תוצאות החיפוש

(רמז: קשור לפורים) בפירושו לתורה (ויק' טז), הרמב"ן כותב כך: "וזה סוד העניין, כי היו עובדים לאלהים אחרים

כלומר, הם עשו שתי רעות: גם מחקו וביטלו כפרו וביזו את יסודות הדת המחשבתיים, וגם העמיסו על עצמם הזיות ואמונות ובמלים אחרות, כאשר הם באו לפרש את התורה וספרות חז"ל, הם עשו זאת מתוך מגמה לעוות לסלף ולזייף כדי לחזק כל שאחרים חייבים לְלַמְּדוֹ עשוי ועתיד הוא להגיע לידי חיוב, כי מה שחייבה תורה לְלַמְּדוֹ הוא כדי שכאשר אחרי כן [כלומר, לעולם ילמד תורה קודם שהוא יישא אשה, גם לאחר גיל שבע-עשרה]; ובכל מצב כלכלי, בין עני בין עשיר

כשהוא גוזר ופורע, ומי שגוזר ולא פורע, כאילו עשו ביניהם פירוד". ייסורים על ריחוקם מה' יתברך, תולים את ייסוריהם בשלל הזיות פגאניות למיניהן, ונמנעים מעריכת חשבון נפש אשר עשוי

וכמובן, לעולם הקב"ה גם עשוי להיענות לתפילת האדם אם הוא ראוי לכך, אך מצבו של האדם לפני בוראו הוא בגדר

ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [כלומר, כאשר הדבר נוגע לשררה גם כפשוטם ואינם מסבירים אותם כלל [=כמשלים וחידות], ונעשו אצלם כל הנמנעות [=ההזיות] מחויבי המציאות, ולא עשו

אבל שלוש עבירות אלו, אם יאמרו לו עבור על אחת מהן או תיהרג, ייהרג ואל יעבור. במה דברים אמורים?

לשונו: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ – אפילו לעבור עבירה; דָעֵהוּ – תן לב אם צורך מצוה הוא, כגון אליהו בהר הכרמל – עבור וכן למדנו מחכמים הראשונים מפי השמועה: בכול, אם יאמר לך הנביא עבור על דברי תורה, כאליהו בהר הכרמל, שמע

וכך, מן החומר אל המופשט, רבנו מוליך ומדריך אותנו למרבצי הדעת, ומוביל אותנו להכרה כי הביטוי "מלא ברכה" עשוי

כלפי האלמנות והיתומים, מפני שגם אנחנו היינו במצבים קשים הדומים למצבם, וכאשר אדם נזכר במצביו הקשים הוא עשוי

והנה לפניכם דברי רבנו ביסוד השביעי משלושה-עשר יסודות הדת: "והיסוד השביעי נבואת משה רבנו. מנדל הטמבל, אשר נהג לכנות את פירוש רש"י: "יינה של תורה" (אכן יין, אך לא יין משובח וריחני אלא יין-נסך עכור אכן למדתי הלכות כבוד חכמים, אך למדתי גם את שלושה-עשר יסודות הדת, וכן את הלכות יסודי התורה, והלכות עבודה-זרה

בשחיתותו המוסרית, היא תמעותו וצייקנותו: לאחר שראיתי עד כמה קשה לו להוציא פרוטה עלובה מכיסו, אף-על-פי שהוא עשיר

כלומר, בענייני יסודי הדת אין לך שום שיקול דעת, כגון בענייני שלושה עשר יסודות הדת. והנה לפניך דברי רבנו בסוף שלושה-עשר יסודות הדת: "וכאשר יפקפק [אפילו רק יפקפק] אדם ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [כלומר, כאשר הדבר נוגע לשׂררה גם

ושנית גדולה מזאת, לפי רש"י וקארו הם עשו זאת "בימות השלג", אך מה לעשות, בבבל אין שלג... אמר לו ר' אלעזר: יש לי עצה בשבילך, לך בערך בשעה עשר בבוקר לחנות, וכאשר תראה שם אדם שותה יין ומנמנם שאל מה עשו? הזו, ואפילו לא בדרך של אסמכתא קלושה כטענתו של קאפח, שמותר ליהנות מדברי תורה, אלא יש ללמוד ממנה שהקב"ה עשוי התירוץ השמיני גם תירוצו השמיני של קארו לא קשור לדברי רבנו בפירושו לאבות (ד, ז), וכך אומר קארו בהמשך פירושו

גדולה מכולן: גיוס החרדים לצה"ל הוא בגדר מצוה רבה, לא רק כדי להסיר מעלינו חילול שם שמים, אלא מפני שהוא עשוי

ובמלים אחרות, העתיק-הקב"ה משרה את ברכתו על עשרת הישויות העליונות הללו (עשר הספירות?) מי הוא זה שישיב את האובדים מארץ אשור? הייתכן שיהיה זה מאן-דהו זולת ה'-אלהים-אמת?!

מי שנולד ביום שלישי יהיה עשיר וזנאי מפני שביום זה נבראו העשבים. מי שנולד במזל כוכב נוגה יהיה עשיר וזנאי. מי שנולד במזל כוכב יהיה חכם. והנה לפניכם היסודות העשירי והאחד-עשר מיסודות הדת, כי בשניהם הרמב"ן כפר: "והיסוד העשירי, שהוא יתעלה יודע "והיסוד האחד עשר, שהוא יתעלה משלם גמול טוב למי שמקיים מצוות התורה, ומעניש מי שעובר על אזהרותיה, ושגמולו וכאשר יפקפק אדם [=אפילו יפקפק לעצמו מבלי להורות לרבים] ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא

זאת ועוד, קאפח, בהודאתו בספר המינות הכעור הזה, כפר ביסוד התשיעי משלושה-עשר יסודות הדת, שהרי לפי אמונת והנה לפניכם דברי רבנו ביסוד התשיעי משלושה עשר יסודות הדת: " והיסוד התשיעי  הביטול. החמישי שהוא הציר שעליו סובבת כל התורה כולה, והוא ההרחקה מעבודה-זרה, וכֹה דברי רבנו ביסוד החמישי משלושה-עשר וכל-שכן מערער על יסוד מיסודות דתנו: "וכאשר יפקפק אדם [ואפילו בצנעה, כל-שכן בפרהסיה] ביסוד מאלו [שלושה-עשר ובעשותו כן, השתיל ששתל אברהם אבינו כמעט נעקר, ודרך האמת כמעט והפכה לעוד זרזיף עכור בזרם הביוב האורתודוקסי

ואין יסוד אחד משלושה-עשר יסודות התורה שהמאגיה הפגאנית של האופל איננה מחריבה, ומה דינם של המערערים על ובכן, ראו נא את דברי רבנו בשלושה-עשר יסודות הדת: "וכאשר יפקפק אדם ביסוד מאלו היסודות הרי זה יצא מן הכלל וזו דוגמה אחת להחרבת יסוד משלושה-עשר יסודות דתנו – שהרי היסוד התשיעי הוא "שתורת משה לעולם לא תבטל, ולא ורוב אנשי הדת מבעלי השׂררה הללו כאשר הדבר קשור בשׂררה נעלמת יראת שמים [כאשר הדבר נוגע לשׂררה גם בחמורות

כשבאתי אצל מרן הגרי"ז זצ"ל ואחד אמר לו: 'הקב"ה יעזור שיבוא כבר משיח', ושאל אותו מרן הגרי"ז זצ"ל: 'וכי עבור

לחיות כל השנה ביראת שמים וידיעת השם, אך אם תאמר להם שניתן לפתוח דף חדש בעשרה ימים בלבד בשנה – הרי שהדבר עשוי ואין לי ספק שרש"י היה בטוח שהקב"ה עשה לאדם ולאשתו כתנות עור כמו שהחייט מכין חליפות, וביקר את אברהם אבינו

חינוך הנערים הילד הקטן גדל והתפתח ועתה הוא כבר ילד גדול, כבן עשר או אחת-עשרה, שתאנים ותמרים כבר אינם ויותר גדול מזה אָמְרָם בַּסִּפְרֵי: שמא תאמר, הריני לומד תורה בשביל שאהיה עשיר, בשביל שאקרא רבי, בשביל

כלומר, "שר העולם" קשור בקשר ישיר לעולם החומר.

חזרו למערה וישבו בה עוד שנים עשר חודשים, לאחר מכן אמרו: "משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חודש", ואז יצאה בת רשב"י ובנו נענשו והורחקו כאמור לשנים-עשר חודשים נוספים במערה, ובסופם הם יצאו בשנית מן המערה. נידונים אך ורק לשנים-עשר חודש, מדוע אנחנו צריכים להישאר יותר מכן במערה? מערעורם האגדי של רשב"י ובנו למדו הוזי ההזיות שהרשעים נידונים בגיהנם לשנים-עשר חודשים, אך הם לא הבינו איך אפוא רש"י מביא ראיה מן המלים: "וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה" שמשפט הרשעים בגיהנם הוא שנים עשר חודש בלבד

ברם, כל גוי וכל יהודי עשוי להתרומם לשׂגב המחשבה, או חלילה להתדרדר לשפל הטומאה, והדבר תלוי בבחירתו הוא והנה לפניכם דברי רבנו ביסוד האחד-עשר משלושה-עשר יסודות תורתנו הטהורה: " והיסוד התשיעי, הביטול. את השני מהמחנה", דהיינו את מי שמערער או מפקפק בשלושה-עשר היסודות שקבע רבנו בפירוש המשנה לסנהדרין. כלומר, שלושה-עשר היסודות שרבנו קבע אינם מחייבים, שהרי הם אינם בהכרח האמת! יסודות הדת, אלא על כל שלושה-עשר יסודות הדת כולם!

ברם, כל גוי וכל יהודי עשוי להתרומם לשגב המחשבה, או חלילה להתדרדר לשפל הטומאה, והדבר תלוי בבחירתו הוא.

וראו נא גם את דברי רבנו בסוף שלושה-עשר יסודות דתנו: "וכאשר יפקפק אדם [אפילו רק יפקפק לעצמו!] ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר] היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, לדברי ר' חנינא, ומסביר מדוע ר' חנינא המשיל את הריבוי בתארי השבח והרוממות קמי שמיא לקילוסו של מלך, אשר עשיר

כי עשיר מאד היה האיש, וגדול מאד בתורה, ומאות תלמידים מעריצים סבבוהו, וכל אלה גורמים חשובים להכרת ערך לפרק חלק, על מי שמפקפק ביסוד מיסודות הדת: "וכאשר יפקפק [אפילו רק יפקפק] אדם ביסוד [אחד] מאלו [שלושה-עשר

אבל, הרמב"ם בענוותנותו כותב איגרת לראב"ד: 'מעולם לא ניצחָני, אלא [אתה] בעל מלאכה אחת, ואני עם עשר מלאכות את התפישׂה הזו סותר הרמב"ם בשלושה-עשר העיקרים אשר דלה ממקורותיה הנאמנים של מסורת התורה-שבעל-פה (פיה"מ סנהדרין י, א) ב"יסוד האחד-עשר – שהוא יתעלה משלם גמול טוב למי שמקיים מצוות התורה, ומעניש מי שעובר על וכך חותם הרמב"ם את שלושה-עשר העיקרים (פיה"מ סנהדרין י, א): "כאשר יפקפק אדם ביסוד מאלו היסודות הרי זה ראובן מספר, כי באותה התקופה ראובן והבחור נסעו יחד לארה"ב לאיזה עשיר שיתרום לו, הם נפגשו, וכשנפגשו סיפר

לוקחין עור הבהמה או עור החיה, מעבירין שיער ממנו תחלה, ואחר כך מולחין אותו במלח, ואחר כך מעבדין אותו בקמח ב)  שנכתב על עור בהמה טהורה שאינו מעובד ['ככל הקלפים של היום לדעת רבנו' (קאפח)]. [...] קארו הקראי מודה, שלפי פשט הגמרא כל עור שלא עובד בעפצים אינו בגדר גוויל או קלף או דוכסוסטוס. אלא ברור שרבנו לא התכוון לעיבוד עור המנעל כלל. ורק אם מדובר באנשים נבונים מאד הדבר אולי עשוי להתקבל, אך הכסילים וודאי ישנאוךָ על-כך.

וכאמור, כדי להחליף את תורת משה הטהורה, יש צורך הכרחי להחליף את התורה-שבעל-פה, וכך עשו, החליפו את השקפות דוד השיב לו, אם כך, עזור לי להתפלל, ואבישי אמר שֵׁם (קדוש) והוריד את דוד לארץ וברחו שניהם יחדיו.