רצח עם", ואף לא זורקים טיטולים עמוסים בצואה על החיילים האמיצים שנענים לפקודתו של זה השער לקיום ייעודו של עמֵּנו בארץ-ישראל, ולכן מדובר בעוון חמור מאד לפני ה' יתעלה. של מאמרים, הם מחללים-שם-שמים וממיטים על עם-ישראל אסונות וייסורים ויגונות. נקודה נוספת, הנני מתמקד בביקורת על החרדים מפני שהם מנפנפים בכתרה של תורה!

"פרסום ראשון: ראש ישיבה מוכר השוהה כעת בחו"ל [לאיסוף תרומות] שיגר מכתב להגר"ד לנדו, והציג את שאלתם של ורק בזכות זה של לומדי תורה תקוותנו לבורא עולם שיושיענו מכל צרותינו במהרה ותשועת השם כהרף עין". ובכן, המין לנדו הולך בדרכם של המינים שקדמו לו: הוא מטיף להזיה שלימוד תורת המינות של האורתודוקסים הנבערים וצאצאיהם אינם מתגייסים ואף אינם מועילים במאומה למאמץ המלחמתי (למעט כמה מאות בודדות מתוך כמיליון איש של הטומאה והמינות של אירופה נכחדו במשרפות אש ועשן, ורבים מהם אף עברו תופת של ייסורים, ייסורי אימים שייסורי

הם רוצים את החטופים בכל מחיר, גם במחיר של המשך שלטון החמס וחזרתו להוות איום על מאות אלפים בעם-ישראל. לא מעניין אותם שהמחיר של החזרת החטופים ואי-סיום המלחמה בניצחון מוחלט של עם-ישראל פירושו מאות ואלפי הרוגים ובכן, בכל שנה למעלה מ-400 איש ואשה, ילד וילדה, נהרגים בתאונות דרכים, ועוד אלפים רבים של פצועים ונכים והראיה שאפשר אחרת – ממשפחות של חטופים שגדלו על אמונה בה' יתעלה, כמו המשפחה של אבינתן אור, ראו איזו אצילות קשר מקרי של אדם לאדמה, אלא קשר עמוק מאד של אומה לארצה, לארץ הקודש והמקדש, לארץ הייעוד והיעד, לארץ המוסר

כלומר ידיכם יהיו היום כמו קרבן לה', שהרי בהן תעשו את המצוה הגדולה של הרג עובדי העבודה-הזרה, ורצונו לומר כלומר, בשינוי תרגומה של אות היחס למ"ד אונקלוס שואף להרחיק את העניין הנדון מאמיתת עצמותו של בורא-עולם בהרחקת אמיתתו מענייני החומר האמורים בפסוק ביחס לה' יתעלה שמו; ב)  וכן חינוך המחשבה לשׂגב רוממותו של כללו של דבר, יש בתרגומו זה גם הרחקת הגשמה, דהיינו הרחקת העניין האמור בפסוק מאמיתת עצמותו של הבורא יתעלה בורא-עולם, לסלק כל זיק של הגשמה.

והלוחות, אורכן ששה ורוחבן ששה ועוביין שלשה  מונחות באורכו של ארון; כמה לוחות אוכלות בארון? כללו של דבר, ממסורת התורה-שבעל-פה עולה באופן מפורש שהלוחות היו ריבועיים. היא נובעת גם ממוטיבים של קשתות באדריכלות הרומית-נוצרית וגם מהסמליות של המעגל כמתאר שמים. כמו כן, התיאור לפיו הצורה הראשונה של החומר הייתה צורה מעוגלת של שתי כוסות, אף הוא מוביל להזיה שהלוחות כללו של דבר,  צורתם המעוגלת של לוחות הברית הנפוץ מאד בבתי-כנסת בימינו הינו השפעה נוצרית.

וכפיפותו של קאפח לפטרוניו המינים גרמה לו לזייף שהתוספת האמורה יצאה מתחת ידיהם של חז"ל, וכך הצדיק את זיופו של נוסח התפילה. אלא ברור שכוונתו של רס"ג בקטע הזה היא להשגחתו ולידיעתו של הקב"ה, וכך אפוא יש להבין את דבריו: "ואילו היו כללו של דבר, כל מטרתו של רס"ג בדבריו הראשונים לפיהם "אין מקום ריק ממנו" היא ללמד על-כך שמציאותו במובן של השגחתו וידיעתו  אינן נעדרות משום מקום בבריאה, והוא מביא ראיה לכך מקדמותו של הבורא יתעלה: הואיל והוא

ואם כך דינו של המתעצל בהספד חכם וכשר, מה דינו של המבזה אותם? מה דינו של מי שקובע שהם מיורדי הגיהינום ועלינו להתחנן לה'-אלהים-אמת ש"ירחם ברחמיו" עליהם? כאילו יש בכוחם של בני האדם לעקוף את דין האמת שנפסק לאדם ולהעלותו לחיי העולם-הבא! ואגב, בסידור "שיח ווילנא" סידרו את האשכבות לפני אמירת מוסף-של-שבת... ז. וראו נא: "לימוד ושינון שלילת הגשמות הכרחי לכל אדם", "חומרתה העצומה של ההגשמה".

בעצם הבעיה היסודית של מדינת ישראל. חיסולה, פשוטו כמשמעו, של קבוצת תרבות אחת בידי רעותה; ב)  חיסול תרבותה של קבוצה אחת בידי קבוצה אחרת. במקרה זה הקבוצה הדומיננטית מבחינה מעמדית יוצרת מיתוס של זהות בין תרבותה לתרבותו של העם והמדינה, ובכך של מדינת ישראל, ומעל לכֹּל – השתתפותם המלאה בעיצוב פרצופה התרבותי והחברתי של המדינה. הרבה מקולותיהם בבחירות של 1977 ל"ליכוד", בהנהגתה של תנועת החרות.

להתאושש מטראומה לאומית, עשרות אלפי גברים ישראלים נוסעים לחגוג בראש השנה בעיר אוקראינית מוזנחת, במסווה של כי הם לוחצים במקום הכואב של ביבי והוא מפחד... זו סתירה מוחלטת לכל מושג של צדק חברתי, מוסר דתי או מחויבות לאומית. המציאות האבסורדית של חיילים בחזית וגברים חרדים בחגיגת היבריס. לקרקס של קמיעות, מניפולציות ואשליות.

מכולם: הם רודפי בצע שׂררה שליטה ושלטון אשר נדמה להם שהם השליחים של אלהים. אז יש לי חדשות לביבי הכלבי הארור ולמפלגות המינות החרדיות והדתיות: אתם לא השליחים של אלהים! לאיזה שפל של שחיתות מוסרית וערכית? קצרו של דבר,  הוזי הזיות אורתודוקסים מוליכים את עם-ישראל לקראת אסון, כי נדמה להם שהם השליחים של אלהים ניסיון ההפיכה המשטרית של ביבי ושות', והיום, קרוב לשנתיים לאחר המלחמה הפנימית, ממשלתו של ביבי מתחילה

ברם, הואיל והלוויים של ימינו הינם לוויים אך ורק מכוח חזקה ולא מכוח ייחוס ברור ומוחלט, והואיל ויש בהם כמו כן, בשנים א, ב, ד, ה, של מחזור שני השמיטה יש להוסיף ולעשר מעשר-שני שהוא עשירית ממה שנשאר, ובשנים מתעשרים לפי השנה הנוכחית, לדוגמה: שנת תשפ"ה היא שנת מעשר-עני, אם יש לפנינו פירות שנתעשרו לפני טו בשבט של נמצא המעשר-שני בפירות שלפניו, ואם חתך את הפרי שהיה בימין ערֵמת הפירות אומר כך: "והמעשר שני בצד שמאל של ברם, ניתן לדעתי לאכול את הפירות גם לפני שייתן את הכסף לעני, מכיוון שדינו של מעשר-ראשון קל מדינם של תרומה-גדולה

ממלאכה, אין לצפות לפרס דמיוני בסיומה, ואין ספור לסיפורי הסבתא שמספרים סוחרי הדת השכירים על שלל תועלותיה של ולכן, כל עוד אין סנהדרין – שומעים לכל חכם וחכם אשר הדעת נוטה לדבריו, וחובה על בני האדם לקבל את האמת לפי על מי להישען רק עליה; אך האמת היא, שהם מפחדים שבני האדם ישכילו ויגלו את האמת ההלכתית בעניין סמכותה של אין לאמץ ולוּ מילה אחת מדבריהם של השכירים, יש להשליך את ספריהם אל המחזוּרית הקרובה ולהשתחרר מן ההזיות

לאחר השקעה של עשרות שנים בפרויקט הוא מת מבלי לראות ברכה בעמלו. השאלה היא אם מדובר בכמויות מסחריות שמצדיקות השקעה של עשרות מיליונים ועשרות שנות חיים... בטענה שמדובר באבנים מ"ארץ הקודש" (4:02) – אחרת הם היו במאזן של הפסד בלי שום ספק. של אליל סכל, ואף מת לאחר עשרות שנים של יגיעה לריק, מבלי לראות ברכה בעמלו. בתמונת שער הרשומה: קברו של מנדל הטמבל לצד קברו של חמיו. התמונה מאת: אבגד - משתמש .

[מאמר זה נכתב לאחר מותו של חזיר היבלות קנייבסקי, טו באדר תשפ"ב] ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, הטוב והמטיב ב) קנייבסקי, כמו שאר האפיפיורים הטמאים של הנצרות, מקבל כבוד מלכים כאילו הוא עצמו אלהים. הנצרות, כך אין להתרשם ממצעד המינות אשר משתלט על כל חלקה טובה, ומאיים לסובבנו מכל פינה – כי כך היא דרכם של ואצרף גם את פירושו של רס"ג לתהלים (קד, לה): "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם דווקא ביום של שמחה והודיה על הכרתתו ואיבודו של זרע עמלק הרשע?

אלא המטרה של מרגלים היא לגלות את החולשות והפגמים והמומים של מערכות ההגנה של אותה הארץ, או אפילו סתם לחפש והדבר כל-כך פשוט ומדוקדק, וסכלותו של רש"י היא זו העקושה והיקושה. כל-שכן שהאפרסק לא ישרוד שבועות של מסע למצרים בחום הכבד של המדבר. יוסף רגשות הומים של רחמים כלפי בני יעקב וישחרר להם את שמעון. שהרי פירושו של אונקלוס מתאים מאד ומתיישב היטב עם המקרא!

ה' יתעלה, אונקלוס מרחיק בתרגומו מאמיתת כבודו של בורא-עולם, לכבוד ולתפארת. כללו של דבר, יש בתרגומו הזה גם הרחקה מן ההגשמה, דהיינו הרחקת העניין האמור בפסוק מאמיתת עצמותו של הבורא כלומר, בשינוי תרגומה של אות היחס למ"ד, אונקלוס שואף להרחיק את העניין הנדון מאמיתת עצמותו של בורא-עולם : רבנו הקדיש את כל חלקו הראשון של ספרו מורה-הנבוכים להרחקת הגשמות מהבורא. הבורא – כי אם יֹאמר שהכיסא הוא של הבורא הרי הוא מחייב לו גשמות!

את מדינת ישראל פעמים רבות לטובת צרכיו האישיים, אך לאחרונה ביבי מכר אותנו בדרכים אשר מסכנים את קיומה של ואכן, מיד לאחר סיום המלחמה טראמפ החל לתקוף את בית המשפט העליון, ואין לי צל של ספק שידו של ביבי במעל, הוא מכר את ביטחונה של מדינת ישראל תמורת צרכיו האישיים. אגב, לגבי התקיפה המיוחסת לארה"ב באיראן, זו נעשתה בפחדנות גדולה מצדו של טראמפ, הכסיל הצהוב הזה הוא לא תמורת זאת ביבי ידרוש מטראמפ שיפעיל סנקציות כנגד שופטי בית המשפט העליון כדי שאלֶּה יסיימו את משפטו של

אונקלוס, ואף-על-פי-כן, רש"י-שר"י סטה באופן גס מאד ממגמתו הטהורה של אונקלוס. : "אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה – כל שלושת ימים הללו כדי שיהו הנשים טובלות ליום השלישי ותהיינה טהורות לקבל נמצא, שקביעת קץ לקיומו של בורא-עולם הינה בגדר הגשמה ומינות מפורשת. כלומר, לפי רש"י מותר לעשות פסלים של נבראים אשר על הארץ או של נבראים שבתוך הים, וזו כפירה מפורשת בתורה ובמלים אחרות, אין לעשות לנו פסלים נעבדים של כל צורה או שילוב של צורות שקיימות ביקום שסביבנו.

בסוף השליש הראשון של שנת תשפ"ב טלטלה את הציבור החרדי והדתי בישראל פרשת חיים ולדר. שהרי אין לי צל של ספק שהם ידעו על מעלליו, וכמו שרבים ידעו על מעלליו של יהודה-משי-זהב, גם הם ידעו על מעלליו לפיכך גדולי האסלה משתפים פעולה עם כל מעלליו של ולדר! כללו של דבר, ידיהם של גדולי האסלה שפכו את דמו של ולדר מפני שהם לא עצרו אותו בתחילת דרכו הרעה, וידיהם מוסיפות לשפוך דם בהתרת דמם של קרבנות רבים אומללים נוספים – שהרי בהתייצבותם לצידו של ולדר, בהפיכתו לקדוש

בעשותם כן הם משחיתים את ממונם של ישראל, כי חסימת מוצרים מצמצמת את ההיצע וגורמת להעלאות מחירים. האם מותר לו לסמוך על הגוי שאומר לו שמדובר בחלב של בהמה טהורה ושהוא-הגוי לא עירב בו חלב טמאה? לא סמכו על הגויים בעניין הזה וגזרו ואסרו לשתות חלב שהגיע מן הגויים, ואפילו אם הגוי נשבע שמדובר בחלב של אבל בימי חכמי משנה גזרו על גבינת הגויים ואסרוה מפני שמעמידין אותה בעור הקיבה של שחיטתן שהיא נבלה". החמאה של גויים, מקצת גאונים התירוה שהרי לא גזרו על החמאה, וחלב הטמאה אינו עומד.

העקביות הזו בשינוי תרגום אות היחס למ"ד מיוחדת אך ורק לשמו של הקב"ה, והיא נועדה לייחד את אמיתתו יתעלה כלומר, בשינוי תרגומה של אות היחס למ"ד, אונקלוס שואף להרחיק את העניין הנדון מאמיתת עצמותו של בורא-עולם ההגשמה בהרחקת אמיתתו מענייני החומר האמורים בפסוק ביחס לה' יתעלה שמו; וכן חינוך המחשבה לשׂגב רוממותו של הבורא יתעלה, שהרי ככל שמרחיקים את העניין הנדון בפסוק מאמיתתו, כך כבודו ויקרו של ה' יתעלה מתגדֵּל ובדומה כלומר, יש בזה ביטוי לכבודו ולרוממותו של בורא-עולם, שהרי ככל שמרחיקים את התיאור או הדימוי או התואר או