תוצאות החיפוש

מגוריו של ה'-אלהים-אמת, ואם כך, דהיינו אם יש לה' מקום מסוים שבו הוא מצוי – הרי שהוא בהכרח גוף, כי רק גוף עשוי ואם אונקלוס היה מתרגם את הפסוק באופן מילולי, היה עלול להשתמע מן הפסוק שהקב"ה עשוי להתלוות באופן מוחשי

שאדון בפסוקים ובמדרשים שהמינים משבשים ומעקמים, אבקש להציג לפניכם את האיסור לנסות את ה' יתברך, מפני שהוא קשור או אפילו בהפרשת תרומות ומעשרות כהלכה – עלול קל-מהרה להגיע לכפירה ולאפיקורוסות, שהרי אם הוא לא יהיה עשיר שנוהג בנדיבות עם זולתו יזכה לברכה גדולה, שהרי מי שעקר מקרבו את צרות העין ואת הבהלה להון, יזכה להיות עשיר שמרגיל את עצמו לתת, זוכה שלא להיות צייקן וצר עין, והוא זוכה להיות העשיר האמיתי, וכדברי חכמים: "איזהו עשיר

המזרחים, שעלו ברובם בעשור הראשון לקום המדינה, הם שהפכו את אקט הכרזת המדינה ממשהו פורמלי על הנייר לעובדה

החרוסת, שנראית כמו טיט [לא, החרוסת שלהם אדומה כמו עשו האדומי] ובאה לזכר הטיט, מעלה למעלה את צרותיהם של ניתן למסור תרומות עבור קרן [...] גם בטלפון מספר [...] או בדואר ל- [...]. יהיו מסוגלים להקים לעצמם קרנות "צדקה", אשר מהן הם חולבים כספים רבים, וזאת כדי שיוכלו להעניק לעצמם חיי עושר

חיי המעשה קשורים קשר הדוק ובל יינתק לחיי הרוח: רק יישור הדרך בחיי המעשה עשוי להביא ליישור חיי הרוח בקניית אלא מצאנו את כולם, יש מהם שהיה מצבו דחוק בתכלית [עני דך מך], ויש שהיה עשיר גדול בתכלית. בימינו, שהרי הדיינים, כמו רבני הערים הממסדיים, זוכים למשכורת שמנה ולִשלל טובות הנאה, שמבטיחות להם חיי עושר שהשתמשתי בכתרה של תורה, שכל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם, ואמרו על זה [חכמים]: משום שר' טרפון עשיר כסף, מי בצורפות זהב ומי באריגה, מי בחנוונות ומי בלבלרות, הצד השווה שבהן שלא הטילו עצמם על הציבור ולא עשו

ולא מי שהוא יותר שלם ממנו", והוא מוסיף שם ואומר (עמ' קלא): "ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור הממוסדים למחצה לשליש ולרביע, כך ביאר קאפח שם את דברי רבנו: "הכוונה עדינות נפשית וגמישות מידות, שיהא עשוי

חשיבות רבה יש בכך שהוחלט לחוג את שנת השלושים, כפי שחגגו את העשור הראשון והשני, בשל הסמליות המזמינה אותנו וגם אנו, ציבור קוראי "אפיקים", חפצים לנצל את פרוס העשור החדש לעצמאותנו, ולהחיות במלים מועטות חמש חוויות

ביום השישי היה חוזר לביתו, מרוקן את ארנקו, מפריש מעשר מן הכסף לצדקה, ואת הנותר מוסר לאשתו עבור צורכי 'ומהיכן תיקח עבור הוצאת הפסח אם לא תיתן לך הפריצה את משכורתך?'. 'ה' יעזור', ענה משה בתמימות.

בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ' וכן: 'וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ' [אס' א, ד], והכוונה בכך עשרו

השלב הראשון לדעת רבנו הרמב"ם בזיהוי נביא אמת הוא בדיקת תוכן נבואתו, האם תוכנה עשוי להתאים לנבואה מאת השלב הראשון כאמור הוא בדיקת תוכן דבריו האם הוא עשוי להתאים לנבואה מאת ה'.

ואם כן, אם מישהו עשוי להתעשר מקרקעות הכפר, מדוע צריכים אלה להיות בעלי ההון ולא תושבי הכפר עצמם?

עולה שהאדם, בעודו עֵר, יכול להעלות בדמיונו את תמונתו של חברו, כמו כן, גם בעודו ישן כוח הדמיון של האדם עשוי וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ הֶבֶל יְנַחֵמוּן", כלומר, נוכלים וכומרים עשו השפע השכלי הזה עשוי להיות גם שפע נבואי בהתקיים שלושה תנאים: א) האדם הכשיר את שכלו באופן המעולה ביותר; ויש מהם מי שזורק אבנים קטנות ביריעת עור ומאריך להביט בהן ואחר-כך יגיד, [...] ומהם מי שזורק חגורת עור ארוכה על הארץ ומביט בה ומגיד.

שם נשאל במי שנותן צדקה עבור בנו המת או אביו המת לזכותם בעולם הבא או מי שמשלם לבעלי חוב החובות שהותיר שזבולון מסייע ומחזיק את לימודו של יששכר, אך אין להחשיבו כאילו הוא לומד תורה ממש, כיון שאת השכר הרוחני עבור הרשב"א בספרד (המאה הי"ד) נשאל בסי' יז (השו"ת שלו יצא רק בשנת תשמ"ז לאור עולם) האם מועיל לידור צדקה עבור ומפלפל בדברי התלמודים ע"ש, ומביא ראיות מפסוקים רבים ועוד "שחטאת שמתו בעליה לא תקרב" כי שוב אין מה לתקן עבור

וברור שדיין שנוטל משכורות שחיתות במשך עשרות שנים בעבור פסיקת דינים, גרוע בהרבה מדיין עשיר שנתן ממון כדי ושוב יש להדגיש, שכל זה נאמר על עניין פחות בהרבה מנטילת שכר בעבור פסיקת דינים, רק על עצם מינוי רב עשיר : "כל דיין שיושב וּמְגַדֵּל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו, הרי הוא בכלל הנוטים אחר הבצע, וכן עשו ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשררה נעלמת יראת שמים [!] ". ויתרה מזאת, כאשר הדבר קשור בשׂררתם, גם מן החמורות הם אינם נמנעים, והצגת יראת השמים שלהם נעלמת ונאפסת

ומי שידבק באהבת ה' יתעלה ויתייחס לרעות ולטובות באופנים הללו, הקב"ה גם עשוי לפקוח את עיניו להבין משהו

"כל מה דעביד משמיא – לטב" לאחר שהאדם ריסן את תאוותיו והאיר את שכלו באור הדעת והמדעים, הוא עשוי גם להבין

פרק א הלכה שנייה וכך נאמר בה: "עשר ספירות בלימה, במספר עשר אצבעות, חמש כנגד חמש, וברית יחיד מכֻוונת באמצע ומידתן עשר שאין להן סוף: עומק ראשית ועומק אחרית, עומק טוב ועומק רע, עומק רום ועומק תחת, עומק מזרח ועומק כובשי הארצות", ו"שנים-עשר גבולי האלכסן" הם "גבולי הזויות [...] כל אמתא ברבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא", ומה הקשר בין "שנים עשר גבולי האלכסן" למשפט פיתגורס? ואֵלו שנים-עשר גבולות יש לאלכסון? ואפילו הדרשן מחויב למצוא איזשהו קשר בין הטקסט לדרשה...

ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [כלומר, כאשר הדבר נוגע לשררה גם שאולי הוא  לא יחיה בבית מפואר, אך בניו ונכדיו וניניו ומקורביו יהיו מסודרים בדירות יוקרה, ויחיו חיי עושר

היין הטוב שנזכר בשיר השירים, אשר מדובב את שפתי הישנים, האם היין הזה קשור במשהו לעוון החמור של הוצאת דיבה

על כל העוונות הקב"ה עשוי לדחות את העונש, אך על עוון שנאת ארץ-ישראל ושנאת ייעודו של עם-ישראל, שהיא שנאת

מן הפסוק מסיקים, שאילו ראשי העם לא היו משוחדים, עם-ישראל היה עשוי להתעורר בתשובה, ולכן גם בית המקדש לא זה עשוי להיות המקור לטענתה. 2) מפני שמדברים בה (בפרשה השבועית) על הגדול הוא משה רבנו, וגם כי בליל הסדר

ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [כלומר, כאשר הדבר נוגע לשׂררה גם מן הממונים, ולא לשאר אדם,  אלא מצאנו את כולם [כולל כולם], יש מהם מי שהיה מצבו דחוק בתכלית ויש שהיה עשיר ודברי רבנו באיסור לקיחת כספים הוא כלפי חכמים שאינם נושאי משרה ציבורית אלא נוטלים שכר עבור הוראת ההלכה פרטי, כמו שפנו לדיין קרנא, ולרב הונא, כפי שנאמר בגמ' כתובות (קו ע"א), ודיינים כאלה אסורים בנטילת שכר עבור תורה, ולא לאחד מן הממונים, ולא לשאר אדם,  אלא מצאנו את כולם, יש מהם מי שהיה מצבו דחוק בתכלית ויש שהיה עשיר

רק לפני שנים בודדות הוא מסר את הכלב לשכנה, כך שברור שהכלב קשור לבעליו.

הרמב"ם ומתוכם נבין כיצד חסידי ברסלב השוטים עוברים בשאט-נפש וביד רמה בפרהסיה על היסוד החמישי משלושה-עשר בעת נתינת הצדקה אומרים כך: הריני נותן פרוטה זו לצדקה עבור נשמת רבינו הקדוש צדיק יסוד עולם נחל נובע מקור ועוד, שתיקון זה קשור בייחוד למוח ולמחשבה, ובתיקון הברית נתקנים גם אלה.

השאלה מתחדדת אפוא, האם ייתכן, שכמו שהמלאך עשוי להַראות לבני האדם אורות נבראים או מראה-אש וכיו"ב, האם ייתכן שהוא גם עשוי להַראות לבני האדם דמויות נבראות כדי להשיג את מטרותיו מבני האדם וכדי להעביר להם מסרים לראות מלאך אלא במראה הנבואה, ברם, דומני שעיון מדוקדק בדבריו מעלה את המסקנה שלעתים מלאך ממלאכי השרת עשוי וכך בסידור כתבי-הקודש לא עשו הבדל בין משלי וקהלת ודניאל ותלים ובין מגלת רות או מגלת אסתר – הכל ברוח הקודש

אלפי האנשים הללו שמוּדעים לכך שמדובר שהעולם שטוח לפי שקריהם של השטוחיסטים, איך ייתכן שכולם מוותרים על עושר

ולא לאיזו פעולה שתזדמן, אלא לעזרת עשוק, אם אחד גדול, ואם קבוצה, או למה שיביא לידי כך.

אנא ממך עצור וחשֵּׁב מסלול מחדש [ומי-הוא-זה אשר שלחוֹ לומר לי ש'אחשב מסלול מחדש'?].

וכֹה דברי רבנו ביסוד החמישי משלושה-עשר יסודות תורתנו, בעניין האחרון: " והיסוד החמישי,  שהוא יתעלה הוא מודעים למצבם הקשה עלולה לעורר את החיים לתשובה, שמא האדם, שנדמה לו שאבותיו יודעים ומתבוננים במעשיו, עשוי

ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשררה נעלמת יראת שמים [כלומר הדבר נוגע לשררה גם החמורות